דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים סיורים בשכונות ורחובות העיר

 
 
 
עין כרם מחיאת הכף שהחרידה את שלוות השכונה

מחיאת הכף שהחרידה את שלוות השכונה

כאשר מבקרים בשכונת עין כרם בירושלים ,רצים כמובן בשיטת העדר לאטרקציות מתויירות

המוגדרות חובה  Mast   למסעדות וכמובן הכנסיות והמנזרים , על נקודת ביקור אחרת בעין כרם  אני רוצה להמליץ .

 

במדרונות של נחל שורק למרגלות מדרונות הר הרצל בעין כרם, נחה השכונה המנומנמת שכונת עמק התימנים , תושבים אלו הגיעו בגלי העלייה מתימן לישראל והחליט מי שהחליט כי המקום מתאים לאוכלוסיה זאת.

 

תושבים אלו השתכנו בבתי האבן של הפלאחים הערבים שנטשו את האזור במלחמת העצמאות  ,את בתי האבן מקיפה חומה נמוכה טרסה בשפתנו  , חלק גדול הדיירים לא שינו את המבנים ,פרט לתוספות מפח ועץ של מבנים בחצרות על פי צרכי המשפחות הגדלות או שינויים קוסמטיים של ביוב וצנרת חשמלית ומים ,התושבים חיים בבתים כמות שקבלו אותם בעת עלייתם לארץ, חלק מהמבנים נטושים והקוצים וצמחי הבר חוגגים בימים אלו בצבע הירוק.

עין כרם מחיאת הכף שהחרידה את שלוות השכונה
 
אריאל חפץ ומוזיאון הרכבל להר ציון
אריאל חפץ ומוזיאון הרכבל להר ציון
 
הקדמה
הכניסה למוזיאון הרכבל אינה כרוכה בתשלום, כיוון שהוא צמוד וחלק  ממלון הר ציון נדרשת פנייה לשומר בכניסה לפתיחת שער הכניסה למוזיאון ברחוב דרך חברון מספר 15 ,רצוי לתאם מראש , המוזיאון פתוח בימי ראשון –חמישי בשעות 09:00-17:00.
 
מלון הר ציון היה בראשיתו בית החולים לעיניים על שם הקדוש סנט גוהן , המבנה הוקם בשנת 1882, לאורך שנותיו כבית חולים שימש כמקום מרפא לעיניים לכל שלושת הדתות ,עקב מחלות העיניים שהיו נפוצות במזרח התיכון .
 
כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה הוסב המקום ושימש כמחסן נשק לצבא התורכי.
לכשכבשו הבריטים את המקום הם הוסיפו למבנה שני אגפים בחלקו הדרומי והמערבי שכיום מוכר בשם בית אות המוצר ,האגפים שנוספו שימשו כמרפאות חוץ אגפים אלו תוכננו בידי האדריכל היהודי זולטן שמשון הרמט .
 
בתקופת מלחמת השחרור שימש מבנה בית החולים כעמדה צבאית יהודית והמרפאות אשר שכנו במקום הועברו לשטח הירדני ,בשנת 1964 רכש  מנהל מקרקעי ישראל , את השטח והמבנים, ולאחר זמן נמכרו לאדם פרטי וההמשך הסתיים בפתיחת מלון הר ציון.
 
מעט היסטוריה לתקופת מלחמת השחרור
כיוון שבתקופת מלחמת העצמאות הפך המקום לעמדה צבאית אל מול חומות העיר העתיקה והר ציון שנכבש בתאריך 18,5,1948 יחד עם שער ציון לאחר קום המדינה היווה צינור האוויר והמזון למגניי הר ציון ודרכם ללוחמי העיר העתיקה .
 
הלגיונרים שישבו על החומות מעל גיא בן הינום חסמו בירי כל מעבר בין החלק המערבי של העיר והר ציון ,אי לכך נדרשו דרכים ומעברים על מנת לספק מזון,תחמושת ופתח לפינוי פצועים מכוון הר ציון לחלק המערבי של העיר.
 
       
 
 
אריאל חפץ ומוזיאון הרכבל להר ציון
 
בקעה סיפור רחוב יהודה 18 הנסתר
הסיפור המסתתר מאחורי הבית בבקעה
רחוב יהודה מספר 18
שנים שאני חולף על פניו של הבית ברחוב יהודה  פינת הטבע הביישנית , אשר מחלונותיו נשקף ויטראז צבעוני ,בנוסף לשני עמודי הכניסה אשר עליהם ממוקמים שני ראשי אריות המביטים זה על זה  ובתווך שער עץ שחור שעליו גילופי נשרים .
 
הבית אשר מכונה בבדיחות בית אהרון,  מאחר ולאנשים אשר התגוררו בו משנת 1948 שאז נמלטו תושביו נקראים אהרון, למעשה , מאז שהובאו תושבי מרוקו להתיישב בשכונת בקעה בירושלים, בעת גלי העלייה לישראל נכנסה לבית משפחת אהרון שהוחלפה בשנת 1974 במשפחת עולים חדשה משפחת אהרון גם כן.
 
המבנה היה שייך לפני מלחמת השחרור , למשפחה אמידה ערבית ובעת הביקור סופר לי על ביקורו של אב המשפחה ושני ילדיו לפני שנים מעטות ,בעת ביקור שורשים שעשו בשכונה , ממגוריהם כיום בעיר פילדלפיה , בעת ביקורם סיפרו לבעל הבית כי דודם גר במבנה לפני המלחמה  .
כיום מתגורר במבנה בן שתי הקומות והמרתף האמן אהרון אפריל ,אמן רוסי אשר נשלח לשתי תקופות גלות בסיביר ושהתגורר מעת עלייתו לארץ בסנור  מושבת האמנים הרוסיים אשר דרו במקום מאחרי מלחמת ששת הימים ומנו כ 28 משפחות של אמנים פעילים, לאחר שהחלטות של המתנחלים לישוב המקום גם במשפחות דתיות שחיו יפה ביחד ,עד אשר החליט מי שהחליט כי ההתיישבות במקום תקבל ציביון דתי והאומנים נתבקשו לעזוב.
בגלגוליו הבא מהישוב סנור הגיע אהרון לשכונת בקעה ובשנת 1974 נטע יתד בשכונה, קנה בית שהפך לחורבה מחוסר טיפול מאז מלחמת השחרור  ,קילף את קירותיו  ויצר יש מאין מבנה מקסים המשמר על עברו, פסלים רבים מעטרים את החצר בנוסף לשער הכניסה המיוחד וחלונות המבנה.
 
אזרתי אומץ נקשתי על הדלת ובקשתי את סיפורו של הבית ומשם התגלגלנו למהות עיסוקו של האמן אהרון, הרבה תערוכות עשה האמן בעיקר בשנים האחרונות במוסקבה ומעט בארץ, אהרון הוא אמן יוצר של 60 שנה, המצייר בשמן ובצבעי מים,רשם בפחם ובשנים האחרונות ככל אמני העולם פתח לעצמו צוהר לתלת ממדיות בפיסול גם.
 
בכל מקום שתשליך מבט תראה ערימות של בדי ציור,  שעליהם ציורים בסגנונות שונים ומוטיבים משתנים ,כמו סיפורו של החלון הענק החצי קשתי המופנה לרחוב ובו מקור ההשראה של הויטראז הוא שיר השירים,   ויטראז נוסף ממוקם מעל לכניסה לבית ,  מוטיב אחר אשר העסיק את האמן הוא החמור הארץ הישראלי ותפקידו כסימבול אלגורי בנושא האינתיפדה  כאשר המוטיב הוא החמור המת. 
 
עשרות ציורים פיגורטיביים וציורים מודרניים בצבעים עזים ,ציורי נופי אזור העיר העתיקה וזיכרונות מסיביר ,הרשים אותו ציור הדיוקן מגיל 17 של האמן,הפסלים הקטנים יותר בתוך המבנה מסמלים בתנועות הגוף עמדות של רקדנים גברים ונשים כאילו תפס האמן את התנועה בצילום, העסיק אותי גם ארגז הציור והקן הישנים כאשר הבנתי כמה שנים של יצירה מקופלים בהם .
 
למרות גילו,  האמן פעיל ומצייר ,מפסל ומשתתף בתערוכות שונות חוויה אמיתית ובפתיחות של האמן לדעותיו וליצירתו.
בקעה סיפור רחוב יהודה 18 הנסתר
 
הכנסייה הסקוטית הנקראת גם סנט אנדריוס

הכניסה לכנסייה בימי השבוע פרט ליום ראשון בשעות 12:00-22:00 בשבת מהשעה 11:00

מיקומה של הכנסייה לבאים ממרכז העיר או מדרומה של העיר ,מול תחנת הדלק של עמק רפאים בכניסה הראשית לגן הפעמון במגרש החנייה של גן הפעמון מומלץ לחנות במגרש זה

הכנסייה הקרויה על שמו של הקדוש סנט אנדריוס שהיה אחד משנים עשר השליחים ואחיו של פטרוס בין יתר תאריו הוא נחשב כאחד הקדושים ומפטרוני המאמינים הסקוטים בשונה לנצלבים באותה תקופה הוא נצלב בשנת 60 לספירה בצורת האות האנגלית איקס.

את יסודות הכנסייה התחילו לבנות בשנת 1927 לאחר שבצבאו של אלנבי החליטו להנציח את החיילים הסקוטיים שנפלו במלחמת העולם הראשונה במיוחד לחללי הדיוויזיה ה 52 הסקוטית ,מיקום הכנסייה נקבע במרומי הגבעה מהרצון למקם אותה במקום הצופה לכוון העיר העתיקה ומן הטעם הפשוט כי שטח האדמה היה שייך לכנסייה האנגליקנית .

 

הכנסייה הסקוטית הנקראת גם סנט אנדריוס
 
ירושלים המנהרה הסודית בין מלון הר ציון ובית אות המוצר
סיפור המנהרה בין מלון הר ציון ובית אות המוצר
כתובת דרך חברון 14 ירושלים
מעט מידע
בית המלון הר ציון ,בעברו בית החולים לעיניים של מסדר סנט גון הבריטי ששימש לטיפול ללא משוא פנים לכל הדתות והלאומים בירושלים, בעידוד מלכת בריטניה פנו לשלטונות העותומנים למציאת שטח לבניית בית החולים הקבוע אך משלא נמצא מקום נרכש מבנה בשנת 1883 בן שתי קומות שנהפך לבית החולים לעיניים כולל בורות מים שקיבלו את מימיהם מאמת המים של בריכות שלמה ,בדצמבר 1882 החלה לפעול מרפאה זמנית במקום אחר.
 
לאורך השנים נוספו לו מבנים ,בתקופת מלחמת העולם הראשונה בדצמבר 1914 נסגר המקום , ומיד פלשו אליו השלטונות התורכים אשר בזזו את הרכוש של בית החולים ובעיקר את הציוד הרפואי.
 
בינואר 1915 שינו התורכים את ייעודו והפכו אותו למחסן תחמושת, המבנה ששימש את התורכים עד אשר נכבשה ארץ ישראל בידי צבאותיו של גנרל אלנבי, כאשר הגיעו הכוחות הבריטיים למקום בשנת 1917 ניסו לפוצץ את המבנה הכוחות התורכים והצליחו בחלק ממטרתם ,בפיצוץ החלקי נפגע החלק המרכזי וחלקים נוספים נפגעו, למרות זאת השתכנה במבנה מפקדה של הבריטים ולקח לבריטים כשנה את המבנה המשופץ חנך גנרל אלנבי שהיה חבר במסדר סנט גון ואף בעבר נשא המבנה טבלה המציינת זאת אך היא אבדה .
 
מבנה בית החולים ומבנה בית הרופא המבנה החדש שהוקם לפני הקמת מרפאות החוץ מחוסר תקציב ספגו פגיעה ברעידת האדמה בשנת 1927 שאירעה בירושלים ובישראל,המבנה שוקם שוב.
 
בשנים 1929-1930 הוקם בית אות המוצר או בשמו הקדום מרפאות החוץ של בית החולים סנט גון ,הוא נפתח ביוני 1930 ,בעת בנייתו שופצו מבנים בבית החולים ובשנת 1930 נחפרה המנהרה למעבר בימי החורף לצוות מבית החולים למרפאות החוץ (בית אות המוצר) .
ירושלים המנהרה הסודית בין מלון הר ציון ובית אות המוצר
 
מנזר יוחנן במדבר אבן ספיר
ביקורון  קטן  במנזר יוחנן במדבר אבן ספיר
הרבה מים זרמו במעיין אשר במנזר עד אשר חזרתי לבקרו ,כתלמיד בחקלאי היינו מתפלחים מבעד לחומה לתחום המנזר שולים כמה דגים מבריכת המעיין לחדר הטבע ונעלמים.
בנסיעה לכוון מושב אבן ספיר מהכביש המוליך מבית החולים הדסה עין כרם,  נוסעים עד סוף הכפר וממשיכים על פי השלטים הכחולים המובילים למגרש החניה בפתחו של המנזר.
ניתן לבקר במנזר בימים א – שישי בשעות 12:00-08:00,17:00-14:00,שבת 17:00-08:00.
 
שמו של המנזר בערבית דיר אל-חביס כלומר מנזר ההתבודדות , הכניסה דרך שער המקום הממוקם בחומה ,כל שטח המתחם של  המנזר מוקף חומת אבנים ושייך לזרםהפרנציסקאני בנצרות.
מעל למבנה המנזר כיפה ופעמון ,מיד לאחר הכניסה נכנסים לפרוזדור המוליך אל חדר קישור, מימין לכניסה ציור פסיפס,אולם התפילה מאורך ואינו גדול,התאורה מגיעה מחלונות קטנים .
 
המנזר שהיה שייך לזרםהפרנציסקאני  הוקם במאה השישית ,הצלבנים שהגיעו למקום במאה ה 12 הרחיבו אותו,אך הוא ננטש בשנות השישים של המאה העשרים עקב בעיות ביטחוניות ,המתחם יושב מחדש בידי הזרםהפרנציסקאני ובשנת 2003 נפתח המנזר מחדש, כיום מתגוררים במקום פחות מעשרה נזירים את מבנה המנזר הקיים הקימו בשנת 1922.
 
המעיין אל חביס  ממוקם ליד המנזר,ומימיו הנובעים מנקבה קצרה שתחילתה מתחת למבנה נאספים בבריכת מים מתומנת ששוחים בה הדגיגים ובמרכזה מזרקה קטנה ומשם ממשיכים המים לבריכת אגירה להשקיה ,שממנה מוזרמים המים לחלקות החקלאיות.
 
מעל לבריכה חצובה המערה ובה מזבח שמעליו ציור של אלישבע ויוחנן המטביל, שעל פי האמונה הנוצרית באשר למיקומה ,שבמערה הסתתרה אלישבע אמו של יוחנן בעת שנרדפה בידי חיילי הורדוס ובתוספת כי במקום הזה התבודד יוחנן המטביל וזכר פעילותו בהטבלת ישו.
 
בתוך המנזר חנות קטנה המוכרת מזכרות הקשורות לנצרות,דבש  ויינות מיצור עצמי .
מנזר יוחנן במדבר אבן ספיר
 
ירושלים סיור ממרכז העיר למושבה הגרמנית
טיול משפחתי בירושלים   
העמסנו הקטנים והחלטנו לסייר ממרכז העיר לאורך הרחובות בואך תחנת הרכבת הישנה ושכונת המושבה הגרמנית.
 
היציאה לטיול החלה במפגש הרחובות בו יהודה קינג גורג רחבת המשביר, והחל בגן מנורה שבה עמדה בעבר מנורת שבעת הקנים המוצבת ליד בנין הכנסת בנוכחי ,כיום נשכח אחד שבמקום להיות דבוק לכסא נדבק לאדמה בשטח הגן.
 
המבנה הראשון שביקרנו בסמיכות לגן המנורה , בית פרומין הידוע בשמו  הכנסת הישנה בשנים 1950-1966, כאשר בתאריך 26.12.1949 עלתה הכנסת מתל אביב החלה את ישיבותיה בבנין הסוכנות היהודית בהמשך דרכנו,ובתאריך 13.3.1950 החלו ישיבות הכנסת במבנה ששופץ ובנייתו הושלמה ושונתה מבית משרדים לבנין הכנסת.
 
מימין לכנסת הישנה פנינו לרחוב שמואל הנגיד והתחלנו ללכת  מיד מצד ימין המבנה הישן של בית ספר בצלאל שתלמידיו חזרו אליו בתקופה האחרונה, המבנה שופץ ומוקף בחומה גבוהה ,אוף הזיכרונות עלו מלפני 38 שנים מהתקופה שהמקום היה לי בית,ובהמשכו בית האומנים.
 
המשכנו ברחוב עד בית מספר 13 על משקופו השמאלי מצויה טבלה כחולה המספרת כי בבית זה התגורר דר יצחק אריה הפנר ,אשר היה רופאם של אנשי המחתרות והגיש להם עזרה נזקקו לזאת.
 
ממשיכים ברחוב שמואל הנגיד ומגיעים למנזר רטיסבון סיור בחצר מצד ימין מבקרים את מגדל השמירה התורכי ,שנמצא בשיפוצים ולכן היה סגור ולידו ביתו של רופא החיות בדימוס שבחצרו מצאתי עבודת קרמיקה של כבשים של המורה מילקה לקרמיקה  שלימדה בבצלאל כאשר למדתי .
 
ממשיכים ברחוב הנגיד  ובפינת הרחוב של בית הכנסת ישורון ממשיכים בחיבור עם רחוב קינג גורג עד בנין הסוכנות והקקל,  מנוחה קלה ברחבת המבנה ההיסטורי, שעבר פיצוץ ערב מלחמת העצמאות במכונית תופת ערבית, לפני שנים מעטות רצו לבנות חניון לעובדי המוסד בחזיתו ולאחר מאבק ממושך הוסב השטח בחזיתו לרחבה מרשימה, ממשיכים הלאה.
 
יורדים ברחוב ממול  לכוון גן העצמאות לבקר את מזרקת המים , הקטנים הצליחו להירטב בניסיון לעצור את הזרימה, נשנוש קצר וקדימה בחזרה לבנין הסוכנות ,
 
בסוף העלייה פנינו בירידה ברחוב קינג גורג לכוון כיכר פריז ולמזרקה שבמרכז הכיכר ומול למנזר טרה סנטה, העירייה החליטה לשפוך סבון למימי המזרקה ופעם ראשונה ראיתי מזרקת קצף בנוסף למים ,הקטנה החלה להתפשט והחליטה שזאת בריכת בועות ,נו איזה אכזבה .
 
ממול למזרקה מנזר טרה סנטה או בשמו הישן קולג האדמה הקדושה הוא נבנה בשנים 1924-27, בסגנון איטלקי נאו קלסי, על ראשו הוצב פסלה של המדונה עטורה הילה.
ירושלים סיור ממרכז העיר למושבה הגרמנית
 
ירושלים שכונת אבו תור טיול לאורך קו התפר
תחילת הסיור החלה בטיילת האן ,המהווה אחת מהטיילות בטיילת ארמון הנציב , כאשר מביטים מנקודת ההתחלה לפני הירידה לכוון מתחם מטה האו"ם ושואלים : מתי יואיל מטה האו"ם להתפנות ? על מנת להקים במקום את ביתו החדש של נשיא המדינה ,כי בעבר המקום שהיה מאוכלס בידי הבריטים בתקופת שלטונם בארץ ,לאחר הפינוי יושב המקום בידי אנשי הצלב האדום שהוחלף לאנשי האו"ם ואשר הרכוש אינו רכושם אלא שייך לדעתם של הרבה אנשים למדינת ישראל.
 
באזור טיילת ארמון הנציב מספר אנדרטאות של חללים יהודים אשר נפלו בתקופת מלחמת העצמאות מיחידות של הצבא שבדרך, בכניסה למתחם האו"ם מיד לאחר השער אנדרטת חללי האום כאשר השם הראשון המופיע הוא הרוזן ברדנדט השוודי, הזאב במסווה כבש בדעותיו כנגד היהודים והתיישבותם בארץ, ושחיו הסתיימו ברציחתו.
 
פריט נוסף מעניין במתחם האו"ם ,בית הקברות לכלבים הקיים מתקופת השלטון הבריטי בירושלים,הנקרא ארץ החיים. מקום מטופח ושמור במסורת האירופית הלוואי עלינו .
 
הקדמה קטנה לסימוני קו התפר
 
קו התפר החל באזור רמת רחל דרך אבו תור מסביב לחומות העיר העתיקה לכוון מעבר מנדלבאום, ומשם לשכונת פגי , סנהדריה ,מסביב לקולוניה היא הנקראת הים מבשרת ציון.
 
את סימוני הגבול סימנו בעפרון הנקרא ציינו גרף המקביל שלנו כיום לעט לורד מספר שמונה. היות והקו שסומן על המפות היה רחב במציאות רוחבו היה 60-80 מטר תלוי בלחיצת היד ובחידוד העפרון.בנוסף נוצרה בעייה במקטעי הסימון אשר העט לא סימנה ,על כן היו שלושה שטחים בינינו לבין הכוחות האשמים הירדנים.
 
שלושה אזורי הפרדה היו בקו התפר העירוני:
שטח מפורז כמו הר הצופים והאוניברסיטה, שטח מטה האו"ם שבארמון הנציב.
שטח הפקר שבו לא ניתן לאף צד להתקרב אליו ממקטעי הצבע החסר.
קו גבול בין לאומי מוסכם.
כל זאת נעשה בדיונים מהירים בשנת 1948 ובאוקטובר 1949 נחתם הסכם הגבול וההפרדה, הן מהצד הירדני קרי המלך ושליחו אטלל לבין המפקד הצבאי משה דיין שהחליף את שאלתיאל והמושל העירוני היהודי אליהו ומקבילו הירדני שוואקת, בתהליך זה שנקרא מבצע שמשון הוחלפו שטחים ולירושלים נפתחה דרך מסילת הרכבת לירושלים נתפנו שטחים באזור אורה ועמינדב .
 
פינוי שטחים אלו נעשו למורת רוחם של מדינות ערב שהכריזו שלא ייסוגו מאף שעל באזור ירושלים ,אי לכך החליטו הירדנים והישראלים על קרבות מדומים והשטחים שפונו למעשה נכבשו ביד הכוחות של שני הצדדים לאחר שפונו ,הלחץ לסיים את הסימון במהלך מוסכם עקב רצון של מספר מדינות להכריז על ירושלים לעיר מפורזת לכל הדתות ,מצב זה לחץ את בן גוריון שדחף ביחד עם הצד הירדני לסגור עסקה פנימית וגבול בין לאומי. 
ירושלים שכונת אבו תור טיול לאורך קו התפר
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור