דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

יפו תחנת הרכבת וסיפוריה

תחנת הרכבת ביפו והקו לירושלים

אט אט לאחר הקמת הקו בין ירושלים ליפו ,תפסה הרכבת את מקומה ,בהובלת סחורות ולנתיב הנסיעה לירושלים ,למרות פרק הזמן הארוך של זמן הנסיעה, ניתן לראות את חשיבותה אפילו בביקור הרצל בירושלים , כאשר נסע בה לפגישה עם קיסר גרמניה.

עד הקמת הרכבת ,המודל לעליה לירושלים בתקופה התורכית, הייתה הן בהליכה או ברכיבה והמסע נמשך לפחות יומיים ,המסע כלל חנייה לילית בחאן בדרכם,חנייה זאת כללה תשלומים שונים לזכייני המעבר ,כמו אנשי חאן באב אל וואד, שגבו מס קפה מהעוברים לירושלים ,באם נצלתה את שתיית   כוס הקפה או רק עברתה במעבר,הרוכבים על בעלי החיים נאלצו לשלם מס בהמה, אנשים שהשתמשו בכרכרות ועגלות ,נאלצו לדחוף אותם בעת העליות לירושלים,וכמובן דמי הכניסה לירושלים.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה הלאים הממשל התורכי את הרכבת מידי הבעלים הצרפתיים ושיתקה את הקו, הבריטים שכבשו את הארץ מיהרו לשפץ את המסילה , לשטח שפונה נכנסו כוחות בריטיים של חיל ההספקה שהוסיף מבני מקלחות ושירותיים למקום , לאחר מכן עבר לידי הצבא הישראלי שפתח במבנה המפעל מתפרה והאגודה למען החייל השתמשה בחלק מהמבנים כמחסן כאשר ננטש את המקום בהמשך .


תחנת הרכבת ביפו והקו לירושלים
 
תחנת רכבת יפו מתחם מנשיה שערי צדק

בספטמבר 1892 נחנך קו הרכבת בין ירושלים ליפו,בטקס הפתיחה בתחנת יפו היו המושל התורכי ונכבדים רבים , אמנם רישוי להקמת קו הרכבת ניתן כבר בשנת 1888 לידיו של יוסף נבון ביי ושותפיו הירושלמיים הבנקאי ובעל הבנק פרוטיגר   חבר אליהם המהנדס גורג פראנגיה שתכנן את קו המסילה והמבנה , אשר הזדרז למכור לאחר שנה את הזיכיון לחברה צרפתית והיא זאת שהקימה את הקו .

מעט על שותפו של נבון ביי - יוהנס פרוטינגר


אשר עלה לירושלים בשליחות הכת בשנת 1862 , הבנקאי היה שייך לכת שנקראה בעלי מלאכה והייתה תחת השפעת של כומר הכת פרידיריך שפיטלר, על מנת לשמש כסגן מנהל הבנק המיסיונרי שעזר לעסקים בירושלים ללא כוונת רווח .

אך כיוון שהוא ומנהלו לא הסתדרו נחלק הבנק לשתי מגמות ,את מגמת המסחר המשיך לנהל מנהל הבנק אך את הבנקאות הרגילה ניהל סגנו יוהנס פרוטינגר, לאחר שראה חיל בעסקיו הצליח יוהנס לשלם את חובותיו לאגודה המיסיונרית של שפיטלר השווצרי ורכש את הבנק לעסקיו הפרטיים כבנק פרוטינגר.


תחנת רכבת יפו מתחם מנשיה שערי צדק
 
ספור גשר שלוש

כאשר הניחו את פסי המסילה בעת ההקמה ,באזור נווה צדק של היום יצרו בקע למעבר הפסים, לימים כאשר עברה משפחת שלוש לשכונת נווה צדק , כעשרים שנה ,לאחר הנחת המסילה בבקע, נהג אהרון שלוש ,לחצות מדי יום בכרכרתו הרתומה לסוסים , את הבקע על מנת להגיע לעסקיו ביפו, באחד מימי החורף כאשר חצה את הבקע ,התהפכה כרכרתו של אהרון שלוש והוא נפצע, שמע זאת המושל התורכי ופקד להקים גשר לכבודו של שלוש, גשר זה קיבל את שמו של שלוש, כאשר הגיעו הבריטיים לישראל והשתמשו בקטרים גבוהים יותר מהקטרים התורכיים, הוגבה הגשר על ידם על מנת לתת מעבר גבוה יותר מעל למסילה הרכבת, בעת שהוקמה המדינה והמסילה חדלה לפעול , פורקו פסי הרכבת , אך הגשר נותר ומתחתיו חניון לרכבים .

מסלול קו הרכבת חצה את תל אביב לאורך רחוב הרצל ,זמן הנסיעה נשאר כשם שהיום כמעט שלוש שעות ויותר , כמו שנשאר עד היום, אגדה ירושלמית מספרת על נהג קטר בנסיעה לירושלים שראה אדם הולך רגלית לצד המסילה בקרבה לירושלים , נהג הקטר ,פנה לאדם ואמר לו ,עלה על הרכבת אני אקח אותך, תשובת הולך הרגל הייתה : תודה אני ממהר לפגישה מוסר השכל רגלית אגיע יותר מהר.

ספור גשר שלוש
 
רכבת הטרזינה בעיר יפו – בלשון העם טארזינה

שיטת רכבת הטרזינה הובאה מגרמניה שבה השתמשו בה במכרות , טרזינה כזאת פעלה במפעל הרעפים של בית היתומים שנלר בירושלים כבר בשנת 1910 ,רכבת הטרזינה הינה רכבת של קרוניות משא פתוחות וקטנות הנעות בעזרת קטר קטן אחד,שנעו על מסילה שרוחבה כשישים סנטימטר בשיטת דקוביל .

בהמשך הוכנסו הטרזינות לפרדסי ההדרים להערכתי בידי הטמפלרים בסוף המאה התשע עשר ותחילת המאה העשרים,בעת שנטעו פרדסים רחבים בשרון (במיוחד במושבות שרונה והמושבה וויהלמה.

לפני תחילת מלחמת העולם הראשונה ,פרקו התורכים קטעי מסילה בין תחנת הרכבת שבין יפו לבין תחנת הרכבת של לוד , בחלק מהפסים השתמשו התורכים לבניית רכבת צרה שבתחילה פעלה לאורך הטיילת של נמל יפו,שנבנתה בידי החברה הצרפתית שבנתה את הקו בין יפו לירושלים,אך הקו נפגע שלוש פעמים ונהרס בידי סערות,אך התורכים לא אפשרו לחברה הצרפתית לבנות מסילת קבע של הקו  .


רכבת הטרזינה בעיר יפו – בלשון העם טארזינה
 

 אבי המשפחה הוגו וילנד ואשתו סופי עלו לישראל בשנת 1900 , הם התיישבו במושבה יפו שכונת מנשיה של היום , בשנת 1902   אבי המשפחה הקים במתחם תחנת הרכבת, בית חרושת למוצרי בנייה מבנה בן שתי קומות מלט ,רעפים, ברזל מגוולן,מעקים , מדרגות , אביזרי חקלאות כמו צינורות ומרצפות צבעוניות ומעוטרות ,כול זאת על מנת לספק פרנסה למשפחתו.

את בית החרושת ביחד עם שני בניו, הקים בשטח תחנת הרכבת ביפו ליד שכונת וילאהלמה השכנה , כול זאת על מנת להוביל את הסחורה שיצר לבתים הנבנים בירושלים ובשאר המושבות ובעיקר על מנת להסיע את הסחורה לנמל יפו על מנת לייצאה לאירופה בעיקר.הגדיל הוגו לעשות ובנה את ביתו ליד בית החרושת בתחנה, תחילה כמבנה בן קומה אחת שחובר למבנה עותומאני במקום ובשנת 1906 הפך המבנה למבנה בן שתי קומות, את הקומות הקיפה הגזוזטרה,שנמחה בעמודי תמיכה מבטון 

סיפורה של משפחת וילנד הטמפלרית
 
 
 
בניית אתרים - שרקור