דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

יפו סיפורי אגדות

 
 
אגדת תוכנית פיצוץ הסראיה

וכך מספרת האגדה בפי זקני העיר תל אביב ומקול הלחישה של זקני ארגון הלח"י, רגולטו המסתערב שהתנדב לפעולה וחבריו,החלו לבקר באזור הסראיה במסווה של ערבים ,לשוטט וללמוד את הדרכים הסביבה ,דרכי המילוט ולבחור את נקודת הנחת מכונית ממולכדת לצורך העלמת והחרבת מבנה הסראיה היפואי.

יום לפני הפעולה הגיע רגולטו למבנה בלב הפרדסים ,שם קבל לידיו משאית שבה הוטמנו מטענים בתוך ארגזי תפוזים , ארגזים שכללו תפוזים הונחו מלמעלה למטענים ,הן לכיסוי והסוואה והן לנתינת שוחד לאנשי שררה וסקרנים שבדרך.

את המשאית היה אמור רגולטו להחנות בסמטה אחורית ליד הסראיה , אלא שכדרכם של תוכניות הן משתנות שלא ברצון המתכנן ,בבואו לסמאה נתברר לו כי לאחר סיוריו ובלא לקשר אליו,עמדו אנשי הכנופיות והציבו עמודי ברזל בפתחה של הסמטה,מצב חדש זה הכריח את רגולטו לאלתר,לכן המשיך בנסיעתו על מנת להציב את המשאית הממולכדת בחזית הסראיה.


אגדת תוכנית פיצוץ הסראיה
 
ביקור בבית הקברות טרומפלדור וסיפורו

הכניסה כיום לבית הקברות טרומפלדור  דרך רחוב טרומפלדור, הניצב ממול לרחוב חברון, שער חדש שנפרץ בחומת בית הקברות בעת שנערכה הלווייתו של מקס נורדאו בשנת 1926, על מנת לאפשר לקהל המלווים הרב להכנסת ולהשתתף בלוויה .

סוג הסיור נקבע לרצונו של המבקר והעדפותיו , בפועל מיד לאחר המעבר בשער ניתן לראות מצד ימין את מצבות והאנדרטה לחללי המאורעות בשנים 1921,1929,1936,בחלק השמאלי של השביל לאורך החומה ,טמונים בחלקת ההרוגים,יהודים שנהרגו בתאונות,עובדי המנדט ושוטרים יהודיים.

בשביל היורד שמאלה מהכניסה לאורך רחוב טרומפלדור (בחלק הדרומי) קבורים בעיקר אנשים ששמו קץ לחייהם ,אנשי דת ועסקנים טמונים בחלק המזרחי המוגבה של בית הקברות, לעומתם טמונים בחלקת הסופרים בחלק הנמוך המערבי ,טמונים טשרניחובסקי,אחד העם,ביאליק ,ליד חלקת הסופרים טמונים מנהיגי הישוב העברי חלוצי העלייה השנייה והשלישית: דיזינגוף,ראש עיריית תל אביב,ארלוזורוב,נורדאו ,משה שרת ועוד.


ביקור בבית הקברות טרומפלדור וסיפורו
 
יפו אגדת הדייג מחמוד בנמל יפו

כתרים רבים נרקמו ליופיו של מחמוד הדייג היפואי,חיוכיו הכובשים לב נערות ,אך בעיקר נודע מחמוד בכישרון הדייג שלו שממנו צבר כסף רב,האגדות מספרות ומהללות את ידע הרב שלו לנתיבי הים ואורחות הגלים,את הכרתו בדגים ובדרכי התנהלותם ומקומות המסתור שבו היו נחבאים הדגים ,כאשר חלפה השמועה בינהם כי מחמוד יצא למסע דייג.

תקופת גדולתו כדייג הועמה מעט ,בעת שאת הנמל החלו לפקוד אוניות סוחר וצליינים והקדמה לימדה את השלטונות כי ניתן להניח צינור ביוב שפכים ולנתבו לתוך מימי הים ולזהמו.

למרות הקשיים,התעקש מחמוד הדייג ופרש רשתו גם בשעות החשיכה ולא פחד מסלעי הנמל המשברים סירות ואוניות,בפיקחותו הביט מחמוד בנצנוץ האור מאחד מבתי העיר יפו, ,ובעזרתו ידע לנווט את סירתו ולהעמיסה בשלל דייג באין מתחרים בשדות הדייג.


יפו אגדת הדייג מחמוד בנמל יפו
 
יפו גן הפסגה - גשר המשאלות

כאשר יורדים מנקודת התצפית של גן הפסגה ,ליד שער האמונה שבנקודת התצפית, לכוון כנסיית סנט פטרוס בכיכר קדומים, נתקלים בגשר ברזל הסגור כיום (ינואר 2015) בשערים משני צדדיו ,לאורך מעקה הגשר תלויים לוחות שעליהם סימני המזלות,על מנת להוסיף נופך רומנטיקה ואמונה ,מספרות אגדות יפואיות מהשנים החדשות כי מי שמניח את ידו על מזלו ומביט בגלי הים בנמל ,ומביא משאלה על פי האגדה משאלתו תתגשם לאורך החיים.


יפו גן הפסגה - גשר המשאלות
 
יפו אגדת שומר המגדלור

בין ספניה הזקנים של יפו מסופרת האגדה ,בעת לגימת כוסית ליד הטאולה (השולחן)  בגמר יום העבודה במאורות הקלפים,האגדה כרגיל מתחילה ביום סגרירי וסוער ,שבו ישב שומר המגדלור בחדרו המחומם והמוסק, לגם איזה כוס משקה לחימום הקנה,וכמו שסיפרו האגדות כוס יין סחבה את חברותיה הכוסות המלאות ביין , עד שהתבסם השומר ונם במשמרתו.

 

כאשר הקיץ מתרדמת השיכורים,ויצא אל הנמל כהרגלו בבוקר,ראה את דייגי יפו משוטטים לאורך הרציף והסלעים בחיפושם שרידי ומלחים ניצולים מספינה שנטרפה על סלעי הכניסה לנמל.

 

נכלם שומר המגדלור ,והחל רץ אל עבר המגדלור טיפס לראשו ומהכלימה והצער ,השליך את עצמו על הסלעים ממרומי המגדלור,האגדה ממשיכה ומספרת על שבימי סערה וגשם,ניתן לראות הבלחת דמותו של השומר המתייסר והדואג שהמגדלור יפעל ויאיר בלילות על מנת שיסמן לאוניות את מיקום הנמל.


יפו אגדת שומר המגדלור
 
יפו אגדת סלע אנדרומדה

תחילתה של האגדה ביוהרה של קסיופיה מלכת אתיופיה, שהכריזה כי היא יותר יפה מהרה

רעייתו של אל הים היווני פוסידון ומבנותיו, התכעס האל פוסידון מהעלבון ומיד שלח סערות והנחית מפלצת על חופה של יפו.

 

המפלצת דרשה הקרבת נערה למענו ,שאם לא כן הוא יהרוס את העיר ,החליט מלך חבש (אתיופיה) ורעייתו קסיופיה השחצנית, להקריב את בתו היחידה אנדרומדה למפלצת ,על מנת שתסיר את איומה על העיר,קשר המושל את בתו על הסלע הבולט בחזית הנמל , עד אשר חלף עבר במקום פרסאוס בנו של זאוס מלך האלים,וחשב לתומו כי זהו פסל.

 

כאשר הרוח נשבה ,הבחין פרסאוס כי הפסל הינו נערה ששערה התנופף ברוח ,שאל פרסאוס מדוע הנערה כבולה בשרשראות לסלע, השיבה לו אנדרומדה וסיפרה את סיפור השחצנות של אמה.


יפו אגדת סלע אנדרומדה
 
יפו ספור הטבח בבית החלוץ (בית העולים)

האירועים המרכזיים במאורעות 1921 בעיר יפו התרחשו כאשר מתפרעים ערביים ניסו להיכנס לבית החלוץ ברחוב יפת 36 ,ששימש כבית עולים לחלוצים יהודיים בעלייה השלישית,כאשר כשלו המתפרעים,נזעק למקום קצין המשטרה ששימש בתפקידו במשטרת יפו בתקופה העותומאנית ,בבואו הבטיח לעולים המתבצרים במבנה לפנותם למטה המשטרה להגנתם.

על מנת לפנותם הוא בקש שיפתחו את דלתות הברזל של המבנה,כאשר העולים פתחו את דלתות המבנה ,התפרץ ההמון הפורע והחל לטבוח בנצורים,תוצאות ההתפרעות היו מחרידות בזמן קצר נפצעו ונהרגו קרוב לארבעים יהודים,העזרה של הצבא הבריטית התאחרה והם הגיעו לבניין שעות לאחר הטבח ומנעו מהומות נוספות בשעות הלילה.

אלא שההמון המוסת שוחר הטרף המשיך למחרת את מסע ההרג והרג ביפו חמשה יהודים נוספים ואת הסופר יוסף חיים ברנר,מנין ההרוגים במאורעות הדמים ביפו של שנת 1921 מנה 43 הרוגים ומאה שלושים וארבע פצועים ,מרבית ההרוגים נטמנו בקבר אחים בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.


יפו ספור הטבח בבית החלוץ (בית העולים)
 

כאשר נמלט פטרוס מידי הצבא הרומאי מירושלים לעיר לוד,הזמינו מאמיניו לברך קשישא בשם טביתא המאמינה בנצרות שיחסו לה מעשי חסד רבים ,השלוח פטרוס הגיע לביתה של הקשישה ,ושם בעת ששכבה על מיטה הקשישה המתה בטרם נקברה, פקד פטרוס על הנשים המקוננות שהקיפוה לצאת מהחדר.

 

פטרוס הקדוש הרעים בקולו וציווה על טביטא לקום ולשוב לחייה,כאשר שבה טביתא לחיים,החלה להתפלל ולהודות לישו הנוצרי, מובן שהאגדה פשטה ביפו והביאה עוש מאמינים לנצרות.

 

לאחר שסיים פטרוס את מעשהו בהחייאת טביתא ,הוזמן השליח פטרוס להתארח בביתו של שמעון הבורסקאי.


יפו האגדה על פטרוס הקדוש - בשמו היהודי שמעון בר יונה – כייפא
 
סיפור עסקיו של שלמה פיינגולד בעיר תל אביב

 שלמה פיינגולד יהודי שנולד ברוסיה בשנת 1865 היה בעל דרכון רוסי, יהודי שלמד בישיבת וולוג'ין ברוסיה,  בגיל עשרים היגר לאנגליה שם עבד בבית הדפוס של כת יהודים מומרים בשם " בני ישראל הבריטיים " שעיקר אמונתה הייתה שמוצא היהודים הבריטיים ,הוא בעשרת השבטים שגלו מארץ ישראל, כיוון שעיקרי משנתם מצאה חן בעיניו המיר את אמונתו באמונה החדשה, למרות שיש הטוענים כי לא עשתה פעילות מיסיונרית לכת אלא ניסתה פשוט להגדיל את מספר מאמיניה , אך חלק ממאמיניה היו נוצריים שהאמינו בביאתו מחדש של ישו כשם שינם יהודים בבואו של המשיח .  

שלמה פיינגולד מעולם לא הצהיר כי המיר את דתו לנצרות והמשיך לטעון כי הינו יהודי המאמין בעקרונות הכת, בשנת 1888 באנגליה נישא לאישה נוצרייה ממוצא סקוטי בשם אליזבט קורוויל ששמרה על אדיקותה כנוצריה עד מותה, ,היא הייתה בתה המאומצת של מרגרט פלמר ,אישה עשירה ואשת ציבור ידועה באנגליה,לבני הזוג לא היו ילדים ,  מרגרט פלמר הפכה לשותפתו בעסקים בארץ ישראל של שלמה פיינגולד ,  כיוון ששלמה פיינגולד המיר את דתו הוא לא היה אהוב בידי היהודים הדתיים שראו בו אויב

בשנת 1985-6 עלו שלמה פיינגולד ,אשתו אליזבט ואמה המאמצת מרגרט פלמר לארץ ישראל בדרכם התעכבו בפריז ושם הוציאו את העיתון " האמת " שבו בטא את דעותיו המומרות החדשות כיהודי מומר בערכי הרעיון של "בני ישראל הבריטיים".

סיפור עסקיו של שלמה פיינגולד בעיר תל אביב
 
אגדת יצחק קומר אשר גר בחצר פיינגולד בידי הסופר שי עגנון

שי עגנון הגיע לנמל יפו בעת שעלה לארץ ישראל,בנמל חמלו עליו שלמה ורעייתו רבקה אבועלפייה ,ששימש כמורה בעיר יפו,הוא לקח תחת חסותו את הסופר ,ושיכנו בעליית הגג בביתו שביפו,שי עגנון שתה בעיניו את מראה הים והחוף שנשקפו מחלונות עליית הגג,לאחר זמן מה עבר שי עגנון למגוריו בירושלים שם כתב את תמול שלשום.

בספרו תמול שלשום של יוסף צצקס המספר את ספור העלייה השנייה בישראל  ,הלא הוא שי עגנון ,ששינה את שמו לעגנון לאחר שכתב את ספרו עגונות , בספר מקבלת דמותו הכלבית של הכלב בלק ,את סימבול האנשה דרך מבטו המלגלג על דמויות בירושלים במלחמת התרבות בין תושבי יפו  לתושבי ירושלים, במיוחד המודרניים והמתרחקים מן היהדות הצינית והשפה וכמובן מדמותה ההיסטורית של העיר .  

הכלב בלק מקבל את התפקיד המשני בספור , בהצטרפותו לדמות הראשית בספור יצחק קומר שלאחר עלייתו לארץ התיישב בעיר יפו ומאס באורח החיים החילוני ועבר לגור בירושלים הדתית, כיוון שנתקלתי בדמות הכלב בסיפור, נזכרתי בביתו של הסופר בשכונת תלפיות ובסמטה הסמוכה לבייתו סמטת בלק.

 

ובכן מיהו הכלב בלק בספר תמול שלשום ,הכלב בלק חיי בירושלים וכמו שאר כלבי הרחוב שוטט הכלב ברחובות העיר והתבונן בעיני כלב על השינויים והחיים של התושבים בעיר בדרכו הכלבית המלגלגת.

אגדת יצחק קומר אשר גר בחצר פיינגולד בידי הסופר שי עגנון
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור