דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים סיורים בשכונות ורחובות העיר

 
 
 
ירושלים מנזר עמק המצלבה
מנזר עמק המצלבה
הכניסה בתשלום
המנזר ממוקם בין שכונת ניות לרחביה ,אל פתח המנזר מוליכה שדרת סותה רותסווילי שאת צידה המערבי ליד הגדר לאורך 300 מטר היתה השדרה הגדולה בארץ לאוג בורסקאים או כפי שגם נקרא סומק ,אשר בגרגריו משתמשים הן להכנת העור לתפירת נעלים או לבישול, לפני חצי שנה נכרתו העצים  בתהליך שיפוץ גדר המנזר ,בתוך מתחם המנזר שכן צבי בעל קרניים שהיה חברו של כלב המנזר קיימת תמונה של החיים ביחד האמת שבעת ביקורי חיפשתי אותו אך הוא לא היה.
 
מנזר עמק המצלבה נבנה על פי החפירות שנעשו במקום בסוף המאה החמישית ובמאה השישית לספירה מיקומו נקבע על פי האגדה וספור שכתוב בברית החדשה ששורשיו במאה ה 11 ובמאה ה 17 הדן במלחמה על הצלב הקדוש, לפי המסופר בכנסייה היוונית האורתודוכסית  זהו המקום שממנו צמח העץ שהכינו ממנו את הצלב של ישו,כמובן משערים כי עץ זה נבט מגלעין שהיה בבגדיו של אדם מאותה התקופה שנקבר שם  ,סימן לכאורה של העץ מצוי בתוך הכנסייה בחור מכוסה בטבעת פליז המציין כי כאן היו שורשי העץ וכמובן תיבת התרומות, על קירות החדר שנחשב כקדוש ביותר מספר ציורים המתארים את צמיחת העץ וקדושים שונים של הכנסייה.
 
על פי הספרות את המקום הקימה הלנה  אמו של המלך הביזנטי  קונסטנטין בשנת 1325 לספירה אך מבחינת הארכיאולוגיה שערך יוספלניוס במקום נבנה המקום במאה חמישית  - שישית  ,כפי שברור הוא  שהמקום נהרס בכיבושי הארץ ונבנה שוב על חורבות קודמות.
 
על פי ספור הפסיפס שהיווה את רצפת המבנה בקפלה ונלקח למקום אחר וכיום אנו דורכים על שרידים ושחזור, המקום נחרב לראשונה בשנת 612 ,שופץ שוב בידי עולי רגל מאיבריה בספרד חלקו עבר לידי הכנסייה הגיאורגית במאה החמישית  ,כמו בעוד כנסיות שהתחלקו למספר כתות וזרמים, שופץ בתקופה הביזנטית במאה השישית ,נחרב במאה השביעית בעת הכיבוש המוסלמי ,שופץ שוב בתקופה הביזנטית ונמכר לבסוף לכנסייה האורתודוכסית היוונית כאשר חלק מהזכויות שמורות לכנסייה הגרוזינית –גיאורגית.
 
בכנסייה שרתו מספר פילוסופים בעיקר בסביבות המאה ה 12 ,והראשון מהם הוא הפילוסוף שאר האוצר הגרוזיני של המלכה ,  שותה רוסתווילי שהגיע לכניסייה על פי הסברות :
1 סוטה  שהיה לוחם ידוע ומפקד  התאהב במלכה הגרוזינית ולאחר שסילקה את בעלה  קיווה לתפוס את מקומו אך הוגלה והגיע למנזר עמק המצלבה .
2 רצונו לעסוק בפילוסופיה וכתיבת ספרים ושירים.
 
סותה רותסווילי כתב בעת שהותו במנזר את ספרו הידוע הכולל אלף ומאה חרוזים והנקרא עוטה עור הנמר הדן באהבה שאיננה ניתנת לכבות , על פי הסברות אלגוריה לאהבתו למלכה קטרינה.ספר ידוע במסורת הגרוזינית.
ירושלים מנזר עמק המצלבה
 
תצפית טיילת ארמון הנציב
תצפית טיילת ארמון הנציב
הכניסה חינם 
איך להגיע בנסיעה מדרך חברון לכוון בית לחם,יורדים לכוון שכונת ארמון הנציב, משיכים לנסוע ברחוב דניאל ינובסקי עד רחבת החניה מצד שמאל של טיילת שרובר,לפני הכניסה לשכונה ולפני מתחם מטה האום בכניסה לארמון הנציב,
מידע
טיילת ארמון הנציב מורכבת משלוש טיילות השלובות זו בזאת,אך נבדלות במבנה האדריכלי שלהן,טיילת דניאל האז,טיילת גבריאל שרובר,טיילת ריצרד גולדמן,
הטיילות נוף המורכבת ממספר מפלסים של טרסות,המחוברות פיזית ,ומהן נשקף נוף חומות העיר העתיקה ,גיא בן הינום,במקום שבילי הליכה,פינות מרגוע הכוללות ספסלים ושולחנות,שירותים,
טיילת דניאל האז,הקרויה על שם חייל חלל ממלחמת שלג,הטיילת הראשונה בטיילות  ארמון הנציב ,אורכה כחמש מאות מטר ,מקבילה לרחוב ינובסקי,משמשת כחגורה ירוקה לירושלים,תצפיות נוף,בנויה בראש הרכס,בצורת דגם  אמת מים ,בטיילת רחבה למופעים ובית קפה מסעדה עם מרפסת נוף.
טיילת גבריאל שרובר, לזכרו של הבן גבריאל שנפטר,היא הקרובה לכניסה לשכונה,בשלוב סגנון כפרי ומדברי,לאורך הטיילת פרגולות מצילות,וספסלי מנוחה וצפייה בנוף,במרכזה של הטיילת רחבה פתוחה למופעים,ושחזור מוביל מים לירושלים מימי הבית השני,עצי זית וצמחיה נטעו לרב,במקום בית הקפה והמסעדה נטושים זכוכית החלונות שבורים,הגג פרוץ,שאריות צמחים ושיחים שנבלו עומדים במקום, הצמחייה הוזנחה והמכל מקרין לכלוך , אין שירותיים במקום .אומנם ניתן להמשיך בטיילת עד שכונת אבו תור הסמוכה לרחוב נעמי, אך צריך רכב מאסף או לחזור בדרך.
טיילת ריצרד גולדמן,לעקוף את מתחם מטה האום מימין בכביש רחוב אצר,לעצור ליד האנדרטה לסובלנות.להמשיך 800 מטר הכניסה מצד שמאל ניתן להכנס ברכב,הטיילת הנקייה והיפה מכולם,הטיילת המזרחית ביותר מביניהן,הטיילת נמתחת מארמון הנציב עד יער השלום,בטיילת מצפור נוף עם הסברים ושרותיים נקיים מתחתיו,שרידים ארכיאולוגיים אשר נתגלו בחפירות במקום,ושרידי אמת מים מתקופת בית חשמונאי,עקב קרבתה למזרח העיר היא המטויילת פחות מהשאר,הטיילת מכילה איזור פיקניק פעיל וכן את גן הסלעים, אשר במרכזו מערה שנתגלתה תוך כדי הקמת הטיילת,
גן שרמן,ממוקם ממול לכניסה למטה האום ארמון הנציב,במקום מצפור על עמדת בטון וחרכי ירי,בחלק הנמוך של בגן,ברחבה
פסיפס תאור אמות המים, אשר בו ממוקם פסל בצורת חרוט של הפסלת הלן אסקבדו,להמשיך עוד כמאה מטר דרך רחבת הדשא,מגיעם לרחבת בטון שבמרכזה פסיפס,הפסיפס מתאר את דרכן של שתי אמות המים להולכת המים לירושלים,אמת ביאר ואמת ערוב,שתיהן יצאו מזרחית מבריכות שלמה ועין ערוב לבית לחם ולירושלים.מתחת לפסיפס נחצב פיר המגיע לנקבת המים השניה.
אנדרטת הסובלנות,
ממוקמת 100 מטר מצד שמאל של הכביש העוקף את מטה האום מימין,על מבנה ששביל סלול מוליך סלילונית עד האנדרטה או מצדו השני כבש אלכסוני המיועד לעגלות נכים,,אנדרטה ממתכת המתנשאת לגובה 10 מטר,עמוד מתכת המחולק לשני חציים,ובינם נטוע עת זית מברזל,אשר ענפיו ועליו מנסים להתחבר ולקשר בצורה סימבולית במחלוקות בין העמים ,שלושה אנדרטאות מאבן שעליהם מוטבע בעברית,ערבי ואנגלית, רעיון הסובלנות בין הדתות והעמים.
תצפית טיילת ארמון הנציב
 
טלביה ווילת אמין ג'מל
סיפורה של ווילת אמין גמל בשכונת קוממיות או בשמה הקודם טלביה
המלצה חמה לביקור
משפחת גמל הייתה משפחה ערבייה נוצרית פרוטסטנטית עשירה,  שעסקה במסחר ,בני המשפחה היו עורכי דין ורופאים וחיו כמיטב המסורתיות של החמולות באזור אחד, את בתיהם נטשו בני המשפחה בעת מלחמת העצמאות כיתר דיירי טלביה הערבים נוצרים או הערביים יוונים  .
 
ועל אחת הוילות בשכונה  של אמין גמל ברצוני לספר , הווילה ברחוב מאנה 4 בטלביה הווילה נבנתה בשנות השלושים של המאה ה 19 ,לידה שכנה הווילה של אחיו  שיבלי גמל ברחוב מאנה 6   וביתו של אח נוסף עם בית אניס גמל ברחוב אלקלעי 9 הסמוך שלאחר סילוקה של המשפחה השתלטה עליו מפקדת לחי, בהמשך מועדון משרד החוץ ,לאחריו מועדון לעולה וגינה לחתונות  וכיום בתנופת בניה מעליו.
 
ווילת אמין גמל מבנה דו קומתי וחצר אירוח גדולה,  נחשבה לאחת היפות בשכונת טלבייה בביקורי בסוף 2010 היא הושארה עדיין במצבה ,מעט מרוטה אך יופייה זוהר עד היום לקומה השנייה מוליכה שורת מדרגות בנוסח הארמונות באירופה קסם של גרם מדרגות .
 
הווילה האחרונה נותרה בשיממונה בקצה רחוב מאנה, מעל המתחם הקאפוציני ברחוב דאיזראלי ,הווילה שנחשבה ונחשבת לאחת היפות עד היום בירושלים ,גם לאחר כשמונים שנה לאחר בנייתה, נראית כפרח מרוט בשדה קוצים , להערכתי לא ירחק היום ובעל ממון וקשרים טובים, יגלח ווילה זאת ויצמח פרונקל חדש בעיר .
 
לאחר שאוכלסה הווילה בקומת הקרקע בידי האדריכל רפאל בן דור עד שנפטר בשנת 2000
תיבת הדואר שלו , המחלידה על חומת הכניסה עדיין מלאה בדברי דואר , בקומת העליונה התגוררה ומתגוררת משפחת השופט בנימין הלוי , ששימש כשופט בבית הדין העליון , אשתו ובתו התגוררו בדירה העליונה , בתו מיכל אף התפרסמה בעירנו כמורת יוגה מפורסמת ,היא עדיין מתגוררת במקום,בקומת הקרקע שהתפנתה חולקה לכמה דירות מתגוררים שוכרים שונים, כמובן שהשער שהיה בזמנו נעקר ונעלם אך החצר הגדולה משדרת רוגע ושלווה כמו בכפר ,הרחק מהמולת העיר.
 
אחרית דבר
את המולת העיר תופסים בוני מפלצות המבנים החדשים וכלי המשחית שבידם ,במבניהם החדשים , הפורסים את ראשם לרקיע כמו חמניות והאיוולת הנוראה במעשה ,כיוון שלא הושתתו עליהם חוקי השימור, ירד הכורת על אחיותיה של הווילה  והבתים הנפלאים פשוט גולחו והתאדו .
טלביה ווילת אמין ג'מל
 
שכונת ג'וראת אל ענב ותחנות הקמח

שכונה מעניינת זאת שהוקמה מחוץ לחומות בשנת 1892-4 והתקיימה עד פתיחת מלחמת השחרור ב  1948 , השכונה הוקמה באזור שבין בריכת השולטן לבריכת ממילא לשיפולי כפר הוילות של היום עיר דוד ומתחת למגדל דוד כיום חוצות היוצר,השכונה כללה כארבעים בתים המיוחד בשכונה היה הרכב התושבים , יהודים וערביים חיו אלו לצד אלו בבתי השכונה.

בשכונה הוקמו שתי תחנות קמח אחת שהופעלו במנועים.

 

אחת הייתה שייכת למשפחת הלחם ברמן, בנם יהושע רכש בשנת 1886 את שרידי טחנת ניפוץ הכותנה בשוק הכותנה - שוק הכתנים בעיר העתיקה והסב אותה לטחינת קמח,  חיבר לה מנוע שסיפק חשמל למערכת הטחינה והפעילה, ,טחנת הקמח בגורת אל ענב של ברמן פעלה עד 1947 ואת מלאי הקמח שנותר בעת הנטישה, ליווה משמר בריטי עד למאפייה במאה שערים של המשפחה .

 

זאת הייתה אחת מטחנות הקמח שהפעילה המשפחה,את הטחנה פתח לאחר שפתח את סניף חנות הלחם של הוריו בשנת 1880 ברחוב יפו ,כיום נותרו בחוצות היוצר  שתי אבני ריחיים, שמונחות בכניסה לחוצות היוצר ואלו נותרו מהמאפייה.

 

שכונת ג'וראת אל ענב ותחנות הקמח
 
ירושלים מנזר סנט קלייר באבו תור
מנזר סנט קלייר באבו תור
מנזר סנט קליר היווני אורתודוכסי השייך לנזירות הפרנציסקאנית ברחוב אלבק .
 
בבוקר צח הלכתי כדרכי בהליכת הבוקר ופתאום כאשר עברתי ברחוב אלבק בגבול תלפיות אבו תור לאורך חומות המנזר, נקרה  בפני שער ברזל פתוח  ,אשר תמיד היא סגור בכניסה למנזר.
 
המנזר הוקם בסוף המאה ה 18 תחילת ה 19, התגוררו בו בתחילה שמונה נזירות פרנציסקאניות, מן המסדר של קלייר , את המנזר בנו כמעט שלושים שנה את אבני המבנה והחומה הביאו ממחצבה באזור בית לחם, בהעמסה על חמורים שני אבנים על חמור בהליכה בשבילים משובשים , חשבו על הרעיון של העברת האבנים במשך שנים רבות.
 
אזרתי עוז ונכנסתי לחצר המנזר ,משעול ארוך מוביל לחצר המנזר ולגינה ,שני מבנים עיקריים בשטח הגן מבנה מגורים והכנסייה בן שתי הקומות  ,ומבנה למגורים ואוכל,בשטח הגן היו מפוזרים כסאות פלסטיק ושולחנות ופסל מרים במשעול ואחד נוסף תלוי בחזית המבנה משמאל לכניסה לכנסייה.
 
הנזירות היו עסוקות בתפילה כל שלא יכולתי לצלם את הכנסייה בחלק הפנימי .בכניסה למשעול הכניסה ממוקם שער ברזל ומעל לקשת שמעל לשער ניצב צלב ומתחתיו כתובית קטנה של שם הכנסייה .
 
משמאל לשער ידית משיכה המחובר בחוט ברזל ארוך ,לפעמון התלוי בסוף המשעול ליד חדר האוכל המשמש את הרוצים להיכנס.
 
שער נעול נוסף בקצה הגינה  מחבר את המנזר לכנסייה איטלקית בשם  בית הלבבות הקדושים  שטח הכנסייה מחולק כיום לשתי חלקות וכולל גם את הכנסייה האיטלקית אשר נרכש מן היוונים וכיום שייך  לאיטלקים
 
החלק החדש של הכנסייה בסגנון חדשני מודרני נבנה בזמן שיא של שנה וקצת ומשמש לצליינות.
בחלק התחתון נבנתה קפלה לתפילה.
 
בעבר בשטח של הבניה החדש שכן מגרש כדור רגל שננטש , הכנסייה החדשה ניצבת בפינת הרחוב דרך חברון ורחוב נעמי .
 
בשטח גובל עם המנזר  היה מבנה שהייה שייך לאישה נוצרייה , בייתה התפורר וחורבותיו שנותרו נמצאים בחזית הכנסייה החדשה היפוך של ישו בחדש.
ירושלים מנזר סנט קלייר באבו תור
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור