דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים סיור ברחוב החבשים

 

 
 
 

הנזירה אתיופית Tsegue-Maryam Guebrou ,המתגוררת בכנסייה האתיופית בירושלים נחשבה לאגדה מוזיקאלית, קורות חייה המיוחדים שופכים אור על תולדות חיים וכישרון מיוחד לנזירה שגילה מעל לתשעים שנה , צגה מרים הייתה ביתו של משכיל אתיופי שבצעירותה בילתה ולמדה באירופה כולל מוזיקה , בעזרתו של הכנר Kontorowicz , ואף למדה בשוויץ שם גם נחשפה למלחינים ומוזיקאים אירופיים ידועים , עוד בצעירותה נתגלה כישרונה המיוחד למוזיקה בהלחנת יצירות והשמעת יצירות בסגנון ייחודי השייך לה הכולל מוטיבים אתיופים וסגנון הגאז .

לאחר כיבוש אתיופיה בידי האיטלקים בשנת 1936 ,חזרה צגה מרים לעיר הבירה אדיס אבבה ,למרות כישרונה והופעותיה בפני אנשי המלוכה בארצה, לאכזבת חייה נמנעה ממנה היציאה ,על רקע תרבותי אתיופי כאישה, לצאת ללימודים באקדמיה למוזיקה באנגליה .

כאשר נדחה רצונה ללימודים באנגליה בשנת 1948 ,נכנסה צגה מרים לדיכאון ונמלטה והצטרפה למנזר בארצה אתיופיה, לאחר שחלתה בשנות החמישים עזבה את המנזר והמשיכה לערוך קונצרטים למען חלוקת ההכנסות למען צדקה ולילדים נזקקים , בחלק מהזמן שהתה במצרים וחזרה שוב לאדיס אבבה .

 

הכנסיה החבשית סיפורה של הנזירה מוהאי צגה מרים גברו
 
החבשים במאה התשעה עשר ובמאה העשרים

הספור של הקיסרות החבשית לאורך השנים, אשר אני  מדלג על מה שארעה בחבש ,כולל הכיבוש המוסלמי וגרושם , אמשיך בקיסר היה האחרון לפני מאלניק השני הגדול, מעט סיפורת על ממלכתו של כאסא שהומלך בשנת 1855 כאשר היה בן 37 שנים, לאחר המלכתו החליף כאסא את שמו לתיאודורוס, שהיה שמו מפקד צבא רומי בימי הקיסר  ליציניוס.

החלפת השם מכאסא לתיאודורוס, נעוצה במסורת החבשית ,כי יגיע לארץ ישראל המצביא תיאודורוס ,שיגרש את הכובשים וינהיג מחדש את בארץ ישראל את ממלכת בית דוד , על פי אמונתו זאת ראה עצמו כאחד מצאצאי בית דוד ,לאחר שעלה לשלטון קבע כי העיר מגדלה תהייה עיר הבירה ואף ביצרה והקים חומות הגנה סביבה,ליועציו מינה את אשתו ושני יועצים אירופיים.

החלטותיו הראשונות היו : לצמצם את כוחם של מפקדי ארבעת המחוזות בחבש, להחליש את כוחה של האצולה החבשית,לגרש מארצו את המוסלמים שלא ירצו להתנצר ולהלחם בשבט החבשי ששנא בני גאלא, הניסיון להחליש את כוחם של השבטים גרם למרידות של חלקים מאנשי השבטים, אחד מהם אף הכריז תיגר מינה את עצמו כמלך ושלח שליחים לנפוליון בצרפת , כאשר הוא מבטיח להעביר לשלטון צרפת שתי ערים בחבש.

 

החבשים במאה התשעה עשר ובמאה העשרים
 
חוות כנרת משה אינגברמן איש העלייה השנייה

שלוב סיפורו האישי של איש העלייה השנייה משה אינגבר – אינגברמן בהקמת חוות כנרת.

משה איש איש העלייה השנייה חקק לעצמו מוטו שעמו עבר בתחנותיו בקליטתו בארץ , המוטו שלפיו עבד היה – מה שהיה בעבר לא חשוב ואף לו נחשב, מה שחשוב הוא מה שיקרה.

משה אינגברמן עלה לישראל מחבל פודל ברוסיה ביחד עם אחיו אהרון בשנת 1903 כאיש העלייה השנייה, שבה מרבית העולים הצעירים הגיעו מרוסיה,הוא היה עלם צעיר בן 22 שנה בעל כינור ואהבה לנגינה,מניעיו לעלייה היו הרעיון הציוני ליישב את הארץ ,לאחר פרעות שעברו היהודים ברוסיה הלבנה בעת שגר שם.

חוות כנרת משה אינגברמן איש העלייה השנייה
 
ירושלים פינת הלני המלכה ורחוב יפו 34

תחילתו של הרחוב במפגש רחוב יפו ,בהמשך עם רחובות סוף מונבז תחילת רחוב זמורה בכניסה למתחם הרוסים ,סופו של הרחוב בסביבות בית מספר 5 ברחוב הנביאים, לאחר שהוא חוצה את רחוב שבטי ישראל בדרכו .

מקור שמו של הרחוב, שנקרא בתקופת השלטון הבריטי רחוב המלכה מליסינדה ,המלכה מליסינדה שקבלה את הדת הנוצרית והוסיפה לשמה את השם הלני המלכה, בעת שביקרה בארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה הראשונה,ממלכתה בה משלה כמלכה יחד עם בנה המלך מונבז במאה הראשונה לפני הספירה , באזור צפון הסהר הפורה בעירק בממלכת חדיב , בעת הביקור בארץ ישראל גם המלכה וגם בנה מונבז המירו את דתם לנצרות ועלו לירושלים, על פי הסיפורים עקב רצונה להעלות מנחה בבית המקדש השני.

 

ירושלים פינת הלני המלכה ורחוב יפו 34
 
דבורה קלן בית הספר מרכז שלהבת

כיום בית הספר  מרכז שלהבת – יה רחוב שבטי ישראל 25 פינת הנביאים 

דבורה קלן אחותו של פרופסור קלן, סוציולוג והוגה דעות ציוני,דבורה קלן הייתה מחנכת ידועה בירושלים ,חייה בשנים 1888-1957 , עלתה לארץ בשנת 1920 ומיד לאחר עלייתה לארץ ישראל פתחה בית ספר (אולי ניסויי ) במבנה ערבי . שיטת הלימוד שהונהגה בבית הספר ,התבססה על חינוך ילדים בגישה חופשית למשחק וללימוד.

בין תלמידיה המפורסמים יגאל סוקיניק ידין רמטכ"ל לשעבר , שלושת ילדיו של אליעזר בן יהודה ,בית הספר מומן בידי יהודים ציוניים מקלן שבראשם עמד השופט יוליאן .ו. מק .

בית הספר לבנים ובנות ,הוקם בשנת 1920 ברחוב שבטי ישראל , בארמון שנבנה בעבור   קיסר חבש היילה סילאסי ,באזור בית החולים האיטלקי ,כיום משרד החינוך , לצורך הכנתו כבית ספר התגייסו המורות והמורים השמש התימני ומשפחתו ומעט התלמידים שהספיקו להירשם ועמדו וצבעו את משקופי החלונות והדלתות, תפרו וילונות הכינו מטבח למזון,כול זאת בטרם נפתחה שנת הלימודים הראשונה .

 

דבורה קלן בית הספר מרכז שלהבת
 
רחוב בני ברית 18 ספריית בני ברית

הספרייה ממוקמת ברחוב בני ברית 18, המתחיל ברחוב הנביאים באזור שלפני הצומת של רחובות שטראוס והנביאים .

 

ההחלטה להקים ספרייה שתאגור בה ספרות עברית וספרות הנוגעת ליהדות החלה בשנת  1892 בזכות מאמר בעיתון החבצלת של יהושוע השל לוין ,במאמר נתבקשו הרבים ובעלי ספריות להעמיד ספרים לטובת הספרייה העתידית ,המאמר הרגיז את רבני העדה הישנה החרדית,  משום שסברו שעל היהודים לעסוק רק בתורה, כתוצאה מכך הכריזו הרבנים חרם על הרעיון ועל הקמת הספרייה, להחלטה זאת התנגד מונטיפיורי ואף תמך ופנה לרבנים להסיר את החרם ואפילו בעת הכינוס של הקונגרס הציוני בשנת 1905 הוחלט לתת חסות לרעיון האיסוף ולספרייה .

 

האדמה בן האלפים חמש מאות אמה לבניית ספריית בית המדרש אברבנאל וגנזי יוסף נרכש בידי נשיאי לשכת בני ברית במחיר של עשרת אלפים פרנקים צרפתיים,את בניית הספרייה החלו בשנת 1880, את הספרים שנאספו עד אותה העת,בביתו של שלמה עמיאל ממול בפינת יפו וכיכר הדווידקה ,החלו להעביר למבנה הספרייה החדש בשנת 1882 , בעת שנבנתה הספרייה הלאומית בהר הצופים וחלק גדול מהספרייה עבר אליה ,נותר במבנה ספרייה שנקראה " ירושלים " ללשכת חורין ובני ברית .

 

רחוב בני ברית 18 ספריית בני ברית
 
העדה החבשית והכנסייה החבשית - האתיופית הנוצרית בירושלים

הכנסייה האתיופית ברחוב  אתיופיה 10 ,טלפון לכנסייה 02-6282448 

הקדמה

מאגדות זקני ירושלים כך מתוארים בני העדה : בין אנשי העדה ישנם בעלי חזות נעימה ורכה ולמולם אנשים בעלי תווי פנים גסים המזכירים עבדים כושיים , צבע עורם לפעמים ורדרד ולפעמים כהה,זקנם של נכבדי העדה דלילים רובם בעלי מבנה רזה,חלקם מהלך בהליכה אצילית וחלקם מעדיפים את היחפנות ומראה המרושל ,חלקם הגדול משתייך לחצר המלוכה האתיופית , אך האנשים המרשימים בעדה הם ללא ספק נזירי העדה וכוהניה .

על פי המסורת החבשית המפגש הראשון בין העם היהודי והעם החבשי התקיים במפגש המלך שלמה עם מלכת שבא שנחשבה למלכה נאורה וחכמה בעת העתיקה  ,בעת שהגיע לירושלים על מנת לחוד חידות לשלמה המלך שפיקחותו הייתה לשם בעולם העתיק  , יש הסבורים כי בהביאה למלך שלמה ,מאה ועשרים כיכר זהב כתשורה , אין בהם להעיד כי המפגש נועד לחידות , אלא למפגש של אישה צעירה עם מלך ,שהחליטה לפגוש אישיות מפורסמת בעולם העתיק.

העדה החבשית והכנסייה החבשית - האתיופית הנוצרית בירושלים
 
סיור ברחוב החבשים

רחוב החבשים יוצא מרחוב הנביאים ממול למגרש החניה שמעל למוזיאון הרב קוק ובית אנה טיכו.

הסיור כולל הצצה למספר בתים מפורסמים ברחוב ומשעולים בינות לבתים היוצאים מרחוב אתיופיה –החבשים שבם משובצים בתי מגורים חלקם משופצים וחלקם במצבם הישן ואת כולם מקיפה חומה גבוהה ושערי ברזל בפתחם .

הבתים הזוגיים מצד ימין והאי זוגיים מצד שמאל

הקדמה

בתקופה העותומאנית שימש כשביל חיבור למערב העיר לכוון שכונת מאה שערים , הרחוב החל להתפתח ונוספו בו בתים נסלל כביש במקום שביל העפר ,בתחילת הכיבוש הבריטי של ירושלים בשנת 1917 .

 

הקיסר מלניק השני יצר חברות עם סולטן עבד אל חמיד העותומני וקיבל רשות לרכוש שטחי אדמה ואף לבנות מבנים לבני הקהילה האתיופית בירושלים , את האדמה רכשו מלניק השני אשתו טאיטו וראס מקונן אחד משריו,את תנופת הבנייה המואצת יש לייחס לבנו של השר מקונן ,ראס תפרי שהוכתר לקיסר אתיופיה בשנת 1930 בשם היילה סילאסי .

 

סיור ברחוב החבשים
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור