דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים סיורים בעיר העתיקה

 
 
 
ירושלים שער שכם באב אל עמוד .

שמו הנוסף היה שער דמשק, שמו של השער באב אל עמוד ניתן לו בזכות העמוד ניצחון רומאי שגובהו היה 22 מטר ,שאבד ברבות הימים ,עמוד זה הוצב ברחבת הכניסה לשער , השימוש בעמוד היה ,למדידת מרחקים לערים ומקומות שונים בממלכה הרומאית.

 

גלגולי השער לאורך התקופות

על פי הידוע ממצאי החפירות הארכיאולוגיות ,את השער הראשון הקים הורדוס במאה הראשונה לספירה על בסיס חפירות שערכו הבריטים בתקופת המנדט , לאחר מכן נבנה השער שוב על השרידים השער בימי בית שני.

 

לאחר הכיבוש הארץ בתקופה הרומאית במאה השנייה לספירה בשנת 133 ,נבנה השער מחדש על השרידים הקדומים, כשער ניצחון שהורכב משלושה קמרונים קשתיים בפקודתו של הקיסר אדריאנוס,מתוכם רק הקמרון המזרחי – שמאלי נותר.

ירושלים שער שכם באב אל עמוד .
 
ירושלים יוחנן משולם היהודי המומר שכונה המומר ממלטה

יוחנן משולם המומר, נחשב לאחד היהודים המומרים הראשונים ,מוצאו להורים שהתיישבו בבריטניה מיוון ,יוחנן נדד במדינות העולם וכאשר שהה בתוניס והתיידד עם מסיונרים, לאחר ביקורו בתוניס עבר לתור את מלטה, בעת ביקורו התיידד עם הכומר סמואל גובט שלימים עבר להתגורר בירושלים וקבל את התואר של הבישוף הפרוטסטנטי הראשון בירושלים.

בעת השהות באי מלטה ובעקבות השפעתו של סמואל גובט ,המיר את דתו היהודית והתנצר והמשיך את מסעותיו עד שנת 1840 שאז עלה לישראל ומעשהו הראשון היה הקמת בית מלון בשנת 1841 באזור שער שכם,בהמשך באזור הרובע הארמני .

ירושלים יוחנן משולם היהודי המומר שכונה המומר ממלטה
 
ירושלים אגדת מערת שמעון הצדיק

תודה לצלם מיכאל יעקובסון, בעבור השימוש בתמונותיהם במאמר .

הקדמה

מיקומה של מערת הקבורה שמעון הצדיק ,בחלקה הצפוני של ירושלים במה שנקרא דרך הר הזיתים שהוא הכביש העולה משכונת שייח גרא'ח לכוון הר הצופים ,בחלקה הצפוני של מה שאנו קוראים המושבה האמריקאנית.

במסורת היהודית העוברת מתקופה לתקופה מספרים זקני העיר כיח במערה קבורים שמעון הצדיק וחלק מתלמידיו,לעומתם אנשי הארכיאולוגיה טוענים כי על פי הממצאים שייכת המערה לתקופה הנוצרית או הביזנטית,עדויות למערה אנו מוצאים בכתב ידו של רבי יעקב השליח שסייר בארץ ישראל במחצית המאה השלוש עשר  וסיפר על מערה שנקראה בידי היהודים כמערת קבורתם של שמעון הצדיק ותלמידיו.

במחצית המאה השבע עשר כתב גם התייר הקראי שמואל בן דוד כי היהודים בירושלים מספרים על מערה שבה בור מים שבה נהגו שמעון הצדיק ורעייתו לטבול, האמונה סיפרה כי במערה זאת נטמנו במותם שמעון הצדיק ורעייתו, כיוון שעל פי המסורת כינו הערבים את המערה "ביר אל יהודייה " כלומר בור הטבילה של היהודייה.

ירושלים אגדת מערת שמעון הצדיק
 
ירושלים העתיקה שער יפו באב אל חליל

השער ממוקם באמצע החומה המערבית של העיר ליד מגדל דוד .

השער נבנה בשנת 1538,שימש דרך מעבר ראשית לעיר העתיקה,והיה היחידי אשר נפתח בלילות לצרכי מעבר מתפללים מבני כל הדתות,השער מוגן בידי בית שער ,שעליו הותקנו אמצעי הגנה נרחבים.

 

בתקופה העותומאנית חשיבות השער עלתה, והפכה ככניסה הראשית לעיר העתיקה ואלפי בני דתות שונים חלפו דרכו כאשר נכנסו בין חומות העיר העתיקה , כיוון שהיו מודעים התורכים לחשיבותו המרכזית ,הם הציבו לעיתים גרדומים בעת ביצוע גזרי דין על מנת להציג מסר מפחיד לתושבים שיזהרו .

ירושלים העתיקה שער יפו באב אל חליל
 
ירושלים סיורים בעיר העתיקה

סיפורו של שלמה זלמן ריבלין, מסוף שנת 1909 ,מתארת חלק  ממרקם היחסים בעיר העתיקה בין המוסלמים ליהודים , תחילתה של האגדה ,בהליכה שעשה שלמה בתחילת רחוב הבאטרק בירושלים העתיקה בערב חג הסוכות , עודו מהלך ורגלו נתקלה בארגז שהניח סוחר ערבי מחוץ לחנותו ברשות הרבים ובצורה בולטת ברחוב הצר.

לאחר שנתקל בארגז ,צנח שלמה ריבלין אפיים ונחבל ברגלו (בארכובותיו על פי דבריו) ,כאשר הארגז נשמט ,הוא פגע בבנו של בעל החנות הסמוכה , עודו סופר שלמה את פגיעותיו מנפילתו ,התנפל עליו אבי הילד והפליא מכותיו בשלמה החבול,כמו שנאמר קבל נדבך נוסף של חבלות,לטענתו נמשכה ההתעללות והמכות עשר דקים (דקות) , למזלו חלפו במקום ,יהודים ספרדיים שחשו לעזרתו , אך הערבי בטירופו ,המשיך להשתולל וצעק למחלצים כאשר איימו במאסרו : אין אל דין יהוד כדין אל חוריה שווה – שפירושיו בשפת היהודים ,לעזאזל דין היהודים ,ודין האשמה גם יחד .

פנו בני המשפחה לתובע המשטרתי בקובלנה ,שעליה השיב התובע , כי רק לאחר אישור הרופא המשטרתי , יוכלו לזמן את המכה למשפט, אלא שכמובן הרופא המשטרתי בושש להגיע, סבל נאנק שלמה ריבלין הפצוע במיטת חוליו והערבי ,המשיך בישיבתו בפתח חנותו באין דין ודיין , שאף את עשן נרגילותו לריאותיו מבין שפתיו השוחקות , במשפט הסיום אומר כי שלמה זלמן ריבלין נותר עם מכותיו לבדו.

ירושלים סיורים בעיר העתיקה
 
העיר העתיקה גן הקבר או הגלגותא קַלְוָורְיָה הגולגולת .

פתוח בימי שני-שבת בשעות  12:00-9:00, 17:30-14:00 ,טלפון לתאום 02-6272745

כניסה חופשית.

 

גן הקבר נחשב בעבור המאמינים הפרוטסטנטים כמקום קדוש מהמעלה הראשונה,כשם שכנסיית הקבר משמשת את הזרם הקתולי אורתודוכסי כמקום קדוש, על פי האמונה הצרופה בנצרות,גן הקבר משמש חלופה ראויה לכנסיית הקבר בזכות האמונה כי שמש לצליבת ישו ומקום קבורתו .

את הסיור מתחילים באזור שער שכם ונכנסים לרחוב שכם הניצב ממול ,חולפים מימין על פני אכסניית פטרוס, ובסמטה הצרה מאחורי חומת האכסניה הנקראת רחוב  קונרד שיק ושלט הכוונה לגן הקבר, הביקור חופשי לבודדים ,אך באם רוצים הדרכה יש תשלום קטן להדרכה של מדריכים ממוצא אנגלי וגם ,בשפה העברית בשטח הגן המעוצב כיום כגן אנגלי.

העיר העתיקה גן הקבר או הגלגותא קַלְוָורְיָה הגולגולת .
 
המושבות האמריקאניות בישראל סיפור תחילתם

תחילת ההתיישבות המיסיונרית האמריקאנית בישראל ,משולבת בחזון בעבודת האדמה והנצרות התנכית הטהורה, הדגם של אנשי המושבות הראשונות מאמריקה ,כללה בעיקר חולי סינדרום ישראל אשר ניזונו מן האמונה בסיפורי התנך והאמונה הדתית במקורות התנך הצטרפו לרעיון השיגעון והאידיאל ,לממש אמונה זאת בהתיישבות בארץ ישראל,והיא החלה כבר בתחילת המאה השמונה עשר ,סוגים שונים של מאמינים נוצריים ,האמינו כי באמצעות התיישבות חקלאית ,ניתן להשפיע על התושבים ולהמיר את דתם לנצרות בזרמיה השונים.

דרך ההגעה היה לרוב כניסה בנמל יפו ,התיישבות בחלקי ישראל כמו אזור ירושלים ותל אביב ,אלא שמיסיונרים אלו שניסו להקים חוות חקלאיות נתקלו בעוינות של תושביה המוסלמים בעיקר הפלחים שלרוב היו בדואים גאים שהתיישבו בארץ, שהתנגדו לכניסת זרים ובייחוד בניסיונם להמיר את דתם.

המושבות האמריקאניות בישראל סיפור תחילתם
 
העיר העתיקה ספור תלאות היהודים במאה התשע עשר

עד תחילת המאה התשע עשר תחת שלטון התורכים בארץ ישראל ובירושלים העתיקה בין החומות מספרם של היהודים לא היה רב , כאלפים איש נוספו לאוכלוסיית העיר בשנת 1836 בעיקר יהודים אשכנזיים עקב רעידת האדמה הגדולה שחוותה ארץ ישראל ובעיקר בעיר צפת .

שלא יעבור בראשכם כי הם הגיעו לנחלה ושלום בעקבות המעבר לירושלים העתיקה, הבעיות העיקריות שחוו היהודים בעיר העתיקה התנקזו בראש ובראשונה ביחסו המשפיל וההתנגדות של הרוב המוסלמי בעיר העתיקה כנגד התושבים היהודים,קיצונים ואנשי דת מוסלמיים מיררו את חייהם יש להוסיף את מעמדם הבלתי חוקי מצד השלטון התורכי שניזון ממנות בקשיש ,כמו שנאמר כסף יעוור עיניי שליטים ופקידות, תוסיפו לכך את חוסר היכולת להתלונן ,או בפני מי להתלונן ,בשל התנהגות והצקות של שכניהם המוסלמים והרי לכם מרקחת חיים מסובכת.

אך הצרות הגדולות יותר בתנאי המגורים בעיר העתיקה נבעו מחוסר מודעות ותכנון לקוי של העיר שהתרחבה בין החומות ללא בקרה או הכנת תשתיות ובעיקר מחוסר רצונו של השלטון התורכי להשקיע ולשפר את תנאי המחייה והבריאות בתוככי העיר העתיקה והרי לכם מתכון בטוח לכישלון.

העיר העתיקה ספור תלאות היהודים במאה התשע עשר
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור