דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

הערבה אטרקציות מצומת הערבה דרומה על כביש 90 לכוון אילת

 

 
 
 
סיפורו של מפעל המלח "מלח ישראל" באילת

"חברת המלח בארץ ישראל" החלה עוד בשנת 1954, ובהמשך רוכשי המפעל החדש דנקנר וגי'נאו בשנת 1957-9 , לעשות ניסיונות גישוש להקמת חווה ניסיונית להפקת מלח בבריכות אידוי בשטח מלחת המלח של צפון העיר אילת,לצורך הפיכת האזור למפעל קבוע וכלכלי נערך סקר גיאולוגי שקבע את המיקום לבריכות האידוי ומפעל הקבע החדש ליצור מלח ממימי ים ששונעו מהים האדום (מפרץ אילת) .  

לאחר שפתרו הבעיות הטכניות ,שינוע המים לבריכות שלוותה בהקמת תחנת שאיבת מי ים באזור נמל אילת הישן ועוד ,נפתחה הדרך להקמת מפעל חדש וקבוע ,לקצירת מלח באילת בשנת 1976 על שטח של כשש מאות דונם, באזור מתקני ההתפלה של מי הים של אילת (שיטת זרחין) וליד הגבול עם ירדן  .

בשטח מפעלי "מלח הארץ"  של משפחת דנקנר ,החלו לשכלל את שיטות העבודה ,הוכנס ציוד אלקטרוני במכשור מונחה קרני לייזר לקצירת המלח בבריכות,קוצר תהליך זמן העבודה,שופרה מערכת השינוע ,שוכלל תהליך העיבוד ,סוגי ייבוש שונים,בתהליך הייצור וניפוי גרגרי המלח ,לגדלים שונים הקובעים את טיבו,( המלח מוכנס למעין מכשיר ניפוי שבו ישנם נקבים בגדלים שונים, המלח נדחף למנפה וגרגרי הלח עוברים בהתאם לגודלם בחורים המתאימים ) ומשם זורם במסועים ליחידות האריזה על פי טיבם ,גודלם וצבעם .

סיפורו של מפעל המלח "מלח ישראל" באילת
 
אילת חווה אורגנית אריולה
חווה אורגנית אריולה
כניסה בתשלום
טלפון לתאום  08-6318788
החווה ממוקמת בכניסה לאילת
בכיכר הראשונה באילת מכוון הצפון,ליד הכניסה,יש לפנות ימינה,לפנות לאזור התעשייה הצפוני החדש,ולהמשיך לפי הכוונת השילוט.
החווה פתוחה בימים א-ה בשעות 08:00-17:00,ביום שישי בשעות 08:00-14:00,ביום שבת סגור לביקורים,
במקום חניה,מתאים לביקור משפחות וילדים,נגישות לנכים,הדרכה לקבוצות בתשלום,יחידים רשאים לסייר עצמאית,.ישנם שני מסלולים הקצר והארוך.
בחווה מגדלים צמחים ועצי נוי,כאשר שיטות העיבוד הן מסורתיות,כולל טרסות ועיבוד ללא דשנים וריסוסים,כאשר הכוונה להשתלב במדבר ולא להשתלט עליו,צמחייה רב גוונית וליד חלק מהצמחיה מוצב שלט תיאור הצמח ושמו,במקום מגדלים גם צמחי מים וצמחים נדירים שחלקם אופיינים למדבריות. 
אילת חווה אורגנית אריולה
 
ערבה עץ תפוח סדום הרעיל
עץ תפוח סדום הרעיל
 
בעת שיורדים דרומה אנו נתקלים לאורך הגדה המערבית של הירדן לאורך כביש 90 , בנקודות שהמים נמצאים בהם ,בעץ הנקרא תפוח סדום , לצורך קיומו נדרש חום ולחות , פירותיו ועלוותו של העץ הינם רעילים ביותר ויכולים לגרום לשיתוק לפרקי זמן שונים תלוי בחוזק הרעל ובכמות שהייתה במגע עם האדם או החיה , ולמעשה פרט לחרק בודד הנקרא קושן ארסי , נוקטים בעלי החיים לכתת רגלם מקרבתו .
 
הצמח הגיע לישראל ממזרח אפריקה , גזעו של העץ בנוי כמו שעם , גדילים גדילים המתפצלים בתוך גזעו , בגזעו משתמשים כחומר בידוד לבנייה ,עלוותו ירוקת עד בכול השנה , הצמח נפוץ בנאות מדבר בערבה ובנגב , כיוון שעליו הם ירוקי עד ,החלו אנשים לשתלו בגינותיהם ולדעתם של מומחים הם שוגים בהחלטה זאת.פרחיו של תפוח סדום יפים , חמשת עלי הכותרת סוגרים על השחלות ,העלי והאבקנים , אך מאפשרים לחרקים להיכנס ולהעביר אבקה מהאבקנים מעלי אחד למשנהו על מנת ליצור את הרוויה , כאשר חש הפרח כי הגיע הזמן לפקוע , הפרח פוקע מתוך הפרי הריק הוא נפתח מתגלה בצד אחד מעין רשת בצורת מפוחית, ובכול חור מסתתר גרעין הצמוד למצנח כמו שערות משי,בעת שהרוח נושבת הם מתעופפים ונוחתים באזורים לחים ומתחילים מחזור חיים חדש.
 
עוד מימי התנך ומתקופות שונות ,לקחו התושבים את שערות הגדילים , שזרו מהם פתילים ששימשו למנורות השמן הקדמוניות כפתיל, מי שבעיקר עסק בנושא האיסוף היו השבטים הבדויים שמכרו את תוצרתם בעיקר בשווקים בעזה.ההקשר לתקופה היהודית , לאחר מלחמת השחרור , קשורה ליזם יהודי , שרקח משחה שיועדה להצמחת שערות לאנשים מתקרחים , חלק מפרנסת אנשי קבוץ עין גדי בתחילתו , קשורה הייתה לתפוח סדום , כאשר שוברים את עלה עץ תפוח סדום מופרש ממנו חלב , הם נהגו לחתוך את העלים ,להניח תחתם כלי איסוף ,כמו שחולבים את עץ הקאוצוק – הגומי ,או המייפל הקנדי , את התוצרת ,היו מוכרים ליזם ,שרקח את המשחה ומכר את תוצרתו בבקבוקים בארץ ובעיקר בחו"ל, אחרית דבר שהיזם נשאר קרח תרתי משמע מחוסר ההצלחה ומאובדן כספו, את שערותיו הוא הפסיד מתלישת שערותיו מחוסר מזלו.
ערבה עץ תפוח סדום הרעיל
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור