דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים סיורים בשכונות ורחובות העיר

 
 
 

את שמה קבלה השכונה משמו של הרב רבי יעקב שאול אלישר שנשא בתואר הראשון לציון ואביו של ניסים אלישר שהיה בין היזמים לבנותה,האדמה נקנתה בשנת 1908 , לכול מתיישב הוקצה שטח של 1500 אמה מרובעת ,לבניית בית ושטח אדמה לגידולים חקלאיים סביבה,חלק מהסוחרים העשירים שרכשו את השטח ייעדו אותו למכירה של חלקים קטנים לבניית בתים לאנשים שירכשו מהם חלקות קטנות אלו, חלק מהעשירים רכשו מההתחלה את הקרקע ייעדו אותה לבניית בית קיט ובוסתנים.

בקצוות השכונה נבנו מספרי מבני ציבור גדולים כמו: בית היתומים דיסקין במעונו החדש,בית החינוך לעיוורים מסביב לשכונה הוקמו שכונת בית הכרם ושכונת מונטיפיורי הלוא היא קריית משה.

גבעת שאול ספור העלייה הקווקזית

ספור שכונת גבעת שאול הממוקמת בחלקה המערבי של ירושלים , שכונה שקבלה את שמה בעת הקמתה בשנת 1908 ,משמו של הרב הראשון לציון יעקב שאול אלישר ,שכונה שהקמתה נועדה לפתח חקלאות לצרכי העיר ולהתפרנס מתוצרתה, מייסדיה הראשונים של השכונה היו עולים מהקווקז שברוסיה .

בני העדה הקווקזית היו אנשים דתיים שהאמינו כי הם הוגלו מארצם בידי מלך אשור ,מכוח רצונם לעלות לארץ ישראל ואמונתם הדתית, עלו קרוב לאלף בני העדה הקווקזית לארץ ישראל ,חלקם הגדול התיישב בירושלים חלקם במושבות וחלקם בעיר יפו ,הקווקזים שהתיישבו בירושלים מפאת רצונם לחיות ביחד ולשמר את מנהגיהם ועליית רבם הראשי רבי יעקב יצחקי ,הוחלט להקים עבורם בשנת 1909 את השכונה גבעת שאול , לאחר שרכשו אדמה בנקודה .

קבוצת הקווקזים שהתיישבה בירושלים בראשו של ששון מכתייב , שבנה בשכונה בית והקים רפת שמנתה פרות רבות ועדר כבשים שיצאו לשדות עם רועים בני העדה , תוצרת החלב וייצור גבינות יועדו לתצרוכת הציבור היהודי בירושלים, עוד בנה מכתייב ,חנויות ובתי מלאכה בשכונה בעבור חבריו הקווקזים בשכונה שיוכלו להתפרנס .

בתקופת מלחמת העולם הראשונה בעת כיבוש הארץ בידי הבריטים מידי השלטון העותומאני מכוון שמיקומה היה על כביש הכניסה לירושלים ,בשטחה של השכונה נחפרו שוחות לחימה והוצבו בה תותחים למניעת הכניסה של הבריטים לירושלים , השכונה שחרבה במלחמה הוקמה מחדש לאחר המלחמה בשנת 1919.

לאורך השנים שלאחר הקמתה, סבלה קשה מחדירות אנשי כנופיות גניבות וביזה ומעשי פגיעות בנפש ,במיוחד בתקופות של המאורעות ,משום שהייתה מוקפת בשכונות וכפרים ערביים , לאחר מלחמת השחרור וחלוקת ירושלים בשנת 1949 , הועברו חלק ממפעלי העיר לאזור התעשייה שהוקם בחלקה הדרומי מערבי של השכונה, חלק ממבני התעשייה הוקמו על שרידי הכפר דיר יאסין .

 
ירושלים שכונת גבעת שאול
 
ירושלים שוק מחנה יהודה

כאשר מפשפשים בתולדות הקמת שוק מחנה יהודה אנו מתבוננים בחלקה אחת מני רבות שרכשה משפחת וולירו לאורך דרך יפו בירושלים, חלק מבני המשפחה התנגדו לרכישת האדמות הללו שהוגדרו בפיהם כישימון,אדמות אלו שנתגלו בהמשך כמכונה ליצירת כסף.

אחד מהמגרשים הריקים הללו ,של משפחת אהרון חיים וולירו היה ליד שכונת מחנה יהודה , כיוון ששכונות יהודיות החלו לצוץ מחוץ לחומות העיר העתיקה לכוון צפון מערב העיר בדרך המוליכה לנמל יפו מירושלים, נוצר צורך טבעי למזון במיוחד לירקות ולפירות על מנת לספק צרכיהם של התושבים בשכונות היהודיות החדשות שנבנו , עד מהרה הבינו זאת תושבי הכפרים הערביים של ליפתא,שייח באדר,דיר יסין , קלנדיה  בצורך זה והחלו להביא את תוצרתם החקלאית למגרש השומם הקרוב לשכונות היהודיות בשנים 1870 בערך ואילך .

כאשר הזמני הופך אט אט לקבע תוך תקופת זמן קצרה ,הקימו הפלאחים הערביים סככות ודוכנים מעץ לממכר תוצרתם על השטח הריק,דוכני עץ אלו התחלפו במבני מחופים פח וצריפים ששימשו כחנויות,כיוון שהמגרש היה שייך למשפחת וולירו נקרא השוק בתחילה שוק וולירו.

 

ירושלים שוק מחנה יהודה
 
ירושלים העתיקה שער יפו באב אל חליל

השער ממוקם באמצע החומה המערבית של העיר ליד מגדל דוד .

השער נבנה בשנת 1538,שימש דרך מעבר ראשית לעיר העתיקה,והיה היחידי אשר נפתח בלילות לצרכי מעבר מתפללים מבני כל הדתות,השער מוגן בידי בית שער ,שעליו הותקנו אמצעי הגנה נרחבים.

 

בתקופה העותומאנית חשיבות השער עלתה, והפכה ככניסה הראשית לעיר העתיקה ואלפי בני דתות שונים חלפו דרכו כאשר נכנסו בין חומות העיר העתיקה , כיוון שהיו מודעים התורכים לחשיבותו המרכזית ,הם הציבו לעיתים גרדומים בעת ביצוע גזרי דין על מנת להציג מסר מפחיד לתושבים שיזהרו .

ירושלים העתיקה שער יפו באב אל חליל
 
רחביה רחוב רשב"ג 7 רחביה ביתו של פרופסור הלל מתתיהו (ביל) דלסקי ז”ל

עד מותו גר ברחוב רשב"ג 7 רחביה

מעט על תולדות חיו

פרופסור הלל דלסקי נולד בדרום אפריקה בשנת 1926 ומת בשנת 2010 בגיל 84 שנים,  כאשר מלאו לדלסקי שמונה עשר שנה התנדב לצבא ונילחם כמתנדב בחיל המשלוח של דרום אפריקה באיטליה בשנים 1945-1944, לאחר המלחמה התנדב במסגרת מח"ל לצבא בארץ ישראל,כמפקד צוות תותחים בחזית הדרומית ,כאשר הסתיימה מלחמת השחרור עלתה משפחת דלסקי האב האם והתינוקות בשנת  1952 כעולים לישראל.

לאחר עלייתו הצטרף לסגל המורים באוניברסיטה העברית כמורה לאנגלים ובהמשך כפרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית בשנת 1976, תחום התמחותו סופרים וספרות אנגלית במאה התשע עשר והעשרים, חתן פרס ישראל לספרות אנגלית בשנת 2000 , פרופסור הלל דלסקי חקר בספרות האנגלית וכתב כשבעה ספרים מחוץ לעבודות על הסופרים : לורנס,תומס הארדי,צ'ארלס דיקנס,ג'וזף קונרד , ספר על רומנים אנגליים קלאסיים ,יסודות ומוסכמות של הרומן האנגלי במאה התשע עשר מספר כרכים .

 

רחביה רחוב רשב"ג 7 רחביה ביתו של פרופסור הלל מתתיהו (ביל) דלסקי ז”ל
 

כאן אספר על הטקס המרגש שנערך היום ליוסף לחנה ,בהשתתפות משפחת המנוח שהגיעו מצרפת , מתן וילנאי סגן שר הביטחון ,רובי ריבלין יו"ר הכנסת ,מחט כרמלי ,קציני צבא ומשטרה וכמאה נוכחים חלקם ממש מבוגרים .

 

עשרות שנים ניצבה מצבה בין המצבות של חללי קרב גנין ממלחמת השחרור ,השנייה והרחוקה בתמונה בשורת הזוגות השנייה מלמעלה , בסך הכול 44 קברי אחים מנופלי החטיבה בקרב בתאריך 3.6.48 מתוך 46 שנפלו בקרב ,הגופות הוחזרו לישראל שנתיים לאחר מלחמת השחרור כאשר הגיעו הגופות הם נקברו בחלקת הארבעים וארבע.

 

על מצבתו היה חרוט רק השם יוסף  לחנה , כיוון שהקרב נשכח והיה עלום החליטו מספר חיילים מהגדוד לספר את סיפור הקרב  יריעת המחקר הורחבה והוחלט לכתוב ספר על תולדות העיר גנין בשם עיר גנים ,  מיום היווסדה עד ימינו אנו כולל הקרבות שהתחוללו בה ובסביבתה  ולזכר הקרבות של חטיבת כרמלי וחקר הקרבות אשר בהם השתתפה, קרה המקרה המר ובמלחמות ישראל נפל חברו של אורי שגיא שמואל וייס , באזור העיר גנין בשנת 2002 ולזכרו ולזכר חבריו שנפלו גם במבצע חומת מגן בשנת 2006 נכתב הספר.

הר הרצל יוסף לחנה סיפור המצבה העלומה
 
בתים מפורסמים ברחוב הנביאים
בתים מפורסמים ברחוב הנביאים מהמאה ה 18 – תחילת ה 19
בית הינדייה רחוב הנביאים מספר 2, מבנה בן שלוש קומות ,בקומת הקרקע כיום בית מסחר ומעליו אכסניה לצליינים.
אכסניית פייסל רחוב הנביאים 4 משמש למגורים נבנה בתחילת המאה העשרים .
בית מחנים ברחוב הנביאים 13 , ראה מאמר
בית הספר הסאלזיאני ,נבנה בשנת 1925 ברחוב הנביאים 15 כיום שייך למשרד החינוך, ראה מאמר
בתי דוזדאר  רחוב הנביאים מספר    16-18, שני מבנים שנבנו גם כן בידי מוסלמים, נתגלתה בזמנו רצפת פסיפס של כנסייה מהמאות 6- 4 לספירה מעבר לקישוט ברצפה הייתה כתובת בארמנית, המבנים בני שתי קומות וגג רעפים,נבנה בסוף המאה ה 19 משמש כיום כקופת חולים .
אכסניית רעמסס רחוב הנביאים 20 , מבנה אבן בן שתי קומות.
בית משפחת ברמן רחוב הנביאים 19-21-23 מבנים בבעלותם של בעלי מאפיית ברמן  נבנה בשנות השלושים מאה ה 19 , מבנים  נטוש לשימור , ראה מאמר
בית הבישוף - בית קלק – בית המיסיוןבית פניציה , המבנה נבנה בשנת 1876 ,ממול לקונסוליה האתיופית, בית החברה המיסיונרית האנגלית  רחוב הנביאים מספר 25, מבנה בן שתי קומות מוקף חומה גבוהה ובתוכה חצר שאורוות סוסים הייתה ממוקמת בה , בית מלאכה לתיקון כרכרות ועגלות, ביתן שמירה קטן וגינה שניטעו בה עצי ברוש שחלקם יבשו מחוסר טיפול, כאשר עולים לבית בחזיתו במערכת מדרגות למרפסת הקדמית   ראה מאמר.
     
   
בתים מפורסמים ברחוב הנביאים
 
תלפיות אגדת סמטת הכלב בלק הירושלמית

ספור סמטת בלק מצטרפת לספורת העגנונית ,שנכתבה בביתו של עגנון בשכונת תלפיות.

 

סמטה ברזילי ,שזכתה לשם חדש בשכונת תלפיות , החליט מישהו מדייריה לשנות את שמה לסמטת הכלב בלק ,למרות שבשילוט העירייה נקרא הרחוב ברזילי ,הסמטה ממוקמת בתחילת רחוב קורא הדורות בפניה הראשונה שמאלה , בתחילת הסמטה ,ממוקם שלט העירייה הכחול ,המספר את סיפורו של הסופר והעיתונאי ברזילי ,אך אחת המשפחות ברחוב החליטה לשנות את שמו של הרחוב לסמטת בלק.

 

אין לי מידע על בלק פרט מה שנכתב על שלט הנחושת שנתלה על גדר הסמטה , הכלב בלק חי בשנים 1995 -2008  , כפי שכתבו בעליו  בשכונה וסמטה זאת, הייתה ביתו השני והוסיפו הוריו האוהבים : כול יצור חיי אפילו כלבלב הוא במרכז היקום .

תלפיות אגדת סמטת הכלב בלק הירושלמית
 
הר הרצל פינות לא מוכרות סיפורים שמבפנוכו

ביקור בערב יום הזיכרון לחללי מלחמות ישראל  וסיפור מרגש שחוויתי

 
החלטנו לבקר בהר כפי שאנו קוראים , הן לצורך אישי והן לא להירמס בידי עם ישראל וחשבתי כי אספר על מספר מקומות שאין מבקרים כאשר מבקרים בבית הקברות.לדעתי בין  10 - 20   אנדרטאות , הוקמו לאורך השנים בבית הקברות הצבאי שבהר הרצל,  האחרונה בהם היא האנדרטה לזכר המתים בדרכם לישראל ממדינת אתיופיה במבצע נחמיה  ,אנדרטה זאת ממוקמת בנקודה גבוהה משמאל לשער הכניסה מחוץ לגדר בית הקברות למה ? ככה.
 
בחלק מהחלקות  שבהם מוצבות אנדרטאות נערך טקס שנתי , מחוץ לטקס הכללי הקבוע שנקבע ביום ד באייר על פי הוראת בן גוריון לזכר יום נפילת גוש עציון , על פי האומדנים חמישים אחוז מהנופלים היו משרידי הגטאות ומחנות הריכוז שעלו ארצה , אלא שחלקם שעלו מקץ מלחמת העולם השנייה ובתקופה עד מלחמת השחרור נספרו כישראלים למרות שצריך להגדירם על פי הכלל השני.           
הר הרצל פינות לא מוכרות סיפורים שמבפנוכו
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור