דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

ישראל מנזרים וכנסיות בדרום

 
 

על פי ממצאים ארכיאולוגיים מחקר האזור הצפוני של ים המלח ליד השפך ,על מנת להנציח ולפאר את נקודת הטבילה של ישו בנהר הירדן, נבנו החל מהתקופה הביזנטית במאות 4-7 לספירה בסמוך לנקודת הטבילה משני עברי נהר הירדן כנסיות ומנזרים שבהמשך שימשו גם מקום לינה לצליינים נוצריים ,אתרים אלו בוצרו והוקפו חומות להגנה על צליינים אלו מפני כנופיות השודדים הערביים שפעלו באזור ולאורך הכביש לירושלים .

תנועת הנזירות בהתיישבותם באזור צפון ים המלח ,נחקרה רבות בידי ארכאולוגים ואנשי מדע ,על מנת להבין את התופעה, המחקר החשוב והמיפוי בעיקר שייך לחוקר פדרלין שחקר בתחילת המאה העשרים את תופעת הנזירות המדברית והשרידים של המבנים שנותרו באזור, מחקרים אלו נמשכו גם במאות העשרים והעשרים ואחת בידי חוקרים וארכאולוגיים ישראלים על מנת להשלים את התמונה העכשווית.

כיום התברר שהסיבות שהביאו את הנזירים להגיע לאזור כללו מספר סיבות : האמונה בתפילה ובסיגוף על מנת להגיע למושלמות באמונה הפילוסופית האישית, חלקם של הנזירים נשלחו למרבית האירוניה ממנזריהם באירופה ובארץ ישראל כצעד ענישה ולהגברת אמונתו של הנזיר שנסדקה .

הבקעה מנזרי ים המלח הצפוני (ארץ המנזרים)
 
מנזר יוחנן המטביל (המכונה קאסר אל יהוד )

המנזר הממוקם בכביש הכניסה לאתר הטבילה ,שזכה גם לכינויים קצר אל יהוד או ארמון היהודים משום היותו מפואר וגדול , מכיוון שעל פי המסורת היהודית בנקודה זאת עבר ארון הברית בדרכו לבית אל בכיבוש הארץ, המנזר נבנה כך משערים במאה החמישית לספירה בתקופה הביזנטית בידי הקיסר אנסטאסיוס הראשון,בתקופת ימיו של הנזיר סבאס ,אך לא בידיו כמנזר הראשון שנבנה ליד אתר הטבילה ,ששימש למגורים גם את הצליינים שהגיעו לאזור.

יש הטוענים כי שמו של המנזר, כמנזר יוחנן המטביל ניתן לו ,גם בזכות ההטבלה לטוהרה והחזרה בתשובה בנהר הירדן, של מאמיניו בישו ובתורה הנוצרית ,על פי המסורת הטבלה כזאת, עבר ישו עצמו בידיו של יוחנן , ולכן קבל יוחנן את השם המטביל.

תוך הידוק אמונתו של יוחנן בתורתו של ישו, קבל יוחנן החלטה, כי המקבל את התורה הנוצרית, צריך להיטבל בטקס הטהרות וחזרה בתשובה במימי נהר הירדן , ובכך החל טקס ההטבלה במסורת הנוצרית כהגשמת קבלתה של הדת החדשה , נקודת ההטבלה שבה החל מנהג הטבילה בצפון ים המלח ,הפכה לנקודת הקדושה השלישית החשובה לנוצרים ברחבי העולם.

מנזר יוחנן המטביל עבר מספר תקופות של הרס בחייו, כולל רעידות האדמה במחצית המאה השלוש עשר ובמחצית המאה העשרים, הותירו ממצאים ארכיאולוגים, שנתגלו בחפירות במאה הקודמת המתארים שרידי מנזר מפואר מוקף חומה, שרידי קשתות לאולם תפילה ואבסיס בחלקו המזרחי, כמו כן נתגלתה שרידיה של באר מים.

מנזר יוחנן המטביל (המכונה קאסר אל יהוד )
 

דרך עפר היוצאת ימינה ,ממש לפני החניה של אתר הטבילה לכוון דרום ,מוליכה למנזרים הסמוכים למנזר יוחנן המטביל בקאסר אל יהוד , לאחר נסיעה קצרה דרומה נגיע למקבץ של ארבעה מנזרים  .

המנזר הממוקם בכביש הכניסה לאתר הטבילה ,שזכה גם לכינויים קצר אל יהוד או ארמון היהודים משום היותו מפואר וגדול , מכיוון שעל פי המסורת היהודית בנקודה זאת עבר ארון הברית בדרכו לבית אל בכיבוש הארץ, המנזר נבנה כך משערים במאה החמישית לספירה בתקופה הביזנטית בידי הקיסר אנסטאסיוס הראשון, בתקופת ימיו של הנזיר סבאס ,אך לא בידיו כמנזר הראשון שנבנה ליד אתר הטבילה ,ששימש למגורים גם את הצליינים שהגיעו לאזור.  

  יש הטוענים כי שמו של המנזר, כמנזר יוחנן המטביל ניתן לו ,גם בזכות ההטבלה לטוהרה והחזרה בתשובה בנהר הירדן, של מאמיניו בישו ובתורה הנוצרית ,על פי המסורת הטבלה כזאת, עבר ישו עצמו בידיו של יוחנן , ולכן קבל יוחנן את השם המטביל.  

תוך הידוק אמונתו של יוחנן בתורתו של ישו, קבל יוחנן החלטה, כי המקבל את התורה הנוצרית, צריך להיטבל בטקס הטהרות וחזרה בתשובה במימי נהר הירדן , ובכך החל טקס ההטבלה במסורת הנוצרית כהגשמת קבלתה של הדת החדשה , נקודת ההטבלה שבה החל מנהג הטבילה בצפון ים המלח ,הפכה לנקודת הקדושה השלישית החשובה לנוצרים ברחבי העולם. 

הבקעה מנזר יוחנן המטביל המכונה קאסר אל יהוד מצודת היהודים
 

בנסיעה קצרה לכוון אתר הטבילה (מזרחה ) לאחר מנזר יוחנן המטביל מצד ימין ,נבחין בשתי תלוליות שאינן גבוהות ,הארכאולוגיים טוענים כי מתחתם ממוקמות שתי כנסיות  כנסיית הפעמונים וכנסיית קלמון ,שנבנו במחצית המאה החמישית והשנייה בתחילת המאה   השישית ,כנסיות שהוחרבו בכיבוש הפרסי .

על פי האמונה הנוצרית אלו הנקודות שמהם עלה אליהו לשמים בסערת אש ,אך על פי האמונה היהודית שמגובה בכתוב בתנך, שנקודת העלייה לשמים של אליהו הייתה ממזרח הירדן בתל אליהו .

הבקעה אל קצאיר – הארמונות
 

דרך עפר היוצאת ימינה ,ממש לפני החניה של אתר הטבילה לכוון דרום ,מוליכה למנזרים הסמוכים למנזר יוחנן המטביל בקאסר אל יהוד , לאחר נסיעה קצרה דרומה נגיע למקבץ של ארבעה מנזרים .

הקפלה הפרנציסקנית

ממשיכים בנסיעה דרומה המבנה הראשון (המבנה המתומן )מצד שמאל היא הקפלה הפרנציסקנית הנטושה ,שנבנתה בשנות החמישים במאה ועשרים .

המנזר הסורי-אורתודוקסי

בהמשך הנסיעה דרומה בצידה הימני של הדרך ממוקם המנזר הסורי-אורתודוקסי על שם יוחנן המטביל שנחרב בחלקו כתוצאה מרעידת האדמה בשנות החמישים

המנזר האשורי שנקרא גם על שמו של יוחנן המטביל ,ממוקם כשש מאות מטר מזרחית ממנזר הגדול   יוחנן המטביל ששייך לכנסייה היוונית.

קאסר אל יהוד המשך הביקור במנזרי ארץ המנזרים
 
עיר אובות עתיקות מצד חצבה מבצר עין תמר המקראית
עתיקות מצד חצבה -  מבצר עין תמר המקראית
בנסיעה בכביש 90 לאילת באבן הקילומטר 160 פונים בעקבות השילוט לכוון מזרח אל כביש 227,לאחר מכן פונים שמאלה אל מצודת חצבה, השלט שהוריד אותנו מהכביש לאילת ,הנחה אותנו לעיר אובות
כניסה חופשית
רחצה וירטואלית בצהרי היום ,בבית הרחצה הרומאי בעיר אובות.

מד החום הראה 40 מעלות בשמש , זעתי הקולחת מילאה למחצה את ברכת המים הרומאית בחדר הקר , ופנטזתי שאני צף ומשתכשך במי הפאטה מורגנה , ממש כשם שהרומאים שלקחו את המים מעין אל חוצוב שפירושו בערבית עין השפע ,הנקרא כיום עין חצבה הממוקם מעט מצפונה לעץ השיזף הענק ,מהמעיין נותר רק שמו איך שתרצו בערבית או בעברית .

חכמי הדור הישראלים חצבו בשנת 1952 בקרבת המעיין על מנת לשאוב את מי התהום ,ברצונם לספק מים לתושבי האזור, וכיוון שיינקו יניקת יתר מפטמת המעין הותירו אותו יבש לאחר תקופה קצרה , והמעין נותר יבש כשם ששרידי חמש תקופות המחייה במקום שנתגלו בחמש שכבות שחפרו הארכיאולוגים.

בעת ההליכה ,מבטי נדדו לאוטובוס הממוזג שעזבתי ונשרכתי לאיטי לשרידי העיר אובות בערבה, צביטה מהפולנייה החזירה אותי לעולם המציאות,רק אז הבנתי שאני בין שרידים של ישוב עתיק בדרכי לאילת ולא בבריכה .
 
בנסיעה בכביש 90 לאילת באבן הקילומטר 160 פונים בעקבות השילוט לכוון מזרח אל כביש 227,לאחר מכן פונים שמאלה אל מצודת חצבה, השלט שהוריד אותנו מהכביש לאילת ,הנחה אותנו לעיר אובות,שרידי הצריפים המאובקים נותרו ממחנה צבאי ישראלי ישן ומשרידי המחנה הבריטי ,אך המקורות היהודיים קשורים לתנך בפסוק ויסעו בפנון ויעברו באבות ,בספר במדבר המספר את מסעות ונדידת היהודים בדרכם לישראל, עמותה ארץ ישראל פורחת והקרן הקיימת משמרים את המקום ,נוטעים שותלים ודואגים לאספקת מים לצמחייה ולעץ השיזף.

כיוון שעץ השיזף אינו מצמיח טבעות גדילה לספירה של מניין שנותיו , נותר לנו רק להיזון מן האגדות ולספר כי העץ נחשב לעץ המבוגר בישראל ,על פי המסורת הוא בן אלף שנים ,ידוע הוא שאין פוגעים בעץ השיזף ,בשמו המדעי סיסיפוס-ספינה-קריסטי .
עיר אובות עתיקות מצד חצבה מבצר עין תמר המקראית
 
הנצרות והנזירות בארץ ישראל

מעט על הנצרות והנזירות  

המחלוקת הנוצרית

המחלוקת בדת הנוצרים יצרה פילוג כבר במאה הרביעית לספירה ,כאשר החכם הנוצרי ביחד עם אנשי הפטריארכיה מקונסטנטינופוליס טען כי אמו של ישו מרים, ילדה את המשיח ולא את האלוהות , כיוון שבעת הצליבה והעינויים סבלה רק הישות האנושית ולא נפגעה הישות האלוהית, למרות שהתאחדו ללישות אחת בגוף אחד .

בניגוד לדעת אנשי הפטריארכיה מאלכסנדריה ,שטענה כי לידת ישו יצרה שני טבעים הכלולים באדם אחד ,את הטבע האלוהי ואת הטבע האנושי שאינם התמזגו, אלא התקיימו כשני ישויות בנפרד בגוף אחד.

מכוון שכך נוצרה מחלוקת שאותה ניסו לפתור בשתי פגישות מכריעות במאה הרביעית שבסופם של הפגישות ,הוחלט לגרש את הנוצרים המאמינים בגישה של שישנן שתי ישויות משולבות של ישו בגוף אחד ,אז גם נקבע כי הגוף הנוצרי השליט היא הכנסייה היוונית האורתודוכסית (המערבית), אל מול המאמינים בני הכתות השונות הנחשבים לכנסייה המזרחית.

מעט על תופעת הנזירות הנוצרית

המודל לחיי נזירות פרישות וסגפנות , מוצאה בדרכם של חלק מתלמידיו של ישו, שהחלו בדרך עבודת האל הזאת של בוויתור על תשוקותיהם , רכושם, מנעמי החיים, חלק מיישום תהליך זה התרחש ברמה בודדת אישית וחלקה בשיתוף של מספר מאמינים שחיפשו את הפן הרוחני הגשמי על פי תורתו ומשנתו של ישו.

הנצרות והנזירות בארץ ישראל
 
ממשית העיר הנבטית שליד דימונה

תודה לארכאולוג פרופסור אברהם נגב לעזרתו בהכנת המאמר.

בעת הסיור ניתן לבקר : בחורבות העיר ממשית, בחוות הגמלים, במסעדה והמזנון, בחנות המזכרות ובשוק הבדואי הנערך בחגים, כמו כן ניתן לערוך לינת שטח באתר. 

ממשית נודעה בשמה הערבי כורנוב (כרנב) שפרושו משקה החלב המעורב בדבש וסילן תמרים, גודלה של העיר אינו מרשים בסך הכול כארבעים דונמים, אך ממשית קבלה את מעמד העיר, בזכות התפקידים שלשמה הוקמה העיר, כנתיב המסחרי החלופי ששימש את השיירות מהעיר פטרה ,עלה במעלה העקרבים ופנה לממשית .

שרידיה הנותרים של העיר הנבטית ממשית ,הנחשבת לקטנה בין ערי הנבטים ולמזרחית ביותר בנגב, מעידים שנבנו בעיקר בתקופת בית שני במחצית השנייה של המאה הראשונה לספירה, ושהתקיימה עד סוף תקופת השלטון הביזנטי באזור, שרידים אלו נותרו מהתקופות השונות של שבטי הנבטים באזור.

מבחינת מערך הכלכלה הנבטית נחשבה ממשית לחלק החלש שבמערכת ,אומנם כלכלת העיר התבססה על אספקת שרותי אספקה, חניה ומסחר לשיירות, בעיר היו מספר אורוות לגידולי סוסים אציליים מהגזע הערבי הטהור

ממשית העיר הנבטית שליד דימונה
 
באר שבע תל באר שבע המקורית
תל באר שבע המקורית
ממוקמת במתחם ג ,ממול לשוק העירוני.   
מידע
במקום נתגלו ממצאים מהמאה השביעית לפני הספירה,מתקופת המקרא של עיר שלא הוקפה בחומה , בעיר היו מבני מגורים, בתי מלאכה, ממגורות ובורות מים ותושביה היו חקלאים, סוחרים ובעלי מלאכה. היישוב הוקם על הגדה הצפונית של נחל באר שבע .
 
ממצאים מתקופות אחרות,נתגלו שרידי מבנים,חרסים,צלמיות של האלה הכנענית עשתורת ,נרות חרס,קנקנים לאגירה ,פסיפס,כנסייה עתיקה שכוסתה למשמורת, בחפירות בשנת 1999 ,נמצאו קטעי יסודות של מבנים בגובה מטר וחצי,מוביל מים ותעלה , בית מרחץ מהתקופה הביזנטית,ומתחתיה שרידי מבנים מתקופת המלכים,בחלקה הדרומי של העיר התורכית ,נמצאו ממצאים מתקופת הברזל,חלק מהממצאים מתקופת מלכי יהודה. 
באר שבע תל באר שבע המקורית
 
ערבה פארק לוי אשכול
פארק לוי אשכול גן לאומי הבשור
כניסה בתשלום
הפארק ממוקם בנסיעה מצומת גילת נוסעים לכיוון מערב על כביש 241, בסמוך לישוב אורים.
טלפון 08-9985110/20
הפארק פתוח אפריל - ספטמבר: 08:00-17:00. אוקטובר - מרץ: 08:00-16:00.
מידע
הפארק מספק בילוי משפחתי,במקום מתקני משחק לילדים,בסירות פדלים וקיאקים שטים במאגרי המעיינות,מתקני פיקניק ומנגלים,כרי דשא וצמחיה,מסלול לרכיבת אופנים.
 
בחלק הצפוני של הגן,ממוקמת חירבת שלאלה על גבעה,מגבעה זאת ניתן לצפות על האזור.
כמו כן שרידיה של כנסייה ביזנטית עם רצפת פסיפס אשר הועבר לאוסטרליה, הכנסייה והפסיפס  נתגלתה בראשונה לחיילי הכוח האוסטרלים בצבא אנגליה במלחמת העולם הראשונה.
 
בחלק המרכזי של הפארק ,על גבעה נתגלו שרידי עין הבשור, אשר שימשו כפונדק דרכים במאה הרביעית לפני הספירה.
 
במדרון נחל הבשור , נובעים מעיינות והמים מצטברים לבריכה ,מימי הבריכה ברמת חום של 20 מעלות בכל ימות השנה,הרחצה אסורה, ליד הבריכה מבנים אשר שימשו את משאבות המים במלחמת העולם הראשונה.
חניון הבשור בפארק
ניתן ללון בחניון הבשור בפארק ,משטחים להקמת אוהלים,או שכירת מגורונים ,בבקתה אפריקאית המכילה עד 15 איש , או באוהל בדואי. במקום תאורת לילה, מקלחות עם מים חמים ושירותים, ניתן גם ללון באוהל פרטי, או באחד מששת הצימרים הממוזגים והמאובזרים.
ערבה פארק לוי אשכול
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור