דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

הברונים רוטשילד והירש במושבות

ספור פקידי הברון רוטשילד במושבות

הקדמה

הדעה המקובלת לתקופת שלטון הברון רוטשילד במושבות,גורסת כי הברון לא צידד באגודות הציוניות שקמו במטרה ליישב את ארץ ישראל ,יש הטוענים כי משום מעמדו כעשיר משכיל בעל תרבות מערבית (צרפתית) ,ראה ביהודי מזרח אירופה כנחותים וחסרי כישרונות כיהודים במערב אירופה.

לכן מחוסר אמונתו של הברון בכושרם הניהולי של המתיישבים,בתקופה שהחליט לאמץ מושבה , הוא הביא פקידים מטעמו שינהלו המושבות,העביר את רישום אדמתם כרוכשו, וקבע את חוקיו לאורך ניהול המושבות,פקידיו של הברון טרחו ,להדגיש לתושבי המושבות כי הכספים שהם מקבלים הם בבחינת הלוואות שיש להחזירם.

בדחני המושבות ספרו בלעג כי מספרם של פקידי הברון עלה על מספר האיכרים במושבות,פקידים אלו כפו שלטון כלכלי ורוחני על האיכרים,לשיטה היה יתרון בהעברת סכומי כסף כחמצן לאנשי המושבה,בנוסף לאספקת שרותי רפואה,דת ותרבות חיוניים למושבה, הבעיה שחלק מהפקידים שנהנו ממשכורות גדולים על חשבון הברון,חשבו שהכסף נועד גם לבניית בתיהם המפוארים ועוד.

ספור פקידי הברון רוטשילד במושבות
 
אליהו שייד מנהל מושבותיו של הברון רוטשילד בארץ ישראל

תודה לזקני זכרון יעקב ויתר המושבות לעזרה בכתיבת המאמר

הקדמה

אליהו שייד יהודי שנולד בחבל אלז בצרפת,פיקח שאף משך ידו בכתיבת ספרים היסטוריים,שימש בתחילה כממונה על מוסדות הצדקה של הברון רוטשילד בפריז, שם צבר ניסיון בניהול,לאחר שהברון החליט לקחת את המושבות בארץ ישראל תחת חסותו,מונה אליהו שייד כמנהל מושבותיו של הברון רוטשילד בארץ ישראל, מקום מושבו היה בלבנון.

חלק מעבודתו הייתה מינוי פקידים לניהול המושבות ואנשי מקצוע,היה מפשר בסכסוכים בין האיכרים לפקידיו במושבות,נקט בפעולות גרוש איכרים שסירבו ללכת בתלם שהתווה (האריסות),קבע את מדיניות חלקות הכסף לאיכרים ורכישת הציוד לצרכי החקלאות,הבתים אך בעיקר שימש כמוציא דברו של הברון כמוסר המידע למתרחש במושבות הברון.

אליהו שייד מנהל מושבותיו של הברון רוטשילד בארץ ישראל
 
זכרון יעקב ספור המגורים בקצרה

לאחר העלייה על הקרקע, השאירו האיכרים את המשפחות לגור בדירות ששכרו בחיפה,הגברים עצמם התגוררו בחושות של הערבים ובמבנה האבן ששימש את פרנסיס ג'רמן הקונסול הצרפתי , האיש שמכר את האדמה לאיכרי המושבה,

לאחר בקשת האיכרים העובדים במושבה,לאליהו שייד בשנת 1884,החליט שייד לנסוע  לביקור ב קונסטנטינופול בירת השלטון העותומאני,על מנת לקבל אישור מהשלטונות לבניית בתי אבן לאיכרי זכרון יעקב ,כאשר השלטונות העותומאניים סרבו לבקשה,המשיך אליהו שייד לרומניה .

ברומניה רכש אליהו שייד, כשישים צריפים שנרכשו ועל שטרי המשלוח נכתב כי ,אלו הם גזרי עץ המיועדים לרפתות בעבור האיכרים, לאחר שהובאו בשנת 1884, כשישים צריפים לנמל טנטורה ,משם הועברו גזרי העץ ,בעזרת עגלות ופרדות למושבה שם נבנו הרפתות שנהפכו ביד נעלמה לבתים.

זכרון יעקב ספור המגורים בקצרה
 
הפקיד אגרונום ז'יסטן דיגור הצרפתי

ביתו של הגנן דיגור היה ממול לבית הכנסת אוהל יעקב,הבית נהרס לאורך השנים ונותרה ממנו חנות נעלים שנבנתה על חורבות המבנה.

שימש כ מדריך החקלאות הראשון שנשלח בשנת 1882 ,למושבה ראשון לציון ,לאחר שהוציא דיבתם של חלק מחברי הוועד במושבה,הועבר באפריל 1886 למושבה זכרון יעקב בתחילה כמורה לצרפתית בשכר חודשי נמוך,לאחר מכן החזיר אליהו שייד את מעמדו והפכו בחזרה ליועץ חקלאי והממונה על הגינון במושבה זכרון יעקב.

בין יתר הפעולות שעשה דיגור במושבה זכרון ,הוא הקים את גן הברון (גן טיול במושבה זכרון יעקב) בין השנים 1886-1888,דיגור היה גנן ממוצא נוצרי שסיים את בית הספר לגננות בצרפת,לאחר סיום לימודיו עבד דיגור, בעירית פריס, באלג'יר ובמצרים ,שם הסתכסך עם מושל העיר שבה עבד וסולק לארץ ישראל.

הפקיד אגרונום ז'יסטן דיגור הצרפתי
 

בשנת 1883 החליט אליהו שייד הפקיד הראשי של הברון רוטשילד שמקום מושבו בלבנון למנות את הפקיד יעקב יהודה לייב וורמסר,כמפקח על המושבה זכרון יעקב,שהיה יהודי צרפתי מחבל אלזס כמותו, יעקב יהודה לייב וורמסר, היה איש קשה שהחליט להתייחס לתושבי המושבה בהתנשאות ,כאל איכרים בורים ,מיד בהגיעו הוא הנהיג שלטון של עריצות הכוללת חוקים נוקשים.

 

תקופת שלטונו שהחלה בשנת 1883 הסתיימה בשנת 1888,סיום שלטון העריצים שלו במושבה הסתיים בשמחה אדירה של איכרי המושבה ,שנחגגה בבית הכנסת בחג הסוכות,ולאחר מרד ארבעים האיכרים ,החתומים על מסמך הבקשה לסילוקו מתפקידו.

 

מתחילת ממשלו כפקיד הראשי של המושבה ,ממשל שהחל ברגל שמאל,וורמסר מירר את חיי האיכרים בחיי היום יום,התערב בכול דבר ,גם בענייני הדת וסדרי התפילה,בהחלטות שרירותיות שאינם על דעת האיכרים,איש קשה עורף שידו קלה בהענשת איכרי המושבה בכול עברה קלה או קשה על פי הבנתו הקלוקלת.

זכרון יעקב פקיד הברון יהודה לייב וורמסר
 

אדמות דלהמיה נרכשו בידי יק"א ,על חלק מאדמות אלו הניחו העותומאניים את מסילת הברזל לרכבת החיג'אזית ובנו את גשר המעבר למסילת הרכבת,(גשר שפוצץ בליל הגשרים)

 
ההתיישבות אשדות יעקב נקראה על שם יעקב ג'יימס רוטשילד, שמו של הקבוץ ניתן על פי לאשדות המים של נהר הירמוך שעבר בקרבת מקום,הישוב הוקם על (אדמות דלהמיה -דלחמיה) שנרכשו בידי יק"א ,ועלייה עלו בשנת 1921 אנשי תנועת החלוץ מלטביה,בני הקבוצה החזיקו את גשר כנקודת המעבר על הגשר בין העמק לבין ירדן ועיבדו את האדמות סביב ההתיישבות.
 
בשנת 1924 בעקבות הפילוג האידיאולוגי לצורת ההתיישבות, עברו חלק מהחברים לאדמות ג'סר אלמג'מע,כיום קבוץ גשר, בשנת 1935 הוקם בחלק הצפוני של אדמות דלהמיה -דלחמיה הקבוץ אשדות יעקב.

       

הברון רוטשילד שמות משפחתו שהעניק להתיישבויות
 
על חשבון הברון תחשיב הקמת משק

לאחר קריאת שורות אלו יבין הקורא מה פרוש המשפט " על חשבון הברון " ומדוע ברח הברון רוטשילד,לאחר שנים ספורות, מאימוץ המושבות והעבירם לידי הברון הירש וארגון יק"א .

לצורך רכישת משק חקלאי במושבות נדרשו   כעשרים אלף פרנק במזומן,האיכר חישב  את הוצאותיו כך   : על מנת להקים כרם שיספק פרנסה למשפחה בת חמש נפשות נדרש לו שטח של 55 דונם (חמישה הקטר) מחיר הדונם כ 240 פרנק   ,הקמת בית בן שני חדרי שנה ומטבח יעלה כשלושת אלפים פרנק, בניית רפת ומתבן יעלו כאלף חמש מאות פרנק ,סוס עגלתו והרתמות מחירו כשלוש מאות פרנק,פרה מחירה כשמונים פרנק,מחרשה מחירה כארבעים פרנק,כחמש מאות פרנק מחירם של הדישון והולכת הענבים ליקב   .
 
להוצאות הללו יש להשקיע עוד כעשרים אלף פרנק לנטיעת הכרם ,ולתקופה של ארבע שנים עבודה ,השקיה והמתנה עד שיניבו אשכולות הענבים,מחיר שיקבל האיכר בעבור יבול הענבים, תלוי בבחירת סוג הגפנים וטיב הקרקע ,הערכה הייתה שרווחו של האיכר יהיה בין אלפים לשלושת אלפים פראנק בעבור היבול. 

                

על חשבון הברון תחשיב הקמת משק
 

חלק מהאיכרים למדו להתחנף ולנסות להשתמש בקשריהם עם פקידיו במושבות עת מנת להגשים חלומות ורצונות בהבטחת עתיד טוב יותר לילדיהם,או בשיפור מצבם הכלכלי בהענקת סכומי כסף לנחלותיהם ברכישת אדמות או ציוד משופר לעבודה.

בנים או בנות שנשלחו על חשבון כספי הברון ,בהחלטות של עוזריו, ללימודים גבוהים בפריז שם התגוררו במבנה של הברון ,או שנשלחו לרכישת מקצוע במדינות אחרות,חזרו לאחר שנחשפו לתרבות האירופאית ,לחיי העוני של הוריהם במושבות,הצטרפו מיד לחלק השלטוני ומצבם הוטב להפליא בזכות ההתחככות בצמרת השלטונית ,הן מבחינת המעמד והן מהבחינה הכספית,דבר שהיטיב עם משפחותיהם במושבות.

סיפור שליחת הבנים והבנות ללימודים והכשרה בפריז ובארצות בעולם
 

האגדות בזכרון יעקב, מספרות על היתומה מתילדה, שנשלחה להכשרה מעבר לים בידי שייד ,שאף קשר (ולא אפלטוני בינו לבינה) יש הטוענים כי נסע מספר פעמים לפריז ,לבחון את כישוריה ואף המשיך את קשריו עמה ,לאחר שחזרה למושבה וקבלה תפקיד כמורה לצרפתית,לאחר מכן מונתה כמפקחת על בית הספר, מעל זאב יעבץ שהיה מנהלו האגדי של בית הספר,כאשר צווה יעבץ ,לפנות אל המפקחת בתואר המנהלת (הר דירקטור), סרב יעבץ להוראה זאת והתפטר מתפקידו כמנהל.

האגדה העסיסית המפורסמת של סיפורי שייד ,הייתה כאשר סיפר למאזיניו ,שהכשרתו כוללת לימוד רפואה בסרבון ברפואת נשים,(כיצד הופך היסטוריון לרופא נשים), ליושב במרומים הפתרונות).

מאגדות אליהו שייד במושבות ובעיקר במושבה זכרון יעקב כמשל
 
 
 
בניית אתרים - שרקור