דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ילדי טהרן בעיניו של הילד אורי בר

 

 
 
 

כאשר הגיע אורי וחבריו לכיתה י' ,החלו אימונים ובהכשרה צבאית של בני דגניה וחברי הקבוצה ,בידי בחורים שנשלחו מטעם ההגנה ,מעבר ללימודי הלחימה וקרב המגע הרגילים למד אורי קשר ושימוש במקלע .

כאשר פרצה מלחמת השחרור ,התנדב אורי להתגייס לצבא ,אך נדחה בידי וועדת הגיוס הקיבוצית , משום שהיה בן יחיד ,אורי נשאר בקבוצת דגניה והתנדב לכוח ההגנה של קבוצת דגניה, והשתתף בימי הקרבות על הגנת דגניה.

כאשר ניסה כוח סורי לפרוץ לדגניה ,הוצב אורי כמשליך רימונים וטען למקלע, בעמדה הקדמית ליד שער דגניה ,שדרכו ניסה כוח טנקים לפרוץ לקיבוץ ,העמדה הופגזה בפגזי טנק סורי,כתוצאה מפגיעה  ישירה בעמדה נפגעו יושביה הלוחמים , מתוך ארבעת החברים ששהו בעמדה, נהרגו אורי בר ויהודית ברקוביץ חברת הקבוץ,שני חבריהם יויה ברק (שפירא) וחיים פז בעמדה ניצלו ,אורי ויהודית נקברו בבית הקברות בחלקה הצבאית בקבוצת דגניה.


ילדי טהרן - הסיום הטרגי של חייו בגיל 18 שנה של אורי בר
 

בעמדה שליד שער קבוץ דגניה התכנסו חיים פז,אורי בר,יהודית ברקוביץ ויויה ברק (שפירא) חיים פז קבל את מקלע הלואיס ,ששימש אותו בתחילה לחפות בירי על חבריהם שנדחקו ונסוגו ממשטרת צמח לכוון גדרות הקבוץ,דרך השדה הפתוח בין משטרת צמח לגדרות ושער דגניה ,היה שדה מוות לנסוגים באין מחסות להסתתר בהם בדרכם,חלקם נורו ונפלו חלקם הגיעו בשארית כוחם לדגניה.

לאחר מכן הפנו הלוחמים את נשקם וירו על הכוח הסורי המשוריין והרגלי שנע לכוון שער הקבוצה והגדרות על מנת לפרוץ לחצר הקבוץ, תפקידו של אורי היה כאחראי על רימוני היד שאותם היה צריך להשליך כארטילריה על כוחות האויב, אלה שאורי השיג רובה והחל יורה לכוון האויב.


ילדי טהרן - ספור הקרב ונפילתו של אורי בקרב – בעיניו של חיים פז ז"ל
 

חודש לאחר מותו של אורי החליטו חיים פז ורעייתו רוחלה (חברו שניצל בעמדה המופגזת)לקרוא לבנם הבכור שנולד אורי , כשתמה מלחמת העולם השנייה ולאחר הקמת המדינה הגיעו הוריו משה (מאוריציוס - ריצי) ויוליה בר ממחנה המעצר בקפריסין , שבו שהו עקב תפיסת אונייתם, בידי הצי הבריטי בדרכם לארץ ישראל.

לצערם של הריו של אורי הם הגיעו לארץ ישראל ,לאחר נפילת אורי בר בדגניה, בקבוצת דגניה התנדבה חיותה בוסל (אלמנת יוסף בוסל ) מקבוצה דגניה לאמץ את הוריו של אורי בר ולעזור להם להתערות בארץ , היא אף ארגנה להם תרומות להקלת קליטתם בעת שהתיישבו בעיר חיפה ,קיימת התכתבות של חיותה בוסל עם דוקטור ישעיהו שפירא למציאת מקורות כספיים לעזרה זאת.

באחד המכתבים משנת 1949 ,שנותרו מהתכתובת של חיותה בוסל עם ישעיהו (שייק) שפירא ,המאמץ וקרוב המשפחה של אורי בתקופת עלייתו לארץ בחוות הלימוד בירושלים ובעת קליטתו בקבוץ דגניה לאחר עליית הורי לארץ והשתקעותם בחיפה .



הגעת הוריו של אורי בר מהמחנה בקפריסין
 

בתקופת תחילת מלחמת העולם השנייה בזמן כיבוש פולין בידי הצבא הגרמני ,נמלטו אזרחים פולניים רבים לתחומי רוסיה,חלק רב מפליטים אלו היו משפחות של יהודיים,בין הנמלטים לרוסיה היו עשרות אלפי יתומי מלחמה פולניים ,הפליטים הפולניים הועברו למגורים בתחומי סיביר,בני הדת היהודית נאלצו להתגורר באזורים שיועדו ליהודים ,חיי המחנות היו חיי סבל ,בתנאי מזג אוויר קשים ורעב ממחסור במזון,מחסור בתעסוקה ותנאי סניטציה קשים.

בשנת 1941 פנתה ממשלת פולין החופשית בראשות ולדיסלב שיקורסקי ,למנהיג רוסיה סטלין בבקשה ,לאפשר לאזרחי פולין שברחו לרוסיה בתקופת המלחמה, להשתחרר ממחנות העקורים בסיביר למגורים ברחבי רוסיה ,בנוסף לאפשר הקמת בתי יתומים ליתומי המלחמה הפולניים ברוסיה,והדרישה הנוספת הייתה לאפשר הקמת צבא פולני ,שיורכב מחיילים ואזרחים פולניים שברחו מאימי המלחמה לתחומי רוסיה.

בתחילת 1942 אישר סטלין את הקמת צבא פולין החופשי, בהנהגת גנרל ולדיסלב אנדרס הפולני,סטלין נתן חנינה לאזרחי פולין שחרותם נשללה מהם ברוסיה ובתחומי מחנות ההסגר בסיביר, לתחומי מדינת רוסיה ,בנוסף נתן אישור להקמת בתי יתומים ליתומי מלחמה פולניים

ילדי טהרן - סיפורם במלחמת העולם השנייה
 

כאשר הוקמו בתי יתומים לילדי פולניים לאחר מתן החירות לאזרחים פולניים ברוסיה בשנת 1941-2 ,עקב תמותה רבה בקרב הורים וילדים פולניים עקב התנאים הקשים,המחלות והרעב,נבנו באזורים שאליהם עברו הפליטים הפולניים ,על מנת לפתור חלקית את בעיית היתומים ,הוקמו קרוב למאה וארבעים בתי יתומים , כולל כמה לילדים יהודיים היתומים אחד מהם יהודי בסמרקנד, שנוהל בידי ארנה ברוס ,בית יתומים שקלט כמאה וחמישים יתומים יהודיים בין כתליו .

כיוון שגם משפחות יהודיות סבלו מתמותה של הורים וילדים ממחלות,החליטו בייאושם חלק מהפליטים היהודיים, להכניס את ילדיהם למנזרים ולבתי היתומים הנוצריים שהוקמו על מנת להצילם כאשר ילדים יהודים אלו התחזו לילדים יתומים נוצרים,הוריהם הכינו את הילדים לחיות תחת השקר ודחיקת יהדותם ,והכול על מנת לתת לילדים אפשרות מסוימת להמשך חיים.

ילדי טהרן המשך סיפורם
 

מרבית הנערים הבוגרים של ילדי טהרן נלחמו בקרבות שבטרם קום המדינה ובזמן מלחמת העצמאות,חלקם נפלו בקרבות על הקמת המדינה ובמלחמת השחרור,

עמנואל (אמיל) לנדאו

עמנואל לנדאו נולד בשנת 1928 בפולין ,ברח עם משפחתו מורשה לרוסיה ,בשנת 1939 בעת שהצבא הגרמני פלש לפולין,לאחר שלוש שנות נדודים הגיע עם ילדי טהרן לארץ ישראל,הספיק להשלים שתי שנות לימוד בבית הספר כדורי ומשם המשיך לרמת יוחנן,שם התגייס לפלמ"ח ומשם לצבא ישראל .

עמנואל לנדאו נפל במלחמת העצמאות ,בעת שהיה בכוח שתקף שיירה שהובילה נשק ותחמושת של כנופיות ערביות ,בדרכם לכוון חיפה באזור קריית מוצקין ,בעת הלחימה הפגין אומץ לב רב והסתער על אחת ממכוניות התחמושת בניסיון לקחתה כשלל ,בעת שהזיז את המכונית היא נפגעה והתלקחה והתפוצצה ,דבר שגרם למותו,בעבור לחימתו ההרואית קבל עמנואל את אות גיבור ישראל מבין 12 מלוחמי המדינה במלחמת השחרור שזכו בו.


ילדי טהרן החללים בהגנת המולדת ובמלחמת העצמאות
 

במחנה בטהרן שהו הילדים ממחצית חודש פברואר ,עד תחילת חודש אפריל ,עקב ויכוח בין בנושא מי יהיו הגופים שיהיו אחראיים על חינוכם והקריטריונים לאיזה גופים או מוסדות הם יהיו שייכים,מצד אחד טענו המוסדות הדתיים ,כי הילדים התחנכו במולדתם במסגרות חינוך ומבית מסורתי דתי,אך אנשי אגודת ישראל התעלמה מהאמת שחלק גדול מילדים אלו הבוגרים התחנכו בפולין בבתי ספר ציבוריים פולניים.

לעומתם גרסו אנשי ההסתדרות והסוכנות ,שיש לחנך את הילדים על ערכי אהבת המולדת על מנת שיוכשרו לעבודה ויצור ,בכדאי לדאוג למקור מחיה בבגרותם בתהליך בנית המדינה העברית בארץ ישראל.

המשא ומתן על חלוקת הילדים בין המוסדות השונים, נוהל בידי הנרייטה סולד בשם ארגון עליית הנוער בסוכנות היהודית,נציגי המזרחי,האגודה לישראל והרב הראשי הרצוג ,כאשר מהזרם הדתי בוועד ההצלה ,הופנו איומים להסתלקות מהוועד ,באם לא יענה הוועד לתביעותיהם לחלוקה צודקת של הילדים לחינוך במסגרתם.

ילדי טהרן המחלוקת בנושא חינוכם בעולם היהודי
 

נציגי הסוכנות קבעו כי המדד לבחירת המסלול החילוני יכלול את : ידיעת השפה העברית,רצון הילד להתחנך ברוח בנין הארץ , ורצון הילד ללמוד עבודת כפים (בעיקר חקלאות) .

לגבי הזרם הדתי בתמיכת תנועת המזרחי ,הוחלט כי ילדים שגילם מעל לגיל 14 ,יחליטו בעצמם מהוא הנתיב שהם רוצים להתחנך וחיות בארץ ישראל ,בנוסף ילדים שבביתם היה חינוך חופשי ושלמדו בבתי ספר כללים בפולין , יועברו לחינוך במוסדות חילוניים וקיבוצים , ילדים שמתחת לגיל 14 שבביתם בפולין היה נהוג חינוך דתי יועברו לחינוך הדתי,לגבי ספקות לחינוכו של הילד בבית הוריו יועברו ילדים אלו לחינוך הדתי.

בעקבות ההתקפות האישיות כלפי הנרייטה סולד מנהלת עליית הנוער בסוכנות ,וההשגות בויכוח על חלוקת ילדי טהרן ,לסקטור הדתי והסקטור החילוני ,החליטה הנרייטה סולד לנטוש את תפקידה בעליית הנוער באפריל 1943 ולהסיר מעל כתפיה את הטיפול והקליטה של ילדי טהרן שעלו לארץ ישראל.

הקבוצה השנייה של ילדי טהרן שמנתה כמאה ותשעה ילדים שהגיעה בספטמבר 1943 הועברו מעל לתשעים אחוז ,הועברו לחינוך ליד הסקטור הדתי , שלושים אחוז לאגודת ישראל ,שישים אחוז לתנועת מזרחי והיתרה הועברו לידי קרובי משפחה.

ילדי טהרן שבחרו בחינוך החילוני
 

יש לזכור כי ילדותם של ילדים אלו נלקחה במהלך בריחתם לרוסיה,ילדים שלא ידעו מהו משחק או מגע יד בצעצוע,הילדים היהודיים הושלכו במחי יד אל הבגרות,שם נאלצו להחליט החלטות שיקבעו את עתידם, עברו מספר מחנות פליטים,בתי יתומים,לפעמים במסווה של נוצרים בבתי היתומים הנוצריים ובלבד להישרד.

חלקם של הילדים שחוו תלאות החלו לנסות לאתר קרובי משפחה בארץ ,חלקם החלו מסלול חינוך דתי או חילוני ונעקרו מהם בידי קרובי משפחה שגרו בארץ והעבירו אותם לבתיהם , תוך שהייה בתוך מלחמה ,עם המוסדות או הקיבוצים על הזכות לגדלם.

כיוון שבמוסדות רבים בארץ ישראל חפצו לקבל לידם ילדים שהגיעו מטהרן,נוצר מצב של ניסיונות לחלוקת הילדים על גבול המקאבריות,חלק מהמושכים בשמיכת החלוקה, התעלמו מרגשות הומאניים והיו מוכנים להפריד בני ילדים בני אותה משפחה , ולהעבירם למוסדות שונים בארץ.

ילדי טהרן - ספחים בטעם מר מפיזור וחלוקת הילדים
 

הצבא שהוקם ברוסיה לאחר כיבוש פולין בידי הגרמנים

בשנת 1941 פנה ולדיסלב שיקורסקי ממקום מושבו בממשלה הגולה באנגליה, לסטלין בבקשה להקמת צבא פולין החופשית שיורכב מחיילים ואזרחים פולניים שנמלטו במלחמת לתחומי רוסיה,בשנת 1942 אישר סטלין את הקמת צבא פולין החופשי בהנהגת גנרל ולדיסלב אנדרס .

הצבא הפולני של גנרל אנדרוס לאחר שהוקם מנה כעשרים וחמש אלף חיילים , לאחר הקמתו פנו שוב הממשל הפולני החופשי באנגליה בשנת 1942 לסטלין ,על מנת שיאפשר להם לעבור לטהרן, על מנת שיחברו לצבא הבריטי וייסעו להם במלחמתם באויב הנאצי,בנוסף ביקש לשחרר גם עשרות אלפי אזרחים פולניים וילדים , על מנת שיעברו להתגורר במחנה פליטים באזור טהרן,בקשתו זאת מולאה בשנת 1942 .

לצבא אנדרוס התקבלו פליטים פולניים,חלקם חיילים וקצינים ששרתו בעברם בצבא הפולני,חלקם בעלי הכשרה סמי צבאית וכאלה שעברו את מבחן כשירות לשרות בצבא הפולני.


צבאו של הגנרל אנדרוס הפולני
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור