דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

יפו סיפורי בתים סימטאות ושכונות

 

 
 
 

מיקומה של תחנת הרכבת      

השכונה היהודית הראשונה ,שהוקמה בשנת 1887מחוץ לחומות העיר יפו ,למרות גילה המופלג יחסית לתל אביב, אפילו המבנה המעניין , של שילוב הסגנון המזרחי והאירופאי , בבתיה של השכונה לא זכתה השכונה לעדנה , אלא רק בשנים האחרונות כאשר החלו לשמרה ולשפצה.

 

העיר יפו הוחרבה בשנת 1799 בידי צבא נפוליאון בעת כיבוש הארץ, בשנת 1820 החלה העיר להשתקם וחומותיה שופצו, כיוון שכך עברו מספר משפחות יהודיות לעיר והקימו בה קהילה קטנה יהודית, כיוון שהעיר שופצה בתחום החומות נבנו בה סמטאות צרות , התנאים הסניטריים היו גרועים הוקמו בסמטאות בתי חמר ,שבהם שכנו התושבים לצד חיות הבית תחת כיפת גג אחת, יש וכינו את העיר באותה תקופה עיר הנבוט, על נוהגו של מושל העיר התורכי להכות את התושבים בנבוט.


נווה צדק בקצרה
 
יפו שוק הפשפשים

תחילתו של שוק הפשפשים בתקופת השלטון העותומאני,אז שלטו בו סוחרים תורכיים,נמכרו בו סחורות שהגיעו באוניות מנמל יפו,תחילתו של השוק בכיכר השעון הממוקם ברחוב יפת ביפו וברחובות הסמוכים כמו מרגוזה עמיעד ועוד.

שוק הפשפשים פעיל משעות הבוקר עד שעות החשיכה ,בכול ימי השבוע פרט ליום שבת,בסיסו של השוק בחנויות הקבועות שלאורך הרחובות המשמשות למכירת רהיטים ישנים,סטוקים שנרכשו במכירות פומביות ועוד.

ברחוב הסמוכים כמו ברחוב מרגוזה ובית אשל מתקיים שוק פשפשים רצפתי שעליו נמכרות סחורות מיד שנייה,שמוצ'אס וחפצי בית ,תקליטים ישנים,ספרים,מטבעות,תכשיטים,כלי עבודה,ציוד חשמלי קטן ועייף ,בגדים ,כיום ברחובות השוק נפתחו בתי אוכל,בתי קפה,מאפיות לחמים ,מפעלי קליית קפה ופיצוחים גלידות ,חומוסיות.

יפו שוק הפשפשים
 
רכבת הטרזינה בעיר יפו – בלשון העם טארזינה

שיטת רכבת הטרזינה הובאה מגרמניה שבה השתמשו בה במכרות , טרזינה כזאת פעלה במפעל הרעפים של בית היתומים שנלר בירושלים כבר בשנת 1910 ,רכבת הטרזינה הינה רכבת של קרוניות משא פתוחות וקטנות הנעות בעזרת קטר קטן אחד,שנעו על מסילה שרוחבה כשישים סנטימטר בשיטת דקוביל .

בהמשך הוכנסו הטרזינות לפרדסי ההדרים להערכתי בידי הטמפלרים בסוף המאה התשע עשר ותחילת המאה העשרים,בעת שנטעו פרדסים רחבים בשרון (במיוחד במושבות שרונה והמושבה וויהלמה.

לפני תחילת מלחמת העולם הראשונה ,פרקו התורכים קטעי מסילה בין תחנת הרכבת שבין יפו לבין תחנת הרכבת של לוד , בחלק מהפסים השתמשו התורכים לבניית רכבת צרה שבתחילה פעלה לאורך הטיילת של נמל יפו,שנבנתה בידי החברה הצרפתית שבנתה את הקו בין יפו לירושלים,אך הקו נפגע שלוש פעמים ונהרס בידי סערות,אך התורכים לא אפשרו לחברה הצרפתית לבנות מסילת קבע של הקו  .


רכבת הטרזינה בעיר יפו – בלשון העם טארזינה
 

חיים שטורמן נולד בשנת 1893 ,עלה בשנת 1906,בגיל 12 ביחד עם הוריו וארבעה הבנות ושלושה אחיו כשבט למשפחה חקלאית מיקטרינוסלב שברוסיה ,שהתיישבו בשכונת נווה שלום שביפו ,לאחר עלייתו למד חיים שנתיים במחזור הראשון שבגימנסיה הרצליה ,אך לא סיים את לימודיו כיוון שנאלץ לצאת לעבודה על מנת לעזור להתפרנס, לכן בגיל צעיר עזב את לימודיו ויצא לעבוד כחקלאי ושומר .

אחותו שפרה הבכירה , לקחה עמה את אחיותיה אסתר ושרה לעבוד במושבה ראשון לציון בבציר ענבים, בקלוף שקדים ובקטיף, בכול סוף שבוע היו עושות את דרכם לביתם שבשכונת נווה שלום בעיר יפו, שם גרה המשפחה בבית קטן עם חצר ובאר מים מעופשת בחצר הבית בנווה שלום ,יחסית לרווחה שבה גרו ברוסיה ,היה קשה יום למגורים ומחייה.

בעת שהחלה הנהירה של עולי העלייה השנייה לגליל ,אספה האחות שפרה הבכורה את אחיותיה אסתר ושרה ובייחד עלו לגליל והצטרפו לקולקטיב המושבה סג'רה , והשתלבו באגודת השומר, בעבודות חריש ,סיקול ועבודות קרקע ושדה הקשות גם לגברים.

אחיהם הצעיר חיים לא סיים את לימודיו בבית הספר הגימנסיה הרצליה ,משום שאביו נפטר והצטרף לאחיותיו בשומר ובמושבה סג'רה ,שם עבד בשעות היום בחריש ובלילה עבד כשומר באגודת השומרים בסג'רה .

המשפחה עזבה את סג'רה לאחר שבמושבה קמה התנגדות להעסקת עובדים בשכר ולא כעבודה יהודית בקומונה ,לכן עברה המשפחה למושבה יבניאל ,שם לפרנסתה פתחה האם מנוחה בית אוכל לפועלים

עין חרוד סיפור חיו של חיים שטורמן
 

האב אברהם נולד בכפר צ'רנוב שבאזור קייב , שם ניהל את תחנת הקמח של העשיר המקומי, לאחר מכן עבר כשבגרו ילדיו ונזקקו לבית ספר ,לעיירה זבניגרודקה באזור  שם נולד הבן חיים לאחר ארבע בנות , האב אברהם עבר בתחילה לבדו לעיירה יקטרינסלוב שם ניהל מפעל לאבני בנייה, בעיירה עסק בפעילות ציונית מחוץ לעבודתו ונסיעותיו העסקיות ברחבי רוסיה.

לאחר מכן עברה יתרת המשפחה ליקטרינסלוב, האחות חיה   עלתה בשנת 1905 והצטרפה עם תינוקה לבעלה החלוץ שלום שעלה שנתיים לפנייה, חיה עלתה לארץ ,כשנה לפני המשפחה לארץ ישראל ובעקבותיה עלתה המשפחה בשנת 1906 והתיישבה בשכונה נווה שלום שמחוץ לחומות העיר עכו .

למרות קשיי המחייה פתח האב אברהם בפעילות ציבורית והקים את בית תבשיל (מסעדת פועלים) בעבור הפועלים העבריים באזור, הוא היה הרוח החייה שמאחורי המפעל ,גובה הכספים, מחלק הפתקאות למזון ,עד שמחלת ה לב הכריעה אותו , אביו של חיים , שנפטר מהתקף לב בשנת 1912 ,נקבר בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב , אברהם קבור בבית הקברות טרומפלדו בגוש 1 גוש א שורה 44 ,לידו קבורה רעייתו מנוחה שמתה בגיל 80, שנפטרה בשנת 1932 .

עין חרוד האב אברהם משה בן חיים שטורמן
 
 יש הקוראים לשכונה השכונה האמריקאנית – הטמפלרית גרמנית – ואלהלה שהגיעה מהמלה הנורדית שפרושה היכל המתים הגיבורים – ממקום שבו מתכנסים וחוגגים.

השכונה ממוקמת בין שכונת פלורנטין של היום לבין העיר יפו , שני רחובות ראשיים בשכונה והם : רחוב אורבך ורחוב בר הופמן הקטן יותר והאנכי והיוצר את סימן הצלב .

קדמה להתיישבות האמריקאנית הזאת ביפו,

ההתיישבות המיסיונרית החקלאית אמריקאנית חקלאית ,הקשורה למושבה החקלאית של קלורינדה מינור האמריקאנית ,שעמדה בראש קבוצה פרוטסטנטית מהעיר פילדלפיה ,שראו בהגשמת המשיחות נוצרית לגאולת הארץ ולעבדה תחת הנצרות,בנוסף האמינו בני הקבוצה כי יש לכבד את יום השבת למנוחה .

הגעתה לארץ קשורה למנהיג וילאם מילר שחזה כי העולם ייחרב עוד בשנת 1844, כיוון שבחלוף תאריך זה ,לא התגשמה אמונתו ,התפוררה עדת מאמיניו לאור האכזבה,אך אצל קלורינדה מיינר כישלון זה הנבואי חיזק את אמונתה, למציאת מקום להנחלת הרעיון הנוצרי בארץ ישראל.


המושבה האמריקאנית ביפו - הגרמנית
 

 אבי המשפחה הוגו וילנד ואשתו סופי עלו לישראל בשנת 1900 , הם התיישבו במושבה יפו שכונת מנשיה של היום , בשנת 1902   אבי המשפחה הקים במתחם תחנת הרכבת, בית חרושת למוצרי בנייה מבנה בן שתי קומות מלט ,רעפים, ברזל מגוולן,מעקים , מדרגות , אביזרי חקלאות כמו צינורות ומרצפות צבעוניות ומעוטרות ,כול זאת על מנת לספק פרנסה למשפחתו.

את בית החרושת ביחד עם שני בניו, הקים בשטח תחנת הרכבת ביפו ליד שכונת וילאהלמה השכנה , כול זאת על מנת להוביל את הסחורה שיצר לבתים הנבנים בירושלים ובשאר המושבות ובעיקר על מנת להסיע את הסחורה לנמל יפו על מנת לייצאה לאירופה בעיקר.הגדיל הוגו לעשות ובנה את ביתו ליד בית החרושת בתחנה, תחילה כמבנה בן קומה אחת שחובר למבנה עותומאני במקום ובשנת 1906 הפך המבנה למבנה בן שתי קומות, את הקומות הקיפה הגזוזטרה,שנמחה בעמודי תמיכה מבטון 

סיפורה של משפחת וילנד הטמפלרית
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור