דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

פולין סיור בערים וברחבי המדינה

 
 
 

ארמון טירת המלך בפוזנן ממוקם בכתובת Sw Marcin 80/82 :, שבמרכז העיר .

ארמון טירת המלך נבנתה בעבור הקיסר הגרמני וויליאם השני , בתחילת המאה העשרים ב 1905 , עוד בטרם קיבלה פולין את עצמאותה בשנת 1917 ,לאחר תום מלחמת העולם הראשונה בהסכם וורסאי, בניגוד לאחרים המסתכלים על נטע זר בעירם , תושבי העיר החליטו להיות יעילים ולהפוך את המבנה לתועלתם בהפכם אותו למבנה המשרת את השלטונות המוניציפליים של העיר.

בעת מלחמת העולם השנייה בשנת 1939, השתלטו הגרמנים שוב על הארמון וקבעו שהוא ישמש כמעון האירוח של היטלר בעת ביקור בעיר ,דבר שהוא לא עשה מעולם, למרות זאת נותרו בארמון חדריו , לאחר המלחמה בהשפעת השלטון הקומוניסטי הפך המבנה לבית תרבות.

עד היום ניתן לראות סממנים קומוניסטים שהוכנסו למבנה כמו ציור קיר ענק המורכב מריבועי שיש שעליהם נחקקו בסגנון הסטליניסטי מוטיבים של העמל הסוציאליסטי ומפעלי התעשייה , ומוטיבים מההיסטוריה הפולנית של העיר .

אחרי סילוק השלטון הסובייטי ממדינת פולין ומהעיר ,הפך המבנה לשמש את תושבי העיר לפעילותיו התרבותיות ומשרדים מוניציפליים כולל בית קפה באחד האולמות שבארמון .

פוזנן ארמון טירת המלך King's Castle‏ Poznan
 

טירה הממוקמת על מצוק בתוך הפארק הלאומי קרקונוסקי Karkonoski National Park בהרי Jelenia Gora , טירת אבן שכיום ניתן לראות בה חלק מחומותיה, מגדל שמירה עגול וגבוה .

בעת הביקור ניתן להתבונן בתצוגת מוזיאון קטנה הכוללת תלבושות כלי שריון ,כלי נשק ועוד הטירה פתוחה לביקורים בימי השבוע בין השעות 10:00-17:00, הכניסה בתשלום .

טירה שנבנתה בסוף המאה השלוש עשר, בידי הנסיך Bolko II Maly ,שהיה הנסיך האחרון העצמאי של שלזיה , הטירה שימשה כמקום קרבות לשליטים שרצו לשלוט באזור ,במחצית המאה השבע עשר נהרסה הטירה בחלקה מפגיעת ברק, במחצית המאה התשע עשר עבר הטירה שיפוץ חלקי וכיום משמשת לביקורי תיירים ומדי פעם נערכים בה פסטיבלים ופעולות תרבות שונות.

פולין טירת חוייניק Chojnik Castle
 

מלבורק בית עיריית מלבורק הישן.

מבנה הממוקם ברחוב Pl. Słowianski 17 צורת המבנה מלבנית ,שצמוד אליו אגף בן שתי קומות ושני גמלונים בגג הרעפים שמעליו צריח, מבנה זה נבנה בתחילה במחצית המאה הארבע עשר בסגנון הגותי על חורבות מבנה ישן שנהרס, מבנה שנבנה שוב במאה החמש עשר, בסוף המאה התשע עשר נהרס המבנה שוב בשריפה שפרצה בעיר .

מהמאה התשע עשר עד סוף מלחמת העולם הראשונה המשיך לשמש את מועצת העיר, עד שהעירייה עברה למבנה חדש שהוקם עבורה, חלק מיחידת המשטרה עברה למבנה , בתקופת מלחמת העולם השנייה ולאחריה הפך המבנה ושימש כמרכז המרי האזרחי וההתנגדות לשלטון הכיבוש, וכיום לאחר שעב שיפוץ ובנייה מחדש בשנות השישים ,משמש המבנה כאגף התרבות של העיר.

מלבורק אטרקציות לביקור בעיר
 

עיר הנמל גדנסק החליפה את השלטון בה, כאדם המחליף גרבים, עדויות ראשונות כתובות מספרים על העיירה הקטנה שהוקמה במאה העשירית, עד המאה השלוש עשר תחת שלטון הדוכסות הפולנית של פומרניה, ואז נפלה לידי דוכסות ברנדנבורג ,לזמן קצר ואז נפלה העיר והשלטון לידי אבירי מסדר הטבטונים והמסטר השולט.

אבירים טבטונים אלו ערכו טבח באנשי העיר ,על מנת לבסס את שלטונם והביאו במקומם תושבים מהממלכה הגרמנית תוך הסבת שמה של העיר לשם דנציג , שלטונם החזיק עד מחצית המאה החמש עשר בעקבות מלחמה של העם הפולני שארכה שלוש עשר שנה עד מפלתם.

בעקבות היותה עיר מסחר עשירה הצליחו פרנסי העיר לקבל זכויות אוטונומיות רחבות יחסית ,עד שפולין חולקה בין הממלכות והקיסרויות פרוסיה, אוסטריה ורוסיה בסוף המאה השמונה עשר , שאז זכתה פרוסיה לכפוף את העיר תחת שלטונה.

כאשר כבש נפוליאון את העיר במלחמתו כנגד רוסיה בין השנים 1807-14 זכתה העיר בשנים אלו לעצמאות וחופש, לאחר נסיגתו חזרה העיר לשרת תחת השלטון הפרוסי, שלטון זה נמשך עד תבוסת הממלכה הפרוסית במלחמת העולם הראשונה, שבה נחתמו וסוכמו בידי חבר העמים המנצחים, כי פולין תהפוך לעצמאית בשנת 1917, אי לכך הפכה העיר דנצינג שוב לעצמאית ,אלא שחלק גדול מתושביה היו ממוצא גרמני ,עיר הנמל הייתה כפופה שלטונית לשלטון הפולני במדינה.

בספטמבר 1939 השתלט השלטון הנאצי על העיר בטענה כי תושביה הגרמנים החליטו לשוב למולדתם גרמניה ,כך החלה מלחמת העולם השנייה בעיר הזאת , עד שגרמניה הובסה , לאחר המלחמה גורשו רוב תושבי העיר מהמוצא הגרמני ובתיהם התיישבו אזרחים פולניים, אלא שפולין כולה וגדנסק (שמה החדש של העיר) הפכו לגרורות של השלטון הסובייטי ,עד המהפכה של אגודת הסולידריות שפרצה בגדנסק ,בראשות לך ולנסקה ,פולין והעיר הפכו שוב למדינות עצמאיות ללא הכבלים הסובייטים והקומוניזם.

גדנסק סיפור העיר בקצרה
 

כיום מסלול היום בשביל הנשרים לאחר שנסגר לפרקים עקב תאונות , מתחיל באוכף הר זאורת Zawrat שגובהו 2155 מטר לכוון אוכף הר Krzyzne שגובהו 2112 מטר, כיום השביל איננו מוביל לפסגת ההר Wielka Buczynowa Turnia , תחילתו של יצירת השביל בידי כומר ולנטי גדובסקי בשנת 1901 .

תחילתו של המסלו במגרשי החניה בפאלניצה ביאלצ'נסקה Palenica Białczanska או במגרש החניה בדולינה שבעמק רוזטוקי Dolina Roztoki Valley .

מסלול טיפוס הנקרא באנגלית Eagle's Path , נתיב תיירותי למטפסים הממוקם בהרי הטטרה בחלקה הדרומי של פולין, מסלול שאיננו קל אפילו למטפסים מנוסים, מסלול המסומן בסימון אדום, לראיה בטיפוס במסלול מיום הקמתו איבדו את חייהם כמאה וארבעים מטפסים, ניתן לעלות להר Kasprowy Wierch ברכבל (זמן המתנה ארוך לרכישת כרטיסים ולעליה לפסגה) ,רגלית המסלול מתחלק למספר מקטעים , הכוללים עלייה תלולה ,חלק מהמעברים צרים חד סטיריים במסלול, במיוחד בטיפוס ל Zavrat ,במסלול הטיפוס להר Koziy Wierch הכוללים שרשרת מעקה בטיחות, (המתכסה בשלג בתקופת החורף דבר המגביר את הסכנה) קטעים אלו הם למעבר אדם בודד ויש לפעמים זמן המתנה עד שהמסלול מתפנה .

לפעמים בזמן ההליכה נזקקים לעזרה של חבל ,על מנת לטפס לשביל נחש צר בפסגות הרכס, במסלול ישנם בחלק מהקטעים יתדות אחיזה ואפילו מדרגות חצובות , בקיצור מסלול מפחיד וקשה ונדרש כושר גופני ,יציבה והרבה אומץ לעבור במסלול ההיסטורי, צריך לקחת בחשבון גם את זמן הירידה בכדי להספיק לאוטובוס למקום הלינה ,ובל נשכח את ההכנות כולל נעלים למניעת החלקות וביגוד מתאים.

פולין מסלול דרך הנשר Orla Perc
 

בפולין אין מספר גדול של אוטוסטראדות, קיימים שני קטעים ארוכים האחד מחבר בין צפון פולניה לדרומה, האוטוסטרדה השנייה מחברת את פולין מחלקה המזרחי לחלק המערבי.

קטעים אלו מובילים בהתאמה מהעיר לודז' לעיר ביילסקו ביאלה (Bielsko Biała), דרך הערים צ'נסטוחובה וקטוביץ, ומהעיר קרקוב לגבול עם גרמניה, דרך קטוביץ וורוצלב ומלודז לנובי טומישל (Nowy Tomyśl), לכיוון גרמניה.
 
הנסיעה באוטוסטראדות בפולין (A1, A2, A4, A8) כרוכה בתשלום אגרה. התשלום נגבה בשתי מערכות תשלום:
 

מערכת פתוחה: התשלום יגבה בנקודות תשלום ( tollbooths ) הממוקמות על האוטוסטראדה, סכום האגרה תלוי בסוג הרכב.

המערכת סגורה: התשלום יגבה בנקודות תשלום ( tollbooths ) הממוקמים בכבישי הגישה, במחלפים, ובקטעים הסופיים של האוטוסטראדה. סכום האגרה תלוי בסוג הרכב ובמרחק הנסיעה.

בנוסף לאוטוסטראדות ישנם גם הרבה כבישים מהירים שאינם בתשלום.

תחבורה באוטוסטרדות של פולין
 

משפכי הדלתות של פלגי הויסלה, בטרם יתמזגו וישפכו אל הים הבלטי , נקראו low lands שטחים שסבלו בכול שנה ,מהצפות בעת הגשמים ומניקוז גרוע של המים ,דבר שיצר ביצות ובבוא החורף השמיד את היבולים של האיכרים ,שניסו להיאחז באדמות אלו .

למרות היותו אזור אדמות גרוע לחקלאות בשל הניקוז הגרוע, ניטשו על אדמותיו מלחמות רבות של כובשים מהמדינות הסמוכות ,על מנת שישמש רצף אדמות ,המגיעות בסופו של דבר לשליטה על נמלי העיר גדנסק ולנתיבים המוליכים ממנו לים הבלטי ולמסלולים הים הצפוניים לצרכי מסחר.

מלחמות השליטה הללו על שטחי האדמה ,פגעו בהתיישבותיות החקלאיות שהוקמו בידי תושבי האזור, על השטח עצמו התיישבו במאה השש עשר פליטים הולנדיים בני הכת המנוניטים הנוצרית שנוצרו במהלך הרפורמציה הפרוטסטנטית בארצם .

גדנסק אדמות הביצה במניפות הדלתות של נהר הויסלה
 

בני הכת המנוניטים שהגיעו מהולנד עקב הרדיפות הדתיות שחוו בארצם, בני העדה השתייכו לזרם הנוצרי הדתי האנבטיסטים ,ואת שמם קבלו משמו של מנהיגם מנו סימונס , בני העדה היו בעלי ידע חקלאי וידע לטיפול באדמות ,שעברו הצפות וניקוז גרוע מארצם הולנד שממנה נמלטו, האגדות טוענות שבני העדה קרובים בדעותיהם לבני עדת האיימיש שיהגרו לאמריקה .

אלא שבפועל גם ה Mennonites ובני עדת האיימיש הגיעו מאותם שורשי הרפורמה הם התפצלו ויצרו קבוצה נפרדת המאמינה בחלק מהאמונה החדשה של החופש והטבלה של המבוגרים , אלא שבני העדה האיימשית נטו לקיצוניות התבודדות ולהקפדה על התורה הכתובה .

מנהיג עדה Mennonites מנו סימונס ,החל את דרכו ככומר קתולי אורתודוכסי ,אלא שבצעירותו בתפקידו החלו לנקר במוחו ספקות לגבי חלק מהתורה שבעל פה ,שהונהגה בידי המנהיגות הקתולית בעקבות ספקות אלו החל סימונס החל לעיין לעומק בספרי הקודש הנוצריים על מנת לקבל תשובות לשאלותיו.

בעקבות זאת עזב את העדה הקתולית והפך לרפטייזר ( אנאבפטיסט ) באמונתו החדשה נטה לכוון התיאולוגיים מרטין לותר הגרמני והתאולוג היינריך בולינגר , סימונס פקפק בהטבלת התינוקות לאחר לידתם ובעוד מנהגים ונוהגים כמו נושא הווידוי בתאים ,שאינם כתובים בספרי הקודש.

השפעתו גדלה בקרב מאמינים נוצרים בהולנד במהלך הרפורמציה הפרוטסטנטית, גרמה לאנשי הכנסייה הקתולית לרדוף אותו בארצו, והחלו להרוג במסייעים לו בעבודתו , הכת שיצר נקראה Mennonite שאליה החלו להצטרף מאמינים רבים.

בני העדה המונוניטים מאמינים בשלום, בצדק ובחוסר התנגדות , גם מול אלימות ומלחמה המנוניטים טוענים שהאלימות היא איננה רצונו של אלוהים, הם גם טוענים שהאלימות הכוללת מלחמה, עוינות בין גזעים ומעמדות, התעללות בילדים, התעללות בנשים, אלימות בין גבר לאישה, הפלות ועונש מוות, גם היא אלימות לשמה ,לכן בני העדה אינם מתגייסים לצבא או נלחמים במלחמות .

סימונס ואנשיו החלו לנדוד במחוזות אירופאיים שונים ,אך הרדיפה נמשכה ואנשים המאמינים בדתו החדשה נהרגו כולל אחיו , ההתנגדות והשנאה לתנועתו , חסמה אפילו את דרכם בחזרה של מאמינים לדת הקתולית , כמקום מפלט ברחו חלק מבני העדה והתיישבו בשטח הדלתות של נהר הוויסלה ממערב לעיר גדנסק.

גדנסק המתיישבים בדלתות בני הכת המנוניטים
 

למבצר מלברוק ,ניתן להגיע ברכבת מהעיר גדנסק היצאת מתחנת הרכבת המרכזית ברחוב Dworcowa 82 בגנדסק ,יציאה במספר פעמים ביום ,אורכה של הנסיעה כשעה וחצי לתחנת הרכבת של העיר מלבורק .

דרך נוספת להגעה היא במכונית על כביש E75 הנוסע לכוון העיר קרקוב, כחצי שעה ואז לפנות לכביש 22 (שמאלה) ולהמשיך עוד כעשרים דקות לאתר, או בנסיעה מתחנת האוטובוס המרכזית בגדנסק שברחוב Zelazna 82-200 או בתחנת המיניבוסים שברחוב Dworcowa 82-200 .

מבצר Ordensburg Marienburg בגרמנית,שהוקם על שטח האדמה low lands ,כשישים קילומטר מהעיר גדנסק ,מבצר שהוקם במאה הארבע עשר בסגנון הבנייה הגותי ,המבצר הגדול ביותר שנבנה מלבנים אדומות ,בידי אבירי המסדר הטבטוני שעל שמה של מרים, אמו של ישו, שנחשבה כפטרונית המסדר הטבטוני.

הטירה הניצבת על חצי האי שבגדה הימנית של נהר Nogat , נבנתה על מנת להגן על עיר הנמל גדנסק ממערב , שעליה השתלטו במאה השלוש עשר ,למרות היותו מבצר גדול וחזק שימש את הטבטונים עד מחצית המאה החמש עשר הוא נכבש מספר פעמים בידי הפולשים הקיסרות הרוסית, הממלכה השוודית הקיסרות הגרמנית וצבאו של נפוליאון .

אבירי המסדר הטבטוני ששלטו במבצר מלבורק , נחלשו מאוד בתחילת המאה החמש עשר בעקבות המצור הפולני ליטאי על המבצר ובקרב גרונוואלד כנגד שלטונם ,כתוצאה מכך איבדו האבירים את השליטה על המבצר ושלטו רק בעיר מלבורק.

לכן הטבטונים מכרו את המבצר ועקרו לעיר קליניגרד שברוסיה, ראש העיר בלום התנגד להשתלטות הפולנית על המבצר והעיר והמשיך במרד לאורך שלוש שנים ,עד שהובס ונתלה עם קציניו, רק במחצית המאה התשע עשר הוקמה אנדרטה לזכרו בעיר .

המבצר בנוי משלושה טבעות הגנה מוקפות חומות , הטירה העילית שצורתה ריבוע ,נחשב לחלק הקדום במבצר, והכולל מבנים כמו אולמות מגורי האבירים, חדר האוכל והמטבחים בחלקו הצפוני צמודה אליו כנסייה החורגת מהשטח וחצר פנימית המוקפים בחומה, שבה שער צבעוני המכונה שער הזהב .

חלק הנוסף היא הטירה המרכזית שנבנתה לאחר מכן ממוקם בחלק הצפון מזרחי שבמבצר חלק שמסביבו הוקמה חומה וחפירי הגנה, שער וגשר תלוי חיברו את שני חלקי הטירה בתוך החצר נבנה ארמון הגרנד מסטר ,האביר הממונה על המסדר ששימש למגוריו ,ליד הארמון נבנה בית חולים מגורים לאבירים שלא היו נזירים ,חדר אוכל לאבירים וקפלה לתפילה.

חלקה השלישי של הטירה התחתית שנבנה אחרון במאה הארבע עשר בצפונו של המבצר כלל ביצורים נוספים ואגף חדש למגורי העובדים והמשרתים , מחסנים, חדרי מלאכה , ומקום ליצור נשק ,מגנים ובגדים משוריינים לאבירים, כאן גם שכנו האורוות וקפלה נוספת לשימוש העובדים.

פרנסת אבירי המנזר נבעה מגביית מס עסקים ומעבר ,מסירות מטען מסחרי שעברו בנהר ובתעלות שיצאו ממנו ומשיירות יבשתיות של סוחרים בדרכי המסחר , כמו כן אבירי המבצר קבלו מונופול על הענבר שנכרה מהים או נאסף בשעות השפל והגאות באזור מהים הבלטי מוצר נוסף שממנו גבו מיסים היה ,מכריית דשנים מאדמת הביצות שמסביב.

סך הכול שטחה של הטירה עמד על 21 דונם ,מתוך מגדלי ההגנה נותר מגדל אחד הנקרא בפולנית בלושצ'וק ,שקבל את שמו ממעטה השלג שדמה לצמח הקיסוס שנדבק על הקיר החיצוני מבחוץ , מסביב לטירה צמחה העיירה מלבורק .

כיום ניתן לבקר בתשלום במבצר ,שנהרס בחלקו בעת מלחמת העולם השנייה ושוקם הביקור נעשה בעזרת הדרכה מקומית , או בקבלת אוזניות הסבר לסיור עצמאי, מיד בכניסה בשער המבצר נראה פסל העשוי מברונזה של השליטים מתקופת השלטון הגרמנית של בני משפחת המלוכה ההונצלרית .

נכנסים לאולם קבלת הפנים המרכזי עוברים באולמות נוספים כולל אולם הנשפים והאוכל וחדרי המטבח מתחתם כולל אגף מגורי הטבח הראשי, אולם המנזר העליון ,חדר הנשק חדר האוצרות ,מוזיאון אבני הענבר , חפצים מימי הביניים ואוסף מטבעות.

מבצר מלברוק בפולנית Zamek w Malborku
 

עיירה הממוקמת בצפון מערב פולין בדלתה של נהר הויסלה ,מספר תושביה כארבעים אלף, עיר שצמחה מכפר שהוקם מסביב למבצר מלבורק שהוקם בידי האבירים הטבטונים במאה השלוש עשר ארבע עשר ,וננטשה על ידם בעקבות ניצחון הפולנים והליטאים בתחילת המאה החמש עשר .

העיר מלבורק עברה לשלטון המלכותי הפולני במחוז פרוסיה המערבית במחצית המאה החמש עשר, ונשארו בה רוב של התושבים הגרמניים שהתיישבו בה בתקופה הטבטונית לקראת סוף המאה השמונה עשר ,בעת חלוקתה של פולין סופחה העיר לממלכה הפרוסית והפכה לחלק מהאימפריה הגרמנית בסוף המאה התשע עשר .

שנה לאחר מלחמת העולם הראשונה שבה נקבעו גבולות והוקמה פולין העצמאית בוועידת וורסאי ,הועברה העיירה לחלק מהמדינה הפולנית, לאחר שנערך בה משאל עם שבו התבקשו התושבים להכריע באם רצונם להישאר תחת שלטון פולני או לחזור לגרמניה , התושבים הגרמניים שהיו רוב החליטו להישאר במדינה הפולנית והעיירה הפכה להיות מעבר בין גרמניה ,פולין והעיר החופשית דנצינג (גדנסק כיום) .

בשנת שלושים ושלוש עם עליית השלטון הנאצי בגרמניה ,נערכו בחירות שבהם היוו התושבים הגרמניים רוב בעיירה ובחרו למוסדות השלטון בעיירה ,שמה של העיר שונה למריינבורג ,לאחר הפלישה הגרמנית לפולין בשנת 1939 השתלטו הגרמנים על העיירה ושלחו את מנהיגיה למחנות ריכוז.

בתקופת מלחמת העולם השנייה הוקם בחלקה המזרחי של העיר מפעל המטוסים Focke-Wulf , מפעל זה חווה שתי הפצצות מסיביות של כוחות הברית ,לאחר המלחמה הוסב המפעל והמסלול להקמת שדה תעופה צפוני של צבא פולין,

בתקופה שלפני סיום מלחמת העולם השנייה ,החלה להימלט רוב האוכלוסייה האזרחית מהעיר שנותרו בה רק כארבעת אלפים תושבים, בסביבת העיר נערכו קרבות קשים בין הגרמנים לצבא הרוסי ,כתוצאה מלחימה זאת נעלמה יתרת האוכלוסייה חלקם הגדול נהרג במהלך הקרבות, מיד בסיומה הועברה העיר לשליטת פולין ושמה נקבע שוב כמלבורק .

בעת ששלטונות פולין החלו במהלכי בנייה ושיקום מחדש של העיר החלו להתגלות קברי אחים של חללים שנפלו בעת כיבושה של העיר מידי הגרמנים, כדוגמא מציינים את הקבר ההמוני שבו נמצאו למעלה מאלפים קורבנות בעת שרצו לחפור את יסודותיו של מלון חדש על פי החקירות חושבים השלטונות כי אלו קבריהם של למעלה מאלפים אזרחים ממוצא גרמני שחיו בעיר ונהרגו בקרבות.

חללי הקבר ההמוני הועברו לקבורה בטקס צבאי בשנת 2009 לבית קברות גרמני שבשטח פולין בקרבה לגבול הפולני עם גרמניה, עוד קבר המוני נמצא בקרבת העיר שבו קבורים כמאתיים וחמישים שבויים שנכלאו במחנה סטאלג הסמוך .

יתרת התושבים מהמוצא הגרמני, סולקו לאחר המלחמה מהעיר ,ובמקומם הגיעו תושבים ממוצא פולני ,שגורשו בידי הרוסים שעת שסיפחו לשטחים שבידם חבלי ארץ מפולין לאחר המלחמה., עיר שבה מתגוררים כיום מעל לארבעים אלף תושבים ,

כיום ולאחר תקופת המלחמה ,לא שופץ חלקו הגדול של העיר העתיקה במלבורק , לבני הבתים ההרוסים הועברו לצורך שיפוצה של העיר גדנסק , בפועל נותרו ברובע העתיק שרידי שני שערי העיר ,כנסיית סנט ג'ורג ובית העירייה הישן.

מלבורק עיירה בחוף הים הבלטי
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור