דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

ורשה אנדרטאות ופסלים

 
 

אבן הזיכרון לפרומקה ניצה ממוקמת בפינת הרחובות דובואה Dubois ורחוב ניסקה ,לאחר הקמת גטו ורשה ובהיותה חברת הארגון דרור הצטרפה פרומקה כקשרית תנועת המחתרת בגטו וורשה.

כבעלת תווי פנים אריים ובעזרת תעודות מזוייפות ,פעלה גם פרומקה בנסיעות וקישור בין גטו וורשה לגטאות אחרים ברחבי פולין,בכדי להקים ולארגן מחתרות מזוינות למאבקים בצורר הנאצי במטרה להתנגד לגרוש למחנות ההשמדה.

כתוצאה מפעילותה הרבה בקרב היהודים הפכה כתובת לבקשות עזרה, חבריה בתנועת החלוץ הצמידו לה את הכינוי "אם החלוץ" או האם (דה מאמי באידיש ), לאחר חזרתו של מרדכי אנילביץ לפקד על המחתרות היהודיות בגטו וורשה,נשלחה פרומקה לתפוס את מקומו בגטו בנדין בין מפקדי הכוח אי"ל ,בהיותה בגטו החדש נהרגה פרומקה בבונקר הפיקוד כשהתגלה לנאצים , שהרימה את נס הנשים בתנועות ההתנגדות היהודיות בגטאות.

ורשה נתיב הגבורה אבן הזיכרון לפרומקה פלוט ניצקה
 

אבן הזיכרון למאיר מאירוביץ ממוקמת ברחוב דובואה Dubois,בקרבה גדולה לאבני הזיכרון של פאבל פרנקל והאבן זיכרון של דוד אפלבאום,בחיבור של רחוב ניסקה ורחוב מילה,מאיר מאירוביץ נולד משפחה אמידה בתחילת המאה העשרים.

עד שהחלה מלחמת העולם השנייה וההתארגנות של מורדי הגטו ,שימש מאיר כיושב הראש של ארגון הסטודנטים בפולין הקומוניסטים בפולין,ואחד מחברי תנועת החלוץ בוורשה,בעת ההתארגנות על פי גזרות לחימה מונה מאיר בגיל שלושים ,כמפקד הכוח מתנועת פועלי ציון בגזרת טבנס שולץ.

לאחר שהגרמנים הצליחו לחדור לגזרה ,נמלט מאיר וחבריו דרך תעלות למרתפי מסתור בחלק הארי,מאיר עצמו עם חלק מחבריו ,התחבא בבית החרושת לפילם לצילום,ברחוב ליסטופד 10,אלא שבמרתף המסתור פרצה שרפה במחצית 1943, בשריפה מצאו את מותם מאיר וחלק מחבריו , בסיום המלחמה העניק הצבא הפולני החדש אות עיטור לעוז לחימתו במרד גטו וורשה .

ורשה נתיב הגבורה אבן הזיכרון למאיר מאירוביץ
 

קבר החייל האלמוני נקרא בפולנית Grób Nieznanego Żołnierza , בנסיעה במטרו יורדים בתחנת Nowy Świat-Uniwersytet ,הקבר ממוקם ברחוב בכיכר Pilsudski square , על שרידי הארמון הסקסוני Saxon Palace שנבנה במאה השבע עשר ונחרב במלחמת העולם השנייה חלק מהאכסדרה בגן הארמון נותרה בנס ,קברו של החייל האלמוני נבנה בשנת 1925 ובקבר טמונה גופתו של חייל ששמו אינו ידוע ואשר נהרג בקרב ליד הכיר לבוב ,כיום שייכת למדינת אוקראינה.

הקרב בלבוב הוא אחד ,משלושים ושמונה שדות קרב ,שבהם לחמו חיילים פולנים לאורך השנים, בשנת 1925 נלקחו שרידי שלוש ארונות קבורה מקרב לבוב, אליהם צורפה אדמה ממקומות שבהם נערכו קרבות אחרים, מתחת לאנדרטה הוטמנו גם 14 כדים מלאי עפר משדות קרב אחרים .

בין היתר בטבליות הקרבות מצוינים קרבות של הפולנים כנגד הצאר הרוסי , בעת השלטון הקומוניסטי בארצם לאחר מלחמת העולם השנייה, הוסרו טבליות האזכור לקרבות אלו , כשהשלטון הקומוניסטי עזב את פולין בשנת 1990 הוחזרו טבליות אזכור אלו למקומם האנדרטה שהוקמה בשנית בצורתה הנוכחית לאחר מלחמת העולם השנייה ,החליפה את לוח הזיכרון שעליו נחקקו כול שמות חללי הצבא הפולני במלחמת העולם הראשונה

ורשה קבר החייל האלמוני Tomb of The Unknown Soldier
 

אבן הזיכרון המשותפת לפאול (פאבל) פרנקל ודוד אפלבאום ממוקמת ברחוב דובואה Dubois, בקרבה גדולה לאבן הזיכרון למאיר מאירוביץ ,בחיבור של רחוב ניסקה ורחוב מילה .

פאבל פאול פרנקל נולד בשנת 1920 בוורשה,כבר בצעירותו הצטרך לתנועת ביתר הציונית ששם החל להדריך נערים צעירים בערכי תנועת ביתר,שנתיים לאחר מכן בשנת 1920 הצטרף לתנועת ההתנגדות החמושה בתחילה תחת כנפיה של המחתרת הפולנית החמושה שהפכה במהרה לכוח המרי היהודי בגטו אי"ל.

מיד שהתגבש הכוח היהודי הלוחם נתמנה לאחד ממפקדיו,יש הטוענים כי היה אחד משלושת מפקדי האי"ל במחתרת היהודית,שמטה הלחימה שלו היה ברחוב מורנובסקה 7 בכיכר, ,על פי העדויות ,בשטח לחימתו נערכו הקרבות הקשים במרד היהודי בגטו.

האגדות מספרות כי כאשר הגיעה אליו ידיעה על פעולת גרוש גדולה במיוחד בגטו, העביר את הידיעה למרדכי אנילביץ מפקד המרד,בלא לתאם החליטו שני הכוחות לתקוף את הכוח הגרמני שבא לבצע את הגרוש.

ורשה אבן הזיכרון המשותפת לפאבל (פאול) פרנקל וחברו דוד אפלבאום
 

האנדרטה לזכר נופלי הבונקר במילה 18 ,ארגון יהודי לוחם ,ממוקמת בפינת הרחובות דובואה Dubois ורחוב מילה האנדרטה הנמצאת במעין גינה ,שבו מוליך שביל קטן למדרגות העולות לאנדרטה ,על המדרגות מסופר סיפורם של תנועות הנוער היהודי הלוחם,האנדרטה עצמה בסיומם של המדרגות , ניצבת על תלולית של הריסות בית שכוסה באדמה,מרצפות ודשא, האנדרטה בולטת מעל פני הקרקע המישוריים.

האנדרטה מסמנת את בונקר המפקדה של ארגון האי"ל במילה 18 הסמוך,על האנדטה כיתוב המתאר את רגעיו האחרונים של הבונקר בעת שנפל לידי צבא הצוררים הגרמני,אל תוך הבונקר התקבצו מאות אזרחים,ילדים ולוחמים שנותרו לפליטה מבונקרים סמוכים לאחר שהגרמנים גילו אותם והבעירו אש לכלותם.

תחילתו של הבונקר שנבנה מלכתחילה מתחת להריסות בית ,היה בהכנת בונקר הישרדות של כרישי השוק השחור שהכינו לעצמם מקלט לשהייה ארוכה לאחר כיבוש הגטו בעקבות המרד הממשמש ובא.

ורשה אבן הזיכרון לתנועות הנוער אי"ל
 

ביציאה מהאנדרטה ברחוב מילה 18, ניצבת האבן לזכרו של מפקד מרד גטו וארשה, מרדכי אנילביץ.

מעט על מרדכי אנילביץ

מרדכי אנילביץ נולד בשנת 1920בעיירה קטנה להוריו החנוונים,מפעת בעיות של פרנסה עברה משפחתו לאחר לידתו לוורשה,שם המשיכה המשפחה להתפרנס מחנוונות,למרות זאת סבלה המשפחה מעוני כיוון שגרו בשכונה ענייה שבה שלטה האנטישמיות.

כבר מגיל רך ,נאלץ מרדכי להשיב מלחמה לאנטישמיות השכונתית עקב היותו יהודי בשכונה אנטישמית , לצורך הלחימה בנערים האנטישמיים,הקים כנופיית נערים יהודית שהחזירו מלחמה בבני הנוער האנטישמים,עד שהאנטישמים פסקו ממלחמתם ,בהצהירם כי הנערים אינם יהודים ,מהסיבה שהיהודים אינם נלחמים.

ורשה אבן הזיכרון האנדרטה למרדכי אנילביץ
 

האנדרטה הממוקמת ברחוב  קרקובסקה פשדמיישצ'ה לזכרו של הסופר והמשורר אדם מיצקייביץ Adam Bernard Mickiewicz , משורר שפעל במאה הרומנטית של המאה התשע עשר בהפיחו את רוח הלאומניות הפולני כנגד כובשי פולין, פסלו של המשורר הלאומי הפולני הוקמה ביום הולדתו המאה של הפייטן האהוב ביותר של פולין, ביום חנוכת האנדרטה התאספו כ 12 אלף פולנים וטקס גזירת הסרט .

בשנותיו האחרונות פעל המשורר בשדה הפוליטי בניסיונותיו להפיח רוח חיים לסילוק הפולש הרוסי הצארי מעל אדמות פולין, כתוצאה מפעילות זאת גורש בידי השלטון הצארי בוורשה והתיישב ברומא ולאחר מכן עבר לחיות בקהילה הפולנית של הנמלטים הפולנים מהמשטר הרוסי בפריז , במסעו האחרון של אדם מיצקייביץ לקונסטנטינופול על מנת  ללוות את גדודי הצבא הפולני שנלחמו כנגד הצבא הקיסרי בחזית האי קרים ,חלה אדם מיצקייביץ ונפטר.

ורשה אנדרטת הסופר והמשורר הלאומי אדם ברנרד מיצקביץ
 

אבן מזיכרון לזכרו של אריה ויינר (יורק),ממוקמת בפינת הרחובות זמנהוף לרחוב מילה ממש ממול לאנדרטה של מנהיג המרד אנילביץ,אריה בן משפחה יהודית אמידה,המטרף טרם המלחמה, כחבר בארגון השומר הצעיר,ושימש בה עקב חזותו הארית , בעת שהתמקם התמקם בחלק הנוצרי שמחוץ לגטו וורשה ,כאיש קשר לתנועת המרד היהודי אי"ל ,באספקת תעודות,מקומות מחסה והברחות נשק לתוככי הגטו.

כאשר פלשו הכוחות הגרמנים לפולין נמלט אריה לוילנה,שם החל לפעול להצלת יהודים עד שהעיר נכבשה גם בידי הגרמנים,הוא נמלט בחזרה לוורשה ,שם הצטרף להקמת הארגון חי"ל והחל בפעילות ובקשר עם גטאות יהודים ברחבי פולין לגטו וורשה.

בזכות מיקומו שמחוץ לגטו,יצר קשרים עם חברי המחתרת הפולנית ,לצורך רכישת נשק ואספקת תעודות והדרכה לאנשי המחתרת בטרם פרוץ המרד,בעבודתו זאת סיכן את חייו מפני הלשנות ומגע עם קלגסי הנאצים בעת שנע ברחובות וורשה.

ורשה נתיב הגבורה אבן הזיכרון לאריה ויינר יורק
 

אבן הזיכרון לשמואל (ארתור) זיגלבוים ,ממוקמת בכיכר קטנה שפינת הרחובות לברטובסקייגו ורחוב דובואה Dubois,עד שנת 1940 שימש שמואל כאחד ממנהיגי ארגון הבונד בפולין,בשנה זאת הוברח בידי המחתרת ללונדון שם הצטרף לממשלת פולין בגולה.

שמואל (ארתור) זיגלבוים, האמין שממרום ישיבתו החדש,בממשלת פולין הגולה, הוא יצליח לעורר תשומת לב לבעיה ולסבל בני עמו המושמדים בפולין,שמואל גם חשב שיוןכל להשפיע על מקבלי ההחלטות בעולם בעת המרד היהודי בוורשה שם נותרה משפחתו בעת שברח.

כאשר הבין כי קשה הדרך לשינוי בהלך הרוח העולמי לבעיה היהודית בפולין ,לאחר דעיכתו וסיום המרד בגטו וורשה, בחודש מאי 1943 החליט שמואל להקריב את חייו בהתאבדות במטרה למשוך את עיני העולם ודעת הקהל ולשנות את גישתם לבעיה, לאחר מותו נתגלע מכתב שכתב לראש ממשלת פולין הגולה שיקורסקי .

שלטונות פולין תלו טבלת שלט על הבית בכיכר הקטנה ,שעליה כתוב חלק מדבריו במכתבו לראש הממשלה הפולני הגולה בלונדון.

ורשה נתיב הגבורה אבן הזיכרון לשמואל זיגלבוים
 

יאנוש קורצ'ק או בשמו הספרותי הנריק גולדשמיט בארץ ישראל רופא ומחנך יהודי פולני מהעיר ורשה ,יאנוש היה בן משפחה עשירה ומתבוללת,נולד בעיר וורשה בשנת 1878,את השכלתו הרפואית רכש באוניברסיטה בוורשה,שלאחריה החל לעבוד כרופא ילדים בבית חולים,בעבודתו זאת נחשף למצבם הקשה של ילדי עניים ובעיקר יתומים,עובדה שגרמה לו להקים בהמשך דרכו שני בתי יתומים אחד לילדי יהודים ואחד לילדים יתומים בני עדות אחרות בוורשה.

את בית היתומים היהודי בוורשה ניהל במשך כשלושים שנה ,לאחר שהקימו בשנת 1912 בוורשה ,בית היתומים שפתח ברחוב יאקטורובסקה 6 בוורשה,עבר במספר מבנים,בבית היתומים הלפני אחרון ניהל במבנה ברחוב יאנה קספרוביצ'ה 203. בוורשה ואז בפקודת הגרמנים, פתח בית יתומים בתחומי הגטו ברחוב לרחוב חלודנה 33, באותה תקופה נעצר למספר חודשים .


 

ורשה יאנוש קורצאק או בשמו הספרותי הנריק גולדשמיט בארץ ישראל
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור