דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים סיורים בעיר העתיקה

 
 
 
העיר העתיקה גן הקבר או הגלגותא קַלְוָורְיָה הגולגולת .

פתוח בימי שני-שבת בשעות  12:00-9:00, 17:30-14:00 ,טלפון לתאום 02-6272745

כניסה חופשית.

 

גן הקבר נחשב בעבור המאמינים הפרוטסטנטים כמקום קדוש מהמעלה הראשונה,כשם שכנסיית הקבר משמשת את הזרם הקתולי אורתודוכסי כמקום קדוש, על פי האמונה הצרופה בנצרות,גן הקבר משמש חלופה ראויה לכנסיית הקבר בזכות האמונה כי שמש לצליבת ישו ומקום קבורתו .

את הסיור מתחילים באזור שער שכם ונכנסים לרחוב שכם הניצב ממול ,חולפים מימין על פני אכסניית פטרוס, ובסמטה הצרה מאחורי חומת האכסניה הנקראת רחוב  קונרד שיק ושלט הכוונה לגן הקבר, הביקור חופשי לבודדים ,אך באם רוצים הדרכה יש תשלום קטן להדרכה של מדריכים ממוצא אנגלי וגם ,בשפה העברית בשטח הגן המעוצב כיום כגן אנגלי.

העיר העתיקה גן הקבר או הגלגותא קַלְוָורְיָה הגולגולת .
 
ירושלים סיורים בעיר העתיקה

סיפורו של שלמה זלמן ריבלין, מסוף שנת 1909 ,מתארת חלק  ממרקם היחסים בעיר העתיקה בין המוסלמים ליהודים , תחילתה של האגדה ,בהליכה שעשה שלמה בתחילת רחוב הבאטרק בירושלים העתיקה בערב חג הסוכות , עודו מהלך ורגלו נתקלה בארגז שהניח סוחר ערבי מחוץ לחנותו ברשות הרבים ובצורה בולטת ברחוב הצר.

לאחר שנתקל בארגז ,צנח שלמה ריבלין אפיים ונחבל ברגלו (בארכובותיו על פי דבריו) ,כאשר הארגז נשמט ,הוא פגע בבנו של בעל החנות הסמוכה , עודו סופר שלמה את פגיעותיו מנפילתו ,התנפל עליו אבי הילד והפליא מכותיו בשלמה החבול,כמו שנאמר קבל נדבך נוסף של חבלות,לטענתו נמשכה ההתעללות והמכות עשר דקים (דקות) , למזלו חלפו במקום ,יהודים ספרדיים שחשו לעזרתו , אך הערבי בטירופו ,המשיך להשתולל וצעק למחלצים כאשר איימו במאסרו : אין אל דין יהוד כדין אל חוריה שווה – שפירושיו בשפת היהודים ,לעזאזל דין היהודים ,ודין האשמה גם יחד .

פנו בני המשפחה לתובע המשטרתי בקובלנה ,שעליה השיב התובע , כי רק לאחר אישור הרופא המשטרתי , יוכלו לזמן את המכה למשפט, אלא שכמובן הרופא המשטרתי בושש להגיע, סבל נאנק שלמה ריבלין הפצוע במיטת חוליו והערבי ,המשיך בישיבתו בפתח חנותו באין דין ודיין , שאף את עשן נרגילותו לריאותיו מבין שפתיו השוחקות , במשפט הסיום אומר כי שלמה זלמן ריבלין נותר עם מכותיו לבדו.

ירושלים סיורים בעיר העתיקה
 
המושבות האמריקאניות בישראל סיפור תחילתם

תחילת ההתיישבות המיסיונרית האמריקאנית בישראל ,משולבת בחזון בעבודת האדמה והנצרות התנכית הטהורה, הדגם של אנשי המושבות הראשונות מאמריקה ,כללה בעיקר חולי סינדרום ישראל אשר ניזונו מן האמונה בסיפורי התנך והאמונה הדתית במקורות התנך הצטרפו לרעיון השיגעון והאידיאל ,לממש אמונה זאת בהתיישבות בארץ ישראל,והיא החלה כבר בתחילת המאה השמונה עשר ,סוגים שונים של מאמינים נוצריים ,האמינו כי באמצעות התיישבות חקלאית ,ניתן להשפיע על התושבים ולהמיר את דתם לנצרות בזרמיה השונים.

דרך ההגעה היה לרוב כניסה בנמל יפו ,התיישבות בחלקי ישראל כמו אזור ירושלים ותל אביב ,אלא שמיסיונרים אלו שניסו להקים חוות חקלאיות נתקלו בעוינות של תושביה המוסלמים בעיקר הפלחים שלרוב היו בדואים גאים שהתיישבו בארץ, שהתנגדו לכניסת זרים ובייחוד בניסיונם להמיר את דתם.

המושבות האמריקאניות בישראל סיפור תחילתם
 
העיר העתיקה ספור תלאות היהודים במאה התשע עשר

עד תחילת המאה התשע עשר תחת שלטון התורכים בארץ ישראל ובירושלים העתיקה בין החומות מספרם של היהודים לא היה רב , כאלפים איש נוספו לאוכלוסיית העיר בשנת 1836 בעיקר יהודים אשכנזיים עקב רעידת האדמה הגדולה שחוותה ארץ ישראל ובעיקר בעיר צפת .

שלא יעבור בראשכם כי הם הגיעו לנחלה ושלום בעקבות המעבר לירושלים העתיקה, הבעיות העיקריות שחוו היהודים בעיר העתיקה התנקזו בראש ובראשונה ביחסו המשפיל וההתנגדות של הרוב המוסלמי בעיר העתיקה כנגד התושבים היהודים,קיצונים ואנשי דת מוסלמיים מיררו את חייהם יש להוסיף את מעמדם הבלתי חוקי מצד השלטון התורכי שניזון ממנות בקשיש ,כמו שנאמר כסף יעוור עיניי שליטים ופקידות, תוסיפו לכך את חוסר היכולת להתלונן ,או בפני מי להתלונן ,בשל התנהגות והצקות של שכניהם המוסלמים והרי לכם מרקחת חיים מסובכת.

אך הצרות הגדולות יותר בתנאי המגורים בעיר העתיקה נבעו מחוסר מודעות ותכנון לקוי של העיר שהתרחבה בין החומות ללא בקרה או הכנת תשתיות ובעיקר מחוסר רצונו של השלטון התורכי להשקיע ולשפר את תנאי המחייה והבריאות בתוככי העיר העתיקה והרי לכם מתכון בטוח לכישלון.

העיר העתיקה ספור תלאות היהודים במאה התשע עשר
 
שער יפו באב אל חליל

השער ממוקםבאמצע החומה המערבית של העירליד מגדל דוד .

השער נבנה בשנת 1538,שימש דרך מעבר ראשית לעיר העתיקה,והיה היחידי אשר נפתח בלילות לצרכי מעבר מתפללים מבני כל הדתות,השער מוגן בידי בית שער ,שעליו הותקנו אמצעי הגנה נרחבים.

 

בתקופה העותומאנית חשיבות השער עלתה, והפכה ככניסה הראשית לעיר העתיקה ואלפי בני דתות שונים חלפו דרכו כאשר נכנסו בין חומות העיר העתיקה , כיוון שהיו מודעים התורכים לחשיבותו המרכזית ,הם הציבו לעיתים גרדומים בעת ביצוע גזרי דין על מנת להציג מסר מפחיד לתושבים שיזהרו .

שער יפו באב אל חליל
 
העיר העתיקה בית הארחה סנט פאולוס

אכסניית פאולוס ממוקמת בעיר העתיקה ממול לשער שכם ,כניסה בתשלום פעוט,  הכניסה לביקור ממוקמת ברחוב ממול לשער הנקרא דרך שכם מספר 2,שני שערי ברזל בגדר האכסניה, לצלצל באינטרקום לפתיחתם כניסה לביקור בתשלום נמוך , החלק המיוחד בביקור הוא העלייה במדרגות לגג האכסניה שלוש קומות ,יש גם מעלית לנכים,מגג האכסניה נשקף נוף גגות בתי ירושלים החדשה והעתיקה ב 360 מעלות ,עד הר הצופים ,הר הזיתים ושיפולי ים המלח.

העיר העתיקה בית הארחה סנט פאולוס
 
העיר העתיקה בית מלאכה לקרמיקה ארמנית של משפחת בליאן

דרך שכם 14 מחוץ לחומות העיר העתיקה

הסדנא והחנות פתוחים בימי משני – שבת בין השעות 09:00-16:00

 

הקדמה

אמנית הקרמיקה הארמנית מרי בליאן מייצגת דור שלישי של אמני קרמיקה בסגנון ארמני , משפחתה שלמדה את רזי העבודה עוד במקום מגוריהם בתורכיה.

 

בני משפחת נישאן בליאן, דוד אוהניסיאן , מגרדיש קרקשיאן,  נענו לבקשת שלטונות המנדט בישראל בשנת 1919, לאחר כיבושה של הארץ מידי הממלכה העותומאנית, להגיע לירושלים על מנת לשפץ את אריחי הקירות של מסגד כיפת הסלע – הזהב.

העיר העתיקה בית מלאכה לקרמיקה ארמנית של משפחת בליאן
 
העיר העתיקה המושבה האמריקאנית

תחילתה של המושבה האמריקאנית בירושלים היה בשנת 1881 , בראש קבוצת הנוצרים ילידי העיר שיקגו ,עמדו בני הזוג אנה והוריישו ספאפורד , מטרת ההתיישבות בירושלים הייתה להקים מושבה שתתרום לרווחת תושבי העיר.

סיפורם הטרגי של בני הזוג ,הוא שהניע אותם להולכת הקבוצה להתיישבות בירושלים,תחילת אסונם החל בעת שכול רכושם אבד,בעת שהתחוללה השריפה גדולה בעיר שיקגו, התווסף לכך אסונם באובדן ארבעת בנותיהן בטביעה בעת שהפליגו לטיול לצרפת, בספינה אשר טבעה,האם שניצלה והאב שאיבד את רכושו בשריפה ובנוסף מות בנם החדש במחלה ,גרם לבני הזוג להחליט בעקבות אסונם, להתיישב בישראל ולהשקיע את חייהם בעזרה לזולת.

העיר העתיקה המושבה האמריקאנית
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור