דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

מושבה גרמנית רחובות נוספים ומבנים היסטוריים נוספים

 
 
טמפלרים בארץ ישראל - בני ההיכל 1

כת הטמפלרית הנצה בתחילת המאה ה 17 במדינת וויטנברג בגרמניה , כאשר מאמיניה בחלו בגינוני הטקס ובפאר הבולט בכנסיות, במקום להתייחס למאמינים דלי האמצעים בכת הפרוטסטנטית ,בני הכת הטמפלרית החליטו להתנתק מהכת הפרוטסטנטית ולהקים כת משלהם שדגלה בחזרה למקורות הנוצריים.

הכת הטמפלרית ,שהתבססה על עקרונות הערכים בנצרות הטהורה ,שנבעה מהלב לאהבת הזולת הבסיסית ובחיזוקה, ובאמונה שהמשיח יחזור לארץ ישראל ויש להמתין לביאת המשיח בארץ ישראל,אמונתם זאת והתפלגותם מהכנסייה הפרוטסטנטית ששלטה בגרמניה הביאה לשנאה גוברת לבני הכת הנוצרית החדשה, בדומה מעט לפלג הקראים ביהדות שדוגלים בתנ"ך ככתבו וכלשונו ללא פרשנויות .

מוטיב ההיכל בשם של הטמפלרים (טמפל) ,מייצגת את מוטיב תפיסת העולם של הטמפלרים שהמקדש הרוחני לאל, שוכן בתוך הגוף האישי של המאמין ,כאשר המאמין מחויב לפעול על ערכי תורתו הבסיסים של ישו, בזכות נכונותו של ישו למסירת חיו ,לתיקון ועזרה לאנושות בחמלה , עוד באמונתם הדתית, דמותו של ישו היא דמות אנושית ולא אלוהית ,לכן האדם מוגבל בתפיסת האל.

בהמשך לאמונה הטמפלרית, חזרתו של ישו לעולם (ביאת המשיח), היא אירוע נפשי אישי קיומי שמעבר לחיי אדם,ומכיוון שהאמונה הטמפלרית ,אינה מייחסת קדושה למקום התפילה ,גופו של האדם והקהילה הם המקדש לתפילה , כתחליף לאנשי הכמורה המנהיגים את הכתות הנוצריות על גינוני התלבושות וסממני השלטון , בכת הטמפלרים נבחרים זקני הכת הטמפלרית ,להנהיג את חיי הרוח בקהילה.

 


טמפלרים בארץ ישראל - בני ההיכל 1
 
מחנה ברגן בלזן ,ספור החלפת היהודים בגרמניה בטמפלרים בארץ ישראל

הקדמה

בשנת 1942 החליטו השלטונות הנאצים בראשותו של הימלר ,על אסטרטגיה חדשה שבה חלק ממחנה ברגן בלזן, יהפוך למחנה מעבר בעבור יהודיים ברי החלפה, עם מדינות שהחזיקו בנתינים בעלי אזרחות גרמנית ,כאשר בשלב הראשון ניתן הדגש באמצעות משרד החוץ הגרמני ,להחלפת הטמפלרים העצורים בארץ ישראל ,באזרחים יהודיים שיש להם קרובי משפחה בארץ ישראל ,מהמדינות צרפת,הונגריה ורומניה .

בהוראת השלטון הנאצי, נאמר כי יש לפעול להחלפת האזרחים הגרמניים ,בכול האמצעים הדרושים לפעולה זאת , עוד הוסכם ,כי מספר העצורים שיכלאו בחלק של ההחלפה במחנה ברגן בלזן ,יהיה בסדר גודל של כשלושים אלף עצורים , אך הצורר הימלר ,צמצם את המספר לעשרת אלפים ,אגף הכליאה ליהודי ברי ההחלפה נקרא Aufenthaltslager.

טמפלרים בארץ ישראל - בני ההיכל 2
 

סיפור בקצרה של סבא אליעזר ליפא ליפמן (שרייבר )

השותף של הטמפלרים במאפיית פרנק ובטחנת הקמח ,אליעזר ליפא ליפמן (שרייבר)

אליעזר ליפא ליפמן (שרייבר) נולד בעיר צפת בשנת 1894 כשמלאו לאליעזר ליפא שרייבר (ליפמן)  17 שנה החליט הנער למרוד בדרך החיים המסורתי של היהודים החרדיים בירושלים ,והחליט לצאת אל העולם הגדול שמחוץ לחומות העיר העתיקה על מנת לעבוד וללמוד מקצוע ולא לבזבז את חיו במדרשות וישיבות ירושלים העתיקה .

לאחר שהחליט החלטה זאת ,חיפש הנער ליפא מקום עבודה ונתקבל כשוליה בטחנת הקמח של הטמפלרי מתיאוס פרנק האב ,במושבה הגרמנית ברחוב עמק רפאים 6 בירושלים, אז כבר פעלה טחנת הקמח בעזרת גנראטור שהופעל בקורסין ,שהחליף את הפעלת הטחנה בשימוש בבעלי חיים רתומים ליצול.


טמפלרים בארץ ישראל - בני ההיכל 3
 

הקדמה

בשנת 1942 החליטו השלטונות הנאצים בראשותו של הימלר ,על אסטרטגיה חדשה שבה חלק ממחנה ברגן בלזן, יהפוך למחנה מעבר בעבור יהודיים ברי החלפה, עם מדינות שהחזיקו בנתינים בעלי אזרחות גרמנית ,כאשר בשלב הראשון ניתן הדגש באמצעות משרד החוץ הגרמני ,להחלפת הטמפלרים העצורים בארץ ישראל ,באזרחים יהודיים שיש להם קרובי משפחה בארץ ישראל ,מהמדינות צרפת,הונגריה ורומניה .

בהוראת השלטון הנאצי, נאמר כי יש לפעול להחלפת האזרחים הגרמניים ,בכול האמצעים הדרושים לפעולה זאת , עוד הוסכם ,כי מספר העצורים שיכלאו בחלק של ההחלפה במחנה ברגן בלזן ,יהיה בסדר גודל של כשלושים אלף עצורים , אך הצורר הימלר ,צמצם את המספר לעשרת אלפים.

הקריטריון להחלפה כללה את הפרמטרים הבאים:

1 . בני הדת היהודית שיש להם קרובים במדינות שונות ושניתן לקבל תמורתם אזרחים בעלי דרכונים גרמניים .

מחנה ברגן בלזן ,ספור החלפת היהודים בגרמניה בטמפלרים בארץ ישראל
 
בית קולנוע סמדר (לב) ברחוב גורג לויד 4

מבנה בית הקולנוע נבנה בשנת 1928 בידי בנו גוטליב בוירלה האדריכל ברחוב לויד 4  צמוד לביתו של האב ברוילה ברחוב לויד 6 , המבנה שנבנה בן שתי הקומות הקומה העליונה יועדה למגורים ואף הושכרה לערבים והקומה התחתונה נבנתה כאולם גדול המבנה הוקם מבלוקים ועליו טיח לבן ; ולא מאבן כשם שנבנו שאר הבתים בשכונה הגרמנית, לבית הקולנוע צורף בית קפה בחזיתו.

גלגוליו של בית הקולנוע בתחילה נקרא שם בית הקולנוע אוריינט והופעל בידי גוטליב ברוילה בתחילה לקצונה הבריטית בארץ ישראל לתקופה של מספר שנים ,כאשר נפתח בשנת 1935 לציבור הרחב , לאחר שנה השכיר את המקום לאיתן בלקינד היהודי בשנת 1936 איתן בלקינד שינה את שמו לאפרת,בשם הזה בית הקולנוע פעל עד שנת 1940 .

בין השנים 1940-47 פעל בית הקולנוע תחת השם רג'ינסי (ריגנט) בבעלות ערבי נוצרי שנקרא שטאקלף אז הוא נסגר עד סיום מלחמת השחרור ומעט אחריה .

בית קולנוע סמדר (לב) ברחוב גורג לויד 4
 
טלביה סיפורה של ווילת אמין גמל בשכונה
סיפורה של ווילת אמין גמל בשכונת קוממיות או בשמה הקודם טלביה
משפחת גמל הייתה משפחה ערבייה נוצרית פרוטסטנטית עשירה,  שעסקה במסחר ,בני המשפחה היו עורכי דין ורופאים וחיו כמיטב המסורתיות של החמולות באזור אחד, את בתיהם נטשו בני המשפחה בעת מלחמת העצמאות כיתר דיירי טלביה הערבים נוצרים או הערביים יוונים  .
 
בניגוד לשכונות אחרות בירושלים,  מפתחות הבתים הושארו בידי חבריהם היהודים כי הרי הם יחזרו לאחר תקופה קצרה לבתיהם, חלק ממפתחות הבתים נמסרו בידי קציני הצבא הבריטי שגרו בהם בשכירות למחרת מסיבת הפרידה שארגנו תושבי השכונה היהודים לקצינים  , כמו שנאמר יצאו בדלת הקדמית ונערי השכונה נכנסו בדלת האחורית ומיד דאגו לתלות דגלי המדינה שבדרך על מנת לאותת לתושבי קטמון הערביים מיהם בעלי הבית החדשים בשכונת טלבייה .
 
הבתים של המשפחה ושל דיירי השכונה שברחו , נלקחו לחסות האפוטרופוס לנכסי נפקדים, בנוסף רכושם של  העוזבים נאסף בחדר אחד בכל בית נטוש , והחדר נסגר בידי חברי הנהלת השכונה בראשם ראובן מס  והדיירים החדשים מבין היהודים בתחילת הדרך לא נכנסו אליהם ,אך החיים זרמו הלאה משפחות התרחבו נדרש מקום נוסף ומרבית החדרים נפרצו ונשדדו  .
 
ועל אחת הוילות של אמין גמל ברצוני לספר , הווילה ברחוב מאנה 4 בטלביה ,נבנתה בשנות השלושים של המאה  ה 19  ,לידו שכנה הווילה של אחיו  שיבלי גמל ברחוב מאנה 6 וביתו של אח נוסף עם בית אניס גמל ברחוב אלקלאי 9 הסמוך.
 
ווילת אמין גמל מבנה דו קומתי וחצר אירוח גדולה,  נחשבה לאחת היפות בשכונת טלבייה בביקורי בסוף 2010 היא הושארה עדיין במצבה ,מעט מרוטה אך יופייה זוהר עד היום לקומה השנייה מוליכה שורת מדרגות בנוסח הארמונות באירופה קסם של גרם מדרגות  .
טלביה סיפורה של ווילת אמין גמל בשכונה
 
סיור ברחוב כרמיה 5 בית מיסיון הכנסייה האנגליקנית
סיור ברחוב כרמיה 5 בית מיסיון הכנסייה האנגליקנית
מבנה בסגנון טמפלרי טיפוסי,שהיה בבעלות הכנסייה האנגליקנית ושימש כמיסיון, לפני מלחמת העולם השנייה הושכר המבנה למשפחת פליישר שהיה גרמני לא טמפלרי מהעדה הפרוטסטנטית .
 
בית האבן בן הקומה והמרתף שמעליו גג רעפים, נראה גם כיום כשם שנבנה לקראת סוף המאה התשע עשר,מסביב למבנה חצר גדולה ומצידו הימני של המבנה גרם מדרגות נוסף לכניסה למבנה , לקומת המגורים מוליך גרם מדרגות המסתיים במרפסת מבואה קטנה מחופה בגגון צל ומעקה ברזל פשוט משמש לאחיזה בעת העלייה במדרגות , קומת המגורים מוגבהת על מנת לאפשר הכנסת אור לקומת המרתף ששימשה למגורים ולאכסון .
 
דלתות הבית הוחלפו מזמן לדלתות עץ  הדיירים החדשים, הדלת ממוקמת במשקוף קשתי עם קורה מעל לדלת וחלון קשתי זכוכית מעלייה, תריסי הרפרפות מהעץ הממוקמים מחוץ לדלת הראשית ,עדיין מקוריים כמו כן כול תריסי החלונות מסביב לבית ,הבית עצמו מבחוץ אוטנטי ללא שינויים מיום ההקמה.
 
כיום חלק מהחומה שהקיפה את הבית נהרסה לטובת חניה בחזית המבנה בתקופה שבה התמקמו משרד אדריכלים במבנה ,לא נראה לכם מוזר , כאשר נכנסים לבית נכנסים לפרוזדור שממנו נכנסים לחדרי הבית.
 
בחזית המבנה מצד ימין גינה ופתח בור מים מוגבה לבאר שאטומה כיום ומהווה חלק מגינה, באגף הימני של המבנה גרם מדרגות מברזל המשמש כפתח יציאה לגינה שאינה מטופחת ומונחים בה שולחן וכסאות פלסטיק לעל האש ומנוחה .
 
כאשר נכנסים דרך מגרש המכוניות המאולתר לאורך האגף השמאלי של המבנה נתקלים בכניסה נוספת לדירת מרתף עם גגון רעפים מעץ, המחופה במבואה קטנה מזכוכית מעל למדרגות הירידה, מאחורי המבנה קיימים מספר דברים : מערכת מדרגות העולה לכניסה לדירה בקומה הראשונה ,לפניה בצד ימין מדגות לפתח כניסה למרתף,קיימת עוד מערכת מדרגות לחדר אחר במרתף מצד שמאל של המדרגות.
 
ההפתעה השנייה היא הכניסה לשני הבתים הטוריים בני השלוש קומות ובכל מבנה שתי כניסות המהוות כניסה לכול קוטג בסך הכול שתי דירות לכול מבנה ,בין שני הטורים הבתים מעבר מרוצף שמעליו שתי קשתות לשמירת השחזור התקופתי
 
לאחר מלחמת השחרור הושכר המקום והתגוררה במבנה משפחה ולכשעזבה המשפחה , הושכר המבנה עברו למקום אדריכלים  וכיום הוא מושכר למגורים כולל החלק האחורי בקומה הראשונה וקומת המרתף.
סיור ברחוב כרמיה 5 בית מיסיון הכנסייה האנגליקנית
 
ירושלים מנזר האחיות הבורומאיות
מנזר האחיות הבורומאיות
אכסניית סנט צראלס  
המנזר ממוקם בפינת רחוב גורג לויד 12 ורחוב דרך בית לחם 
מבנה מרשים זה נבנה בשלבים, בשנים 1894 - 1935, האגף הראשון נפתח בשנת 1905 והשני בשנת 1935 ,למבנה נוספו מבנים רבים במתחם ואפילו בית קברות נמצא בפינה המזרחית של גן המנזר, מבנה בן שתי קומות מאבן בצורה מלבנית מאורכת וגג רעפים מעליו  ומעליו מתנשא,  מגדל הפעמונים המרובע של המנזר,  הממוקם במחצית המבנה ומתנשא מעל למבנה הראשי ובולט מעט החוצה מהמבנה המרכזי,  מעין חוצץ המפריד בין שני חלקי המבנה אך החלק היפה למתחם הוא הגן והחצר הענקיים המקיפים אותו ,אי ירק ענק במרכז ירושלים פשוט מדהים .
 
כיום כולל המתחם אכסניה לצליינים,מנזר אחיות,בית ספר ופנימייה נוצרי לילדים ,קפלה וכנסייה אינטגראליים במבנה.
 
מי הן האחיות הנוצריות קתוליות השייכות לגרמניה , מסדר האחיות נקרא על שמו של הקדוש הקרדינל  צראלס בורומאיוס ,שהקים במאה ה 16 את מסדר האחיות לטיפול בחולי הדבר באירופה, כיום שונתה המטרה עקב הדברת המחלה והוא החליף את ייעודו המקורי.
 
באחד מטיולי הבוקר החלטתי לבקר במוסד שאני עובר בכול בוקר ומחלק את המדרכה הסמוכה באוטובוסים שבאים לאסוף את הצליינים בביקורם במוסדות הנוצריים בעיר, האמת שהמקום המוקף בחומה ענקית משך את תשומת ליבי לאורך זמן רב ,אזרתי אומץ לחצתי על המצילה בשער הכניסה וניצבתי בחדר הקבלה בפני הנזירה הדלפקאית , סחתי לה על רצוני העז ללמוד על המבנה ולסייר בגינתם הנהדרת .
 
כיוון שחג הפסחא היה בשער, נאלצתי להסתפק בסיור עצמאי ברחבי הגן ולבית לא באתי אך לאחר החג אנסה שוב את מזלי , יצאתי שדלת הכניסה למנזר והתחלתי לערוך סיור כאשר פניתי לחלקו השמאלי של המבנה העצום, במתחם מספר מבנים ומאחוריו משתרע הגן , קצץ לשם ההבנה חומת המנזר לאורך רחוב וטיילת הרכבת שאותו אני עושה תמיד מבחוץ ובניסיון להציץ פנימה ולהבין את מבנה הגן ,אך העצים והצמחייה הגבוהה מסתירה בנוסף לחומה את הפלא הפנימי.
 
     
 
ירושלים מנזר האחיות הבורומאיות
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור