דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים סיור בשכונת בקעה

 
 
תלפיות אגדת סמטת הכלב בלק הירושלמית

ספור סמטת בלק מצטרפת לספורת העגנונית ,שנכתבה בביתו של עגנון בשכונת תלפיות.

 

סמטה ברזילי ,שזכתה לשם חדש בשכונת תלפיות , החליט מישהו מדייריה לשנות את שמה לסמטת הכלב בלק ,למרות שבשילוט העירייה נקרא הרחוב ברזילי ,הסמטה ממוקמת בתחילת רחוב קורא הדורות בפניה הראשונה שמאלה , בתחילת הסמטה ,ממוקם שלט העירייה הכחול ,המספר את סיפורו של הסופר והעיתונאי ברזילי ,אך אחת המשפחות ברחוב החליטה לשנות את שמו של הרחוב לסמטת בלק.

 

אין לי מידע על בלק פרט מה שנכתב על שלט הנחושת שנתלה על גדר הסמטה , הכלב בלק חי בשנים 1995 -2008  , כפי שכתבו בעליו  בשכונה וסמטה זאת, הייתה ביתו השני והוסיפו הוריו האוהבים : כול יצור חיי אפילו כלבלב הוא במרכז היקום .

תלפיות אגדת סמטת הכלב בלק הירושלמית
 

הקדמה

קיבוץ רמת רחל הוקם בשנת 1925 בידי אנשי פלוגת העבודה על שם טרומפלדור, הפירוד הבלתי נמנע ומלחמת החברים ,בפלוגת העבודה של רטיסבון ,פרק את אחרוני החבריים שנשארו בגדוד ומנו כמאה עשרים איש, כארבעים נותרו בירושלים וכשלושים מהם התיישבו והקימו את קבוץ רמת רחל, הקבוצה השנייה שהונהגה בידי מנדל אלקינד ואשר הגיעו בעיקר מהגדוד של תל יוסף מנתה כשבעים חברים.

פליטי הגדוד העברי עלו לשטח שנרכש כלל כתשעים דונם להקמת קבוץ רמת רחל ,  בפרעות שעבר קיבוץ רמת רחל בשנת 1929 נחרב ונשרף חלקו הגדול של הקיבוץ בידי הפורעים,בשנות השלושים חזרו לישב את הקיבוץ והוא נבנה מחדש כולל הרפת את השורות חיזקו גרעיני התיישבות של תנועת נוער וחברים נוספים שהצטרפו.

בשנת 1932 לאחר שיפוץ המקום שנהרס ונשרף בפרעות 1929 ,התיישבו במקום מחדש אנשי גדוד העבודה ,בשכונה העירונית גרו כשישים משפחות,מבני הקבוץ כללו כששים חדרי מגורים, מקלחות,צרכניה קטנה,מחסן בגדים חדרי מלאכה לולים ורפת,עלות ההקמה והשיפוץ היו בסביבות 6500 לא"י שמתוכם שולם מההון העצמי של הגדוד כאלף לירות שאר הכסף לבנייה והשקום הגיע מקרן היסוד ,במבנה המרכזי שוקמה הקומה העליונה בידי חברת הסנה על מנת לשכן בה אנשים לצרכי הבראה .

קבוץ רמת רחל ספור הרפת בקיבוץ
 
אגדה ירושלמית קרה ,לפרוות השועל המוכסף שברח .

יום אחד החליטה הגברת הורוביץ  לעזוב את העיר תל אביב ולנפוש בפנסיון כרמי בשכונת מקור חיים בירושלים, יחד עמה הגיע שועלה המוכסף של יוליה ( שכמיית הפרווה) הצמוד למעילה ,לשמר את צווארה הענוג של הגברת מפני הקור הירושלמי המפורסם.

בעת ששהתה בפנסיון כרמי ( עליו השלום) החליט השועל המוכסף והמעיל הצמוד אליו , בעזרת ידיה הזריזות של גברת יוליה גרינברג  שכנתה בפנסיון , להחליף צוואר לחימום ונעלם במנוסה מהירה, לאחר שהתגלה כי השועל המוכסף ברח , החל חיפוש למציאתו בתוספת כוח שיטור שהגיע למקום, אך השועל שהסתתר במזוודתה של יוליה גרינברג  לא נתגלה.

תיק המשטרה לא הצליח להביא את השועל המוכסף הסורר שנעלם לבעליו ,בקיצור חופשה באוויר הירושלמי הצח ,לא הביא מזור אלא כאב לגברת הורוביץ , כיוון שכך החליטה גברת הורוביץ לאחר זמן כי היא חושקת בגלידה ( להזכיר את הקור הירושלמי לא את המתיקות ) באחד מבתי הקפה הפזורים בטיילת תל אביב .

עוד מטיילת גברת הורוביץ בטיילת ובידה גביע גלידה , קרב ובא אליה שועלה המוכסף האבוד על כתפיה של העלמה החסודה יוליה גרינברג, קשה לתאר את המפגש המרגש בין גביע הגלידה לבין פרוות השועל האבוד, השועל פתח בבריחה מחודשת ,אך זעקותיה של בעלת השועל המקורית זימנה את עוברי האורח לעצור ולחקור לפשרם של הצעקות ,מובן שהמשטרה הוזמנה למפגש המרגש ולאחר חקירה, נקנסה הגברת בחמישים לא"י ושוחררה עם דוקומנט ביד למשפט בערבותו של פטרונה הערבי העשיר דאוד ,שאליו הוזמנו השתים והשועל הכסוף .

אגדה ירושלמית קרה ,לפרוות השועל המוכסף שברח .
 
שכונת בקעה תולדות ומידע
שכונת בקעה תולדות ומידע
רבים מאיתנו פונים בסיורים לבקר בשכונה הגרמנית  בירושלים ומפסידים את יופייה של שכונת בקעה או כפי שניסו להעניק לה את שמה העברי גאולים שלא נקלט במיוחד, השכונה על שלל בתיה המסוגננים ומשעולים המחברים  לרחובות שקרואים בשמות של שבטי ישראל פרט לשמו של שבט בינימין ,שופטים מקראיים ושמות של גיבורים מהתנך , עשו לעצמכם טובה ופנו זמן לטובת טיול נשמה ,יותר טוב מתרופות.

ראשיתה של בקעה מלשון המלה בקעה בערבית ,בשלהי המאה ה  15 כאשר היוותה אזור חקלאי מחוץ לחומות העיר העתיקה, בוסתני פרי וחלקות חקלאיות אשר צירפו בהמשך מספר בתי אחוזה של מתיישבים ערביים ומסביבם חלקות חקלאיות כמו טירת אל חלילי במאה ה  17 ,בשטחי בקעה הסתובבו צבאים וחיות בר שהצמחייה שימשה אותם למאכל,אזור חקלאי למחצה , בימי סלאח אדין נמסר חלק מהשטח לטובת הנזירים הסופיים על מנת שיעבדו את החלקות החקלאיות,
 
הצבע השולט בבקעה הוא הירוק של הצמחייה המשולבים בבתים  בסגנונות שונים ובבנייה באבן ירושלמית תוך שילוב אלמנטים של קמרונות ,קשתות חלונות  עם תריסים ובלעדיהם, חזיתות ודלתות ברזל או עץ עתיקים,מרפסות מלבניות ,משולשות, משושות  או חצי עגולות מחופות סגורות או פתוחות ,את חזיתות הבתים מקשטים תבליטים קישוטיים  ,כרכובים מעוטרים  על עמודי מבואות כניסה בקיצור חגיגה לעיניים.

מעט מאופי השכונה שאוכלסה בעבר בבתים של ערבים אמידים על שכונה זאת ברצוני לספר ,בגילוי נאות  אני תושב המושבה היוונית המחוברת לשכונה הגרמנית,  אך מתפעל כל פעם מחדש מהליכותיי היומיות בבוקר מאופי שתי השכונות, בהמלצתי בעת הסיור  כדאי להיכנס   לסמטאות הרבות היוצאות מהרחוב הראשי והמתחברות לרחובות גדולים יותר בסמטאות אלו  השתמר האופי  האמיתי של השכונה.
 
שכונת בקעה עברה בעשורים האחרונים תקופת בנייה ושימור  הישן ואף התיישנות והזנחה של בתים בשכונה בעיקר של תושביה הוותיקים, אך התושבים החדשים מיהדות אמריקה וצרפת והקבלנים הרעבים משלימים את החסר. 

בשכונה נבנו תוספות של קומות מעל  בתים חד קומתיים  או הדו קומתיים , לפעמים בשמירה על סגנון העבר בחלק מהמבנים ,נוספו בתים חדשים שלא בסגנון האופייני  לשכונה חלקם נבנו  על שטחים פנויים או על מבנים שנהרסו ,בעת הסיור מטיילים  ברחובה הראשי של השכונה הנקרא דרך בית לחם ,בסיומו מומלץ לפנות לרחוב יהודה לרדת בו ולחזור למושבה הגרמנית.
 
בואה של הרכבת בשנת 1882 לאזור ובניית בתי מגורים לעובדים אשר בנו את התחנה והמסילה היווה את הטון הראשוני להתיישבות במקום, לאחר שנים נהרסו בתים אלו אך שרידים מאוחרים יותר ניתן לראות בעת ביקור במתחם רציפי הרכבת המחסנים ואזור הבילוי קולוני, כולל מצבה מעל קבר מאחורי ביתן שומר המסילה משמאל למבנה הסמוך שהכתובת הוסרה ממנו .
 
תחילת הבנייה העצמית של בתי הקיט והמידות בבקעה , החל בשנות העשרים של המאה ה  19 כאשר השלטון התורכי פנה אל ערבים עשירים שיבנו את בתייהם מחוץ לחומות , לאחר מאמצים יצאו 20 משפחות ליישב את המקום,בעקבות אלו הגיעו עוד עשרות לשכונה להקים את בתיהם ,תמריץ נוסף הייתה הקמת קו הרכבת והתחנה בקצה השכונה, במתיישבים הראשונים , ערבים מוסלמים או נוצרים או בני העדה הארמנית אנשים עשירים יצאו מבין חומות העיר העתיקה והחלו לבנות בתי קיט בני שתי קומות אחת להורים העליונה והתחתונה לילדים .
שכונת בקעה תולדות ומידע
 
תלפיות סיור בשכונת בירושלים
השכונה כונתה הנגב הירושלמי בפי תושבי העיר נחשו למה ?
שכונת תלפיות ממוקמת בחלק הדרום מזרחי של העיר ולמעשה עד שנת 1967 הייתה שכונת ספר מנומנמת שמספר הבתים שנבנו בה נשקו למספר 20 לשנה לפחות בשנים הראשונות, שימשה עד שהוקמה שכונת הר חומה כסמן גבולה הדרום מזרחי של העיר, שמה של השכונה נגזר ממיקומה הגבוה באותם ימים והנוף המשתקף ממנה לכוון מזרח ומהפסוק התנכי את כמגדל דוד צווארך בנוי לתלפיות.
 
היוזמה לקניית הקרקע של השכונה הגיעה ממנהל בנק אפק יצחק לוי ,שהגה רעיון לשכן את עובדי הבנק בשכונה משלהם , בשנת 1911 ,לצורך מציאת קרקעה מתאימה חבר לרופין כיוון שהזמן היה תקופת השלטון העותומאני והשטחים מחוץ לחומות העיר העתיקה היו ברשות נוצרים והטמפלרים שהגיעו בתחילת המאה ה 18 ורכשו אדמות רבות בירושלים בעיקר במושבה הגרמנית,בקעה ותלפיות.
 
בחיפושיהם הגיעו השנים לטמפלרים שהציעו להם חלקה בת 196 דונם בהתניה שנדרש לקנות את כול הגוש ולא חלק מהחלקות,הגוש מתחיל באזור רחוב כספי של היום ועד לגבעת אליהו כמו שזה נקרא עכשיו גבעת מר אליאנס והמנזר שעליו.
 
 לאחר שרופין , שעמד ביחד עם יצחק לוי ברכישה,  אמר ליצחק לוי כי החלקות שיהיו עודפות לעובדי הבנק ירכשו על ידו , לקנייה הצטרפו דוד זלמן לבונטין ופרונקי  , כספים לבניית נתנו כהלוואה מבנק אפק, השכונה תוכננה להיות מודרנית ,בבניית 800 בתים חדי קומה עם חלקות קטנות בנות 600 מטר , כאשר כול תחום חלקה  סומנה בנטיעת בעיקר עצי ברוש, בגבולה ועד היום ניתן לראותם במרווחים בין החלקות.
 
לוי יצחק יליד קושטא ,נולד בשנת 1880 ,נבחר בימי השלטון התורכי כאחד מששה נערים מבטיחים ,שנשלחו ללמוד ולהרחיב את השכלתם בלימודי אגרונומיה בגרמניה , חזר לישראל ובשנת 1904 הקים את סניף בנק אפק בירושלים,בנו הבכור בשנת 1940 התגייס לצבא הבריטי ונהרג בלחימה בעיר בטוברוג באפריקה, בנו השני נהרג גם כטייס בצבא הבריטי בשנת 1945 ומהמשפחה לא נותר יורש ,אחרית דבר יצחק לוי , לכשסיים את עבודתו בבנק, פרש בשנת 1938 מהשכונה וביתו נשאר כמות שהיה , יצחק עבר להתגורר בחלקה חקלאית שקנה בהוד השרון , הקים בית ונטע פרדס הדרים ונהייה חקלאי.
תלפיות סיור בשכונת בירושלים
 
אריאל חפץ ומוזיאון הרכבל להר ציון
אריאל חפץ ומוזיאון הרכבל להר ציון
 
הקדמה
הכניסה למוזיאון הרכבל אינה כרוכה בתשלום, כיוון שהוא צמוד וחלק  ממלון הר ציון נדרשת פנייה לשומר בכניסה לפתיחת שער הכניסה למוזיאון ברחוב דרך חברון מספר 15 ,רצוי לתאם מראש , המוזיאון פתוח בימי ראשון –חמישי בשעות 09:00-17:00.
 
מלון הר ציון היה בראשיתו בית החולים לעיניים על שם הקדוש סנט גוהן , המבנה הוקם בשנת 1882, לאורך שנותיו כבית חולים שימש כמקום מרפא לעיניים לכל שלושת הדתות ,עקב מחלות העיניים שהיו נפוצות במזרח התיכון .
 
כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה הוסב המקום ושימש כמחסן נשק לצבא התורכי.
לכשכבשו הבריטים את המקום הם הוסיפו למבנה שני אגפים בחלקו הדרומי והמערבי שכיום מוכר בשם בית אות המוצר ,האגפים שנוספו שימשו כמרפאות חוץ אגפים אלו תוכננו בידי האדריכל היהודי זולטן שמשון הרמט .
 
בתקופת מלחמת השחרור שימש מבנה בית החולים כעמדה צבאית יהודית והמרפאות אשר שכנו במקום הועברו לשטח הירדני ,בשנת 1964 רכש  מנהל מקרקעי ישראל , את השטח והמבנים, ולאחר זמן נמכרו לאדם פרטי וההמשך הסתיים בפתיחת מלון הר ציון.
 
מעט היסטוריה לתקופת מלחמת השחרור
כיוון שבתקופת מלחמת העצמאות הפך המקום לעמדה צבאית אל מול חומות העיר העתיקה והר ציון שנכבש בתאריך 18,5,1948 יחד עם שער ציון לאחר קום המדינה היווה צינור האוויר והמזון למגניי הר ציון ודרכם ללוחמי העיר העתיקה .
 
הלגיונרים שישבו על החומות מעל גיא בן הינום חסמו בירי כל מעבר בין החלק המערבי של העיר והר ציון ,אי לכך נדרשו דרכים ומעברים על מנת לספק מזון,תחמושת ופתח לפינוי פצועים מכוון הר ציון לחלק המערבי של העיר.
 
       
 
 
אריאל חפץ ומוזיאון הרכבל להר ציון
 
מוזיאון אתר הרכבל בירושלים
מוזיאון  אתר הרכבל
כניסה אינה בתשלום  .
איך להגיע נוסעים לכוון תחנת הרכבת הישנה ברחוב רמז ,אחרי שעוברים אותה ברמזור פונים שמאלה לכוון העיר העתיקה אחרי 300 מטר לחנות בחניונים.להגיע הכניסה למוזיאון נעשית משער בדרך חברון מספר 15 הממוקם ממול בית אות המוצר, או דרך מלון הר ציון בדרך חברון,
כתובת המוזיאון :  רחוב חברון 15
טלפון לתאום :  02-6277550
המוזיאון פתוח בשעות היום, מומלץ לתאם ביקור דרך מחלקת הבטחון במלון הר ציון
מידע
הרובע היהודי ,בתקופת מלחמת העצמאות בעיר העתיקה, היה מנותק מן העיר החדשה,והיה צורך להעביר מזון ותחמושת, על מנת, שלא יבחינו הצלפים של הליגיון, מעל החומות במתרחש, נחפרה מנהרה אך היא לא הצליחה לענות על הצרכים,אי לכך נהגה רעיון , לחבר רכבל שאורכו 200 מטר וגובה 50 מטר מעל לגיא בן הינום, הרכבל שעליו קרונית ,שנועדה לשאת משקל של 250 קילו, ויועד  להובלת  לוחמים וציוד פנימה.
 
הרכבל חיבר את בניין סנט יוהן בצד המערבי של הגיא, ועד בית הספר  בישוף גובאט בצדו המזרחי , במשך היום ,הרכבל היה מונח על הקרקע ונמתח בלילה והקרונית עברה עליו, הנושא היה כל כך סודי, שנחשף רק לאחר מלחמת ששת הימים ,כיום שוכן המוזיאון בבנין סנט יוהן ונקרא מוזיאון אתר הרכבל בהר ציון ,300 מטר ירידה מהכביש.
מוזיאון אתר הרכבל בירושלים
 
ירושלים תלפיות מוזיאון בית עגנון
מוזיאון  בית עגנון ירושלים
כניסה בתשלום  , נגישות לנכים .
איך להגיע המוזיאון ממוקם בשכונת תלפיות,בנסיעה על דרך בית לחם ליציאה הדרומית מהעיר יש לרדת בצומת הבנקים שמאלה לכוון תלפיות,ולפנות בפניה השניה ימנה לרחוב קלוזנר 16
כתובת המוזיאון :  קלוזנר 16 ירושלים
טלפון לתאום : 02-6716498
המוזיאון פתוח בימים א - ה בשעות 09:30-13:00 , בימי שישי ושבת סגור.
מידע
המוזיאון ממוקם בביתו המקורי של שי עגנון ,במבנה בן שתי הקומות נשתמרו החדרים המקוריים וחפציו ,כמו כן הרהוט ,במקום מצגת אור קולית המתארת את חיו ועבודותיו, בתערוכה מתמדת,המקום משמש לסדנאות,ימי עיון ומרכז ספרותי.
ירושלים תלפיות מוזיאון בית עגנון
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור