דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

הערבה אטרקציות מצומת הערבה דרומה על כביש 90 לכוון אילת

 

 
 
 
הערבה קבוץ איילות

קבוץ הממוקם 3 קילומטר צפונית לעיר אילת, מקור שמו של הקבוץ מהעיר המקראית איילות ששכנה ליד היישוב עציון גבר ,שמה הקדום של העיר אילת, תחילתו של הקיבוץ בהתיישבות זמנית ,של קומץ בחורים במחצית שנת 1955 בשלושת מבני אום רשרש על חוף אילת ולעבד קרקע חקלאית ולהקים את מבני הקבע , על פי הכוונתו של יצחק טבנקין שקרא לצעירים להתיישב בכול רחבי ישראל ולהקים קיבוצים.

כאשר הוחלט להקים את ישוב הקבע בשנת 1959 באזור הכפר הירדני לשעבר רודד שיחסית לאזור כלל אדמות פוריות לחקלאות ,על שרידי הכפר החלו המתיישבים שמנו כבר כשישים איש ,להקים את מבני הקבע והמבנים הציבוריים .

קשיים כלכליים ותנאי מחיה קשים ,גרמו למרבית חבריו הוותיקים לעזוב, ובעצם נוהל היישוב בידי חברים מתנדבים וגרעיני נח"ל צעירים ,עד שעמד שוב על רגליו והחל להתבסס מבחינה כלכלית בשנות השבעים , תוך סגירת ענפים שלא היו כלכליים.

כיום מתבסס הקיבוץ על שטחי מטעי תמרים גדולים הנטועים בשטח של 1000 דונם , גן הירק שגודלו כאלף דונם מעובד ובו מגדלים בצל יבש רק בחורף, מטעי מנגו ,רפת עגלים לבשר המשווק בארץ לאחר הפיטום, במסגרת שיתוף פעולה עם מחלבת יוטבתה ,שאליה העביר קבוץ איילות את עדר החולבות שלו, כרם ענבים ובית אריזה לתמרים ותחנת הסגר בפיקוח משרד החקלאות ,לבעלי חיים המגיעים מנמל אילת והמיועדים בעיקר לאחיינו בגדה.

הערבה קבוץ איילות
 
אילת פארק הצפרות
אילת פארק הצפרות
איך להגיע בכניסה הצפונית של אילת על כביש 90, פונים שמאלה על פי השילוט, לכוון מסוף הגבול עם ירדן מסוף יצחק רבין, כאשר ניצבים מול שער המסוף , פונים ימינה בשילוט ,לדרך עפר לאורך 200 מטר , המובילה לשער הכניסה למרכז הצפרות .
 
תחילתו של מיסוד ושדרוג פארק הציפורים והצפרים ,שבמיקומו הנוכחי בעברו , שימש כאזור השלכת האשפה של העיר אילת בביצות המלחה מצפון לעיר אילת ,תחילת הפארק באנדרטת ההנצחה  לחובב הצפרות אדרון עמר , חייל גבעתי תושב אילת,שנפל עם חבריו בעת שנגמשם התפוצץ באזור עזה, משפחת עמר ובראשם אביו ביקשה לא להפוך את האנדרטה לאישו המרכזי , אלא להנציח את פועלו כצפר למען הכנסת מוטיב הצפרות ונדידת הציפורים לתודעה הציבורית לטובת שוחרי הטבע והמטיילים.
 
חלק מהציפורים מתגוררות בפארק לאורך כול השנה, חלקם מתגוררות בפארק ,אך מקננות באזורים אחרים בארץ ,תלוי בתקופות השנה, לחלקם צבעי הנוצות מותאמות כהסוואה טבעית בין ענפי שיחי הצמחייה האופיינית למקום, חלקם מותאמות למלחמה בציפורי הטרף ,כמו למשל הסבכית המגדל פלומת נוצות רופפת , כך שבעת שהן מותקפות הטרף היחידי שנותר במקור הציפור הטורפת הוא מעט פלומת נוצות .
 
מיליוני ציפורים ממאתיים סוגים שונים ובצבעים מרהיבים עושות את דרכם לכוון אפריקה בעת נדידת החורף בדרכם הם עוצרים לחנייה באזור הפארק באילת ששימש כמזבלה בעיר , באביב הם חוזרות באותה הדרך בעת שהן חונות ועוברות מעל האזור ניתן לצפות וליהנות ממסע מופלא זה.
 
לצורך מבצע הנדידה , חייבות הציפורים הנודדות לאסוף שומר בחלקי הגוף ולמנוע את הפגיעה בצורתם האווירודינמית בעת מעופתם,את השומן המשמש כמזון לעבודתם המאומצת בהנעת הכנפים , הציפורים אוגרות בבטנם ,בגבם ובבסיס הכנפים, לקראת הנדידה הציפורים מוסיפות למשקלם עד 30-40 אחוז ממשקלם הטבעי.
 
צורת התעופה בנדידה לרוב תלוייה במכות הכנף שציפורים אלו עושות, כמו תנועות שחייה שלנו בעת הרחצה, פחות משמשת פעולת הדאייה, בלילות הציפורים נהנות יותר מתנאים משופרים של תעופה כיוון שהלילה הוא לח וקריר דבר העוזר להם לגמוא מרחקים גדולים יותר, הציפורים עפות ברציפות בין שלושה לחמישה ימים ואז הן נדרשות למנוחה ולאיסוף שומן חדש למאגרייהם הפנימיים, רק לאחר מספר ימים של מנוחה הן ממשיכות בתעופתן. 
אילת פארק הצפרות
 
סיפורו של מפעל המלח "מלח ישראל" באילת

"חברת המלח בארץ ישראל" החלה עוד בשנת 1954, ובהמשך רוכשי המפעל החדש דנקנר וגי'נאו בשנת 1957-9 , לעשות ניסיונות גישוש להקמת חווה ניסיונית להפקת מלח בבריכות אידוי בשטח מלחת המלח של צפון העיר אילת,לצורך הפיכת האזור למפעל קבוע וכלכלי נערך סקר גיאולוגי שקבע את המיקום לבריכות האידוי ומפעל הקבע החדש ליצור מלח ממימי ים ששונעו מהים האדום (מפרץ אילת) .  

לאחר שפתרו הבעיות הטכניות ,שינוע המים לבריכות שלוותה בהקמת תחנת שאיבת מי ים באזור נמל אילת הישן ועוד ,נפתחה הדרך להקמת מפעל חדש וקבוע ,לקצירת מלח באילת בשנת 1976 על שטח של כשש מאות דונם, באזור מתקני ההתפלה של מי הים של אילת (שיטת זרחין) וליד הגבול עם ירדן  .

בשטח מפעלי "מלח הארץ"  של משפחת דנקנר ,החלו לשכלל את שיטות העבודה ,הוכנס ציוד אלקטרוני במכשור מונחה קרני לייזר לקצירת המלח בבריכות,קוצר תהליך זמן העבודה,שופרה מערכת השינוע ,שוכלל תהליך העיבוד ,סוגי ייבוש שונים,בתהליך הייצור וניפוי גרגרי המלח ,לגדלים שונים הקובעים את טיבו,( המלח מוכנס למעין מכשיר ניפוי שבו ישנם נקבים בגדלים שונים, המלח נדחף למנפה וגרגרי הלח עוברים בהתאם לגודלם בחורים המתאימים ) ומשם זורם במסועים ליחידות האריזה על פי טיבם ,גודלם וצבעם .

סיפורו של מפעל המלח "מלח ישראל" באילת
 
אילת חווה אורגנית אריולה
חווה אורגנית אריולה
כניסה בתשלום
טלפון לתאום  08-6318788
החווה ממוקמת בכניסה לאילת
בכיכר הראשונה באילת מכוון הצפון,ליד הכניסה,יש לפנות ימינה,לפנות לאזור התעשייה הצפוני החדש,ולהמשיך לפי הכוונת השילוט.
החווה פתוחה בימים א-ה בשעות 08:00-17:00,ביום שישי בשעות 08:00-14:00,ביום שבת סגור לביקורים,
במקום חניה,מתאים לביקור משפחות וילדים,נגישות לנכים,הדרכה לקבוצות בתשלום,יחידים רשאים לסייר עצמאית,.ישנם שני מסלולים הקצר והארוך.
בחווה מגדלים צמחים ועצי נוי,כאשר שיטות העיבוד הן מסורתיות,כולל טרסות ועיבוד ללא דשנים וריסוסים,כאשר הכוונה להשתלב במדבר ולא להשתלט עליו,צמחייה רב גוונית וליד חלק מהצמחיה מוצב שלט תיאור הצמח ושמו,במקום מגדלים גם צמחי מים וצמחים נדירים שחלקם אופיינים למדבריות. 
אילת חווה אורגנית אריולה
 
ערבה עץ תפוח סדום הרעיל
עץ תפוח סדום הרעיל
 
בעת שיורדים דרומה אנו נתקלים לאורך הגדה המערבית של הירדן לאורך כביש 90 , בנקודות שהמים נמצאים בהם ,בעץ הנקרא תפוח סדום , לצורך קיומו נדרש חום ולחות , פירותיו ועלוותו של העץ הינם רעילים ביותר ויכולים לגרום לשיתוק לפרקי זמן שונים תלוי בחוזק הרעל ובכמות שהייתה במגע עם האדם או החיה , ולמעשה פרט לחרק בודד הנקרא קושן ארסי , נוקטים בעלי החיים לכתת רגלם מקרבתו .
 
הצמח הגיע לישראל ממזרח אפריקה , גזעו של העץ בנוי כמו שעם , גדילים גדילים המתפצלים בתוך גזעו , בגזעו משתמשים כחומר בידוד לבנייה ,עלוותו ירוקת עד בכול השנה , הצמח נפוץ בנאות מדבר בערבה ובנגב , כיוון שעליו הם ירוקי עד ,החלו אנשים לשתלו בגינותיהם ולדעתם של מומחים הם שוגים בהחלטה זאת.פרחיו של תפוח סדום יפים , חמשת עלי הכותרת סוגרים על השחלות ,העלי והאבקנים , אך מאפשרים לחרקים להיכנס ולהעביר אבקה מהאבקנים מעלי אחד למשנהו על מנת ליצור את הרוויה , כאשר חש הפרח כי הגיע הזמן לפקוע , הפרח פוקע מתוך הפרי הריק הוא נפתח מתגלה בצד אחד מעין רשת בצורת מפוחית, ובכול חור מסתתר גרעין הצמוד למצנח כמו שערות משי,בעת שהרוח נושבת הם מתעופפים ונוחתים באזורים לחים ומתחילים מחזור חיים חדש.
 
עוד מימי התנך ומתקופות שונות ,לקחו התושבים את שערות הגדילים , שזרו מהם פתילים ששימשו למנורות השמן הקדמוניות כפתיל, מי שבעיקר עסק בנושא האיסוף היו השבטים הבדויים שמכרו את תוצרתם בעיקר בשווקים בעזה.ההקשר לתקופה היהודית , לאחר מלחמת השחרור , קשורה ליזם יהודי , שרקח משחה שיועדה להצמחת שערות לאנשים מתקרחים , חלק מפרנסת אנשי קבוץ עין גדי בתחילתו , קשורה הייתה לתפוח סדום , כאשר שוברים את עלה עץ תפוח סדום מופרש ממנו חלב , הם נהגו לחתוך את העלים ,להניח תחתם כלי איסוף ,כמו שחולבים את עץ הקאוצוק – הגומי ,או המייפל הקנדי , את התוצרת ,היו מוכרים ליזם ,שרקח את המשחה ומכר את תוצרתו בבקבוקים בארץ ובעיקר בחו"ל, אחרית דבר שהיזם נשאר קרח תרתי משמע מחוסר ההצלחה ומאובדן כספו, את שערותיו הוא הפסיד מתלישת שערותיו מחוסר מזלו.
ערבה עץ תפוח סדום הרעיל
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור