דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

ישראל מנזרים וכנסיות בצפון

 
 
נטופה מבדד הנזירים
סיור במבדד הנזירים בנטופה בגליל העליון
ניקוי ראש זאת הייתה המטרה לטיול, בחרנו בטיול לגליל , נסענו לכוון צומת חילזון,פנינו לכוון הישובים אבטליון והררית,כאשר הגענו לישוב הררית החנינו את הרכב במגרש החנייה, תושבי המקום מבקשים לא להיכנס ברכב לישוב.
 
הלכנו בכביש החוצה את הישוב עד לשער כחול ושלט הפנייה למבדד ברחבה קטנה,טיפסנו בשביל בין טרסות הנטועות עצים בעיקר עצי זית  ופריחת אביב צצה מכל פינה,עד לכניסה לכנסייה החפורה,מסביב ניצבו מספר מבנים המשמשים למגורים ומנהל.
 
הכניסה ללא תשלום,תרומות מתקבלות באהדה, המבדד פתוח בימים א – שישי  בשעות 08:00-12:00, אין כניסה לאחר שעות אלו לביקורים,בימי שבת וראשון סגור.
 
אחד מנזירי המקום סיפר את תולדות המקום והעלייה לקרקע ,תחילתו של המקום כרעיון החל ,כאשר שני נזירים שוטטו באזור וחיפשו מקום על מנת להתבודד ולעבוד את האל.
 
תחילת המקום בעליה לקרקע של שני נזירים שקנו חלקת קרקע במרומי רכס יודפת, בתפיסת עולמם הם ביראו שטחים נטעו וזרעו ומתפרנסים כיום מחקלאות,כאשר את חומרי היסוד רוכשים מהסביבה הקרובה.
 
כיוון שלא יכלו לקבל רישיון בנייה ,החלו לחצוב בסלע במערת צאן קטנה,  את הכנסייה התת קרקעית , מדרגות מוליכות לאולם התפילה המרכזי הקפלה , שבמרכזו מזבח וספסלי אבן מסביבו, בחלק העליון של האולם חדר לימוד ומעליו מגדל פעמון, מסביב לכנסייה בתי הנזירים המכילים ציוד מינימאלי בסגפנות מסוימת, המקום פתוח לכל בני הדתות,לאנשים אשר רוצים להתבודד,אם ברצונם לצאת לעבות חקלאות הם יכולים,אם לא אף אחד אינו מציק להם.
 
כיום חיים במקום חמישה נזירים ממקומות שונים בעולם ,  מתנדבים או סתם אנשים שבאים להתארח במקום, תושבי המבדד  מעבדים את האדמה ומגדלים גידולים חקלאיים שונים ומסייעים בכך חלקית למחיית יושבי המבדד, בעת ביקורנו התגוררו מספר ישראלים שבאו לניקוי ראש והתבודדות, מי צריך לנסוע להודו.

התפילה בכנסייה נערכת בעברית, ומשולבת בקריאה מהתנך ומהברית החדשה, על מנת לאזכר  את שורשיה היהודיים של הנצרות.
המלצה חמה ליופי הדרך ולשלווה ,חנייה קלה מהעולם המטורף .
נטופה מבדד הנזירים
 
תל יוקנעם

הכניסה אינה בתשלום ,אין הדרכה במקום.

האתר ממוקם בסמוך למושבת יוקנעם,הוא התל הבולט בשטח,הוא שולט על הדרך העתיקה של ואדי מילק.

איך מגיעים התל בולט מעל הכביש,פונים ימינה לכוון המושבה,ומיד לאחר מטרים ספורים לפנות שמאלה,לשביל הכניסה לאתר.

האתר פתוח מצאת החמה עד השקיעה.

מידע

תל יוקנעם השולט בשטח,הוא שולט על הדרך העתיקה של ואדי מילח,ובסביבתו תלים קטנים כמו תל קירי ותל קשיש,בתל הייתה התיישבות מתקופת הברונזה הקדומה,הפרסית,היוונית,הרומאית, ועד התקופה הממלוכית.

 

בתל ממצאים מתקופות שונות כולל תקופת הברונזה הקדומה ,תקופות הברזל והתקופה הפרסית,  שרידים של מבנים כולל מבנה שרצפתו  רוצפה בלוחות אבן,ששימש כמחסן,על פי כדי האגירה,מחסן מהתקופה הפניקית, ובו בורות אגירה,כנסייה צלבנית מהמאה 12 ,ברים מהתקופה הפרסית.

תל יוקנעם
 
כרי דשא החוף האכסניה והמלון הנוצרי פילגרם האוס
חוף כרי דשא ואכסניה
לחופה הצפון מערבי של הכנרת, בינות עצי דקלים ומדשאות ירוקות, בנויה כחאן סביב חצר פנימית,בין טבחה לחוף חוקוק, בחלק הצפון מערבי של האגם.
רצועת חוף ציבורית שאסורה ברחצה כיוון שאינה מוכרזת ואין בה מציל,אורכו של החוף 350  מטרים,החוף ממוקם בחלקו הצפון מערבי של אגם הכנרת , אדמת החוף מורכבת מחלוקי אבן וסחף ,החוף אינו מוכרז ואינו כולל מתקנים או שירותיים ,חוף שהרחצה בו היא באחריות המלאה של האדם הטובל ורוחץ  במים שלו בלבד.
 
כרי דשא היא אכסניית נוער בחופה הצפון-מערבי של הכנרת. היא שוכנת ליד השאיבה מתקן ספיר , המהווה את  תחילתו של המוביל הארצי וליד הקיבוצים גינוסר וחוקוק.
 
האכסניה שכנה לאורך עשרות שנים במבנה ההיסטורי של אכסניית עולי רגל גרמנית
כ-700 מטרים צפונית-מזרחית ממיקומה הנוכחי,כיום היא שוכנת במבנה חדש, והאכסניה הגרמנית הנקראת פילגרם האוס שופצה ונפתחה מחדש כאכסניית עולי רגל מלון יפיפה .
כרי דשא החוף האכסניה והמלון הנוצרי פילגרם האוס
 
מבצר קלעת נמרוד
מבצר קלעת נמרוד 
כניסה בתשלום, חניה למרגלות המקום, אורכו של הסיור כשעתיים
איך להגיע : נוסעים צפונה בכביש 90. מיד לאחר שחוצים את קריית שמונה, פונים מזרחה לכביש 99. לאחר כ-15 קילומטר פונים שמאלה לכביש 989, וממשיכים עוד מספר קילומטרים עד לכניסה לאתר, ביקור בכל השנה ,סיורי משפחה,ילדים, אין נגישות לנכים, אין מתקנים לפיקניק
 
קלעת סוביבה או צובייבה בשמו הערבי הוקם כמבצר פשוט בתחילה , בידי המלך אלעזיז עותמן ששימש כמושל הבניאס בשנת 1228 לספירה ובכספו של שליט דמשק מעטם עיסא , המבצר הוקם על מנת לחסום מעבר של צבא פרדריך השני הצלבני בדרכו מעכו לדמשק.
 
המתחם המבוצר ממוקם בגובה 815 מטר מעל גובה פני הים שטחו של המבצר כשלושים ושלושה דונם , במרחק כשלושה קילומטר מנווה אטיב למרגלות החרמון, בחלקו הצפוני ממוקם נחל גובתה ובחלקו הדרומי משתפל לכוון ואדי א נקיב, בחלקו המערבי המדרון כלפי שמורת הבנייאס , בחלקו המזרחי פונה לכוון שלוחת החרמון , כיום המקום משמש כגן לאומי, מספר פרשנויות לשמו יש הטוענים כי שמו נגזר מהמלה הערבית צביב שפירושו מצוק , או צביבה שפירושו המזנקת על הצייד.
 
מעט על שרידי המבנה המבוצר, הוא נבנה באורך של קרוב לארבע מאות מטר ורוחבו בין שישים מטר עד מאה וחמישים מטר בנקודות הרחבות שלו על פי אופן המבנה של השלוחה שעלייה נבנה,המתחם הוקף בחומות ושובצו בו מגדלים , מיקומם וכמותם נקבעה על פי חשיבות ההגנה שלהם תוך שימוש במכשולים שהטבע סיפק כמו מצוקים ומתלולים שבהם נקבע מגדל אחד אל מול אגפו הדרומי ששם נבנו כעשרה מגדלי שמירה.
 
ברחבת חניית הרכבים כיום בצמוד לחומה המערבית מוקמו ארבעה מגדלים מבוצרים במיוחד להגנת אותה חומה,בחלקו המזרחי של המתחם הוקם מגדל העוז שנחשב כמבצר בתוך מבצר ושתפקידו היה לאסוף את שרידי הלוחמים במקום מבוצר אחרון , מגדל זה ניצב בחלק גבוהה מעל למתחם ושולט על החומות והמגדלים האחרים במתחם.
 
בחפירות שנעשו במגדל העוז נתגלו אולמות , חדרים למגורים ובריכה לאיסוף ואגירת מים ,בנוסף לארבעת מדגלי השמירה הניצבים בכול פינה של מגדל העוז , הפתח עצמו מוגן בידי מערכת של שלושה שערים מבוצרים המוצבים בחלק הצפון מערבי של מגדל העוז.
 
בתקופת פעילותו של המבצר הוא נחלק מבחינה אדמינסטראטיבית לשני חלקים :
בחלק המוגבה של המתחם ניצב מגדל העוז והמבנים מתחתיו והכניסה ששימשה אותו ניצבה בחומה הדרומית והגן עליה מגדל שמירה שאת שרידיו ההרוסים ניתן לראות.
 
החלק השני שהיה נמוך ממגדל העוז בחלקו המערבי של המתחם שימש כמחסני וממגורות המזון והציוד של המתחם, מאגרי המים והמבנים אשר שימשו את בעלי החיים בעיקר האורוות, למחלק המערבי שימשו שני שערים מוגני מגדלי שמירה ,אחד בחומה הדרומית והשני בחומה המערבית
 
שנים רבות סברו שהמבצר נבנה בידי הצלבנים ,אך כול המחקרים שנעשו בשנים האחרונות עקב מידע זעום שהיה על המקום , בממצאים נתגלו העובדות כי המבצר הוקם בידי האיובים ובהמשך שודרג בידי הממלוכים, ניתן לאראות שריד לתקופה האיובית בשער הצפון מערבי והמגדל הצמוד שעליו חקוקה הכתובת בערבית משנת 1230 ,לזכרו של השליט האיובי אל עזיז עותמן ,האבנים היוצרות את הקשת השער ,לא התמוטטו ברעידת האדמה ונותרו במקומם.
 
בתחילה המבצר האיובי הפשוט נכבש בידי המונגולים כאשר כבשו את האזור והמבצר בשנת 1260 וחודשיים לאחר מכן  נערך באזור עין חרוד קרב בעין גאלות , כנגד 15,000 לוחמים מונגולים והשולטאן בייברס  מביס אותם גם כנקמה על השבי שחווה בידיהם ומכירתו כעבד למצרים בהיותו צעיר, בקרב הזה השתמש בייברס בירי מתותחים . 
מבצר קלעת נמרוד
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור