דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים המושבה הגרמנית והבתים

 

 
 
 
עמק רפאים בית מס 48 בית המגורים הארמני

המבנה הינו אחד מבתים שהוקמו על חלקות שניקנו מידי הכנסייה היוונית בסביבות שנת 1920 אז נרכש שטח של כאלף דונם בידי הארכימנדרים אבטימוס ראש הקהילה האורתודוכסית היוונית ,בכדי לאפשר לנוצרים ארמנים להתיישב מחוץ לחומות ולהקים את השכונה היוונית הצמודה למושבה הגרמנית .

 

הארמנים והיוונים בנו את בתיהם בשכונה ובתקופה הארמנית הושכרו מבנים רבים לאנשי ממשל וצבא אנגליים אשר גרו במתחם הסגור במתחם  ההגנה הצבאי הבריטי, רבים מתושבי העדה היוונית אורתודוכסית עזבו את בתיהם בתקופת מלחמת השחרור בתיהם נתפסו בידי עולים חדשים כיוון שהיו נטושים ובחסות האפוטרופוס לנכסים,חלקם חזרו לאחר מלחמת ששת הימים.

 

בבית שנבנה על פי ההשערות בשנת 1937 , אין רישום מדויק על המבנה ולכן אין יודעים בוודאות בידי מי נבנה , מבנה בן הקומה האחת וגג הרעפים אשר מסביבו ,גר בתקופת המנדט איש משרד הבריאות המנדטורי ולאחר מכן שימש כבית מגורים לעולים חדשים כשעזבו אלו נפתח בו גן ילדים  שאחת הגננות שלו הייתה ברכה דודאי ,ילדי התחנכו בגן הילדים  , ברכה הייתה אחת מכוהנות הריקוד העברי ,לאחר מכן בעת עבודתה בעיריית ירושלים ובלהקת הורה ירושלים.

עמק רפאים בית מס 48 בית המגורים הארמני
 
עמק רפאים בית מס 51 בית הקצין
עמק רפאים בית מס 51 בית הקצין
בית בן קומה אחת ומרתף , שנבנה בימי המנדט בערך בשנת 1940 למגורים בהשכרה , המבנה מהאבן נבנה כוילה שיועדה לשתי משפחות, בידי משפחת אל חטיב אשר בנתה בתים רבים במושבה הגרמנית בתלפיות ובקטמון הישנה.
 
בתחילת דרכה שימשה למגורי שתי משפחות נוצריות ערביות ,כאשר ייחודה היה בהבלטה כלפי הרחוב של קיר חיצוני קמור , ובתוספות מעט מודרניות למה שנקרא אצלנו בנייה ארץ ישראלית בין לאומית, במבנה הוקם גרם מדרגות שמרמז על רצון הבעלים להגביהו בעוד קומות בהמשך הדרך.
 
בעת מלחמת העצמאות ברחו יושביו מהמבנה וזמן קצר לאחר מכן הפך המבנה לתחנת משטרה אזורית שכללה חדרי מעצר במרתף המבנה, לכשפונתה תחנת המשטרה , נכנסו למגורים במבנה שתי משפחות קציני משטרה ומכאן הגיע שמו של המבנה כבית הקצין.
 
בתחילת שנת אלפיים נרכש המבנה בידי תושב השכונה לשעבר שירד לאמריקה ,עשה הון ואשר הגיש וקיבל תוכנית הרחבה ושימור ובנה מבנה מקסים ,שבקומת הקרקע שלו חנות אופנה שאינה מתרוממת במכירותיה.
 
מעל קומת הקרקע נבנו עוד שלוש קומות כאשר החזית העגולה פורקה מוספרה והוחזרה בשחזור קומת הקרקע ,לאחר הריסת המבנה ובנייתו מחדש.
עמק רפאים בית מס 51 בית הקצין
 
עמק רפאים בית מס 59 פסל העיזים התלויות
עמק רפאים בית מס 59 פסל העיזים התלויות
הפסל שבו שתי עיזים בצבע צהוב תלויות המעל לעמוד ממוקם בקצה גן ציבורי שהוקם לקראת סופו של רחוב עמק רפאים בפינת הרחוב עמק רפאים ורחוב  הגן הקטן ממוקם מול שלושת בתי מגורים שהוקמו בשנת 1980  .
 
את הפסל הסביבתי יצר האמן יובל רימון בשנת 1987 , בגן כמעט ואין משתמשים , והרחוב מימינו משמש למעבר לרחוב הרכבת ולשכונת תלפיות,רק צבעו הצהוב וצורתו המוזרה של עיזים באוויר מושך את תשומת ליבם של העוברים במקום.
עמק רפאים בית מס 59 פסל העיזים התלויות
 
עמק רפאים בית מס 65 משתלת ראובני
עמק רפאים בית מס 65 משתלת ראובני
בית משפחת חטיב הערבית
בסיום הסיור ברחוב עמק רפאים במושבה הגרמנית מגיעים לצומת הכניסה לאזור התעשייה תלפיות ברחוב פייר קניג , בעבר גם הצומת הייתה בתחום המשתלה אך שטחה הופקע לאחר מלחמת ששת הימים על מנת ליצור כביש לאזור המזרחי של העיר במיוחד קישור עם אזור התעשייה החדש תלפיות .
 
מתחם המשתלה כולל שלושה מבנים חד קומתיים שנבנו בידי משפחת אל חטיב עמק רפאים 63,65 ורחוב הרכבת 44,  כמו בתים נוספים שבנו בני המשפחה ברחוב ובאזור תלפיות וקטמון הישנה  ,עוד במתחם עמדת פילבוקס שנבנתה בידי הבריטים להגנה על המתם הבריטי מכוון צפון מזרח , הפילבוקס הוקם בקצה המושבה בשנת 1936,  בעת פריצת המרד הערבי והמאורעות בשנת 1936 , כיום משמש הפילבוקס מחסן כלי עבודה של המשפחה ולא ניתן לבקר בו , ובנוסף סופחה עמדת שומר מחסום הרכבת בתחילת רחוב הרכבת המקביל לרחוב עמק רפאים, המבנה הפונה אל הרחוב בית מספר 65 ו  63 נרכשו בידי בנו של עקיבא ראובני שנים לאחר מכן ,ומגורי בני המשפחה בתחילת ההתיישבות במקום היה המבנה האחורי שהכניסה אליו מרחוב הרכבת מספר 44-3  .
 
קורות משפחת ראובני כוללים מסע עלייה רגלי שהתחיל מהעיר אספאן בפרס דרך עירק לסוריה ,באמצעות מבריחים מלבנון והתיישבו לבסוף בירושלים , המסע ארך שמונה חודשים ברגל ובאמצעות חמורים בתקופה שלפני מלחמת השחרור , כאשר הגיעו לירושלים נעצרו בידי השלטונות כתוצאה מהלשנה של המבריחים ונאלצו לשלם כופר נפש בקשיש כולל תכשיטי האם לשחרורם .
 
בתחילה התגוררו בשכונת בית ישראל,  לאחר מכן בשכונת הבוכרים שם הצטופפו שמונה נפשות בחדר אחד במרתף , חלק מילדים לא שרדו את הדרך ואת תנאי הבריאות והמחלות באותה תקופה בירושלים, בתחילת מלחמת השחרור ברחו הערבים ממתחם המשתלה ומשפחת ראובני נכנסה לגור בהם, אלא שהקדימו אותם הבוזזים ותכולת המבנים וחלקים פנימיים נהרסו , כפי שמספר בן המשפחה , חלק מהרצפות נעלם,חלונות נעקרו לצורך עצי בערה לחימום בחורף הירושלמי ,ישנו על מחצלות צפופים בחדר אחד ,הוסיף האח הבתים היו ריקים וניתן היה לקחת מה שרצו בידי התושבים החדשים בשכונה ולכן נוספו שטחים מסביב לבית המשפחה .
 
בסוף המלחמת השחרור נהרג האח נחמיה ששירת בצבא ממש בשבוע האחרון לשרותו,נקבר בשייח באדר והועבר לחלקה הצבאית בהר הרצל, הפרנסה הייתה דלה האב עבד במה שנקרא משמר העם והאם עבדה ככובסת בישיבת חברון בשכונת גאולה , במקביל החלו לעבד את הקרקע מסביב לבית וחרשו בעזרת פרד מסביב שתלו חיטה ופולים לתצרוכת אישית, ומאוחר יותר הקימו עדר כבשים ועיזים ונהנו מחלב ומיצור גבינות שעשו .הכבשים והעיזים רעו באזור מסביב .
 
לנושא החממות הגיעו מאוחר יותר ,כאשר אחד האחים למד בבית הספר החקלאי בעין כרם ביחד עימי , ואז החל רעיון החממה להתפתח על השטחים שמקיפים את הבית ברחוב עמק רפאים 65-63 אשר נרכשו בידי האחים לבית ראובני, מידי המתיישבים שגרו במקום , המשפחה הקימה לאט לאט את החממות המאולתרות ושדות הגידול של הפרחים והצמחים בשטחים שסופחו בעבר בשיטת הסיפוח האיטי כמו שנאמר דונם פה ודונם שם .
עמק רפאים בית מס 65 משתלת ראובני
 
הכנסייה הסקוטית הנקראת גם סנט אנדריוס

הכניסה לכנסייה בימי השבוע פרט ליום ראשון בשעות 12:00-22:00 בשבת מהשעה 11:00

מיקומה של הכנסייה לבאים ממרכז העיר או מדרומה של העיר ,מול תחנת הדלק של עמק רפאים בכניסה הראשית לגן הפעמון במגרש החנייה של גן הפעמון מומלץ לחנות במגרש זה

הכנסייה הקרויה על שמו של הקדוש סנט אנדריוס שהיה אחד משנים עשר השליחים ואחיו של פטרוס בין יתר תאריו הוא נחשב כאחד הקדושים ומפטרוני המאמינים הסקוטים בשונה לנצלבים באותה תקופה הוא נצלב בשנת 60 לספירה בצורת האות האנגלית איקס.

את יסודות הכנסייה התחילו לבנות בשנת 1927 לאחר שבצבאו של אלנבי החליטו להנציח את החיילים הסקוטיים שנפלו במלחמת העולם הראשונה במיוחד לחללי הדיוויזיה ה 52 הסקוטית ,מיקום הכנסייה נקבע במרומי הגבעה מהרצון למקם אותה במקום הצופה לכוון העיר העתיקה ומן הטעם הפשוט כי שטח האדמה היה שייך לכנסייה האנגליקנית .

 

הכנסייה הסקוטית הנקראת גם סנט אנדריוס
 
פיצוץ תחנת הרכבת הישנה בירושלים

פיצוץ תחנת הרכבת בירושלים נערך בידי ארגון אצל בסוף אוקטובר שנת 1946 בשעות הצהרים , בפעולת הפיצוץ השתתפו שמונה אנשי אצל, מתוך השמונה שנים מהם שהיו בתחפושת של סבלי התחנה המתינו בתחנה בין הסבלים, כאשר הגיעו שלושת המוניות שהושאלו מתחת המוניות מרחוב המלך גורג שבמרכז ירושלים .

במונית הראשונה היה הנהג  פיינשטין ואילו הנוסעים שירדו מן המונית היו הזוג המזויף סימה פליישהקר ואביאל,בירידתם מהמונית נשאו מזוודות הנפץ לתוך אולם הנוסעים בנקודה הזאת נלקחו המזוודות בידי הסבלים המחופשים והונחו ליד הקופות לאחר שהניחו את המזוודות ,שלפה סימה על פי ההחלטה למנוע פגיעות בנפש שלט בד והניפה אותו, על השלט הייתה אזהרה בשלוש שפות ,כי המקום עומד להתפוצץ.

בדרך נסיגתם לכוון המונית החלו ערביים שהבחינו בהם לנסות לתפסם, אחד המבני החבורה במונית השנייה שלף את נשקו וירה , סימה נחלצה וברחה רגלית מהתחנה ,השאר עלו על המוניות והחלו להימלט לכוון ימין משה ששם היו צריכים להטמע בין תושבי השכונה במרדף שהחל אחר שתי המוניות ומפתיחת האש מעמדת ההגנה של המשטרה מעל לבית הדפוס הממשלתי ,נפגעה ידו של פיינשטיין.

פיצוץ תחנת הרכבת הישנה בירושלים
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור