דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
ניווט
 
 

ישראל נצרות מנזרים כנסיות ושרידים ארכאולוגיים

 
 מעט על הנצרות והנזירות  

המחלוקת הנוצרית

המחלוקת בדת הנוצרים יצרה פילוג כבר במאה הרביעית לספירה ,כאשר החכם הנוצרי ביחד עם אנשי הפטריארכיה מקונסטנטינופוליס טען כי אמו של ישו מרים, ילדה את המשיח ולא את האלוהות , כיוון שבעת הצליבה והעינויים סבלה רק הישות האנושית ולא נפגעה הישות האלוהית, למרות שהתאחדו ללישות אחת בגוף אחד .

בניגוד לדעת אנשי הפטריארכיה מאלכסנדריה ,שטענה כי לידת ישו יצרה שני טבעים הכלולים באדם אחד ,את הטבע האלוהי ואת הטבע האנושי שאינם התמזגו, אלא התקיימו כשני ישויות בנפרד בגוף אחד.

מכוון שכך נוצרה מחלוקת שאותה ניסו לפתור בשתי פגישות מכריעות במאה הרביעית שבסופם של הפגישות ,הוחלט לגרש את הנוצרים המאמינים בגישה של שישנן שתי ישויות משולבות של ישו בגוף אחד ,אז גם נקבע כי הגוף הנוצרי השליט היא הכנסייה היוונית האורתודוכסית (המערבית), אל מול המאמינים בני הכתות השונות הנחשבים לכנסייה המזרחית.

 

חוקרים וידע מזקני העדות הנוצריות בארץ ישראל, מגלה כי חלק גדול לכספי הבנייה והחזקת המנזרים והכנסיות הגיעו מצליינות וצליינים, מכוון שהאזור שימש כגבול טבעי בין עבר הירדן המזרחי מעבר לנהר הירדן והחלק המערבי לנהר הירדן שסופו בדרכים שהוליכו לנמלי חוף הים התיכון ומעבר לעולם העתיק.

אי לכך בכדי לנסות לחסום במעט את המעבר במעברות הירדן ,בניסיון למנוע מאויבים לפלוש לארץ ישראל ,ולמנוע במעט את שוד שיירות המסחר בדרכם לירושלים וליפו מעבר הירדן המזרחי ,עודדו חלק מהמושלים בארץ ,את הקמת המנזרים שבאזור מדבר יהודה ואזור שמצפון לשפך ים המלח .

בתקופה הביזנטית והצלבנית נוספו מטלות להסמכת הנזירים, בהתניה לשהות זמן מסוימת במנזרים שבמדבר ,על מנת להגיע להשלמה נפשית ורוחנית לדרכם הנזירית, וגם להגדיל את מספר הנזירים במנזרים הללו כהתיישבות מונעת להגנה על הגבול המזרחי.

כספים נוספים הגיעו ממסדרי הכתות השונים באירופה ,על פי מפתח תרומות לשמירה על הקיים בנזירות המדברית, בחלק מהמנזרים התפתחה תעשייה זעירה של הכנת שמן ,וירקות שנמכרו מעבר לאספקה העצמאית גם לשווקים ,חלק מהמנזרים שימשו גם כאכסניות לצלבנות ולביקור במקומות הקדושים כמו נקודת הטבילה שבנהר הירדן .

הפלישה הפרסית לארץ ישראל במאה השביעית , קטעה את השלטון הביזנטי בארץ ישראל ששלט בארץ מסוף המאה השלישית עד המאה השישית ,שעזר ותמך במנזרים במדבר יהודה שהיו באותה תקופה בשיא יכולתם, בעת הפלישה הפרסית נהרסו כנסיות ומנזרים רבים בארץ ישראל ובמדבר יהודה .

הבקעה ומדבר יהודה מקורות הכספים להקמת הכנסיות והמנזרים
 

תודה לעזרה לכתיבת המאמר מתרבות עולמי ומסיור בכנסייה הסורית .  

הכת הנוצרית הסורית מונה ברחבי העולם כששה מיליון נפשות, חלקם הגדול חיי בהודו מתוך מאמינים אלו כיום מעל למאה אלף חיים בחלק ההררי הצפוני של סוריה בעירק ותורכיה ,לאחר שבמלחמת העולם הראשונה (שנות החרב) נהרגו מעל לרבע מיליון מאנשיהם במלחמה .

דעיכת מספרם של המאמינים החלה לאחר תקופת הצלבנים ,בד בבד עם עליית מספרם של המוסלמים במזרח התיכון, במיוחד לאחר מלחמת העולם הראשונה, היגרו רבים מבני הקהילה מעבר לים והקימו קהילות ברחבי העולם   

שפתם ברובה היא הארמית בעיקר בכפרים שבהרים, בסדר היום של המאמינים ישנם 7 תפילות יומיות, אנשי הפטריארכיה הסורית טוענים כי השתייכותם והצטרפותם לנצרות קשורה להיותם מבין הראשונים שקבלו על עצמם את עול הנצרות.

לטענתה של הפטריארכיה הסורית ,שושלתם מגיעה ממש להתחלת הנצרות בשנים הראשונות של תחילת הספירה, ממש בתחילת הפצת הנצרות וארבע שנים לפני שעל פי האמונה עלה ישו לשמים.

זקני הדת הנצרות הסורית טוענים כי ההתפצלות לכתות שונות חלו בסוף המאה החמישית במיוחד ההתפצלות לכנסייה היוונית האורתודוכסית ,על רקע המחלוקת הנקראת מונופיזיטיות ,הקובעת כי לישו המשיח היו שני מסלולי אמונה שבטבע, הטבע האלוהי והטבע האנושי שלא התמזגו לגוף אחד ,למרות ששכנו בגוף אחד ,ולפיכך יצרו אלוהות ואדם מושלם.

הנצרות על פי האמונה הנוצרית הסורית (אשורית)
 
רמת הגולן סיפורם בקצרה של הדרוזים ודתם

העדה הדרוזית הנקראים גם בני מערוף בני החסד  או אל מוחחדון ,שפרושו בעלי אמונת הייחוד - המשתייכת לתת דת שהתפצלה מהדת האסלאמית האיסמאעלית או השיעית במאה האחת עשר, שפתם ערבית הנובעת מניבים סוריים, לאורך ההיסטוריה התיישבו הדרוזים באזורים הררים על מנת להגן על עצמם מפני אויבים, אנשי העדה המונים כיום כמיליון מאמינים,מפוזרים בעיקר בקרב לבנון, סוריה וישראל, חלקם שומר אמונים למשטר הסורי.

למרות הטענה שמוצאם של הדרוזים ממצרים כיוון ששם התגבשו עיקרי דתם, שעל פי דעתם היא איננה דת חדשה אלה הזדקקות של אמונות פילוסופיות של העולם הקדום שלושת הדתות העיקריות והאמונה בגלגול נשמות, בני העדה מאמינים באל אחד שאיננו יכול להתגלות לבני אנוש רגילים, רק יחידי סגולה שמוגדרים כנביאי אמונה (המבשרים) היכולים לתקשר עם הישות העליונה, ולעזרתו של הנביא מתמנה יועץ סתרים ,המעביר בהכשרה ארוכה את עיקרי הדת של בני העדה.

בני העדה הדרוזית מתחלקים את העדה לשנים אלו שהגיעו מצפון חצי האי ערב הנקראים קייסים ומאלו שהגיעו ממרכז האי ערב הנקראים ימנים , מעיקרי דתם באמונה שהעולם נחלק לשבע תקופות שמתאחד לתקופת אמונה אחת, תקופות שבהם הנהיגו את העדה נביאים שהידועים ביותר הם : משה (מוסא) ויתרו (שועייב), והצמד השני מוחמד וחמזה בן עלי .

רמת הגולן סיפורם בקצרה של הדרוזים ודתם
 
הנצרות החבשית האתיופית

חג הטימקאט, (הטבילה בנהר הירדן) משמש לבני העדה האתיופית כמקבלה לחג ההתגלות הנוצרי, חג הנחגג מדי שנה ב-19 בינואר ברחבי המדינה.  

הכנסייה החבשית הינה שונה במנהגיה מכנסיות אחרות ,במבנה שלהם ובמנהגיה המסורתיים ,ממנהגים הנהוגים בכנסיות נוצריות אחרות בעולם,   הסיבות ה עיקריות לשוני בין הדת הנוצרית החבשית לזרם הנוצרי האורתודוכסי המסורתי , נובעות משורשי המסורת היהודית העמוקה שהונחלה בעם החבשי מימי מלכת שבא והמלך שלמה ,באמצעות התושבים היהודים שהתיישבו בחבש, מסורות אלו ,לא אפשרו לקבל את הדת הנוצרית כלשונה ובעת הכנסת הנצרות לחבש ,התערבבו בה המסורות המושרשות הדתיות המסורתיות .       

לאמונות ומסורת זאת ,יש להוסיף את שנאת הנוצרים ליהדות והחיבור בין מסורות חבשיות והצידוד במנהגים יהודים ששולבו ביסודות הנצרות החבשית ומילים עבריות ששובשו לתוארי המנהיגים הדתיים ,גרמה לנצרות המסורתית להסתייג מהנצרות החבשית השונה. 

ספור המסורת החבשית ששאבה את מנהגיה מהיהדות       

בספר מלכים באחד הפרקים אין ציוני דרך ליחסים קרובים בינם, אלא שבפרק לאחר מכן מסופר על אהבתו של שלמה לנשים נוכריות, כמו שנאמר אלף נשים היו לשלמה, נהוג לחשוב כי פיקחותו של שלמה ,שולבה בקיום הסכמים ובריתות עם ממלכות שכנות ,בשילוב מעין חתונות עם נשות האצולה בממלכות הסמוכות לא כפעולה שובבנית ,אלא כמעשה שתחילתו במחשבה,כשם שאומות באירופה ,קשרו התאגדויות בנישואים בין חצרות המלוכה לבריתות שלום.      

הנצרות החבשית האתיופית
 
הנצרות והנזירות בארץ ישראל

מעט על הנצרות והנזירות  

המחלוקת הנוצרית

המחלוקת בדת הנוצרים יצרה פילוג כבר במאה הרביעית לספירה ,כאשר החכם הנוצרי ביחד עם אנשי הפטריארכיה מקונסטנטינופוליס טען כי אמו של ישו מרים, ילדה את המשיח ולא את האלוהות , כיוון שבעת הצליבה והעינויים סבלה רק הישות האנושית ולא נפגעה הישות האלוהית, למרות שהתאחדו ללישות אחת בגוף אחד .

בניגוד לדעת אנשי הפטריארכיה מאלכסנדריה ,שטענה כי לידת ישו יצרה שני טבעים הכלולים באדם אחד ,את הטבע האלוהי ואת הטבע האנושי שאינם התמזגו, אלא התקיימו כשני ישויות בנפרד בגוף אחד.

מכוון שכך נוצרה מחלוקת שאותה ניסו לפתור בשתי פגישות מכריעות במאה הרביעית שבסופם של הפגישות ,הוחלט לגרש את הנוצרים המאמינים בגישה של שישנן שתי ישויות משולבות של ישו בגוף אחד ,אז גם נקבע כי הגוף הנוצרי השליט היא הכנסייה היוונית האורתודוכסית (המערבית), אל מול המאמינים בני הכתות השונות הנחשבים לכנסייה המזרחית.

מעט על תופעת הנזירות הנוצרית

המודל לחיי נזירות פרישות וסגפנות , מוצאה בדרכם של חלק מתלמידיו של ישו, שהחלו בדרך עבודת האל הזאת של בוויתור על תשוקותיהם , רכושם, מנעמי החיים, חלק מיישום תהליך זה התרחש ברמה בודדת אישית וחלקה בשיתוף של מספר מאמינים שחיפשו את הפן הרוחני הגשמי על פי תורתו ומשנתו של ישו.

הנצרות והנזירות בארץ ישראל
 
הפטריארכיה הנוצרית האשורית (הסורית)

הכנסייה האשורית היא פלג בנצרות, אשר התפלג בפילוג הגדול במאה הרביעית לנצרות המערבית והמזרחית ,שפתם של בני העדה בתפילה היא הארמית החדשה או הסורית , בני העדה מפולגים לכמה כנסיות שונות, הכוללות את הכנסייה האשורית והכנסייה הכלדאית הקתולית ,אך שפת התפילה אחידה אצלם.

חלקם של בני העדה האשורית, טוענים כי שמם נובע מייחוסם לעם האשורי ,אך חלקם משייכים את מוצאם ודתם לכלדאים (הממלכה העתיקה כשדים, תחת המלך שנבוכדנצר השני) כיום נחשבים כקתולים ,חלקם קורא לעצמו ארמים (בזכות התפילה בארמית חדשה) למרות כול אלו הם ישות נוצרית אחת .

האמונה והדת האשורית הנוצרית כוללת את החוקים הבאים (סקרמנטים) : טקס הטבילה המציין את הצטרפות המאמין לכנסיה, סעודת האדון (ישו) שבה המאמינים כי באכילת הלחם מקדשים את בשרו של ישו (בהוספת לחם ישן לבצק החדש) ואילו בשתיית היין מקדשים את דמו של ישו, טקס משיחת השמן ,ביטול חטאים בניגוד לטקס הווידוי אצל האורתודוכסים, סימן הצלב לפני התפילה, הזכות להינשא לכמרים גם לאחר הסמכתם ,בניגוד לאורתודוכסים שאינם יכולים להינשא לאחר ההסכמה.

כיום לאחר שהעותומאניים טבחו בהם בתקופת מלחמת העולם הראשונה והרגו כשלוש מאות אלף מאמינים, התפזרו חלק גדול מבני האומה ורובם יושבים באמריקה ומרכזם בשיקגו ,חלקם בסקנדינביה ,הם מונים כיום כשלושה מיליוני מאמינים.

הפטריארכיה הנוצרית האשורית (הסורית)
 

הנצרות במצרים שונה מעט בתפיסת החדשנות ויצירת התרבות החדשה של הנצרות במצרים , מסיפורי זקני העדה תחילתה של הנצרות במצרים החלה במחצית המאה הראשונה לספירה, כאשר השליח מרקוס הקדוש הגיע למצרים, על מנת להפיץ את דתו של ישו ,בארץ שהאמונה נשלטה בידי ידועני הכוכבים והמזלות .

המספרים חלוקים בשאלה ,מי היו הנוצרים הראשונים , חלקם טוענים כי היו יהודים ששוכנעו ממשנתו של ישו בעת שעלו באחד הרגלים לירושלים ,שם שוכנעו מדרשותיו של הקדוש פטרוס והביאו עמם בחזרה את בשורת המשיח החדש ,או משפחה מפשוטי העם שהשליח מרקוס התארח בביתם.

החלק המעניין שבכניסת הדת הנוצרית לתוך מצרים למעשה נכנסה ויצרה כפילות באמונתם של האנשים במצרים, מצד אחד סגדו בני העם המצרי לאלים ,אך נפשם כמהה לישות אלוהית אחת של אל עליון ,עלינו לזכור כי האזרחים עסקו בחיי היום יום בטקסים כולל הקרבת קורבנות לאלים השונים ,בניגוד לנצרות הפילוסופית הבסיסית, שדגלה בקשר נפשי עמוק עם ישות אלוהית אחת.

בתחילה שולבה בנצרות המצרית סממנים של פולחן טקסי של עבודת אלילים ,אך אט אט הנצרות הקופטית תפסה בנצרות והאמונה בישות אחת והחליפה לחלק מהעם את אמונתו ואת מיאוסו מהטקסים הפגניים והקורבנות והמנחות לאלים אלו.

גם הנזירות והתפיסה האוניברסלית בנזירות סגפנית ,בחיפוש קשר עמוק עם האל גרמו לנזירים רבים בנצרות הקופטית לצאת אל הטבע והמדבר על מנת להתבודד תוך קביעת רף סבל אישי והקרבה לדרכם לספרות העליונות של האמונה וההתקרבות למושיע ישו שבשמים.

הנצרות הקופטית המצרית
 
 
 
בניית אתרים - איקומטרייד