דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

תל אביב אטרקציות חינם

 
 
תל אביב מוזיאון האצל-מצודת זאב זבוטינסקי
מוזיאון האצל-מצודת זאב זבוטינסקי
כתובת בית זבוטינסקי רחוב המלך גורג 38 תל אביב
הכניסה חופשית 
המוזיאון פתוח בימים א – ה בשעות 08:30-16:00 , ביום שישי שבת סגור.
טלפון לתאום  03-5284001 , 03-5253307
מידע 
המוזיאון מתאים לילדים ומשפחות, ומציגים בו תערוכות קבועות ומתחלפות בנושא מורשת ישראלית,התצוגה מתארת את פעילות הארגון בהשיבו מלחמה לטרור ולתוקפנות הערבית, במאבק לחיסול שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל ,ניתן לקבל הדרכה למהות התערוכה ,המוצגים והרעיון העומד מאחוריו, לאורך 17 שנות קיומו של הארגון .
 
התערוכות ממחישות את התהוותו של הארגון,פעילותו כנגד השלטון הבריטי בארץ ישראל, הלחימה בכנופיות הערביות,וברעיון חידוש ההתיישבות היהודית בארץ,כל זאת בתערוכות של וכוללת מסמכים, קטעי עיתונות, צילומים, כלי נשק, דגמים אורקוליים הממחישים את פעולות הקרב, מבצעים וסרטי תעודה אורקוליים.
תל אביב מוזיאון האצל-מצודת זאב זבוטינסקי
 
תל אביב מוזיאון ואנדרטת ההעפלה בגן לונדון
מוזיאון ואנדרטת ההעפלה בגן לונדון
המוזיאון ממוקם  מעל לטיילת בין  רציף הרברט סמואל - הטיילת ורחוב הירקון .
המוזיאון והגן פתוחים בכל שעות היום לביקור ,במקום ספסלי ישיבה הצופים לים.
 
מידע
בשנת 1942 הוקם הגן והוקדש לעיר לונדון לכבוד עמידתה בהפצצות הגרמניות,  בשנת 2003 הוקם ועוצב הגן מחדש כמוזיאון ואנדרטה
אשר  משקיפים על חוף תל אביב והטיילת, המוזיאון הפתוח מכיל שני מבנים בדמות אוניות מבטון ושקועים בקירות החיצוניות של האוניות,חלונות המשמשים כמקום תצוגה של סיפור ההעפלה, השייט של הספינות בגן מסמלות את הטמעות המעפילים בארץ לאחר הגיעם לחוף מבטחים, החיפוי החיצוני של האוניות באלומיניום יצוק, כל זאת במחק של הבדלי הגבהים בין הרחובות לתאור גלי הים.
 
קיר האלומיניום של ההנצחה הצמוד למוזיאון ,מעוצב כגל המחולק לששה חלקים ובהם חרוטים מבצעי ההעפלה והפעילות מסביבה  ושמות כל הספינות שנטלו חלק בההעפלה,, כאשר הגלים מסמנים את המלחמה באתני הטבע והבריטים בדרך לחוף המבטחים.
 
יש הכועסים על השילוב והכריכה של הגן הבריטי ,על פי שמו לבין מוסד העלייה. מתחת לגן ממוקם חניון גדול.
תל אביב מוזיאון ואנדרטת ההעפלה בגן לונדון
 
תל אביב הגן הבוטני באוניברסיטת תל אביב
גן בוטני אוניברסיטת תל אביב
אזור תל אביב   כתובת רחוב קלוזנר ,מול שער מספר 2 לאוניברסיטה, מול מוזיאון בית התפוצות צמוד לגן הזאולוגי  של האוניברסיטה .
טלפון לתאום 03-640151-910
הגן פתוח לביקור בימים א – ה בשעות 08:00-16:00, סגור בימי שישי ושבת.
מידע
סיור מודרך לקבוצות בנות 20 איש נמשך כשעה וחצי.
מידע הגנים הבוטנים נפתחו בשנת 1973,הגנים מחולקים לחלקות משנה והן :
הגן לעיוורים על שם בנש בנט ,על מנת לתת לעוורים אפשרות לחוש בחושי הריח המישוש  והטעימה,את הצמחים הגדלים בחלקה,הסברים על הצמחים כתובים בכתב ברייל.
 
גן נפתולסקי לצמחי ארץ ישראל ,מיצג של הצמחים בישראל על פי תפוצתם ,כולל צמחי מים.
 
גן המקלט לשימור צמחים בהכחדה.
 
גן דפנה קרסו לצמחייה טרופית ,חממה אשר בה מגדלים צמחים טרופים מרחבי העולם אשר בהם  צמחים נדירים.
 
חממות לצמחי תועלת.
 
גן נסים ויוליה מנשה לצמחי מרפא.
 
גן הקקטוסים והסולנטים.
תל אביב הגן הבוטני באוניברסיטת תל אביב
 
ירושלמי מבקר בבתים מספרים בתל אביב 2
ירושלמי מבקר בבתים מספרים בתל אביב  2
המשך לכוון רחוב לרחוב ביאליק ולכיכר ביאליק שבה נבנתה בית העירייה החדשה בתל אביב של פעם ,לידו בית סקורה ששימש כבית משכנה השני של העירייה עד שנת 1971 שאז נפתח בו מוזיאון לתולדות תל אביב עד שנת 2002 , לאחר שנסגר יפתח  בתקופה הקרובה  מוזיאון העיר תל אביב .במרכז הכיכר היה קיר ציורי פסיפס של נחום גוטמן ,כיום ממוקמת בריכת מים עם צמחי מים ודגי זהב. 
 
במדרגות מכיכר ביאליק ברחוב ביאליק 28 לכוון רחוב טשרניחובסקי ממוקמים משרדי תיאטרון האידיש ראה תצלום של השחקנים עצמון ובודו  בעת יציאתם מהמשרדים .
 
לגן מאיר דיזנגוף  שהוקם לזיכרון ראש העיר תל אביב, הגן מחבר את רחוב טשרניחובסקי עם רחוב קינג גורג,בשנת 1936 הוחלט על רעיון המחווה אך רק בשנת 1938 כאשר הנציב העליון בארץ ישראל רכש את החלקות הסמוכות ויצר שטח ראוי להקמת הגן,הגן תוכנן בצורה שאינה טובה והפך בכל חורף לביצה שבלעג נקרא המקום ביצת דיזינגוף,הגן היה נסגר ונפתח מצאת החמה ועד שקיעתה על פי החוק הבריטי לנעילת גנים ופארקים אך שערים והוראה זאת הוסרו בשנת 1949, שאז ארעה בו הרצח העברי הראשון ואנשים במשך שנים רבות נמנעו להיכנס אליו ולכן נהרס אט אט . 
 
בשנים האחרונות עבר הגן שיפוץ ושדרוג וטופלה בעיית הניקוז ,נטעו עצים מבוגרים ושדרת העצים מלבלבת , בחלק מהגן הוקם פארק מגודר להולכים  על ארבעה ובעליהם  עם שולחנות וספסלים ,פינות התפנות ומקווי מים להרוות את צימאונם, ממש חוויה לראות את כולם משתעשעים עם כולם .בקרבת מקום גן השקמים מהשיר הידוע . 
 
המשך הסיור  לרחוב קינג גורג החמישי שבעבר שמו היה רחוב כרמל ,עד שמותו של המלך גורג שינה את שמו בידי הבריטים ששלטו בארץ, ליד תחילת רחוב קינג גורג בחיבורו לרחוב אלנבי ,מול רחוב הפלאפל הלא הוא שוק בצלאל  וממול הכניסה לסמטאות פלונית אלמונית .
 
ביקור בסמטאות פלונית אלמונית, סמטאות אלו היו נחלתו של האמיד היהודי געצל שפירא שעלה מאמריקה לאחר שנמאס לו מהתעלקות בני משפחתו על כספו ,כאן רכש חלקה גדולה מתושב ערבי באזור רחובות אלנבי ומזרחה לכוון הים והקים בה שכונת מגורים ובעיקר נחלה לעצמו . 
 
סמטת פלונית וסמטת אלמונית ממוקמות  לצד רחוב המלך גורג , בשנת 1922 רכש היזם מאיר. געצל שפירא חלקת אדמה והקים בה שכונת מגורים. השכונה נבנתה בפאר רב, כולל רכישת שתי סמטאות ובקצה אחת הסמטאות בנה ארמון לאהובתו אשתו סוניה ,ריצף את הדרך לשוק בעבורה , ופסל אריה מאבן שבעיניו נקבעו פנסים אדומים לתאורה ,בתחילת הסמטה זוג עמודי שער אובליסקים ששמשו כעמודים לשער הכניסה לסמטה, למרות הכל עקב היותו אדם מבוגר חיפשה אשתו ומצאה נחמה בזרועות אחר. 
ירושלמי מבקר בבתים מספרים בתל אביב 2
 
שמורת בני ציון – שמורת רכס חרוצים
שמורת בני ציון – שמורת רכס חרוצים
כניסה חופשית
איך להגיע השמורה ממוקמת מערבית  למושב בני ציון,שביל עפר  יוצא מאזור בית הספר המקומי וחולפת בגבול השמורה,אם תסעו בדרך העפר שבין המושב היוקרתי בני-ציון לבין שפיים, תראו בצד הדרך (מימין) שמורה קטנה
מידע
בקיץ 2002 נשרף רוב שטח השמורה, ועתה היא נמצאת בתהליך שיקום הצמחייה,בשטח השמורה שרידים של גת ופסיפס השייכים לחרבת גיוס,טיול בשבילי השמורה נמשך כשעה,שילוב של תנאי מחייה וסוג האדמה השונה ,מצמיחים צמחיה ופרחים אשר מוגדרים, צמחים בהכחדה,כדאי להיעזר במגדיר צמחים בעת הביקור.
שמורת בני ציון – שמורת רכס חרוצים
 
סיור רגלי בשכונת נווה צדק בתל אביב
סיור רגלי בשכונת נווה צדק בתל אביב
השכונה הוקמה בשנת 1887 לאחר התארגנות 48 המשפחות המייסדות,נאספו כספים בקופה מרכזית והחלה הבנייה,בעלייה בשנות העשרים של המאה ה 19 התיישבו בשכונה אנשי רוח שעלו מאירופה,לאחר בניית שכונות חדשות בעיר תל אביב עזבו רבים את השכונה,בשנות השמונים החלה פעולת שימור ושיחזור השכונה.
המבנים והכיכרות המפורסמים במקום :
כיכר סוזן דלל כללה שני מבני חינוך ,בית הספר לבנות חובבי ציון ובית נספר לבנים אליאנס,כיום ממוקם במבנה מרכז תרבות ואומנות על שם סוזן דלל,
בית שלוש , ביתו של סוחר הקרקעות הנודע שלוש, ולידו בית החרושת לציוד בניה.
בית אבולעפיה , ברחוב רוקח 2,אשר התגוררו בו המשפחה ,עד שעברה לשכונה חדשה והמבנה הושכר,
סיור רגלי בשכונת נווה צדק בתל אביב
 
מרכז מבקרים אוסם למוצר במבה
חולון מרכז מבקרים אוסם למוצר במבה
הכניסה בתשלום וכוללת הדרכה לקבוצות לאחר תאום.
המרכז ממוקם במפעל גבעול ,אזור התעשייה עיר חולון
כתובת המרכז רחוב המלאכה 55, חולון
טלפון לתאום  03-5593024
שעות פתיחה בימים א-ה בשעות 09:00-13:00 ,כל שעה עגולה ,בימי שישי ושבת סגור.
מידע
מרכז המבקרים  ליצור במבה מתאים לביקורי ילדים מעל גיל חמש ,משפחות וקבוצות.הסיור כולל מצגת אור קולית,וסיור במחלקות היצור תוך מתן הסברים ומידע לתהליך היצור והאריזה ,תשומת לב ניתנת לילדים על מנת למלא את צרכיהם,בסיום טעימות ישר מהתנור.
מרכז מבקרים אוסם למוצר במבה
 
ירושלמי מבקר בבתים מספרים בתל אביב 1
ירושלמי מבקר בבתים מספרים בתל אביב 1
 
הסיור החל במגדלי האופרה , במקום שבעבר, עמד בית האופרה הישן והקזינו הישן וממולו עמד גשר העץ לקזינו שעמד בתוך הים על כלונסאות ומעין אי קטן , כמובן מקום התצפית מלמטה לנערי תל אביב לנשים בשמלות שעברו על הגשר בדרכם לקזינו , איזה שובבים היו הנוער .
 
בעיקרון הסיור היה בעקבות המשורר אלתרמן וסיפור חיו המשובצים בבתי הקפה,לא להאמין אגלה לכם סוד :  הברנזה קפה לא שתתה שם .
 
כמו שנאמר על אלתרמן שפעם מהלו לו יין במים ותלונתו הייתה מדוע מקלקלים שני דברים, או באחד מביקוריו התכופים בבתי הקפה שאל אותו המלצר מה ישתה : יין,ויסקי,וודקה או קוניאק השיב אלתרמן הסדר לא חשוב .
מעט על אלתרמן :
אלתרמן באות ת ,למרות שעל קברו של אביו כתוב אלטרמן באות ט ,הגיע מבית ציוני תרבותי ,משפחתו נמלטה במלחמת העולם הראשונה לרוסייה עד העיר קישנייב ,בשנת 1925 עלתה המשפחה לישראל אביו החל ללמד והוא הגיע לגימנסיה הרצליה, ילד מופנם ושקט שלאחר לימודיו נשלח לפריז ללמוד רפואה אך עקב דרישת אביו למד להיות אגרונום חקלאי, באוניה  לפריז ובמגוריו בפריז חבר וחלק את דירתו לחיים גמזו אשר בהמשך חייו גמז אותו בביקורתו על שיריו ועבודתו בישראל. 
 
בשנת 1931 חזר אלתרמן ובעבודתו כאגרונום ומורה במקווה ישראל החזיק יומיים אולי פחות, עבר לחיפה כמתרגם שפות ,כיוון שדיבר חמש שפות, חזר לאחר חודשים לתל אביב ולכבודו נפתח בעיתון דבר הטור השביעי כיוון שבעיתון שישה טורים- עמודות, בעיתון פרסם למעלה מאלף שירים בטור השביעי מדי יום ,רב שיריו היו הגיגיו על העיר תל אביב,למרות שהיה אדם שאינו דתי ניתן לראות במילות שיריו מוטיבים תנכיים שונים,אולי מלימודיו בצעירותו אצל סבו הרב החבדניק ובית הספר החבדניק בקישנייב. 
 
יזכרו לטוב מוסדות הבליינים ,שלג לבנון ברחוב אידלסון 1, שבו נכתב השיר שני שושנים ,על פי הסיפור שאלתרמן ואישתו עם זעירא חברם ישבו בבית הקפה ונכנסה מוכרת ורדים – שושנים וזעירא חברו קנה אחד לאשת אלתרמן ומיד אחריו אלתרמן  קנה גם אחד לאשתו  קניית שני השושנים גרם לכתיבת השיר הנודע שני שושנים בשילוב זעירא והולנדר.
 
בתי קפה נוספים שימשו את הבליינים והקנייה בעיקר בהקפה ותשלום מכסף עתידי , בתי קפה כסית, אררט פינתי מגדלור,בית הקפה היהודי,  ארמון, בתי הקפה בכניסה לשכונת התקווה , בתי הקפה ברחוב אלנבי בואך בן יהודה ועוד קצרה היד מלזכור את כולם .
 
המסלול החל ברחוב הירקון ,לרחוב הירדן, אידלמן,בן יהודה פינת אידלסון שבו עמד עד לפני תקופה קצרה חנות העופות פאק עוף האגדית  , המשך לבית הקברות טרומפלדור, לראות את קברו של המחנך יצחק אלתרמן אביו של אלתרמן , אלתרמן עצמו קבור בקריית שאול , ביקור בקברה של שושנה דמרי והמשך לרחוב חברון.
ירושלמי מבקר בבתים מספרים בתל אביב 1
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור