דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים סיורים בשכונות ורחובות העיר

 
 
 
העדה החבשית והכנסייה החבשית - האתיופית הנוצרית בירושלים

הכנסייה האתיופית ברחוב  אתיופיה 10 ,טלפון לכנסייה 02-6282448 

הקדמה

מאגדות זקני ירושלים כך מתוארים בני העדה : בין אנשי העדה ישנם בעלי חזות נעימה ורכה ולמולם אנשים בעלי תווי פנים גסים המזכירים עבדים כושיים , צבע עורם לפעמים ורדרד ולפעמים כהה,זקנם של נכבדי העדה דלילים רובם בעלי מבנה רזה,חלקם מהלך בהליכה אצילית וחלקם מעדיפים את היחפנות ומראה המרושל ,חלקם הגדול משתייך לחצר המלוכה האתיופית , אך האנשים המרשימים בעדה הם ללא ספק נזירי העדה וכוהניה .

על פי המסורת החבשית המפגש הראשון בין העם היהודי והעם החבשי התקיים במפגש המלך שלמה עם מלכת שבא שנחשבה למלכה נאורה וחכמה בעת העתיקה  ,בעת שהגיע לירושלים על מנת לחוד חידות לשלמה המלך שפיקחותו הייתה לשם בעולם העתיק  , יש הסבורים כי בהביאה למלך שלמה ,מאה ועשרים כיכר זהב כתשורה , אין בהם להעיד כי המפגש נועד לחידות , אלא למפגש של אישה צעירה עם מלך ,שהחליטה לפגוש אישיות מפורסמת בעולם העתיק.

העדה החבשית והכנסייה החבשית - האתיופית הנוצרית בירושלים
 
ההקבלה ההיסטורית לשימוש בכספי הציבור – סיפור בת היענה

לאור פרסום בשבוע זה גובה שכרם של בכירי המשק , הארגונים השונים, משרדי הממשלה ואנשי הקרנות האוספות כסף לארגונים וולונטריים שאינם רוכבים על אופנים למקום עבודתם נכתבה הקבלה זאת למה שאנו קוראים כספי החלוקה בתקופת העלייה לארץ ישראל .

באחד האמשים, בעת שישבתי לנוח בצלו של ברוש רם צמרת ,לאחר סיור שכונתי מפרך עצמתי עיני קמעה והאזנתי לשיחתם של צמד עורבים שנחו מעמל היום בצמרת הברוש וכדין זקנים רמי מעלה עמדו שוחחו על נושאי היום הבוערים.

שח אחד הערבים ,היום בצהרי היום יצא לי לשבת על העיתון היומי והבטתי על רשימת שכרם של בחירי המשק , וואלה לא ידעתי ,שכול כך הרבה זירעונים ,יש במזווי הארגונים ואני לתומי חשבתי שהם ריקים ,כפי שנכתב ושקראתי  בעיתונות של השבוע שעבר.

אמר חברו הרי דינם של עיתונים להיזרק או לשימוש באחורי הגוף , או שכפי שאבותיי היו מספרים ,היו בעלי חנויות הדגים בעיר העתיקה עוטפים בהם דגים , בהוסיפם שלאחר הארוחה ,נעטפו השאריות בעיתונים אלו ,שהוגשו לנו העורבים לקריאה ולטעימת המטעמים.

אבל הוסיף העורב הזקן, אבותיו כבר אז אמרו כי החדשות כעבור דקות הינן ישנות הן, אבל הספור הישן מתעטף ומתחלף בעיתון ובמלל חדשים וחוזר הניגון שלא שב לשווא .

ההקבלה ההיסטורית לשימוש בכספי הציבור – סיפור בת היענה
 
סיפורה של כיכר קטנה בקטמון הישנה
סיפורה של כיכר קטנה בקטמון הישנה
ששה רחובות חוצים את הכיכר הקטנה בקטמון הישנה בירושלים , במצמוץ עין חולפים על כיכר התנועה מאות מכוניות בשעה , או חוצים אותה רגלית מהיותה צומת הכרחית למעבר בין דרום מזרח העיר לצפון מערב העיר .
 
כיכר עבדאין בי חושיימי עד שנת 1948 החליפה את שמה לכיכר אחלמה ובהמשך לכיכר רחה פרייאר .
 
שמה של הכיכר עבדין בי חושיימי נקראה על שם ערבי נוצרי עשיר ששימש כקצין בריטי במשטרה הבריטית ,בשנת 1922 מונה כסגן מפקד ירושלים  ואשר הקים את בייתו ובית אחיו בסביבה של אמידים ערביים מחוץ לחומות העיר העתיקה עד מאי 1948  .
 
הכיכר החליפה את שמה לכיכר אחלמה לאחר כיבוש האזור בידי הצבא שבדרך והוסב מיד למתחם בית חולים לטיפול בנפגעים ושיקומם .
 
את שמה השלישי קיבלה הכיכר משמה של כיכר רחה פרייאר נחשבה למייסדת חברת עליית הנוער בשנת 1932 והתגוררה שנים רבות ברחוב רחל אימנו 33 בקטמון הישנה , בניגוד לבתים אחרים שנבזזו לאחר הקרבות בקטמון הישנה , ביתה של רחה לא נבזז כיוון שהעוזרת הערבייה שלה תלתה שלט על הבית כי בבית הזה גרה משפחה יהודית, לפני שנסה מהמקום בעת  המנוסה הערבית מקטמון , רחה עצמה לא גרה בביתה בעת הקרבות תחת השליטה של הלגיון הירדני .
 
סיפור ביתה של רחה ופועלה  http://www.malon.co.il/emall/content.asp?cc=129797
 
עד מלחמת העצמאות נבנו מסביב לכיכר חמשה בתים , השישי צורף בסוף המאה ה 19:
 
בית עבדין בי חושיימי ובית אחיו
בית משפחת ליאוזידיס ,רחוב רחל אימנו 39 ,בקומת הקרקע התגורר העשיר היווני שבנה על מנת להשכיר את הדירות לקציני ממשל בריטים ופקידיה ,בחזיתו היה תורן לדגל,
בית הקונסוליה הלבנונית , רחוב כובשי קטמון 32 , בית בסגנון הבין לאומי שהיה בן שלוש קומות , כיום נבנו עליו קומות נוספות העליונה אינה גמורה .
פנסיון לוירר , ששימש נופשים יהודיים בעיקר בחודשי הקיץ .
 
הפיקנטריה של עבדין בי חושיימי הוא נישואיו לאישה פולניה ממוצא יהודי בשם אדה אוספינסקי , את ביתו נטש עבדין עם אשתו בעת הקרבות ולמבנה נכנסה מפקדת הלגיון הירדני עם ספחים מצבא ההצלה העיראקי שחיכה לפקודה להיכנס לשטח עד בוש ומשלא נתקבלה הפקודה נסוג מהשטח.
סיפורה של כיכר קטנה בקטמון הישנה
 

השכונה שנבנתה בשנת 1889, שכונה שנחשבה כמערבית ביותר בזמן הקמתה,השכונה איננה ניצבת על רחוב יפו ,על מנת להגיע לשכונה נכנסים לרחוב נבון ממול שוק מחנה יהודה יורדים ברחוב וברחוב הראשון שמאלה אנו מגיעים למה שהיה פעם חצר השכונה וכיום משמש כמגרש חנייה.

אחד ממקימי השכונה היה יוסף ריבלין בהמשך לעסקנותו כגואל אדמות ומקים שכונות שמחוץ לחומות בירושלים,יחד עימו בבניית השכונה מציינים את יוסף מיוחס,דוד עמוס,שמואל ברוך כהנא,חיים מיכל מיכלין , יוסף רוזנטל שהיו חברים באגודת הרחבת ישוב ירושלים, כאשר הפסוק התנכי שהוליך אותם להקמת השכונה, היה הפסוקים מתהילים "פתחו לי שערי צדק,אבוא בם אודה יה" והפסוק "הרחיבי מקום אוהלך ויריעות משכניך ".

רוכשי הקרקע מידי הערבים היו הרב משה קנטרוביץ ( מאלצ'יר) הרב מרדכי שולמן והרב אלתר ברנבלום , מיד לאחר הרכישה של האדמה החלו להבנות בתי השכונה , בתחילה נבנו כעשרה בתים כאשר המטרה הייתה לבנות כארבעים בתים בשכונה בשנותיה הראשונות לאנשים שהצליח לשכנע לצאת מעבר להררי החושך מחוץ לחומות העיר העתיקה המגנות , לאחר שניבנו ארבעים בתים אלו נוספו לשכונה עוד מספר בתים בשורות נוספות.

רחוב יפו שכונת שערי צדק
 

השכונה נבנתה בשנת 2-1981, כאשר החברה המיישבת והבונה הייתה חברת המסחר הבוכרית, שלמה מוסיוף היה ממייסדי שכונת כרם שלמה ,בקרבת מבנה שערי צדק הישן באותה תקופה נבנו בשכונה כעשרים וחמש דירות,היא נחשבת כשכונה הבוכרית הראשונה בירושלים,השכונה צמחה ובשנת 1916 כבר גרו ששכונה 84 משפחות שמנו כמאתיים שבעים תושבים רובם לא היו בוכרים.

ירושלים שכונת כרם שלמה
 
שכונת בית יעקב דרומה משוק מחנה יהודה

זאת אחת השכונות הוותיקות בירושלים ובחלק שבגגות מבניה בשורה כלפי רחוב יפו קיימים כיפות כמו בבתי הערביים, האדמה לרכישת הקרקע נרכשה בשנת 1875 בידי היהודי האמיד בן ציון ליאון ,שראה אפשרות עסקית להקמת מקום שיהיה ניתן לחצוב בו אבנים לבניית הבתים בשכונות החדשות שהוקמו באזור  .

רעיון כלכלי זה נמוג ,לאחר שמכר את הקרקע בשנת 1877  ,למשה גראף שהיה חבר באגודת בית יעקב ועסקן בכולל הורדנא , האגודה הקימה את חברת הרחבת הבונים שהחלה את בניית בתי השכונה בשנת 1879,שמה של השכונה ניתן לה מהפסוק התנכי "כול נפש לבית יעקב שבעים נפש" , על פי התוכנית שבעים בתים תוכננו להבנות בשכונת בית יעקב.

 

 

 

שכונת בית יעקב דרומה משוק מחנה יהודה
 
ירושלים רחוב יפו 153-157 שכונת בתי סעידוף (סיידוף )

שכונת סעידוף נבנתה בשנת 1911 בידי יצחק סעידוף עולה עשיר מבוכרה ,בין שכונת בית יעקב  ובין בית החולים שערי צדק לשעבר (רשות השידור כיום) ,החלק הבולט בשכונה היה המבנה הארוך בצורת חצי קשת ,בן שתי הקומות שחזיתו  בקומת הממסד לכוון רחוב יפו היו 21 חנויות ובתי מלאכה בשורה רציפה , בחלקם האחורי של החנויות לכוון החצר האחורית היו דירות ושירותים חיצוניים משותפים, מעל קומת הממסד היו דירות למגורים שכללו בין שלושה לארבעה חדרים ובית כנסת ,לדירות בקומה השנייה צורפו מרפסות ומעקה ברזל,לקומה השנייה הוליך גרם מדרגות ליד שער הכניסה לשכונה .

בחלקו האחורי של המבנה הייתה חצר גדולה  ובה שני בורות מים , על בורות המים היה אחראי גבאי בית הכנסת חמוווי ,שבידו היה המפתח למכסה הברזל של בורות המים ,הוא היה אחראי לשאיבת המים בדליים ולחלוקתם באופן יחסי למספר הנפשות בדירה,

לאורך השנים החל להידרדר מצבו של המבנה ,בחצר הוקמו מבניים ארעיים ששימשו בתי מלאכה כמו מפעל זוהר משנת 1936 למוזאיקה ומרצפות מלט ובלוקים שותפות של דוד גוטליב – מ. בומץ ,לקומה השנייה נכנסו משרדים במקום הדיירים שפינו את הדירות.

לפני מספר שנים לאחר שחלק מהמבנה עמד בשיממונו החל שיפוץ המבנה ,בחצר פורקו המבנים והוקם בו מגדל מפלצתי ענק והשני בדרך ,כצעקתם של אוהדי ביתר בכדור רגל לגול הבא.

ירושלים רחוב יפו 153-157 שכונת בתי סעידוף (סיידוף )
 
המקבילה של השלג שירד בארץ בדצמבר 2013 ,היה השלג הגדול שירד בארץ ישראל בתאריך 20,2,1920 , כיוון שהמצב דומה למצב של היום ,אתאר את מה שנכתב בעיתון הפועל הצעיר מאותה תקופה בסגנון מצא את ההבדלים .
 

לפי התיאורים שנכתבו בעיתון ,סיפרו זקני ירושלים כי שלג כזה לא זכור להם בעבר (תרוץ מוכר נכון), הקשר עם חו"ל ומצרים בטלגרף בתנועת הרכבות ובים נותק, הקשר בין ירושלים ליפו נותק,תנועת הרכבת,העגלות והאוטומבילים חדלו לעבוד .

השלג בירושלים גרם להרבה היזקות (תרגום לנזקים) ,הרבה בתים נפלו,גגות קרסו ,עצים נשברו (אז לא הואשמה חברת החשמל במחדל) , הקור העז הגביר את מחלת השפעת ומחלות הריאה (מה זה מזכיר לי) ,בירושלים הופסקה התחבורה ,מצב שגרם לרעב בהרבה שכונות בירושלים, שלא ניתן היה לספק לחם ( מאפיית אנגל זרקה כעשרים משאיות עמוסות לחם בשלג (ספור החוזר על עצמו בעת ירידת שלג בירושלים ) .

ירושלים אגדה ירושלמית בשלג בשנת 1920
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור