דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

ישראל מנזרים וכנסיות בירושלים ובשכונותיה

 
 
 
ירושלים מנזר עמק המצלבה
מנזר עמק המצלבה
הכניסה בתשלום
המנזר ממוקם בין שכונת ניות לרחביה ,אל פתח המנזר מוליכה שדרת סותה רותסווילי שאת צידה המערבי ליד הגדר לאורך 300 מטר היתה השדרה הגדולה בארץ לאוג בורסקאים או כפי שגם נקרא סומק ,אשר בגרגריו משתמשים הן להכנת העור לתפירת נעלים או לבישול, לפני חצי שנה נכרתו העצים  בתהליך שיפוץ גדר המנזר ,בתוך מתחם המנזר שכן צבי בעל קרניים שהיה חברו של כלב המנזר קיימת תמונה של החיים ביחד האמת שבעת ביקורי חיפשתי אותו אך הוא לא היה.
 
מנזר עמק המצלבה נבנה על פי החפירות שנעשו במקום בסוף המאה החמישית ובמאה השישית לספירה מיקומו נקבע על פי האגדה וספור שכתוב בברית החדשה ששורשיו במאה ה 11 ובמאה ה 17 הדן במלחמה על הצלב הקדוש, לפי המסופר בכנסייה היוונית האורתודוכסית  זהו המקום שממנו צמח העץ שהכינו ממנו את הצלב של ישו,כמובן משערים כי עץ זה נבט מגלעין שהיה בבגדיו של אדם מאותה התקופה שנקבר שם  ,סימן לכאורה של העץ מצוי בתוך הכנסייה בחור מכוסה בטבעת פליז המציין כי כאן היו שורשי העץ וכמובן תיבת התרומות, על קירות החדר שנחשב כקדוש ביותר מספר ציורים המתארים את צמיחת העץ וקדושים שונים של הכנסייה.
 
על פי הספרות את המקום הקימה הלנה  אמו של המלך הביזנטי  קונסטנטין בשנת 1325 לספירה אך מבחינת הארכיאולוגיה שערך יוספלניוס במקום נבנה המקום במאה חמישית  - שישית  ,כפי שברור הוא  שהמקום נהרס בכיבושי הארץ ונבנה שוב על חורבות קודמות.
 
על פי ספור הפסיפס שהיווה את רצפת המבנה בקפלה ונלקח למקום אחר וכיום אנו דורכים על שרידים ושחזור, המקום נחרב לראשונה בשנת 612 ,שופץ שוב בידי עולי רגל מאיבריה בספרד חלקו עבר לידי הכנסייה הגיאורגית במאה החמישית  ,כמו בעוד כנסיות שהתחלקו למספר כתות וזרמים, שופץ בתקופה הביזנטית במאה השישית ,נחרב במאה השביעית בעת הכיבוש המוסלמי ,שופץ שוב בתקופה הביזנטית ונמכר לבסוף לכנסייה האורתודוכסית היוונית כאשר חלק מהזכויות שמורות לכנסייה הגרוזינית –גיאורגית.
 
בכנסייה שרתו מספר פילוסופים בעיקר בסביבות המאה ה 12 ,והראשון מהם הוא הפילוסוף שאר האוצר הגרוזיני של המלכה ,  שותה רוסתווילי שהגיע לכניסייה על פי הסברות :
1 סוטה  שהיה לוחם ידוע ומפקד  התאהב במלכה הגרוזינית ולאחר שסילקה את בעלה  קיווה לתפוס את מקומו אך הוגלה והגיע למנזר עמק המצלבה .
2 רצונו לעסוק בפילוסופיה וכתיבת ספרים ושירים.
 
סותה רותסווילי כתב בעת שהותו במנזר את ספרו הידוע הכולל אלף ומאה חרוזים והנקרא עוטה עור הנמר הדן באהבה שאיננה ניתנת לכבות , על פי הסברות אלגוריה לאהבתו למלכה קטרינה.ספר ידוע במסורת הגרוזינית.
ירושלים מנזר עמק המצלבה
 
ירושלים מתחם גובוט מחוץ לחומות
מתחם גובוט מחוץ לחומות
בית הספר של בישופ גובט  Bishop Gobat
המתחם ובית הקברות האנגליקני ,ממוקם מתחת להר ציון מעל לבריכת השולטאן בסופה.
בשנת 1846 מונה גובאט לבישוף הפרוטסטנטי של ירושלים,בתום כהונתו במלטה ,אחרי כהונת הבישוף אלכסנדר ,מינוי זה נבע מפשרה בין גרמניה לאנגליה בדבר בחירתו של הבישוף הפרוטסטנטי של ירושלים, בתפקידו זה שימש במשך למעלה משלושים שנה. בנוסף לתפקידו בתקופה הזאת, פעל גובוט גם לביסוסה של הכנסייה הפרוטסטנטית בארץ ישראל ואף בעבר הירדן המזרחי, לשם כך ערך גובוט מסעות להפצת האמונה הנוצרית הפרוטסטנטית.
 
כחלק מפועלו המיסיונרי, גובאט גם הקים בארץ ישראל בתי ספר רבים שלימדו קרוא וכתוב בקרב תושבי הארץ, נוצרים ואף מוסלמים, בין המוסדות הללו היה בית ספר תיכון לנערים על הר ציון שהוקם בשנת 1855 . מוסד זה כונה על שמו של גובט ופעל במשך שנים ארוכות לאחר מותו. בין כתליו למדו יחדיו נוצרים, מוסלמים ואף מעט תלמידים יהודים.
 
כיום בית גובט ידוע כסמינר ללימוד תולדות ארץ ישראל וארכיאולוגיה ארץ ישראלית , מאחורי בית גובט נבנה בית הקברות הפרוטסטנטי ששטחו נקנה כבר בשנת 1813 ,ומאז נערכו בו קבורות, ,בהמשך  נקברו בו ידוענים רבים מבני הקהילה הפרוטסטנטית ,כמו הבישופים הפרוטסטנטים הראשונים בארץ ישראל , בנוסף דמויות מפורסמות נוספות הם  הקבורים בבית קברות זה הארכיאולוגים החשובים סיר פלינדרס פיטרי וגיימס לסלי סטרקי , מערות חבל עדולם ואזור בית שמש.
 
על הרבה מצבות עתיקות מופיע הכיתוב העברי , כמו על מצבת הבישוף הראשון אלכסנדר ,הכתובת עליה בארבעה שפות : עברית,אנגלית יוונית וגרמנית, גם על מצבת גובוט יש כיתוב בעברית, בין המצבות קיימת מצבה בעברית אשר עליה כתוב אברהם בן משה פירחיה, במקום גם קבורים רופאים גרמניים מבתי החולים של רחוב הנביאים כמו דר מקס סנדיריצקי בתחילה בבית החולים הגרמני – שערי צדק של היום ולאחר מכן הקים את בית החולים לילדים שבו גם התאבד עקב מחלה קשה שסבל ממנה,  
ירושלים מתחם גובוט מחוץ לחומות
 
שכונת קטמון בקצרה
שכונת קטמון בקצרה
שלושה פרושים לשם קטמון אשר ניתן לשכונה :
פירושו של זאב וילנאי עוד משנת 1946 שטוען שהמלה קטמון נגזרה מן המלה הערבית קאטמה שמפרשים אותה המילה לשבור, והוא אף קושר סברה זאת למחצבות האבן שהיו פעילות בשכונה בעת ההיא.
 
הפרוש השני מרחיק אותנו ליוון העתיקה ולמילה קאטאמונאס שיש המפרשים אותה בהשלכה לנזירים העובדים את הנצרות בהתבודדות וסגפנות.
 
הפרוש השלישי חוזר גם הוא ליוון עם המילה קטה- מוניס או מונסטיר שפרושה המקום ליד המנזר
כאשר הכוונה כפי הנראה למנזר סן סימון ,כיוון שבתי התושבים הראשונים היו בקרבת מקום למנזר סן סימון שנבנה בשנים 1882 – 90
 
עדות ראשונה לשם קטמון מופיע ברשום של מעון המושל התורכי בקטמוניה בשנת 1907 .
ספורה של הקמת השכונה קשור לקניית הקרקעות שלה  בשנת 1904 בידי הפטריארכיה היוונית האורתודוכסית שרכשה אדמות רבות מחוץ לחומות העיר בתקופת השלטון העותומאני, גם אדמות שכונה קטמון נרכשו בידי הכנסייה,כמו בקעה,רחביה,ממילא ,טלביה ועוד.
 
תכנון השכונה ומכירת חלקות האדמות ,החל בשנת 1911 בידי הכנסייה היוונית האורתודוכסית במחיר של חמישה גרוש מצרי למגרש ,הכנסייה פרסמה את המכירה בעתון פלשטין שהופיע ביפו,אך לא היתה נהירה לקניית החלקות, למעשה הקונים הראשונים היו מדינות שרצו לבנות על מגרשים אלו קונסוליות,רק לאחר מכן החלו לרכוש חלקות נוצרים יוונים ונוצרים בעלי ממון,חלקם למגורים,חלקם לבתי מלון וחלקם לבניית בתים להשכרה .
 
בתחילה נבנו שני רחובות ראשיים לשכונה : רחוב רחל אמנו אשר נקרא רחוב קטמון לפני מלחמת השחרור , רחוב חזקיהו המלך נקרא רחוב מלחת .
 
הבתים הראשונים שנבנו עד שנת 1934 היו מבני אבן בני קומה אחת , למעשה עד שנת 1924 היו רק מעל לעשרה בתים בשכונה , בשנת 1934 החלו לבנות בתים משותפים ,בעלי עד ארבע קומות לצרכי עסקים , בעיקר לצרכי השכרה לפקידות ולקציני הממשל המנדטורי, בתים אלו שנבנו במטרה למקסם את שטח הבניה על השטח הנתון , התאפיינו בשטח הציבורי הקטן מסביב למבנה , בחדרי המדרגות הפנימיים לקומות העליונות, ובהמשך עם הקדמה מקומות חניה לרכבים , בניגוד למבנים בני הקומה האחת שכללו שטח גינה נרחב בחזית הבית ובסביבתו.
 
למבנים המשותפים ולוילות הגדולות החלו להיכנס שגרירויות וקונסוליות כמו: יוון, מצרים,לבנון ,עירק בית מלון סמיראמיס , מפקדת הכנופיות בהמשך שפוצצה, פנסיון ומגרש טניס ופעילות ספורטיבית ובל נשכח את פנסיון לוירד , על חלק משטח מגרש הטניס הוקם בהמשך מגרש כדור הרגל של קבוצת הפועל, וכאשר מת המגרש ,נמכר המגרש ליזמים שהקימו בו שכונה כאילו בסגנון איטלקי.
שכונת קטמון בקצרה
 
ספור בית החולים עזרת ישו הנסן
בית החולים עזרת ישו – הנסן
בית החולים לשעבר ממוקם ברחוב מרכוס 17 בטלביה
בניית בית החולים הסתיימה בשנת 1887 , הוא תוכנן בידי האדריכל קונרד שיק - כשם שתכנן את המבנה הראשון באגרון 20 , תמונות והניירת לארכיון המבנה נמצאים בגרמניה במרכז הכת .
 
תחילת הספור של החולים בטרם הוקם בית החולים אנסן , שכמוהו יש בעולם באותו שם כעשרים שלוחות ,קדם למתחם בית החולים למצורעים ,על פי תאור הטייל רובינסון,צרפי המצורעים בחלק הפנימי של שער ציון,בשנת 1973 המושל התורכי קמיל פשה ,בנה למצורעי שער ציון מבנה אבן מוקף חומה ליד ביר איוב - עין רוגל נחל קדרון,שבו גרו עד מלחמת העולם הראשונה.
 
בעקבות ביקור הברון והברונית קפנברייק אשרדן מגרמניה בשנת 1865 בעיר העתיקה ,בבקור צפו במקבצי הנדבות המצורעים בשער ציון,בעקבות ביקורם החליטו לתרום כסף לבניית מבנה למצורעים בחלקה שרכשו
ברחוב אגרון 20 ,המבנה שנבנה בשנת 1867 בתכנונו של קונרד שיק,הברונים היו בני עדת האחים מהרנהוט , כת שנפרדה מהעדה הלותרנית בגרמניה שעיקרה היה מעבר לטיפול בחולים לגרום להם להתנצר בהצלת נפשותיהם למעשה החולים שהיו בני כל הדתות,ובתמורה לטיפול בבית החולים , החולים אולצו להשתתף בטקסים דתיים נוצריים ,במבנה הראשון שרתו אחיות ממסדר האחיות הדאקוניסות הגרמניות ,  בהמשך הועבר הטיפול בחולים  במבנה למסדר האחים הבורומאיים -  Herrenhutter Bomische Bruder.
 
המבנה הדו קומתי מוקף החומה ,הוקם בחצר הקונסוליה האמריקאנית ברחוב אגרון 20 בממילא , בחדריו יועדו מלכתחילה מיטות לשמונה חולים ,אך שהתקבצו אליו ארבע עשר חולים , המקום נהיה צר ולכן עלה הרעיון לבנות מבנה חדש ,אי לכך נאספו והגיעו תרומות ממרכז האחים המורביים - האחים מהרנהוט  בגרמניה , בנוסף לעוד תרומות מכתות נוצריות דומות ומשנאסף הכסף,  נרכש שטח אדמה, בסוף טלביה ושכונת מרחביה שהוקמה כעשרים וחמש שנים לאחר מכן.
 
בשנת 1874 נמצא מגרש מבודד שהיה עליו מבנה לבניית בית החולים החדש, השטח כלל את בית הספר הרטמן כיום , שטח המרעה של הפרות וחורשת הירח שלימים הוקמו בה בית המנהל, הרפת ומגורי הסגל , השטח נרכש מידי הכנסייה היוונית האורתודוכסית , המבנה החדש בטלביה עזרת ישו  -Jesus Hilfe    הוקם במטרה להכיל כמות גדולה יותר של חולים עקב מצוקת האכלוס של קודמו.
 
שלב הקמת החלק הראשון והחומה ההיקפית של בית החולים, כולל שערי העץ בתקופת העותומאנית ושהוחלפו בתקופת המנדט, על שם מחלת אנסן הסתיים אחרי שלוש שנים בשנת 1887-6 ,זמן בנייה ארוך זה נבע ממחסור במים , באותו הזמן נבנתה חלק מהחומה  כאשר גדל בית החולים הסתיימה בנייתה בשנת 1896 .
 
המבנה בן שתי הקומות מהאבן ,כלל אגף חולים ואגף אנשי הסגל,המבנה כלל עליית גג רעפים , מרתף ששימש כרפת לפרות בתחילה, חצר פנימית מוקפת מבנה וגן ענק עם שני שבילים להולכי רגל ושביל לכלי הרכב ,עגלות עם סוסים בפרוזדורים ובחדרים ישנם תקרות קמרוניות .
 
לחזית המבנה הוליכו שני גרמי מדרגות ובעבר היו נטועים שני ברושים בתחילתם, בקירות המבנה נקבעו חלונות גדולים להכנסת אור רב לחדרי החולים, בחזית הקומה העליונה מעל לכניסה הוקמה מרפסת שכותרתה גמלון שבחזיתו סבכה מעץ מעוטר נתמך בידי ארבעה עמודי עץ,מתחת למרפסת הגמלון מעל לכניסה ,קורת אבן שחקוקה עליה  Jesus Hilfe באותיות גותיות שפירושם עזרת ישו.
 
לחדרי המבנה הוכנסה מערכת חימום של תנורים מוסקי פחם או עץ,כיוון שנושא התברואה היה חשוב מאוד בעבורם ,הוקמו שירותים לחולים בחלקו הימני של המבנה וגשר מעץ מן הקומה השנייה לשירותיים, גשר עץ זה הוחלף במאה העשרים לקשר נתמך קורות ברזל , מטרת השירותיים בנפרד מהמבנה הייתה לבודד את החלק הזה משאר האגפים לצרכי היגיינה .
ספור בית החולים עזרת ישו הנסן
 
מושבה גרמנית סיפורו של החאן הירושלמי
סיפורו של החאן הירושלמי
סיפורו של החאן הירושלמי מתחיל בתקופה הממלוכית שאז נבנה והורחב ושופץ בתקופה העותומאנית החאן נבנה כתוצאה ממחסור במקומות לינה לצליינים ובעיקר לפתור את בעיית הלינה לעוברי אורח , לסוחרים ולצליינים בעת ששערי העיר העתיקה נסגרו בשעות הלילה והאנשים שנותרו מחוץ לחומות העיר היו נתונים לחסדי כנופיות הליסטים שפעלו באזור.
 
מיקומו של החאן בין העיר בית לחם לעיר העתיקה סיפק מקום מחסה מפני השודדים למבקרים הצליינים בבית לחם לסוחרים ולשיירות מסחר כמקום לחניית לילה והגנה כאשר שערי העיר נסגרו.
 
כיוון שהחאן היה רכושה של הכנסייה היוונית האורתודוכסית בירושלים כמו מרבית השטחים באותה העת החליטו להפכו במחצית המאה ה 19 למפעל לגידול זחלי משי לצורך יצור פקעות משי ביצור בגדי משי לגלימות הכמורה, לצורך זה אטמו את פתחי החלונות זכרון לאותם ימים הוא עץ התות הענק הצומח בחצר החאן .
 
בחלקו השמאלי של הכניסה לחאן ממוקמת כניסה המוליכה למערה חצובה במעמקי הסלע  שאנשי החאן הפכו אותה לאולם מופעים קטן מיד שיורדים במנהרה החצובה המוליכה לאולם ישנם מדרגות המוליכות למרתף נוסף תת קרקעי המשמש כיום כבית מלאכה לאנשי התחזוקה ומסנון לשמאטס.
 
כאשר הגיעה הרכבת לירושלים בתקופה העותומאנית החליט הטמפלר לנהולט ואשתו שהיו דור שני לטמפלרים במושבה הגרמנית , לשכור את המקום ולפתוח במקום מרתף ליצור יין וכמבשלת בירה, כול זאת בראייה של השימוש לטובת דיירי השכונה הגרמנית הטמפלרי לאור געגועיהם לבית המרזח שבו בילו לעת ערב לאחר העבודה למנוחה אחרי יום עמלם והן לטובת הנוסעים הצמאים לאחר הנסיעה ברכבת .
 
בדיחה ירושלמית עתיקה מספרת על מהירות הצב של הרכבת בסיפור הזה, יום אחד הילך תושב העיר בדרכו לירושלים לאורך המסילה  והרכבת האיטית חלפה על פניו ,פנה אליו נהג הקטר ואמר לו עלה על הרכבת שלא תתעייף, השיב לו הירושלמי תודה אבל אני ממהר לפגישה .
 
לאחר שהתעייף לנהולט הטמפלרי לייצר יין במרתף החאן,עזב את העסק ופנה למסחר והקים בביתו פנסיון מסעדה ובית מרזח לרווחת התושבים, כיוון שהמקום ננטש נכנס בתחילה למבנה מפעל ליצור ארונות קרח ובהמשך מקררים בחלקו הדרומי של המבנה בחזית המבנה ישנם שני מחסנים נעולים שדרך החלונות המסוגרים ניתן לראות את שאריות המפעל  ולאחר מלחמת השחרור התווספה הנגרייה של בראון עד למלחמת ששת הימים שימש המקום כנגרייה ,היא גם הייתה אחת הנגריות המכניות חשמליות הראשונות בירושלים.
 
בשנת 1972 לקחה הקרן לירושלים את המבנה והפכה אותו לתיאטרון החאן.
מושבה גרמנית סיפורו של החאן הירושלמי
 
עין כרם בית אבינו הארמון בהרים

איך מגיעים לתצפית ובית אבינו, ברחוב צוקי הישועה בעליה לאחר הכניסה האחורי למנזר המוסקוביה איך מגיעים :בנסיעה בכביש הראשי דרך עין כרם מגיעים למרכז הכפר פונים שמאלה לכוון רחוב המעיין ומעין מרים ומינרט המסגד,עולים בעלייה שמאלה בכביש מעלה האכסניה ,זהירות דרך של מסלול אחד,ממשיכים בעלייה חולפים מימין על פני מוסד מנזר סנט וינסט לילדים פגועי ראש, משמאלו ממשיכה הדרך בעלייה

 

חולפים על פני מגרש החניה וממשיכים בשביל הנקרא צוקי הישועה, חולפים על פני שער הכניסה האחורי הירוק של המוסקוביה,ממשיכים בעלייה עד שהיער מתחיל ,עוצרים ומתצפתים  , מה רואים מהתצפית  : כנסיית המוסקוביה, כול שכונת עין כרם,מבשרת, מושב בית זית כנסיות הכפר,יער החורשה הרומאית,ערוץ הוואדי העולה למושב אורה ואת שורת הבתים הראשונים.

עין כרם בית אבינו הארמון בהרים
 
רמלה הכנסייה הפרנציסקנית טרה סנטה

מנזר הפרנסיסקנים משמר ארץ ישראל (קוסטודיה טרה סנטה)

איך להגיע  הכנסייה ממוקמת  רחוב ביאליק פינת רחוב עדס שפיק, הכניסה הראשית מכיוון צפון.הכנסייה פתוחה בכל יום 09:00 - 11:00, בימי שבת וראשון סגור, טלפון לתאום08-9221217 .שמה של הכנסייה ניתן לה על שם שני היהודים תלמידי ישו , שעל פי המסורת קברו את ישו לאחר הצליבה יוסף ונקדימון, כיוון שהצלבנים החליטו שרמלה היא הישוב היהודי רמתיים שהייתה מקום הולדתו של יוסף, שאף תרם את חלקת הקבר ביישובו לקבורת ישו.

בשנת 1396 הוקם במקום מנזר ואכסניה לצליינים ,בידי נזירים פרנציסקאנים מספרד, בשם קוזה נובה לאחר שרכשו את האדמות מסביב ,כאשר הכנסייה תוחזקה בידי הכנסייה בספרד, בנוסף נבנתה  במקום בשנת 1902 תוספות והכנסייה הניצבת עד היום, גובהו של מגדל הכנסייה 40 מטר,אין אפשרות לטפס עליו ,במתחם הכנסייה : מנזר,אכסניה,בית ספר,כנסייה, בשנת 1902 נפתח בית ספר ופנימייה אשר למדו בה ילדים נוצריים ,מוסלמים ואפילו כמה מהילדים יהודים בשנות החמישים.
רמלה הכנסייה הפרנציסקנית טרה סנטה
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור