דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים המושבה הגרמנית והבתים

 

 
 
 
טמפלרים בארץ ישראל - בני ההיכל 1

כת הטמפלרית הנצה בתחילת המאה ה 17 במדינת וויטנברג בגרמניה , כאשר מאמיניה בחלו בגינוני הטקס ובפאר הבולט בכנסיות, במקום להתייחס למאמינים דלי האמצעים בכת הפרוטסטנטית ,בני הכת הטמפלרית החליטו להתנתק מהכת הפרוטסטנטית ולהקים כת משלהם שדגלה בחזרה למקורות הנוצריים.

הכת הטמפלרית ,שהתבססה על עקרונות הערכים בנצרות הטהורה ,שנבעה מהלב לאהבת הזולת הבסיסית ובחיזוקה, ובאמונה שהמשיח יחזור לארץ ישראל ויש להמתין לביאת המשיח בארץ ישראל,אמונתם זאת והתפלגותם מהכנסייה הפרוטסטנטית ששלטה בגרמניה הביאה לשנאה גוברת לבני הכת הנוצרית החדשה, בדומה מעט לפלג הקראים ביהדות שדוגלים בתנ"ך ככתבו וכלשונו ללא פרשנויות .

מוטיב ההיכל בשם של הטמפלרים (טמפל) ,מייצגת את מוטיב תפיסת העולם של הטמפלרים שהמקדש הרוחני לאל, שוכן בתוך הגוף האישי של המאמין ,כאשר המאמין מחויב לפעול על ערכי תורתו הבסיסים של ישו, בזכות נכונותו של ישו למסירת חיו ,לתיקון ועזרה לאנושות בחמלה , עוד באמונתם הדתית, דמותו של ישו היא דמות אנושית ולא אלוהית ,לכן האדם מוגבל בתפיסת האל.

בהמשך לאמונה הטמפלרית, חזרתו של ישו לעולם (ביאת המשיח), היא אירוע נפשי אישי קיומי שמעבר לחיי אדם,ומכיוון שהאמונה הטמפלרית ,אינה מייחסת קדושה למקום התפילה ,גופו של האדם והקהילה הם המקדש לתפילה , כתחליף לאנשי הכמורה המנהיגים את הכתות הנוצריות על גינוני התלבושות וסממני השלטון , בכת הטמפלרים נבחרים זקני הכת הטמפלרית ,להנהיג את חיי הרוח בקהילה.

 


טמפלרים בארץ ישראל - בני ההיכל 1
 
מחנה ברגן בלזן ,ספור החלפת היהודים בגרמניה בטמפלרים בארץ ישראל

הקדמה

בשנת 1942 החליטו השלטונות הנאצים בראשותו של הימלר ,על אסטרטגיה חדשה שבה חלק ממחנה ברגן בלזן, יהפוך למחנה מעבר בעבור יהודיים ברי החלפה, עם מדינות שהחזיקו בנתינים בעלי אזרחות גרמנית ,כאשר בשלב הראשון ניתן הדגש באמצעות משרד החוץ הגרמני ,להחלפת הטמפלרים העצורים בארץ ישראל ,באזרחים יהודיים שיש להם קרובי משפחה בארץ ישראל ,מהמדינות צרפת,הונגריה ורומניה .

בהוראת השלטון הנאצי, נאמר כי יש לפעול להחלפת האזרחים הגרמניים ,בכול האמצעים הדרושים לפעולה זאת , עוד הוסכם ,כי מספר העצורים שיכלאו בחלק של ההחלפה במחנה ברגן בלזן ,יהיה בסדר גודל של כשלושים אלף עצורים , אך הצורר הימלר ,צמצם את המספר לעשרת אלפים ,אגף הכליאה ליהודי ברי ההחלפה נקרא Aufenthaltslager.

טמפלרים בארץ ישראל - בני ההיכל 2
 

סיפור בקצרה של סבא אליעזר ליפא ליפמן (שרייבר )

השותף של הטמפלרים במאפיית פרנק ובטחנת הקמח ,אליעזר ליפא ליפמן (שרייבר)

אליעזר ליפא ליפמן (שרייבר) נולד בעיר צפת בשנת 1894 כשמלאו לאליעזר ליפא שרייבר (ליפמן)  17 שנה החליט הנער למרוד בדרך החיים המסורתי של היהודים החרדיים בירושלים ,והחליט לצאת אל העולם הגדול שמחוץ לחומות העיר העתיקה על מנת לעבוד וללמוד מקצוע ולא לבזבז את חיו במדרשות וישיבות ירושלים העתיקה .

לאחר שהחליט החלטה זאת ,חיפש הנער ליפא מקום עבודה ונתקבל כשוליה בטחנת הקמח של הטמפלרי מתיאוס פרנק האב ,במושבה הגרמנית ברחוב עמק רפאים 6 בירושלים, אז כבר פעלה טחנת הקמח בעזרת גנראטור שהופעל בקורסין ,שהחליף את הפעלת הטחנה בשימוש בבעלי חיים רתומים ליצול.


טמפלרים בארץ ישראל - בני ההיכל 3
 
עמק רפאים בית מס 1 בית העם הטמפלרי

בית העם הטמפלרי או הכנסייה הארמנית מושבה גרמנית ירושלים בית הראשון בתחילת רחוב עמק רפאים בבית מספר אחד כפי שנקרא בידי הבריטים כביש בית צפפה לאחר מלחמת העולם הראשונה ,בית העם הטמפלרי נחנך בשנת 1882 בטקס השתתף המושל העותומאני ,המבנה  שימש את כת הטמפלרים כבית עם לכינוסים ואירועים והן ככנסייה.

 
לידו נבנה בית השומר שבו התגורר השומר על בית העם ובתי הספר, לידו נבנה בית הספר הראשון בבניין מס 3 שעבר לאחר מכן לרחוב עמק רפאים מספר 5 ,בית ספר זה שנתמך בידי גרמניה נחשב בזמנו לטוב ביותר בארץ, כל המבנים נבנו מאבן ירושלמית ולא מעץ כמו בגרמניה רובם בני שתי קומות.
 
המבנה שימש לפעילותם של שתי ועדות הקהילה : ועדת המושבה הטמפלרית אשר דנה בפעילות היום יומית ,בעיות של תרבות כמו שנאמר בענייני דיומא, הוועדה השנייה טיפלה בצרכי הדת של הקהילה תפילה,חתונות ולוויות.המבנה נבנה בסגנון נאו רומנסקי אשר היה נהוג לפני כשמונה מאות שנים באירופה , ולכן מבנהו החיצוני אינו דומה למבנה כנסייה מקובל,סיבה נוספת היא שהעותומאניים ששלטו בארץ לא אישרו לבנות כנסיות עם סממנים חיצונים לכנסייה ולכן המבנה נראה כך מבחוץ.                    

                  

עמק רפאים בית מס 1 בית העם הטמפלרי
 
עמק רפאים בית מס 2 גני אמונה זל במושבה
עמק רפאים בית מס 2  גני אמונה זל במושבה
הבית בן שתי הקומות אשר הוקם בשנות החמישים והוחזק בחיים לאורך 45 שנה עד שהומת לטובת הקמת בית מלון שתוכניותיו נתקעו עקב רצונם של היזמים להסתיר את קו הרקיע ולהתקרב לבורא עולם .
 
המבנה שימש למספר גני ילדים ברשת גני אמונה, בשעות הערב היה משנה את צביונו בקומת הקרקע ושימש לאירועים וחתונות , עבדכם היה אחד הקורבנות ,מאז אני מטיף אל תתחתנו וחי עם הגברת למעלה מארבעים וחמש שנה.
 
כיום גדר רשת חלודה ושער מקיפים צמחיית בר וגידולי שיחים ועצים במתחם שמדי פעם מבליח שלט חדש לתוכניות הגרנדיוזיות שיצמחו כמגדלי בבל במקום ,שכחכו את התושבים בבית,אלה שכמו דב התעוררו ויש מספיק עצים בשטח על מנת לשם בגלגלי היזמים.
עמק רפאים בית מס 2 גני אמונה זל במושבה
 
עמק רפאים בית מס 3 בית הספר התיכון במושבה
עמק רפאים בית מס 3 בית הספר התיכון במושבה
 
מבנה בית הספר בן שלוש קומות מאבן ,עם גרם מדרגות אבן לדלת הכניסה , נקרא הליצאום החדש בעת שנבנה בשנת 1882בית הספר פעל עד שנת 1939 ונסגר בעת שתושביה הטמפלרים של המושבה גורשו מן הארץ  בפעם השנייה .
 
בית הספר החדש נבנה עקב צפיפות הכיתות במבנה הישן ,מכיוון שחלק מהמורים ,התגוררו בקומה התחתונה של המבנה ,כך שבפועל התקיימו הלימודים בכיתות בקומה העליונה, על בית הספר החדש חלו חוקי הבנייה של בית הספר הישן ,למרות הניסיון לבנות אותו כדוגמת המבנה הקודם ,קירותיו היו בעובי של 80 סנטימטר עד מטר.
 
חלונות המבנה ופתחי הדלתות היו מקומרים, שורת מדרגות הובילה לפתח המבנה הראשי, שמתחת לגמלון האופייני למבני הטמפלרים בשכונה, מתחת לגמלון המבנה הותקן שעון מטולטלת, שכלל מחוגים וספרות כתובות בלטינית .
 
לאחר שגורשו הטמפלרים בשנת 1939 מן המדינה, נכנסו למבנה מוסדות שלטון אנגליים,, אז נוספה קומה למבנה והוא אף הורחב בחמישה מטר לכוון רחוב פיטרסון , במקביל עבר המבנה גם שיפוץ והרחבה כללי והתווסף אליו מבנה חדש לגמלון שמעל לכניסה הראשית .
 
מעבר למצוקת המקום של המבנה הישן ,הוחלט כי המבנה החדש ישמש לילדים בוגרים יותר , חומר הלימודים תוגבר לרמות לימוד גבוהות יותר בהתאמה להשכלה של האוניברסיטה, על מנת להקל על המשך הלימודים הגבוהים של התלמידים בהמשך דרכם האקדמאית,  כיוון שחלק מן התלמידים היו ממושבות הטמפלרים בישראל ,התגוררו חלק מהתלמידים בחדרי הפנסיון שממול בבית משפחת ניקולאי שמידט .
 
בבית הספר החדש בתחילת 1880, החלו לפעול חוגי העשרה , חלקם תיאולוגיים למבוגרים וצעירים בשעות היום והערב , שנערכו בידי מרצים אקדמיים , לצורך העשרה של מקצועות אקדמיים לנערים ,על מנת להכינם לרמת הלימודים האקדמאיים ,נפתחו בחדרים בבתי התושבים בשכונה, מעין אקדמיה להעשרה והכנת התלמידים לעתיד.
 
בית הספר החדש לנערים בוגרים, נחשב כבית הספר הטוב בארץ ישראל ,להשכלה תיכונית והכנה ללימודי המשך בגרמניה , מעמדו של בית הספר נחלש בעת מלחמת העולם הראשונה, שאז נסגר ולתוכו נכנסו הפקידות השלטונית הבריטית בישראל ותושבי השכונה הוגלו מישראל.
 
להידרדרות בית הספר ,נוסף מותו של המנהל כריסטוף הופמן בשנת  1918,שהייה הרוח החיה למפעל החינוך במושבה ,אך עוד לפני זה ,הידלדל זרם הכספים לאחזקת בית הספר, הציל את הקופה המידלדלת ,ביקור קיסר גרמניה בישראל בשנת 1988 ,שלקח על עצמו להזרים כספים לבית הספר  .     
עמק רפאים בית מס 3 בית הספר התיכון במושבה
 
עמק רפאים בית מס 5 בית הספר הראשון במושבה
בית בן שלוש קומות מאבן עם גרם מדרגות אבן לכניסה , נבנה בשנת 1878
וכונה הליצאום הישן
בית הספר פעל עד שנת 1939 ונסגר בעת שתושביה הטמפלרים של המושבה גורשו מן הארץ .

ההחלטה להקמת בית הספר במושבה הגרמנית בירושלים נפלה בשנת 1877 , כאשר ועד הטמפלרים הארצי שישב ביפו , החליט להעביר את בית הספר שפעל ביפו על מוריו לירושלים ,בתוך חצי שנה הושלמה בניית המבנה והוא נפתח בטקס גדול בנוכחות אישי ממשל בכירים כולל המושל התורכי .

כמו כול המבנים הטמפלרים ,נבנה המבנה כשתי קומות ומתחת חצי גובה מרתף וגג רעפים מעליו,לקומה השנייה הוליך גרם מדרגות מרכזי, וגם לכניסה הראשית של המבנה הוליכה שורת מדרגות עם מעקה, התוספות במבנה עצמו של הקומה השלישית  שייכות לתקופת השלטון האנגלי בימי המנדט, קירות המבנה עבים בעובי של בין 80 סנטימטר למטר ,כול זאת למטרות הגנה והשימוש בתורת החיים המקומית ,לצרכי חימום וקירור טבעיים בעונות השנה, חלונות המבנים קשתיים .

החצר בין בית הספר לבית העם ,שימשה את התלמידים לשעורי טבע חיצוניים ,אומנות וציור מחוץ לכיתות ומשחק .

כאשר נפתח בית הספר ,בתחילה הוא שרת את ילדי השכונה ובני מושבות הטמפלרים, בעיקר מהמושבה ביפו, המבנה כלל כיתות למספר תלמידים שבתחילה מנו פחות מחמישים תלמידים,מתכונת הלימודים הייתה כמו במולדת הישנה וגם התכנים ,משך הלימודים כלל את כיתה א עד הכיתה יוד, ילדי הגן למדו בבית העם הסמוך בחלל האולם ,לצורך הקמת גן הילדים,  נבנתה מחיצת עץ ניידת להפרדה באולם ,בחלק של באולם הגן הוצבו ארונות לצעצועים .
עמק רפאים בית מס 5 בית הספר הראשון במושבה
 
עמק רפאים בית מס 6 הבית של מתיאוס פראנק הטוחן

עמק רפאים בית מס 6 בית מתיאוס פרנק הטוחן

בית הטוחן מתיאוס פרנק ורעייתו גרטרוד נבנה באפריל בשנת 1873, הוא היה המבנה הראשון אשר הוקם בשכונת רפאים , את האדמות רכש מידי בעליה בני הישוב הערבי בית צפפא בשנת 1872 בסכום העצום של גרוש וחצי לדונם, בעבור חתנו שהתכונן לעליה לירושלים ,לרוע מזלו נפטר המחותן בדרך והוא נותר עם חלקות רבות בעמק רפאים,בשלב הזה פנו אליו בני כת הטמפלרים בישראל ורכשו ממנו חלקות רבות.
 

המבנה שנבנה מאבן היה בן שתי קומות שלימים בחלקו האחורי של המבנה התווספו מבנים כאורוות חמורים ותוספות בניה נוספות , שטח המתחם של בית הטוחן מאחורי המבנה נחשב לגדול במיוחד כחמישה דונם שטחה, על הקרקע שלה הוקמה תחנת קמח בשנת 1873 בשימוש בעלי חיים ביצול ,לאחר מכן שונתה לטחנת קמח בשיטת טפטיק – מדרכיה .

עמק רפאים בית מס 6 הבית של מתיאוס פראנק הטוחן
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור