דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים סיורים בשכונות ורחובות העיר

 
 
 
מושבת מוצא בוסתן ארץ חלב ודבש

עשרות בשנים אני מהלך בעונת הקיץ לחפש את ממלכת הילדות שלי, את עצי הפרי שנותרו בשיפוליה הדרומיים של מבשרת ירושלים וואדי מוצא , בבוסתן המיוחד הזה ניתן למצוא פירות שאנו קוראים להם באלדי ,מקומות שננטשו בידי הערביים בעת מלחמת העולם השנייה מבתיו של הכפר הערבי קולוניה .

בתחילת שנת 2012 הגיעו לביקור בחלקה ובבית דוד ילין במושבה מוצא הישנה ,אנשי הגן הבוטני הירושלמי , בעת סיורם עברו בשטח מסביב לבית בחלקתם החכורה של משפחת סומך , לתדהמתם גילו את פריחת עץ השזיף המפושק .

מושבת מוצא בוסתן ארץ חלב ודבש
 
רחוב הנביאים בירושלים סיור בבתי חולים

את שמו כרחוב הנביאים, קיבל הרחוב בעת השלטון הבריטי בעיר ,עד אז כונה הרחוב בשמות הבאים: רחוב בתי החולים בזכות 13 בתי החולים שהיו בו ובסביבתו , רחוב הקונסוליות לאור ריבוי הקונסוליות ברחוב, הרחוב האחורי כיוון שהיה המקבילה של רחוב יפו ,רחוב האצולה על שם בתי העשירים שבנו את בתיהם ברחוב .

 
יש הטוענים כי שמו הבריטי הנביאים , נגזר ממתחם נבי אוקשה בשמו הנוסף נבי קימר הסמוך , המקודש לכול הדתות בזכות הטענה כי במתחם קבורים שלושת הנביאים המקודשים :  משה,מוחמד וישו  ולכן מהנימוק הזה נקבע שמו של הרחוב בישיבת קביעת השם בתקופה הבריטית ישבו מנהיגים דתיים השייכים לכול הדתות וסמכו ידם על השם הנביאים.       

 

תחילת רחוב הנביאים בהיווצרותו כפי שהיה בסוף המאה ה 18-19 כאשר החלו לצאת מתחום חומות העיר העתיקה בואך מקבילה של רחוב יפו והדרך מירושלים לכוון נמל העיר יפו תושבים בני עדות שונות לרחוב הנביאים , כאשר יתרונו של הרחוב היה היותו שקט ולא ממוסחר בתחילה, ברחוב הוקמו כשלוש עשר בתי חולים ובקרבתו ,חלקם של בתי החולים החלו את דרכם בין חומות העיר העתיקה, אך יצאו מחומות העיר העתיקה , עקב צפיפות והתנאים הסניטריים הבלתי אפשריים בעיר העתיקה , עוד הוקמו מוסדות חינוך ואיך אי אפשר מוסדות המשרתים את מאמיני הדתות השונים.

 
רחוב הנביאים בירושלים סיור בבתי חולים
 
טחנות הקמח בירושלים העתיקה ומסביבה

הקדמה לטחנות קמח בירושלים

תחילת עיבוד הקמח בטחינה באבני רחיים החל בתחילת ההתיישבות לצורך זה הופעלו בעלי חיים שנרתמו ליצול במוט וסובבו את אבני הרחיים כמו : חמור,סוס,גמל וכוח אנושי של בני אדם, באותה צורה הופעלה מפרכת בתי הבד ליצירת שמן וטחינת גרגרי שומשום , ניפוץ כותנה או צמר,הפעלת משורים מכאניים לחרושת עץ ואבן ועוד.

 

טחנות קמח בתקופה הצלבנית

בתקופה הצלבנית היו שתי טחנות קמח בעיר העתיקה מופעלות בידי בעלי חיים בצידו המערבי של הרחוב המוביל לכנסיית הקבר אחת מול הכנסייה נקראה טחון אל עספור - טחנת הציפור.

 

טחנות הקמח בירושלים העתיקה ומסביבה
 
ירושלים רחוב יעבץ 3 פינת רחוב יפו 47 ביתו של יוסף מוסיאוף ( בנק קופת עם) יוסף מוסיאוף שנפטר בשנת 1921 ממחלה, יוסף היה האח של שלמה מוסיאוף,שהיה מראשי העדה הבוכרית וממקימי שכונת הבוכרים,חלק מביתו בחצר הפנימית ברחוב יעב"ץ נתרם להקמת "בית כנסת מוסיוף" , ליוסף היו ארבע בנים :אברהם ורעייתו ליזה תכשיטן,משה המתווך,אהרון ,ישראל  ושלוש בנות : רחל,שרה והצעירה שנקראה יפה וכינויה היה ג'מיאלה .

יוסף מוסאיוף נבחר לוועד העדה הספרדית בשנת 1906, בחצר ביתו שכרו אנשים חדרים אחת מהשוכרות הייתה המיילדת טובה בקלה ,שנטשה לאחר מכן ועברה לשכונת אבן ישראל.

לאחר מותו של האב יוסף מוסיאוף המשיכה המשפחה להתגורר במבנה ,עד שבשנת 1939 עבר המבנה לידי אברהם מוסיאוף הבן הבכור ,אז עבר המבנה שיפוץ הרחבה ושדרוג ושינה את חזיתו, כתוצאה מכך חלק מהמבנה הושכר לעסקים ולדיירים, כמו מועדון לחיילים ההודים בירושלים ששרתו בצבא האנגלי בתקופת מלחמת העולם השנייה.

ירושלים רחוב יעבץ 3 פינת רחוב יפו 47 ביתו של יוסף מוסיאוף ( בנק קופת עם)
 
חוות כנרת משה אינגברמן איש העלייה השנייה

שלוב סיפורו האישי של איש העלייה השנייה משה אינגבר – אינגברמן בהקמת חוות כנרת.

משה איש איש העלייה השנייה חקק לעצמו מוטו שעמו עבר בתחנותיו בקליטתו בארץ , המוטו שלפיו עבד היה – מה שהיה בעבר לא חשוב ואף לו נחשב, מה שחשוב הוא מה שיקרה.

משה אינגברמן עלה לישראל מחבל פודל ברוסיה ביחד עם אחיו אהרון בשנת 1903 כאיש העלייה השנייה, שבה מרבית העולים הצעירים הגיעו מרוסיה,הוא היה עלם צעיר בן 22 שנה בעל כינור ואהבה לנגינה,מניעיו לעלייה היו הרעיון הציוני ליישב את הארץ ,לאחר פרעות שעברו היהודים ברוסיה הלבנה בעת שגר שם.

חוות כנרת משה אינגברמן איש העלייה השנייה
 
יפו 31 חצר פיינגולד סיפורו של שלמה בן דוד פיינגולד

שלמה פיינגולד יהודי שנולד ברוסיה בשנת 1865 היה בעל דרכון רוסי, יהודי שלמד בישיבת וולוג'ין ברוסיה,  בגיל עשרים היגר לאנגליה שם עבד בבית הדפוס של כת יהודים מומרים בשם " בני ישראל הבריטיים " שעיקר אמונתה הייתה שמוצא היהודים הבריטיים ,הוא בעשרת השבטים שגלו מארץ ישראל, כיוון שעיקרי משנתם מצאה חן בעיניו המיר את אמונתו באמונה החדשה, למרות שיש הטוענים כי לא עשתה פעילות מיסיונרית לכת אלא ניסתה פשוט להגדיל את מספר מאמיניה , אך חלק ממאמיניה היו נוצריים שהאמינו בביאתו מחדש של ישו כשם שינם יהודים בבואו של המשיח .

שלמה פיינגולד מעולם לא הצהיר כי המיר את דתו לנצרות והמשיך לטעון כי הינו יהודי המאמין בעקרונות הכת, בשנת 1888 באנגליה נישא לאישה נוצרייה ממוצא סקוטי בשם אליזבט קורוויל ששמרה על אדיקותה כנוצריה עד מותה, ,היא הייתה בתה המאומצת של מרגרט פלמר ,אישה עשירה ואשת ציבור ידועה באנגליה,לבני הזוג לא היו ילדים ,  מרגרט פלמר הפכה לשותפתו בעסקים בארץ ישראל של שלמה פיינגולד ,  כיוון ששלמה פיינגולד המיר את דתו הוא לא היה אהוב בידי היהודים הדתיים שראו בו אויב

בשנת 1985-6 עלו שלמה פיינגולד ,אשתו אליזבט ואמה המאמצת מרגרט פלמר לארץ ישראל בדרכם התעכבו בפריז ושם הוציאו את העיתון " האמת " שבו בטא את דעותיו המומרות החדשות כיהודי מומר בערכי הרעיון של "בני ישראל הבריטיים".

יפו 31 חצר פיינגולד סיפורו של שלמה בן דוד פיינגולד
 
עין כרם ביתו הצנוע של הרטיסבון במנזר האחיות מציון

ביתו הצנוע של האח רטיסבון מנזר האחיות מציון עין כרם

האח המומר רטיסבון שגר במנזר השני שהקים בעין כרם ליתומים שהובאו לכאן מלבנון בעת הקרבות שהתחוללו שם על מנת ללמדם מקצוע והשכלה.

 

את מיקום המנזר על פי האגדות האורבניות קבע בנקודת קצה הקשת שראה מכוון כנסיית הביקור,קניית המקום גם כן מתוחכמת כיוון שהראיס המקומי דרש סכום עתק,אלא שרטיסבון הוא מצאצאי שר הכספים במלוכה הצרפתית עשה עיסקה סיבובית עם בעלי ממון מירושלים ומלבנון תוך הסתתרו מאחוריהם וקנה את המקום בשבעים אלף לירות במקום 200 שנדרש לשלם.

עין כרם ביתו הצנוע של הרטיסבון במנזר האחיות מציון
 
אכסניית בית סרגיי כיום מלון בוטיק

האכסניה ממוקמת בחלקו הצפון מזרחי של מתחם מגרש הרוסים ברחוב המלכה הלני מספר 13   .

מבנה האכסניה לצלייני הכנסייה הרוסית שהגיעו במספרים גדולים החל בסוף המאה ה 18 עקב הצורך הרב למקום לינה לצליינים שהחל בסוף המאה ה 18 , הכנסייה הפראווסלאוונית הרוסית של ימי שלטון הצארים בימי רוסייה הלבנה, בסוף המאה ה 18 נרכשה חלקה מחוץ למתחם הרוסי של מגרש הרוסיים של היום ונבנתה אכסניה לצליינים על שם הנסיך סרגיי רומנוב, בנו של הצאר אלכסנדר השני,אחיו של הצאר הגדול אלכסנדר השלישי,הנסיך סרגיי  שימש בתפקידו  גם מנהל החברה הפראווסלאוונית האיפריליסטית הרוסית בפלשתינה.

 

אכסניית בית סרגיי כיום מלון בוטיק
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור