דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

ורשה מסלול נתיב הגבורה ואבני הזיכרון

 

Trakt Pamięci Męczeństwa i Walki Żydów 1940-1943.

תחבורה נסיעה במטרו קו מספר 1 אפשרות ירידה בחלק הצפוני או הדרומי

נתיב הגבורה ,נתיב הליכה בורשה המתחיל באנדרטת מרד גטו ורשה , ברחוב זמנהוףZamenhofa  דרך רחוב דובואה ועד לרחוב סטבקי 10 Stawki בה מוצבת אנדרטת כיכר השילוחים.          

המסלול כולל  16 אבני זיכרון מגרניט שהוצבו בשנת 1988,אבנים שעוצבו בצורה אחידה בידי האמן גסיור ,על כול אבן זיכרון המייצגת דמות או רעיון באמצעות שמו של אדם או אישה יהודיים בולטים,בדרך כלל אנשי רוח,מחתרות,לוחמים,סופרים ועוד,שחיו בתקופת השלטון הנאצי .

מעבר לאבני הזיכרון לדמויות אישיות ברוח הגבורה בגטו,במחבוא או נציגים בולטים מבין המנהיגים שנשלחו למחנות ההשמדה ,על כול אבן זיכרון ,יש כיתוב הסבר והקדשה ,בשפות העברית,האידיש והפולנית, לאורך המסלול קיימות אנדרטאות לזכרם של אירגונים,או מאורעות כמו מרד גטו וורשה או מרד המחתרת הפולנית .

 
 
 

נסיעה במטרו קו מספר 1 אפשרות ירידה בחלק הצפוני או הדרומי של דרך הגבורה 

נתיב הגבורה כולל 16 אבני זיכרון מגרניט שהוצבו בשנת 1988,אבנים שעוצבו בצורה אחידה בידי האמן גסיור ,על כול אבן זיכרון המייצגת דמות או רעיון באמצעות שמו של אדם או אישה יהודיים בולטים,בדרך כלל אנשי רוח,מחתרות,לוחמים,סופרים ועוד,שחיו בתקופת השלטון הנאצי בוורשה,

מעבר לאבני הזיכרון לדמויות אישיות ברוח הגבורה בגטו,במחבוא או נציגים בולטים מבין המנהיגים שנשלחו למחנות ההשמדה ,על כול אבן זיכרון ,יש כיתוב הסבר והקדשה ,בשפות העברית,האידיש והפולנית, לאורך המסלול קיימות אנדרטאות לזכרם של אירגונים,או מאורעות כמו מרד גטו וורשה או מרד המחתרת הפולנית .

ורשה סיפורי האנשים בדרך הגבורה
 

האבן לזכרו של יאנוש קורצ'אק או בשמו הספרותי הנריק גולדשמיט בארץ ישראל ,ממוקמת בפינת הרחובות סטבקי Stawki ודובואה Dubois ,קורצ'אק היה  רופא ומחנך יהודי פולני מהעיר ורשה ,יאנוש היה בן משפחה עשירה ומתבוללת,נולד בעיר וורשה בשנת 1878,את השכלתו הרפואית רכש באוניברסיטה בוורשה,שלאחריה החל לעבוד כרופא ילדים בבית חולים,בעבודתו זאת נחשף למצבם הקשה של ילדי עניים ובעיקר יתומים,עובדה שגרמה לו להקים בהמשך דרכו שני בתי יתומים אחד לילדי יהודים ואחד לילדים יתומים בני עדות אחרות בוורשה.

את בית היתומים היהודי בוורשה ניהל במשך כשלושים שנה ,לאחר שהקימו בשנת 1912 בוורשה ,בית היתומים שפתח ברחוב יאקטורובסקה 6 בוורשה,עבר במספר מבנים,בבית היתומים הלפני אחרון ניהל במבנה ברחוב יאנה קספרוביצ'ה 203. בוורשה ואז בפקודת הגרמנים, פתח בית יתומים בתחומי הגטו ברחוב לרחוב חלודנה 33, באותה תקופה נעצר למספר חודשים .

ורשה מסלול הגבורה אבן הזיכרון ליאנוש קורצ'אק
 

אבן הזיכרון ממוקמת ברחוב ברחוב סטבקי ,בדרך בין מבנה מפקדת הגסטפו לבין המשך המסלול לאנדרטת יאנוש קורצ'אק,מייצגת את אנשי הספרות היהודיים בשואה,בפולנית Icchak Kacenelson ,יצחק נולד בעיירה קארליץ שבפולין,אך בחייו נדד לערים נוספות שם פעל במסגרת תנועת החלוץ בעיר לודז,בפעילותו זאת המשיך עד ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה שבה עבר להתגורר עם רעייתו ושלושת ילדיו,במהרה נאלץ לעבור להתגורר בגטו וורשה.

בגטו המשיך בפעילות ציבורית והווה מקור לימוד לצעירים כמנהיג תוך הטמעת הרעיון הציוני והקשר לארץ ישראל,בהמשך עבודתו ובמיוחד לאחר שרעייתו ושני בניו נתפסו בסלקציה ונשלחו להשמדה בטרבלינקה,החל בהחדרת רעיון המרד וההכנות לצעירי הגטו כולל התגייסותו ובנו הנותר צבי לאנשי המחתרת היהודית .

ורשה אבן הזיכרון ליצחק קצנלסון משורר השואה
 

האנדרטה לזכרו של עמנואל רינגלבלום ממוקמת ברחוב זמנהוף במרחק קצר מאנדרטת מורדי הגטו,משמשת כאבן הזיכרון השנייה בנתיב הגבורה.

מעט על ההיסטוריון עמנואל רינגלבלום

עמנואל שבהשכלתו היה היסטוריון יהודי,היה מנהיג ציוני חבר באגודת פועלי ציון בפולין, כאשר נכלא בגטו וורשה עם חבריו היהודים,אמונתו בעזרה לזולת הייתה קרן האור וצור מחצבתו באמצעות פעילות ציבורית וחברתית למען אחיו היהודים.

בתקופת שהייתו בגטו וורשה ,ארגן מנהיגים יהודיים מקרב היהודים בגטו,לפעילות ציבורית בקרב תושבי בגטו בארגון שהתקרא "וועדי הבתים ",שבהם פעלו האישים להשגות מטרות סוציאליות לרווחת היהודים הכלואים בתת תנאים בגטו.

ורשה נתיב הגבורה אבן הזיכרון לעמנואל רינגלבלום
 

אבן הזיכרון לרב יצחק ניסנבוים,ממוקמת ברחוב דובואה Dubois,כחמישים מטר דרומית לאנדרטת לזכרו של יאנוש קורצ'אק ,הרב נחשב לאדם המבוגר ביותר שלזכרו הוצבה אבן זיכרון ,הרב יצחק ניסנבוים נולד במחצית המאה התשע עשר,מיד לאחר לימודיו בישיבה הצטרף לארגון היהודי החשאי נצח ישראל .

למרות היותי איש דתי התחבר בידידות למנהיגים ציוניים ולמשורר נחמן ביאליק,חברו הרב שמואל מוהליבר, קרב אותו לתנועת המזרחי שהוקמה בסוף המאה התשע עשר ובעת הקמת התנועה התמנה כמזכיר המפלגה ברחבי פולין, בזכות זאת הוזמן לקונגרסים הציוניים ואף ביקר בארץ ישראל בתחילת המאה העשרים.

כתוצאה מביקורים אלו , החל לערוך אחרי מלחמת העולם הראשונה את עתון המפלגה,פעל להקמת בית מדרש ללמוד רבנים במסורת תנועת המזרחי,כתוצאה מפעילותו הרבה בקידום והחדרת תנועת המזרחי למוסדות ציוניים ,נתמנה כנשיא התנועה המזרחי בכול פולין ערב מלחמת העולם השנייה.

ורשה נתיב הגבורה אבן הזיכרון לרב יצחק ניסנבוים
 

אבן הזיכרון לפרומקה ניצה ממוקמת בפינת הרחובות דובואה Dubois ורחוב ניסקה ,לאחר הקמת גטו ורשה ובהיותה חברת הארגון דרור הצטרפה פרומקה כקשרית תנועת המחתרת בגטו וורשה.

כבעלת תווי פנים אריים ובעזרת תעודות מזוייפות ,פעלה גם פרומקה בנסיעות וקישור בין גטו וורשה לגטאות אחרים ברחבי פולין,בכדי להקים ולארגן מחתרות מזוינות למאבקים בצורר הנאצי במטרה להתנגד לגרוש למחנות ההשמדה.

כתוצאה מפעילותה הרבה בקרב היהודים הפכה כתובת לבקשות עזרה, חבריה בתנועת החלוץ הצמידו לה את הכינוי "אם החלוץ" או האם (דה מאמי באידיש ), לאחר חזרתו של מרדכי אנילביץ לפקד על המחתרות היהודיות בגטו וורשה,נשלחה פרומקה לתפוס את מקומו בגטו בנדין בין מפקדי הכוח אי"ל ,בהיותה בגטו החדש נהרגה פרומקה בבונקר הפיקוד כשהתגלה לנאצים , שהרימה את נס הנשים בתנועות ההתנגדות היהודיות בגטאות.

ורשה נתיב הגבורה אבן הזיכרון לפרומקה פלוט ניצקה
 

אבן הזיכרון למאיר מאירוביץ ממוקמת ברחוב דובואה Dubois,בקרבה גדולה לאבני הזיכרון של פאבל פרנקל והאבן זיכרון של דוד אפלבאום,בחיבור של רחוב ניסקה ורחוב מילה,מאיר מאירוביץ נולד משפחה אמידה בתחילת המאה העשרים.

עד שהחלה מלחמת העולם השנייה וההתארגנות של מורדי הגטו ,שימש מאיר כיושב הראש של ארגון הסטודנטים בפולין הקומוניסטים בפולין,ואחד מחברי תנועת החלוץ בוורשה,בעת ההתארגנות על פי גזרות לחימה מונה מאיר בגיל שלושים ,כמפקד הכוח מתנועת פועלי ציון בגזרת טבנס שולץ.

לאחר שהגרמנים הצליחו לחדור לגזרה ,נמלט מאיר וחבריו דרך תעלות למרתפי מסתור בחלק הארי,מאיר עצמו עם חלק מחבריו ,התחבא בבית החרושת לפילם לצילום,ברחוב ליסטופד 10,אלא שבמרתף המסתור פרצה שרפה במחצית 1943, בשריפה מצאו את מותם מאיר וחלק מחבריו , בסיום המלחמה העניק הצבא הפולני החדש אות עיטור לעוז לחימתו במרד גטו וורשה .

ורשה נתיב הגבורה אבן הזיכרון למאיר מאירוביץ
 

אבן הזיכרון המשותפת לפאול (פאבל) פרנקל ודוד אפלבאום ממוקמת ברחוב דובואה Dubois, בקרבה גדולה לאבן הזיכרון למאיר מאירוביץ ,בחיבור של רחוב ניסקה ורחוב מילה .

פאבל פאול פרנקל נולד בשנת 1920 בוורשה,כבר בצעירותו הצטרך לתנועת ביתר הציונית ששם החל להדריך נערים צעירים בערכי תנועת ביתר,שנתיים לאחר מכן בשנת 1920 הצטרף לתנועת ההתנגדות החמושה בתחילה תחת כנפיה של המחתרת הפולנית החמושה שהפכה במהרה לכוח המרי היהודי בגטו אי"ל.

מיד שהתגבש הכוח היהודי הלוחם נתמנה לאחד ממפקדיו,יש הטוענים כי היה אחד משלושת מפקדי האי"ל במחתרת היהודית,שמטה הלחימה שלו היה ברחוב מורנובסקה 7 בכיכר, ,על פי העדויות ,בשטח לחימתו נערכו הקרבות הקשים במרד היהודי בגטו.

האגדות מספרות כי כאשר הגיעה אליו ידיעה על פעולת גרוש גדולה במיוחד בגטו, העביר את הידיעה למרדכי אנילביץ מפקד המרד,בלא לתאם החליטו שני הכוחות לתקוף את הכוח הגרמני שבא לבצע את הגרוש.

ורשה אבן הזיכרון המשותפת לפאבל (פאול) פרנקל וחברו דוד אפלבאום
 

האנדרטה לזכר נופלי הבונקר במילה 18 ,ארגון יהודי לוחם ,ממוקמת בפינת הרחובות דובואה Dubois ורחוב מילה האנדרטה הנמצאת במעין גינה ,שבו מוליך שביל קטן למדרגות העולות לאנדרטה ,על המדרגות מסופר סיפורם של תנועות הנוער היהודי הלוחם,האנדרטה עצמה בסיומם של המדרגות , ניצבת על תלולית של הריסות בית שכוסה באדמה,מרצפות ודשא, האנדרטה בולטת מעל פני הקרקע המישוריים.

האנדרטה מסמנת את בונקר המפקדה של ארגון האי"ל במילה 18 הסמוך,על האנדטה כיתוב המתאר את רגעיו האחרונים של הבונקר בעת שנפל לידי צבא הצוררים הגרמני,אל תוך הבונקר התקבצו מאות אזרחים,ילדים ולוחמים שנותרו לפליטה מבונקרים סמוכים לאחר שהגרמנים גילו אותם והבעירו אש לכלותם.

תחילתו של הבונקר שנבנה מלכתחילה מתחת להריסות בית ,היה בהכנת בונקר הישרדות של כרישי השוק השחור שהכינו לעצמם מקלט לשהייה ארוכה לאחר כיבוש הגטו בעקבות המרד הממשמש ובא.

ורשה אבן הזיכרון לתנועות הנוער אי"ל
 

ביציאה מהאנדרטה ברחוב מילה 18, ניצבת האבן לזכרו של מפקד מרד גטו וארשה, מרדכי אנילביץ.

מעט על מרדכי אנילביץ

מרדכי אנילביץ נולד בשנת 1920בעיירה קטנה להוריו החנוונים,מפעת בעיות של פרנסה עברה משפחתו לאחר לידתו לוורשה,שם המשיכה המשפחה להתפרנס מחנוונות,למרות זאת סבלה המשפחה מעוני כיוון שגרו בשכונה ענייה שבה שלטה האנטישמיות.

כבר מגיל רך ,נאלץ מרדכי להשיב מלחמה לאנטישמיות השכונתית עקב היותו יהודי בשכונה אנטישמית , לצורך הלחימה בנערים האנטישמיים,הקים כנופיית נערים יהודית שהחזירו מלחמה בבני הנוער האנטישמים,עד שהאנטישמים פסקו ממלחמתם ,בהצהירם כי הנערים אינם יהודים ,מהסיבה שהיהודים אינם נלחמים.

ורשה אבן הזיכרון האנדרטה למרדכי אנילביץ
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור