דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

ישראל מנזרים וכנסיות בירושלים ובשכונותיה

 
 
 
העיר העתיקה כנסיית גת שמנים
כנסיית גת שמנים
בשמה השני כנסיית כל העמים,או כנסיית היגון.
כניסה חופשית
איך להגיע הכנסייה נמצאת במורדות הר הזייתים מתחת לחומות המזרחיות של העיר העתיקה.
מידע
כנסיית כל העמים שייכת לזרם הפרנסיסקאני,כיום בנוייה הכנסייה החדשה שנבנתה בשנים 1919-1924 ,על חורבות כנסייה ביזנטית שנהרסה ברעידת אדמה ועליה נבנתה כנסייה צלבנית שנהרסה שוב בשנת  1345 לספירה.
 
על פי המסורת הנוצרית בנקודה זאת גת שמנים התפלל ישו  בפעם האחרונה,בטרם הוסגר לידי הרומאים בידי יהודה איש קריות,הכספים אשר שימשו לבניית הכנסייה נאספו ממדינות שונות ממאמינם קתולים,ועל כן על כל כיפה בגג הכנסייה, נמצא סמל של כל מדינה שתרמה לבניית הכנסייה, במבואה של הכנסייה ניצבים עמודי תמיכה בשורה  לגג בסגנון ביזנטי.
העיר העתיקה כנסיית גת שמנים
 
אבו גואש מנזר גברתנו של ארון הברית
מנזר גברתנו של ארון הברית באבו גואש
בצרפתית שמו של המנזר  Notre-Dame de l Arche d Alliance  שעל הגבעה הקדושה של קריית יערים המקראית
כניסה חופשית בין השעות 08:30-11:30 ובשעות 14:30-17:00
איך להגיע המנזר ממוקם בקצה הצפוני של הכפר אבו גואש, יורדים בכביש אחד בין תל אביב לירושלים בירידה מהכביש המהיר במחלף עין חמד,בית נקופה,אבו גואש לפני הגשר, פונים שמאלה לאבו גואש ממשיכים לכיכר הראשונה פונים שמאלה בעליה מצד שמאל מצודת טיגרט בריטית ,ממשיכים עד הכיכר העליונה לפניה מצד ימין שער ברזל,על המשקוף אינטרקום ,לוחצים ומבקשים להיכנס, השער החשמלי נפתח עולים בדרך הסלולה וחונים במגרש החנייה המסודר , מיד ליד מגרש החנייה שירותיים נקיים.
 
המתחם מחולק לשלושה מבנים מרכזיים הטבולים בשקט וניקיון מעולים ,המבנה הראשון הינו מבנה המגורים של ששת הנזירות ,  כמנזר לנשים בשם יוסף הקדוש של ההתגלות בביקורי היו שלוש נזירות ערביות נוצריות,ממלטה,פיליפינים ואנגליה,  המבנה המרכזי המשמש למגורי הנשים נבנה בשנת 1912 .
 
כמו כן כיום במתחם ארבעה נזירים נוספים המתגוררים במבנה נוסף משמאל למבנה הראשי, הנזירה שקיבלה את פנינו שוהה במנזר שש שנים והגיעה מאנגליה .
 
המבנה המרכזי הבנוי מאבן בן שלוש קומות , כיום משמש למגורי הנזירות ובו קפלה קטנה המשמשת את הנזירות לתפילה בעיקר בזמן החורף כאשר קר בכנסייה הגדולה או שנערכים קונצרטים במתחם בכניסה בפרוזדור תלויה תמונת הנזירה גוזפין רומב מייסדת המסדר במנזר מפרוזדור זה יוצאים חדרי המגורים חדר האוכל והמשרדים  .
 
מאחורי  המבנה בית הארחה מאבן בן שתי קומות שבו 35 חדרי אירוח כולל חדרי משפחה אך לילדים מעל גיל 14 ,אין אפשרות לאירוח לילדים שמתחת לגיל זה, בית הארחה מאפשר אירוח ולינה לכול דכפין ולא חשוב מינם,דתם או ארץ מוצאם, בעבר שימש המבנה כבית הבראה  וכבית חולים .
אבו גואש מנזר גברתנו של ארון הברית
 
תל צובה או מבצר בלמונט או הכפר הערבי סובא
איך מגיעים , בנסיעה על כביש מספר אחת יורדים במחלף הראל, לכוון הקסטל, פונים ימינה לכוון השכונה קסטל הנקראת כיום מעוז ציון, ממשיכים לכוון קבוץ צובה על כביש 395, נכנסים בשערי הקיבוץ וממשיכים עד מפעל זכוכיות המגן בסוף הקבוץ ולאחר שחולפים על פני בית המלון הקיבוצי.
 
חונים בנקודה זאת והולכים בשביל מצד ימין של הכביש לכוון מזרח,הליכה של חמש מאות מטר בטרם מתחילים לטפס קמעה , ההליכה על שביל עפר עם סימון דרכים כחול או ירוק ושילוט מכוון בשביל למרומי התל,זהירות מפני בורות פתוחים .
 
התל הארכיאולוגי משוייך לישוב המקראי צובה, סימוכין לישוב היהודי מגיע מספר שמואל שבו מסופר על יגאל בן נתן אחד מגיבורי המלך דוד, בחפירות שנערכו במקום נתגלו ממצאים מההתיישבות היהודית במאות העשירית עד השנייה לפני הספירה ובהמשכה לתקופה הביזנטית במאה השלישית עד מחצית המאה השישית לספירה ובהמשכה לתקופה הצלבנית במאה העשירית עד סוף המאה ה 12 לספירה, אשר נבנתה על שרידי ההתיישבות הביזנטית .
 
כאשר הגיעו הצלבנים הם הקימו על שרידי התל מצודה שאות קראו בשם בלמונט שפירושו ההר היפה, לאחר מפלת הצלבנים בשנת 1187 בקרב תל חיטין בידי צבא סלאח א דין, ולאחר מכן נכנעו תושבי מצודת צובה וסלאח א דין ציווה להרסה.
 
בתקופת שלטון הממלוכים בישראל במאות ה 12-15 נבנה על שרידי המצודה כפר ערבי אשר תושביו גרו בו לאורך התקופה העותומאנית ולמעשה עד מלחמת השחרור, במחצית המאה ה 18 ברחו בני חמולת אבו גואש לצובה ,כן מהישוב הסמוך אבו גואש שנקרא על שמם ,למעשה הם מרדו בשלטון מצרים דבר שהרגיז את השליט המצרי אברהים פחה שכבש את המקום והרסו שוב, בתקופת שלטונם במקום הם שלטו על למעלה משלושים כפרים ערביים בסביבה ועד פאתי רמאללה ובית לחם .
 
כאשר כבשו הבריטים את הארץ ובתקופת המנדט הם הקימו בראש ההר מצודה להבטחת הדרך לירושלים ,בתקופת טרום המדינה תושבי הכפר הערבי סובא ביחד עם תושבי הכפר הערבי קסטל חברו ביחד על מנת לחסום את הדרך לירושלים ,והכפר סובא שימש כבסיס יציאה לכנופיות אשר עסקו בחסימת הדרך לירושלים.
 
לאחר לחימה עיקשת של לוחמי הפלמח נכבש הכפר ביולי 1948 במבצע דני נכבשה המצודה כשם שנכבש משלט הקסטל, כיום הכניסה לתל אינה מוסדרת מוסדית ואין בו שירותים לקהל וטוב שכך אין בודקה ושומר, הנוף הנשקף ממרומי התל שווה כל מאמץ ,אויר נקי ונוף מרהיב.
 
בתל שרידי הכפר סובה מתקופת מלחמת השחרור , ושרידי התל הכוללים שכוללים שרידי חומת המבצר החיצוני,שצורתו מתומן ואורכה של החומה כמאתים ועשרים מטר  ושער ברזל שהיה מקובע בהם,שרידים של החומה הפנימית ומספר שערי כניסה, בשילוב עץ ומתכת, שרידי כנסייה ובתי מגורים ששימשו את החיילים והמפקדים ושרידי מגדל .
 
כאשר עומדים במרומי התל בתוך חצר רואים שרידי מתקנים ובורות אגירת מים,ניתן לעמוד על שרידי המבנים בזהירות ולצפות לסביבה הקרובה ואם מעט מזל עד שפלת החוף והים.
תל צובה או מבצר בלמונט או הכפר הערבי סובא
 
סיור ברחוב כרמיה 5 בית מיסיון הכנסייה האנגליקנית
סיור ברחוב כרמיה 5 בית מיסיון הכנסייה האנגליקנית
מבנה בסגנון טמפלרי טיפוסי,שהיה בבעלות הכנסייה האנגליקנית ושימש כמיסיון, לפני מלחמת העולם השנייה הושכר המבנה למשפחת פליישר שהיה גרמני לא טמפלרי מהעדה הפרוטסטנטית .
 
בית האבן בן הקומה והמרתף שמעליו גג רעפים, נראה גם כיום כשם שנבנה לקראת סוף המאה התשע עשר,מסביב למבנה חצר גדולה ומצידו הימני של המבנה גרם מדרגות נוסף לכניסה למבנה , לקומת המגורים מוליך גרם מדרגות המסתיים במרפסת מבואה קטנה מחופה בגגון צל ומעקה ברזל פשוט משמש לאחיזה בעת העלייה במדרגות , קומת המגורים מוגבהת על מנת לאפשר הכנסת אור לקומת המרתף ששימשה למגורים ולאכסון .
 
דלתות הבית הוחלפו מזמן לדלתות עץ  הדיירים החדשים, הדלת ממוקמת במשקוף קשתי עם קורה מעל לדלת וחלון קשתי זכוכית מעלייה, תריסי הרפרפות מהעץ הממוקמים מחוץ לדלת הראשית ,עדיין מקוריים כמו כן כול תריסי החלונות מסביב לבית ,הבית עצמו מבחוץ אוטנטי ללא שינויים מיום ההקמה.
 
כיום חלק מהחומה שהקיפה את הבית נהרסה לטובת חניה בחזית המבנה בתקופה שבה התמקמו משרד אדריכלים במבנה ,לא נראה לכם מוזר , כאשר נכנסים לבית נכנסים לפרוזדור שממנו נכנסים לחדרי הבית.
 
בחזית המבנה מצד ימין גינה ופתח בור מים מוגבה לבאר שאטומה כיום ומהווה חלק מגינה, באגף הימני של המבנה גרם מדרגות מברזל המשמש כפתח יציאה לגינה שאינה מטופחת ומונחים בה שולחן וכסאות פלסטיק לעל האש ומנוחה .
 
כאשר נכנסים דרך מגרש המכוניות המאולתר לאורך האגף השמאלי של המבנה נתקלים בכניסה נוספת לדירת מרתף עם גגון רעפים מעץ, המחופה במבואה קטנה מזכוכית מעל למדרגות הירידה, מאחורי המבנה קיימים מספר דברים : מערכת מדרגות העולה לכניסה לדירה בקומה הראשונה ,לפניה בצד ימין מדגות לפתח כניסה למרתף,קיימת עוד מערכת מדרגות לחדר אחר במרתף מצד שמאל של המדרגות.
 
ההפתעה השנייה היא הכניסה לשני הבתים הטוריים בני השלוש קומות ובכל מבנה שתי כניסות המהוות כניסה לכול קוטג בסך הכול שתי דירות לכול מבנה ,בין שני הטורים הבתים מעבר מרוצף שמעליו שתי קשתות לשמירת השחזור התקופתי
 
לאחר מלחמת השחרור הושכר המקום והתגוררה במבנה משפחה ולכשעזבה המשפחה , הושכר המבנה עברו למקום אדריכלים  וכיום הוא מושכר למגורים כולל החלק האחורי בקומה הראשונה וקומת המרתף.
סיור ברחוב כרמיה 5 בית מיסיון הכנסייה האנגליקנית
 
שכונת קטמון בקצרה
שכונת קטמון בקצרה
שלושה פרושים לשם קטמון אשר ניתן לשכונה :
פירושו של זאב וילנאי עוד משנת 1946 שטוען שהמלה קטמון נגזרה מן המלה הערבית קאטמה שמפרשים אותה המילה לשבור, והוא אף קושר סברה זאת למחצבות האבן שהיו פעילות בשכונה בעת ההיא.
 
הפרוש השני מרחיק אותנו ליוון העתיקה ולמילה קאטאמונאס שיש המפרשים אותה בהשלכה לנזירים העובדים את הנצרות בהתבודדות וסגפנות.
 
הפרוש השלישי חוזר גם הוא ליוון עם המילה קטה- מוניס או מונסטיר שפרושה המקום ליד המנזר
כאשר הכוונה כפי הנראה למנזר סן סימון ,כיוון שבתי התושבים הראשונים היו בקרבת מקום למנזר סן סימון שנבנה בשנים 1882 – 90
 
עדות ראשונה לשם קטמון מופיע ברשום של מעון המושל התורכי בקטמוניה בשנת 1907 .
ספורה של הקמת השכונה קשור לקניית הקרקעות שלה  בשנת 1904 בידי הפטריארכיה היוונית האורתודוכסית שרכשה אדמות רבות מחוץ לחומות העיר בתקופת השלטון העותומאני, גם אדמות שכונה קטמון נרכשו בידי הכנסייה,כמו בקעה,רחביה,ממילא ,טלביה ועוד.
 
תכנון השכונה ומכירת חלקות האדמות ,החל בשנת 1911 בידי הכנסייה היוונית האורתודוכסית במחיר של חמישה גרוש מצרי למגרש ,הכנסייה פרסמה את המכירה בעתון פלשטין שהופיע ביפו,אך לא היתה נהירה לקניית החלקות, למעשה הקונים הראשונים היו מדינות שרצו לבנות על מגרשים אלו קונסוליות,רק לאחר מכן החלו לרכוש חלקות נוצרים יוונים ונוצרים בעלי ממון,חלקם למגורים,חלקם לבתי מלון וחלקם לבניית בתים להשכרה .
 
בתחילה נבנו שני רחובות ראשיים לשכונה : רחוב רחל אמנו אשר נקרא רחוב קטמון לפני מלחמת השחרור , רחוב חזקיהו המלך נקרא רחוב מלחת .
 
הבתים הראשונים שנבנו עד שנת 1934 היו מבני אבן בני קומה אחת , למעשה עד שנת 1924 היו רק מעל לעשרה בתים בשכונה , בשנת 1934 החלו לבנות בתים משותפים ,בעלי עד ארבע קומות לצרכי עסקים , בעיקר לצרכי השכרה לפקידות ולקציני הממשל המנדטורי, בתים אלו שנבנו במטרה למקסם את שטח הבניה על השטח הנתון , התאפיינו בשטח הציבורי הקטן מסביב למבנה , בחדרי המדרגות הפנימיים לקומות העליונות, ובהמשך עם הקדמה מקומות חניה לרכבים , בניגוד למבנים בני הקומה האחת שכללו שטח גינה נרחב בחזית הבית ובסביבתו.
 
למבנים המשותפים ולוילות הגדולות החלו להיכנס שגרירויות וקונסוליות כמו: יוון, מצרים,לבנון ,עירק בית מלון סמיראמיס , מפקדת הכנופיות בהמשך שפוצצה, פנסיון ומגרש טניס ופעילות ספורטיבית ובל נשכח את פנסיון לוירד , על חלק משטח מגרש הטניס הוקם בהמשך מגרש כדור הרגל של קבוצת הפועל, וכאשר מת המגרש ,נמכר המגרש ליזמים שהקימו בו שכונה כאילו בסגנון איטלקי.
שכונת קטמון בקצרה
 
ירושלים מנזר סנט קלייר באבו תור
מנזר סנט קלייר באבו תור
מנזר סנט קליר היווני אורתודוכסי השייך לנזירות הפרנציסקאנית ברחוב אלבק .
 
בבוקר צח הלכתי כדרכי בהליכת הבוקר ופתאום כאשר עברתי ברחוב אלבק בגבול תלפיות אבו תור לאורך חומות המנזר, נקרה  בפני שער ברזל פתוח  ,אשר תמיד היא סגור בכניסה למנזר.
 
המנזר הוקם בסוף המאה ה 18 תחילת ה 19, התגוררו בו בתחילה שמונה נזירות פרנציסקאניות, מן המסדר של קלייר , את המנזר בנו כמעט שלושים שנה את אבני המבנה והחומה הביאו ממחצבה באזור בית לחם, בהעמסה על חמורים שני אבנים על חמור בהליכה בשבילים משובשים , חשבו על הרעיון של העברת האבנים במשך שנים רבות.
 
אזרתי עוז ונכנסתי לחצר המנזר ,משעול ארוך מוביל לחצר המנזר ולגינה ,שני מבנים עיקריים בשטח הגן מבנה מגורים והכנסייה בן שתי הקומות  ,ומבנה למגורים ואוכל,בשטח הגן היו מפוזרים כסאות פלסטיק ושולחנות ופסל מרים במשעול ואחד נוסף תלוי בחזית המבנה משמאל לכניסה לכנסייה.
 
הנזירות היו עסוקות בתפילה כל שלא יכולתי לצלם את הכנסייה בחלק הפנימי .בכניסה למשעול הכניסה ממוקם שער ברזל ומעל לקשת שמעל לשער ניצב צלב ומתחתיו כתובית קטנה של שם הכנסייה .
 
משמאל לשער ידית משיכה המחובר בחוט ברזל ארוך ,לפעמון התלוי בסוף המשעול ליד חדר האוכל המשמש את הרוצים להיכנס.
 
שער נעול נוסף בקצה הגינה  מחבר את המנזר לכנסייה איטלקית בשם  בית הלבבות הקדושים  שטח הכנסייה מחולק כיום לשתי חלקות וכולל גם את הכנסייה האיטלקית אשר נרכש מן היוונים וכיום שייך  לאיטלקים
 
החלק החדש של הכנסייה בסגנון חדשני מודרני נבנה בזמן שיא של שנה וקצת ומשמש לצליינות.
בחלק התחתון נבנתה קפלה לתפילה.
 
בעבר בשטח של הבניה החדש שכן מגרש כדור רגל שננטש , הכנסייה החדשה ניצבת בפינת הרחוב דרך חברון ורחוב נעמי .
 
בשטח גובל עם המנזר  היה מבנה שהייה שייך לאישה נוצרייה , בייתה התפורר וחורבותיו שנותרו נמצאים בחזית הכנסייה החדשה היפוך של ישו בחדש.
ירושלים מנזר סנט קלייר באבו תור
 
ירושלים מנזר האחיות הבורומאיות
מנזר האחיות הבורומאיות
אכסניית סנט צראלס  
המנזר ממוקם בפינת רחוב גורג לויד 12 ורחוב דרך בית לחם 
מבנה מרשים זה נבנה בשלבים, בשנים 1894 - 1935, האגף הראשון נפתח בשנת 1905 והשני בשנת 1935 ,למבנה נוספו מבנים רבים במתחם ואפילו בית קברות נמצא בפינה המזרחית של גן המנזר, מבנה בן שתי קומות מאבן בצורה מלבנית מאורכת וגג רעפים מעליו  ומעליו מתנשא,  מגדל הפעמונים המרובע של המנזר,  הממוקם במחצית המבנה ומתנשא מעל למבנה הראשי ובולט מעט החוצה מהמבנה המרכזי,  מעין חוצץ המפריד בין שני חלקי המבנה אך החלק היפה למתחם הוא הגן והחצר הענקיים המקיפים אותו ,אי ירק ענק במרכז ירושלים פשוט מדהים .
 
כיום כולל המתחם אכסניה לצליינים,מנזר אחיות,בית ספר ופנימייה נוצרי לילדים ,קפלה וכנסייה אינטגראליים במבנה.
 
מי הן האחיות הנוצריות קתוליות השייכות לגרמניה , מסדר האחיות נקרא על שמו של הקדוש הקרדינל  צראלס בורומאיוס ,שהקים במאה ה 16 את מסדר האחיות לטיפול בחולי הדבר באירופה, כיום שונתה המטרה עקב הדברת המחלה והוא החליף את ייעודו המקורי.
 
באחד מטיולי הבוקר החלטתי לבקר במוסד שאני עובר בכול בוקר ומחלק את המדרכה הסמוכה באוטובוסים שבאים לאסוף את הצליינים בביקורם במוסדות הנוצריים בעיר, האמת שהמקום המוקף בחומה ענקית משך את תשומת ליבי לאורך זמן רב ,אזרתי אומץ לחצתי על המצילה בשער הכניסה וניצבתי בחדר הקבלה בפני הנזירה הדלפקאית , סחתי לה על רצוני העז ללמוד על המבנה ולסייר בגינתם הנהדרת .
 
כיוון שחג הפסחא היה בשער, נאלצתי להסתפק בסיור עצמאי ברחבי הגן ולבית לא באתי אך לאחר החג אנסה שוב את מזלי , יצאתי שדלת הכניסה למנזר והתחלתי לערוך סיור כאשר פניתי לחלקו השמאלי של המבנה העצום, במתחם מספר מבנים ומאחוריו משתרע הגן , קצץ לשם ההבנה חומת המנזר לאורך רחוב וטיילת הרכבת שאותו אני עושה תמיד מבחוץ ובניסיון להציץ פנימה ולהבין את מבנה הגן ,אך העצים והצמחייה הגבוהה מסתירה בנוסף לחומה את הפלא הפנימי.
 
     
 
ירושלים מנזר האחיות הבורומאיות
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור