דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ראשון לציון נס ציונה וגדרה

 
 
 

בהסבר פשוט: היא נקודה בולטת בשטח ,שמקשרת בין המפה לשטח בזכות נקודות קישור, ביחס למיקומם המדויק והיחס לגובה פני הים ובמיקומם המדויק ברשת הקואורדינאטות העולמית, רק לאחר שקובעים בשטח את נקודות טריאנגולציה שממנה רואים לפחות עוד שתי נקודות טריאנגולציה וביחד השלושה יוצרות משולש על המפה ובשטח.

רשת נקודות הטריאנגולציה ששימשו בתהליך לרישום הקרקעות בטבו

בעת שרכשו היהודים קרקעות מידי הערבים בארץ ישראל ,נשלחו מודדים לבצע את המדידות ,לאחר שסיימה יחידת המודדים את סימון השטחים שנרכשו במדויק ,החלה עבודת הניירת המנדטורית של הכנה ורישום הקרקעות בספרי האחוזה (הטבו).

לניירת זאת צורפו מפות חתומות על ידי המוכרים, השייחים של השבטים (בעלי הרכוש) תוך ציון מה חלקה ומיקומה של כול משפחה בנכס הנמכר, לאחר החתמת המפות גם בידי השייחים של החלקות ובעלי החלקות הסמוכות לשטח שנרכש, על מנת למנוע סכסוכים בעתיד, בנוסף הוגשו גם מסמכים המאשרים כי השטחים היו שייכים למוכרים בעשר השנים לאחור.

נקודת טריאנגולציה לצורך מיפוי ומדידת שטחי קרקע
 
חנקין ספור היסטורי ממפגש עם עיסא עורך העיתון פלשתין

בסוף נובמבר 1930 נערכה פגישה בבית אחד ממכובדי העדה המוסלמית בארץ ישראל פגישה זאת נערכה לאחר פרסומים וקריקטורת שפורסמו כנגד היהודים ובמיוחד כנגד חנקין על רכישת אדמות של בעלי קרקעות ערביים לטובת התיישבות יהודית בארץ ישראל, כתבות ואיורים פורסמו בעיתונות הערבית ובעיתון פלשתין במיוחד , שחנקין זעק כנגדם ,האמת שאת הפגישה יזם המכובד המוסלמי בלא ידיעת שני הצדדים להזמנתם לאותה פגישה.

 

פתח חנקין ואמר לעיסא עורך העיתון ששניהם מסורים לארץ ישראל ואולי מוטב שישתפו פעולה ליצירת עתיד משותף לשני העמים,בתשובתו לחנקין טען עיסא כי לשניהם מטרות שונות במסירותם ושאיפות טריטוריאליות שונות לשני העמים.

 

חנקין שח לעיסא שכדאי שיעזבו את החזיונות כיוון שהעם הערבי, הבין שלא ניתן לזרוק את היהודים לים כשם שאין אפשרות לעקור את הערבים מאדמותיהם,לכן מוטב אולי שישבו ויחליטו על גורלם,השיב לו עיסא כי הוא מסכים לאמרות הללו אך בפיו הצעה.


חנקין ספור היסטורי ממפגש עם עיסא עורך העיתון פלשתין
 
ראשון לציון בית הספר העברי הראשון חביב
ראשון לציון בית הספר העברי הראשון חביב
כתובת רחוב אחד העם 7  ,בסמוך לבית הכנסת הגדול  ולבית פקידי הברון. ראשון לציון
טלפון לתאום 
מידע  
בית הספר העברי הראשון שנוסד בשנת 1886,בית הספר נקרא בית הספר העממי עד שנת 1951  בשנה זאת שונה שמו לבית ספר על שם דב לובמן חביב שהייה עסקן,יור המועצה וכורם  ,ייחודו  בעת פתיחתו ששפתו הייתה עברית בכיתות בית הספר ,המבנה העתיק בשעת פתיחתו כלל קומה אחת והוא נפתח בעבור לימודי בנות .
 
בית הספר פעיל עד עצם היום הזה.
ראשון לציון בית הספר העברי הראשון חביב
 
ראשון לציון גן המושבה
ראשון לציון גן המושבה
הנקרא גם גן הנדיב,או פרדס המושבה.גן העיר ב רחוב רוטשילד
הגן פתוח מזריחה לשקיעה ללא תשלום.
מידע  
תחילתו של הגן כחוות נסיונות חקלאית אשר הוקמה בכספו של הברון בשנת 1890.

בגן ממוקמת באר המושבה אשר נחפרה בשנת 1883 ולידה מגדל המים אשר הוקם בשנת 1889 בסיוע הברון,ניטעה בה שדרת דקלים הקיימת גם כיום,בשדרוג המקום נוסף אמפיתיאטרון קטן,וגן חיות קטן,מזרקות,בריכות רדודות,שולחנות למשחקי שולחן כמו שח מט וכדומה.
ראשון לציון גן המושבה
 
ראשון לציון מוזיאון לתולדות העיר
ראשון לציון מוזיאון לתולדות העיר
באדיבות מוזיאון ראשון לציון
כתובת ככר המייסדים, פינת רחוב אחד-העם 2-4 , המוזיאון ממוקם במתחם מבני הציבור הישן של העיר,ליד בית הכנסת ,בית הרפואות,דירת הרוקח,למוזיאון שני מבנים
טלפון לתאום 03-9598862
האתר פתוח בימים א, ג, ד, ה  בשעות 09:00-14:00, ביום שני בשעות 09:00-13:00, 16:00-19:00,בשבת הראשונה בכל חודש בשעות 10:00-14:00
מידע  
ראשון-לציון היום היא עיר תוססת ומתפתחת שהצליחה לשמר את נופה של מושבת הראשונים,במרכזה  המוזיאון המבוסס על רעיון המוזיאון הפתוח בשילוב של מסלול לסיור עצמי, מסומן ומשולט ברחוב, עם מוזיאון היסטורי.
 
בעת הסיור בעיר ראשון לציון חוזרים המבקרים לימים ולאווירה של ימי העלייה הראשונה שלפני למעלה מ  127 שנה עם נוף בתים ישנים, תמונות חלוצים ומעשיהם שהיוו את המסד למדינה שבדרך.
 
מומלץ להתחיל את הסיור  במוזיאון הממוקם במתחם היסטורי שהוקם בשנת  1888 אשר שימש כמרכז רפואי  וכבית המרקחת במושבה או במגורי הרוקח, הקליניקה ובית הדואר  שהוקם בשנת  1920 שנקרא הפוסטה.
 
בעת הסיור במוזיאון אנו מתבוננים  בתצוגת דמויות משוחזרות של  בעלי המלאכה הראשונים במושבה בסביבת עבודתם על כליהם המקוריים כמו : הרוקח בבית הרפואות, הצלם, מנהל הדואר, הסנדלר, פועל הבניין, הנגר, חרש הברזל והנפח ועוד. עושר כלי הפורצלן  או החרסינה,,  אשר עלו על שולחנות האוכל בעת החגים ובימי השישי מפתיעים בכמות וביופיים  .
 
תצוגה והמחשה לצורת הלימוד בעברית ,התלבושת האחידה ,בבית הספר העברי  חביב  אשר נפתח בתחילה כבית ספר לבנות בן הקומה האחת תוכלו לגלות כיצד למדו בבית הספר בהמחשה תצוגת כיתה משוחזרת הממחישה את צורת הלימוד בראשית המאה על מנת לחוש את הימים ניתן לחבוש תרבוש או מצנפת. ניתן לראות את המכשירים וצורת הכביסה באותם ימים, לראות כיצד פעל המטבח על שללו כליו הישנים ואיך בושלה הארוחה לבני המשפחה .
 
מתחם להמחשת האדם ואדמתו בעת העלייה לקרקע של המושבה , ניתן לתפעל את המכשור החקלאי שעמד לראשות החקלאים במושבה בתחילת דרכם על מנת להתנסות ולחוש את החוויה .   
ראשון לציון מוזיאון לתולדות העיר
 
ראשון לציון בית הכנסת הגדול
ראשון לציון  בית הכנסת הגדול  
כתובת רחוב המייסדים
טלפון לתאום 
מידע  
בית הכנסת הגדול שנבנה בשנים 1885—1889 וסביבו נבנו הבתים הראשונים של המושבה, בבית הכנסת שתי קומות: בראשונה מקום ל-150 מתפללים, ובשנייה נמצאת עזרת הנשים. בחלונות הנמצאים בשני צדי ארון הקודש ישנם ויטראזים של 12 שבטי ישראל, מעליו 2 חלונות ויטראז' בצורת לוחות הברית  ועליהם 6 ימי הבריאה. בצידי בית הכנסת ישנם ויטראז'ים המוקדשים  לחגי ישראל, לרבות יום העצמאות. מספר הדלתות והחלונות בחזית הוא 12, כמספר שבטי ישראל.

על מנת להסתיר את היותו בית כנסת בתקופת התורכים,אשר התנגדו לבית הכנסת ,הוסוואה  בית הכנסת  כמחסן חקלאי לציוד,שאף שוכן בקומת הקרקע.
ראשון לציון בית הכנסת הגדול
 
ראשון לציון בית הפקידות
ראשון לציון  בית הפקידות
כתובת רחוב אחד העם 19
טלפון לתאום 03-9598888/2
האתר פתוח בימים א-ה בשעות 10:00-16:00
מידע  
המבנה בן השתי קומות הוקם בשנת 1888,שימש כמרכז הפקידות של הברון רוטשילד, נחשב למבנה מפואר בזמנו,כיום משמש כבית יד לבנים להנצחת בניה שנפלו של העיר ראשון לציון.
ראשון לציון בית הפקידות
 
ראשון לציון מתחם הזיכרון בחלק המערבי של העיר
מתחם הזיכרון בחלק המערבי של העיר
ראש העיר לשעבר של העיר ראשון לציון לאורך ארבעה קדנציות הנחיל לעיר תפיסה וחזון לאומי ענק בזכות הריאות הירוקות וחזונו לגנים נרחבים ייחודים בעיקר בחלק המערבי של העיר בשכונת כרמים בשדרת התקומה ,אני מניח שלא היה קל להילחם בכריש הנדלן הישראלי המצוי החיי גם מחוץ למים , מר ניצן מאיר הקציב שטחים נרחבים לרווחתם של תושבי העיר ,את זה אין אפשרות לקחת ממנו ומחזונו.
 
לטעמי , מי שעדיין לא ביקר מוטב שייקח לעצמו מעט זמן , רצוי לעת ערביים ושקיעה ויגיע לרגיעה ומנוחה בינות למדשאות ולאנדרטאות הפזורות במרחבי הפארקים ואולי בביקור זה יחוש רגע של הביחד עם העם היהודי וסבלותיו למדינה שהוקמה,ואלי בביקור זה ישכח את החיים המודרניים והערכים שנפלו לאורך השנים ,וימלא מצבריו במעט אוויר ערכי וערכים שאבדו.
 
הפארק הכולל מספר מתחמים ושדרה הקשורים לזכר קורבנות השואה ,האנשים שאבדו בהשמדה, שדרת 32 מדינות לציון מספר חסידי  אומות העולם שהוכרו בידי ישראל במדינתם,סיפורם שזור בתולדות סיפור השואה  ובתולדות השואה וסיפור הקמת המדינה שאותו ניתן לראות גם בארבע עשר הריקועים המוכספים מאלומיניום המוטבעים מסביב לאנדרטת מנורת סמל התקומה.
 
את סיורי התחלתי באנדרטת פסל התקומה של הפסל אליעזר ויסהוף ,הפסל בנוי  מסגנון חדשני של תצורות מבט שונות על שבעת  קני החנוכייה  מכל זווית בהיקף כאשר ניצבים  מרחוק או מקרוב הפסל  ניצב על גבעה  בולטת בפארק על בסיס מאריחי אבן מסותתים , הפסל מתנשא לגובה תשע מטר ומוטות כנפיו בקני המנורה גם כן תשעה מטר,הפסל יוצר מנחושת רקועה ,כאשר בבסיס הפסל מופיעים 14 תבליטים מאלומיניום רקוע יצוקים , המתארים אירועים שונים בתולדות היישוב בארץ ישראל מריקוע המספר את סיפור הקונגרס הציוני הראשון בשנת 1897 לאורך המאורעות והאירועים שבדרך עד הקמת המדינה.
 
האדם בגודלו ואפילו שחקני כדור סל ,מתגמדים בעמידה למרגלות הפסל, יש להקיפו על מנת לחזות בריקועים המוטבעים על בסיס המנורה ובעת ההקפה יש להתבונן בשינוים המובנים של כנפי המנורה, כאשר נכנסים מעט לאווירה ולהתבוננות לרעיון הפסל ביצירתו אי אפשר שלא לחוש בעוצמה של האדם במדינה.
 
ראשון לציון מתחם הזיכרון בחלק המערבי של העיר
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור