דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים סיורים בשכונות ורחובות העיר

 
 
 
מושבה גרמנית סיפורו של החאן הירושלמי
סיפורו של החאן הירושלמי
סיפורו של החאן הירושלמי מתחיל בתקופה הממלוכית שאז נבנה והורחב ושופץ בתקופה העותומאנית החאן נבנה כתוצאה ממחסור במקומות לינה לצליינים ובעיקר לפתור את בעיית הלינה לעוברי אורח , לסוחרים ולצליינים בעת ששערי העיר העתיקה נסגרו בשעות הלילה והאנשים שנותרו מחוץ לחומות העיר היו נתונים לחסדי כנופיות הליסטים שפעלו באזור.
 
מיקומו של החאן בין העיר בית לחם לעיר העתיקה סיפק מקום מחסה מפני השודדים למבקרים הצליינים בבית לחם לסוחרים ולשיירות מסחר כמקום לחניית לילה והגנה כאשר שערי העיר נסגרו.
 
כיוון שהחאן היה רכושה של הכנסייה היוונית האורתודוכסית בירושלים כמו מרבית השטחים באותה העת החליטו להפכו במחצית המאה ה 19 למפעל לגידול זחלי משי לצורך יצור פקעות משי ביצור בגדי משי לגלימות הכמורה, לצורך זה אטמו את פתחי החלונות זכרון לאותם ימים הוא עץ התות הענק הצומח בחצר החאן .
 
בחלקו השמאלי של הכניסה לחאן ממוקמת כניסה המוליכה למערה חצובה במעמקי הסלע  שאנשי החאן הפכו אותה לאולם מופעים קטן מיד שיורדים במנהרה החצובה המוליכה לאולם ישנם מדרגות המוליכות למרתף נוסף תת קרקעי המשמש כיום כבית מלאכה לאנשי התחזוקה ומסנון לשמאטס.
 
כאשר הגיעה הרכבת לירושלים בתקופה העותומאנית החליט הטמפלר לנהולט ואשתו שהיו דור שני לטמפלרים במושבה הגרמנית , לשכור את המקום ולפתוח במקום מרתף ליצור יין וכמבשלת בירה, כול זאת בראייה של השימוש לטובת דיירי השכונה הגרמנית הטמפלרי לאור געגועיהם לבית המרזח שבו בילו לעת ערב לאחר העבודה למנוחה אחרי יום עמלם והן לטובת הנוסעים הצמאים לאחר הנסיעה ברכבת .
 
בדיחה ירושלמית עתיקה מספרת על מהירות הצב של הרכבת בסיפור הזה, יום אחד הילך תושב העיר בדרכו לירושלים לאורך המסילה  והרכבת האיטית חלפה על פניו ,פנה אליו נהג הקטר ואמר לו עלה על הרכבת שלא תתעייף, השיב לו הירושלמי תודה אבל אני ממהר לפגישה .
 
לאחר שהתעייף לנהולט הטמפלרי לייצר יין במרתף החאן,עזב את העסק ופנה למסחר והקים בביתו פנסיון מסעדה ובית מרזח לרווחת התושבים, כיוון שהמקום ננטש נכנס בתחילה למבנה מפעל ליצור ארונות קרח ובהמשך מקררים בחלקו הדרומי של המבנה בחזית המבנה ישנם שני מחסנים נעולים שדרך החלונות המסוגרים ניתן לראות את שאריות המפעל  ולאחר מלחמת השחרור התווספה הנגרייה של בראון עד למלחמת ששת הימים שימש המקום כנגרייה ,היא גם הייתה אחת הנגריות המכניות חשמליות הראשונות בירושלים.
 
בשנת 1972 לקחה הקרן לירושלים את המבנה והפכה אותו לתיאטרון החאן.
מושבה גרמנית סיפורו של החאן הירושלמי
 
הר הצופים פינת הזיכרון לדובי שמיר בגן הבוטני
פינת זיכרון דובי שמיר בגן הבוטני הר הצופים
בשביל המקיף את הגן הבוטני בהר הצופים לכוון נוף ים המלח והכפר עיסוויה ומעל לחממת ובית הגידול של הגן ממוקמת פינת זכרון שהוקמה בידי האחראי על הגן לזכרו של חברו האגרונום דובי שמיר מהפקולטה לחקלאות ברחובות .
 
דובי שמיר נולד בקיבוץ שדה אליהו ,למד להיות אגרונום ברחובות בפקולטה לחקלאות,במהלך חייו אהב לסייר בארץ,  ולכן חבריו הנציחו אותו במצפור ,שלימים צורף שמו של בנו ערן להנצחה במצפור, כאשר בנו נפל גם הוא כסמ"פ של סיירת צנחנים ,בקרב בלבנון בתאריך  15.5.1997 לאחר שנקבר במזכרת בתיה ,דובי  כאביו אהב לסייר ברחבי הארץ ,אביו דובי נפל שנתיים לאחר שנולד ערן.
 
דובי שמיר נפל 17.4.1977 כסמג"ד גדוד נ"ט מוצנח בתאונת אימונים בדרום , דובי נקבר בקבוץ שדה אליהו למרות שהמשפחה מתגוררת במזכרת בתיה,המצפור בגלבוע הוקם לזכרו ,עקב זאת שהתנדב לשרת בקבוץ מעלה הגלבוע .
 
לזכרו של ערן שמיר ביישוב קשת  שברמת הגולן, הכשירו המתיישבים את מעלה ערן  ומצפה ערן  בתל טליה, ומרכז הדרכה לדורסים בישוב גילה.
הר הצופים פינת הזיכרון לדובי שמיר בגן הבוטני
 
ירושלים גן העצמאות מקורות המים

מקורות המים בגן העצמאות בירושלים

לאחר שנים עברתי בגן העצמאות הממוקם במרכז ירושלים ,כדרך קיצור מכיכר פריז למרכז העיר ,סיפורי המערות של ילדותנו ,קבר השיח אחמד אל גאדני ומסלול הריצות למרחקים במשעולי גן העצמאות בשעורי ההתעמלות .

 

מעט מידע על הקמתו של הגן

 

בשנת 1945 נחתם חוזה עם המושל הבריטי, שהיה ממונה על הרכוש הרוסי בישראל , רכושה של הכנסייה האורתודוכסית הלבנה הרוסית ,להקמת גן ציבורי מתחת לרחוב הלך גורג בירושלים ( הנקרא גן העצמאות כיום) ,במחיר של לירה ישראלים אחת לשנה כדמי חכירה .

כיוון שנוצר חשש שהכנסייה בידי הבעלים החדשים שהם השגרירות הסובייטית בישראל , תדרוש את השטח שיוחזר לידיה, לאחר פקיעת חכירת המקום שזמם פקיעתו  בשנת 1950, למרות האיום נתחדש המשא ומתן והגן ממשיך לפרוח.

 

ירושלים גן העצמאות מקורות המים
 
הר הצופים בית הקברות הבריטי
בית הקברות הבריטי
בית הקברות ממוקם בכביש העלייה לכוון הכניסה לבית החולים הדסה הר הצופים הוא פתוח בשעות היום למבקרים.
מידע
בית הקברות כולל משטחי דשא שבהם מצבות של חיילים שנפלו במלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל כפי שקרוא לה אי פלסטין, בשונה מבתי קברות שאנו מכירים בבית הקברות הזה טמונים חללים בריטיים אוסטראלים,מניו זילנד ומשאר מושבות בריטניה בעולם אלא שבין קברי החללים הבריטיים קבורים גם חללי אויב מהצבא התורכי ומהצבא הגרמני. 
 
הכיתוב על המצבות אחיד וכולל את סמל היחידה צלב המלחמה ,או מגן דוד,או צלב פרוסי והירח של המוסלמים ,למשפחות ניתנה הזכות להוסיף כיתוב ליקיריהם אשר נפלו, כלל חשוב נקבע כי כל חייל שנהרג יקבר בבבית הקברות הסמוך למותו ואין מעבירים את גופתו לארצו לבני משפחתו ,מטעמים הומוניטריים של נטל העברה הכספי שבני המשפחות לא יכלו לעמוד בו ,לא היו אמצעיםם לשימור כמו קרח יבש ואמצעי התחבורה מהחזית למולדת ,רק יוצא מהכלל אחד לחוק הבריטי הוא דוד רזיאל אשר הועבר מקברו ונקבר בישראל  לאחר מלחמת העולם השנייה . 
 
בית קברות זה שבהר הצופים אינו הגדול בבתי הקברות הבריטיים הפזורים בישראל ובסיני  בסך הכל טמונים כ  17,000 חללים בריטים בישראל ובסיני מתוך 1.104.000 חללים בריטים והמושבות שנפלו במלחמת העולם הראשונה ,חלק גדול בגליפולי לא נשכח את גדוד נוהגי הפרדות שלנו ומאה אלף חיילים יהודיים שנפלו. 
 
חללי האימפריה הבריטית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה נטמנו ב 17  בתי קברות, ובהם בתי קברות בעזה , באר שבע, רמלה, דיר אל בלח, עזה ,בירושלים ובחיפה, חלק מבתי הקברות לא נועדו להיות בתי קברות צבאיים בהם נקברים חיילים באופן רגיל, אלא נתפשו כפעולה חד פעמית לשם קבורת חללי מלחמת העולם הראשונה בלבד.
 
בבתי הקברות בבאר שבע, הר הצופים ודיר אל בלח נקברו רק חללים ממלחמת העולם הראשונה. בבתי הקברות ברמלה, בעזה ובחיפה נקברו גם חללים ממלחמת העולם השנייה, וברמלה נקברו חללים כמעט עד לתום השלטון הבריטי בארץ ,קוריוז  בחלקו הצפון-מזרחי של בית הקברות ברמלה , קבור חייל לא מוכר ששמו הפך רלוונטי במפתיע בשנים האחרונות -Harry Potter  שורה 12 מהסוף, קבר מספר 4  פּוטר נהרג בשנת 1939 בפעולה בחברון דרומית לירושלים ,כמו כן מפוזרות מצבות רבות בעיקר של חיילי ניו זילנד ואוסטרליה האנזק ברחבי ישראל. 
 
בית הקברות בירושלים גדול יחסית  החלקה נקראה פעם בין הברושים ,בשם חלקה של 80 דונם במורד הגבעה שניסו האוסטרליים לרכוש על מנת שהנוף של העיר העתיקה לא יוסתר לבית הקברות בבניית בתים,טדי קולק ראש העיר עזר להם במניעת הבנייה פרט למרכז הספורט שהוקם במורד אך הוא נמוך ומתמזג עם הנוף,קיים עוד בית קברות  קטן ברחוב עין גדי בירושלים שבו קבורים כמה מאות חיילים חלקם בקברי אחים. 
הר הצופים בית הקברות הבריטי
 
ירושלים מתחם גובוט מחוץ לחומות
מתחם גובוט מחוץ לחומות
בית הספר של בישופ גובט  Bishop Gobat
המתחם ובית הקברות האנגליקני ,ממוקם מתחת להר ציון מעל לבריכת השולטאן בסופה.
בשנת 1846 מונה גובאט לבישוף הפרוטסטנטי של ירושלים,בתום כהונתו במלטה ,אחרי כהונת הבישוף אלכסנדר ,מינוי זה נבע מפשרה בין גרמניה לאנגליה בדבר בחירתו של הבישוף הפרוטסטנטי של ירושלים, בתפקידו זה שימש במשך למעלה משלושים שנה. בנוסף לתפקידו בתקופה הזאת, פעל גובוט גם לביסוסה של הכנסייה הפרוטסטנטית בארץ ישראל ואף בעבר הירדן המזרחי, לשם כך ערך גובוט מסעות להפצת האמונה הנוצרית הפרוטסטנטית.
 
כחלק מפועלו המיסיונרי, גובאט גם הקים בארץ ישראל בתי ספר רבים שלימדו קרוא וכתוב בקרב תושבי הארץ, נוצרים ואף מוסלמים, בין המוסדות הללו היה בית ספר תיכון לנערים על הר ציון שהוקם בשנת 1855 . מוסד זה כונה על שמו של גובט ופעל במשך שנים ארוכות לאחר מותו. בין כתליו למדו יחדיו נוצרים, מוסלמים ואף מעט תלמידים יהודים.
 
כיום בית גובט ידוע כסמינר ללימוד תולדות ארץ ישראל וארכיאולוגיה ארץ ישראלית , מאחורי בית גובט נבנה בית הקברות הפרוטסטנטי ששטחו נקנה כבר בשנת 1813 ,ומאז נערכו בו קבורות, ,בהמשך  נקברו בו ידוענים רבים מבני הקהילה הפרוטסטנטית ,כמו הבישופים הפרוטסטנטים הראשונים בארץ ישראל , בנוסף דמויות מפורסמות נוספות הם  הקבורים בבית קברות זה הארכיאולוגים החשובים סיר פלינדרס פיטרי וגיימס לסלי סטרקי , מערות חבל עדולם ואזור בית שמש.
 
על הרבה מצבות עתיקות מופיע הכיתוב העברי , כמו על מצבת הבישוף הראשון אלכסנדר ,הכתובת עליה בארבעה שפות : עברית,אנגלית יוונית וגרמנית, גם על מצבת גובוט יש כיתוב בעברית, בין המצבות קיימת מצבה בעברית אשר עליה כתוב אברהם בן משה פירחיה, במקום גם קבורים רופאים גרמניים מבתי החולים של רחוב הנביאים כמו דר מקס סנדיריצקי בתחילה בבית החולים הגרמני – שערי צדק של היום ולאחר מכן הקים את בית החולים לילדים שבו גם התאבד עקב מחלה קשה שסבל ממנה,  
ירושלים מתחם גובוט מחוץ לחומות
 
הגן הבוטני הירושלמי והאוניברסיטאי
הגן הבוטני הירושלמי והאוניברסיטאי.
כניסה לגן בתשלום  , נגישות לנכים כולל רכב הסעים הזמנה במרכז המבקרים .
הגן פתוח כל יום בין השעות 8:00 ועד לרדת החשיכה בימי שישי ושבת סגורה החממה הגן פתוח.טלפון לתאום במרכז המבקרים 02-6794012 או 13.הכניסה למשעולי הגן בתשלום .
 
ארזנו הקטנים ויצאנו לטבע . 
יחודו של הגן הבוטני המשתרע על שטח נרחב במרכזה של העיר הוא הגידול של צמחים מהטבע שאינם מתורבתים ומוצגים בצורתם הטבעית על פי אזורי המחייה הפזורים בכל יבשות בכדור הארץ ולא לפי משפחות הצמחים.
 
על מנת להגיע לגן נוסעים לשכונת נויות אחרי גן סקאר ,הכנסת ומוזיאון ישראל, שלוש כניסות עיקריות כאשר הראשונה בנסיעה בכביש רחוב הרצוג לא נכנסים לשכונה ממשיכים 30 מטר לאחר הצומת ופונים לתחנת הדלק וממנה לחניה החופשית והענקית של המשתלה והכניסה התחתונה לגן מתחת לכביש לגבעת מרדכי.
 
קיימת רכבת לגדולים וילדים של קטר ושתי קרוניות היוצאת ממרכז המבקרים ליד האגם הגדול בכל שעה עגולה הנוסעת בין משעולי הגן ,נסיעה שאורכת כעשרים וחמש דקות, העוצרת בשלוש תחנות ,החממה הטרופית והליכה של 100 מטר לחממה ,גינות התבלינים וצמחי המרפא,ותחנת הפעילויות והחממה לפרחים , ניתן לרדת בתחנות ולעלות שוב להמשך הנסיעה.
 
מרכז המבקרים המהווה את הכניסה ולידה גם צמחי בונסאי יפני ממש מעל לאגם שמכוסה בחלקו  בשושני מים  ,ברבורים שחורים ועופות מים וכמובן דגי קרפיון בצבעים שונים.
 
הגן מחולק כיום לשני חלקים החלק הצפוני בן 120 דונם פעיל ושתול ואילו לחלקו השני עדיין לא נקבעו גבולות מתאר סופיים, בגן אוסף של צמחיים מכל רחבי העולם,ולכן מתקיימת פריחה וצמיחה לכל אורך השנה, במשך השנה נערכים אירועים ותערוכות ברחבי הגן, במקום מתקיימות סדנאות שונות ,סיורים מודרכים,פעילות יצירתית נרחבת לילדים ומבוגרים.
 
בגן קיימת חממה סוב טרופית לצמחיה טרופית וניתן לבקר בה בתאום.בגן למעלה מששת אלפים צמחים שונים,שהובאו מכל רחבי העולם,בחלקו המזרחי של הגן באזור ניות , מאחורי הסופר מרקט נבנו משרדים,מסעדה ובריכת צמחי מים.
הגן הבוטני הירושלמי והאוניברסיטאי
 
סיור עצוב במתחם הרכבת הישנה בירושלים - 2002
סיור עצוב במתחם הרכבת הישנה בירושלים
התחנה ממוקמת בתחילת רחוב עמק רפאים ממול לגן הפעמון. 
הרבה זמן שאני עובר בהליכת הבוקר ליד המבנה המושפל של מתחם הרכבת הירושלמי ,מבנה שלא שירד מגדולתו אלא מהווה פצע כואב בליבה של אזור לשימור , מי מאיתנו לא נזקק בעברו לשימוש בתחנת הרכבת לירושלים אזרתי עוז שלפתי המצלמה ונכנסתי בפרצה והרי לכם בית פתוח בירושלים תרתי משמע .
 
אני זוכר בצעירותי רכבות עמוסות באזרחי המדינה נוהרים ליהנות מימשאבם של הירושלמים, השלג .
 
רבים עלו בימי ירידת השלג ברכבת ,כדברי השיר שלג על עירי והגיעו לחוש מהו המרבד הלבן ,זוכר אני רכבות מלאות אזרחי המדינה הבאים בשעריה כאשר נכבשה ירושלים   ומהרכבת נחשולי אדם פסעו לכוון הכותל  וכל העם  נדרשים כיום לתבוע  את עלבונה של העיר להזנחה הפושעת של היום במתחם.
 
     
 
 
סיור עצוב במתחם הרכבת הישנה בירושלים - 2002
 
טיילת חומות ירושלים בעיר העתיקה
טיילת חומות ירושלים בעיר העתיקה
כניסה בתשלום
איך להגיע
הטיילת פתוחה בימים  א-ה בשעות 09:00-16:00 בקיץ שעה מאוחר יותר.ביום שישי סגור.
טלפון לתאום 02-6277962 , 02-6277550 .
מידע
מסלולי הסיור נערך על חלק גדול של חומות העיר,פרט לאזור הר הבית, המסלול מחולק לשני חלקים :
מסלול המתחיל בשער יפו דרך השער החדש,שער שכם,שער הפרחים,עד לשער האריות.
מסלול נוסף המתחיל בשער יפו דרך שער ציון ועד לשער האשפתות.
במסלולים נקודות ירידה והם:
משער יפו לשער החדש מסלול של כ  20 דקות.
משער יפו לשער שכם,מסלול של כ  ארבעים דקות.
משער יפו לשער הפרחים ,מסלול 50 דקות.
משער יפו לשער האריות  , מסלול  90   דקות .
טיילת חומות ירושלים בעיר העתיקה
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור