דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

מוצא סיפורים ובתים

 
 
מושבת מוצא בוסתן ארץ חלב ודבש

עשרות בשנים אני מהלך בעונת הקיץ לחפש את ממלכת הילדות שלי, את עצי הפרי שנותרו בשיפוליה הדרומיים של מבשרת ירושלים וואדי מוצא , בבוסתן המיוחד הזה ניתן למצוא פירות שאנו קוראים להם באלדי ,מקומות שננטשו בידי הערביים בעת מלחמת העולם השנייה מבתיו של הכפר הערבי קולוניה .

בתחילת שנת 2012 הגיעו לביקור בחלקה ובבית דוד ילין במושבה מוצא הישנה ,אנשי הגן הבוטני הירושלמי , בעת סיורם עברו בשטח מסביב לבית בחלקתם החכורה של משפחת סומך , לתדהמתם גילו את פריחת עץ השזיף המפושק .

מושבת מוצא בוסתן ארץ חלב ודבש
 
מוצא רכישת זכויות המים מידי הכפר קולוניה

כיצד נרכשו זכויות המים במוצא מידי הכפר קולוניה הערבי

סיפור זכויות המים של מתיישבי מוצא הראשונים בשנת 1860 כאשר חלקות האדמה להתיישבות נרכשו בידי אביו וחתנו של דוד ילין.

 

בעת הרכישה של חלקות האדמה במוצא, נרכשו גם זכויות מים תוך רישומם בקושאן ורשום מדויק משנת 1922,  של בעלי הזכויות הערבים והיהודים בשני מעיינות באדמות הכפר הערבי קולוניה, הזכויות נרכשו בשלב הראשון מהמעיין העליון עין אל פוקא ,שבזמנו היה מעיין שופע במיוחד, כיום מעיין סתום שמיקומו היה כמה עשרות מטרים מערבית ממעין מוצא של היום (מקווה הברסלבים ) ,סיפור מעיין זה, קשור לפיצוצו בתקופת מלחמת השחרור ,למרות שמימיו המשיכו לנבוע לתקופה קצרה לאחר הפיצוץ.

 

זכויות על המעיין העליון בכפר הערבי קולוניה, היו  לשבעה משפחות הערביות וכול אחת מכרה יחידות זכות שאיבה, שחושבו ביחידות של שעה עד מספר שעות לכול משפחה האיכרים היהודים שהתיישבו באזור.

מוצא רכישת זכויות המים מידי הכפר קולוניה
 
מעיין אל פוקא – המעין העליון ומשפחת סומך

כיום בעת סלילת כביש סבוב מוצא החדש ,נעלם המעיין סופית תחת גלי העפר יהי זכרו ברוך

 

בעת הביקור בשנת 2011 היה המעין סתום , מיקומו מערבית מעין מוצא בכמה עשרות מטרים,למרות שפוצץ בתקופת מלחמת השחרור , המשיכו מימיו לנבוע עד שחדלו.

 

איך מגיעים : כאשר מגיעים מכוון ירושלים מיד לאחר סיבוב מוצא בתחילת העליה פנייה עם שילוט לבית דוד ילין מעין פניית פרסה ימינה, מיד ליד הפנייה שביל עפר עם שער מוט פתוח לחנות את הרכב לידו .

 

שתי דרכי עפר מוליכים לשרידי המעיין , באחת מתקדמים מאה מטר ומגיעים למעין לימון - עין מוצא - מרחצאות הברסלבים , משמאלו מספר מדרגות המוליכות לכביש העפר העליון הצמוד לכביש אחת לתל אביב, פונים ימנה ולאחר כשלושים מטר רואים מימין לשביל ,סבך עצי פטל וג'ונגל עצים טפילים , מסוג איילנטה בלוטית זאת נקודת שרידי מעיין אל פוקא .

 
מעיין אל פוקא – המעין העליון ומשפחת סומך
 
משפחת מקלב וסיפורם במושבה מוצא

אריה לייב מקלף נולד בגבול רוסיה פולין בשנת 1876 , ביחד עם הוריו ואחיו חובבי ציון עלה לישראל בשנת 1891 , הוא חונך על ערכי המסורת והדת וגם בהשכלה כללית, בגיל 18 בשנת 1894 עבר להתמחות בחקלאות במשקים של אחיו במושבה פתח תקווה – מלבס של פעם, הוא התמחה בציוד וכלים חקלאיים ובטיפוח ואקלום זני עצי פרי המתאימים לאקלים הישראלי.

 

בשנת 1896 שבה הוקמה מושבת מטולה באצבע הגליל ,נישא אריה לייב מקלף לבתיה בתו של אחד ממייסדי השכונה הירושלמית מחנה יהודה הרב יחיאל צמרניסקי , בין עיסוקיו נטע כרם לענבים בחלקה שרכש מחברת עזרה שרכשה את הקרקע מדוד ילין במושבת מוצא .

 

לאחר שנישא הומלץ בידי פקידי הברון לקבל חלקה במושבה מטולה , על פי הנחיית הברון רק זוגות נשואים יעלו על הקרקע , החיים במושבה היו קשים הן מהסיבה של התנאים הטופוגרפיים לעבודה חקלאית ביום והן מן הסיבה להתגונן מפני האריסים הדרוזים והבדואים שישבו ופונו מאדמות שנרכשו מידי משפחת גומבלט מצידון בידי הברון, הוא האמין בטיפוח יחסי שכנות טובים,אך אמונתו זאת לא עמדה במבחן,  בעת ששמר על הבתים במושבה ביחד עם חברו במושבה בכור מושון ,חתנו של רבה של העיר בירות שבתאי בחבוט חברו נרצח והוא הצליח להרוג את אחד התוקפים.

 
משפחת מקלב וסיפורם במושבה מוצא
 
מוצא הקשר בין משפחת כהן למשפחת מקלף אגדה אורבנית

מנהג קבוע היה למשפחות כהן ומקלף בערבם של מוצאי השבת ,(שהמרחק בין בתיהם היה מעל לקילומטר וחצי) היה להיפגש בכול פעם בבית אחר.

 

הפגישה נערכה בעבור תפילת מלווה מלכה המסיימת את יום השבת, לצורך המפגש היו טורחות האמהות חייה ועמליה להכין עוגיות , הייחוד בעוגיות אלו טמון בהכנתם שדרשה קמח ביצים וסוכר , אלא שהסוכר היה נדיר ויקר באותם הימים וסודם היה הכנסת מיץ ענבים כתחליף לסוכר, לאחר שתיית התה ואכילת העוגיות נהגו המשפחות לשיר ולרקוד במעין חפלה משפחתית.

 

אגדה נוספת, היא אהבתו של בנם דוד של משפחת כהן לבנות משפחת מקלף שנרצחו,הבנות  מינה ורבקה הצעירות בנות ה 17 ו 22 , כיוון שהמשפחות בילו ביחד בכול שבת ובימי השבוע , נרקמה אהבה בין דוד כהן לאחת הבנות ,עובדה נוספת היא כי באותו יום פרעות ישב עם אחיו בעמדת השמירה ליד ביתו וניסה ירי ברובה היחיד שהיה בידם להבריח את הפורעים , אך כיוון שהירי לא היה יעיל ,לא הוטרדו הערבים והמשיכו בדרכם, לאחר המעשה כשנודע לו מה קרה בבית משפחת מקלף, לא היה יכול דוד לחזור לבית מקלף ואף לא סיפר את סיפורו.

 
מוצא הקשר בין משפחת כהן למשפחת מקלף אגדה אורבנית
 
סיפורו של המורה משה דוד גאון בבית הספר
סיפורו של המורה משה דוד גאון בבית הספר
סיפור פיקנטי ומאגדות המקום מספר על משה דוד גאון אביו של הזמר יהורם גאון ששימש כמורה לעשרים וחמישה ילדי המושבה במשך ארבע שנים, תנאי אחד היה למשה דוד גאון אני רוצה מגורים ואוכל והפיתרון היצירתי היה חלוקת בית הכנסת של היום לשלושה חלקים בין הקשתות , חלק אחד שימש כבית כנסת,הפרוזדור לאחריו היה בית ועד המושבה וחדר השינה בלילה עת פרשו המזרון והמחצלת והחדר השלישי שימש ככיתת הלימוד,מועדון וחדר האסיפות ,כך התקיים בית כנסת על פי הכללים כי הרי מפריד פרוזדור בין הקדושה להלכה .
 
ובכן איך למדו 25 תלמידים בחדר קטן כזה או אז הומצאה שיטת ההקבצות שמונים שנה לפני שהחלה במערכת החינוך , הכיתה חולקה לארבעה רמות בגילאים שונים עד לכיתה ח והילדים למדו בקבוצות .
 
משה דוד גאון לא היה רק מורה הוא היה גם החזן ,הפייטן,סופר ומשורר , על מגילת קלף כתב ביום חגם של בני המושבה במלאת לה 25 שנה בין השנים תרעד - לתרנד לאחר שהחלה את דרכה בשנת 1881 שיר מזמור לבני המושבה מוצא, כול אחד מחמשת בתי האב במושבה קיבל בית בשיר, לכול קטע בשיר הוצמד הפזמון לכו דודים לקראת כלה פני מוצא נקבלה, כדאי לשם לב לשורה הראשונה בצורת הקשת,  שאולי נבעה מתקרת המבנה הקשתית מעל ליצואו , לאחר ארבע שנים של הוראה עזב גאון לטובת שליחות בתורכיה .
 
לפני מספר שנים הגיע בנו של גאון יהורם גאון ,לבית ילין ושמע בפעם הראשונה ,סיפורים על אביו ושם הוצג לו לראשונה , תצלום של השיר שכתב אביו, לא אספר על התרגשותו של הזמר מסיפור עלום זה שסופר לו מפי הדור השלישי במושבה בעת ביקורו.
סיפורו של המורה משה דוד גאון בבית הספר
 
השכונה התימנית במוצא

למושבה מוצא , החלו להגיע התימנים , בראשות שתי המשפחות התימניות,  משפחת יחיא יעיש גודאי שקבלו את השם קדעי  ומשפחת יוסף יחיא תאם, משפחות אלו , שהיו בגל העלייה הראשון שעלו לישראל מתימן,  בשנת 1881-2, קשיי מחייה וקיום מרובים עברה העלייה הזאת בתחום ירושלים העתיקה,ולאחר מכן בשכונת נחלת ציון בירושלים, שטח האדמה במוצא נתרם לשתי המשפחות מאדמות מוצא הראשונות, שנרכשו בידי בנימין יחזקאל ואחיו שאול , בניו של שלמה יחזקאל יהודה  רוכש אדמות מוצא עם ילין דוד.

 

התוכנית לישוב התימנים במוצא כללה בניית מעל לשישים בתים למתיישבים הראשונים באזור מוצא עלית , אך מהעדר כסף נותרה תוכנית זאת במגרה ,למעשה שתי המשפחות התימניות שקבלו את שטח האדמה במוצא הגיעו בשנת 1910 בנו את בייתם ונטעו כרמי גפנים למעלה מאלפים גפנים , במעלה וואדי ארזה , ליד הבתים במרומי הכפר לכוון סבוב הראל  בכפר הערבי קולוניה,כרם זה נשרף במאורעות 1929 וננטש.

 

מבני המגורים היו בתי בטון קטנים או בתי טיט , עוד מתיישבים תימנים הצטרפו אליהם לאורך השנים וגרו באזור רחוב הזית במוצא עלית ,אך תנאי המחייה הקשים גרמו להם לעזוב חלקם הגדול חזר לירושלים באזור כפר השילוח, בל נשכח כי אומנותם של העולים מתימן , הייתה לא עבודת אדמה , אלא עבודת אומנות רקוע ותכשיטנות.

השכונה התימנית במוצא
 
המושבה בעת מלחמת העולם הראשונה

בצל נסיגת השלטון התורכי בעת התקדמות צבאו של אלנבי לכיבוש ירושלים , הקים צבא תורכיה מערך הגנה לכוון ירושלים , גיוסי בחורים צעירים לא חלף אף במושבה מוצא, צעירים בעלי השכלה תיכונית נשלחו להכשרה לקצונה בצבא התורכי בתורכיה על מנת להקים שדרת קצינים משכילים לצבא התורכי.

 

שיטת האכלת השלטון התורכי על אנשיו גרם למערכת גביית ומזון מידי הנתינים בכול מחוז ומחוז ,אך בהתקרב המלחמה אל פתחם של המחוזות מערכת זאת השתבשה ,אי לכך נשתכחו החיילים ובאין מוצא אחר החלו מעשי הביזה והגזל הן מהבתים של המתיישבים והן ממשקיהם בגזל בעלי החיים במשקים החקלאיים.

 

כוחותיו של אלנבי התקדמו בשלושה מסלולים לכיבוש ירושלים הכוח שהתקדם על ציר הדרך המסורתית נתקל בחסימה באזור הקסטל ונעצר, אך הכוחות הנוספים ביצעו עיקוף וכבשו את ירושלים על ציר גב ההר מכוון מבשרת והכוח השני התקדם מכוון חברון בית לחם .

 

             

המושבה בעת מלחמת העולם הראשונה
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור