דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

רמת הגולן אטרקציות בחינם

 
 
רמת הגולן הפארק הוולקני הר אביטל

הפארק הוולקני הר אביטל, ממוקם בצדו המזרחי של הר אביטל , בצפון רמת הגולן בנקודה שבה פעלה בעבר מחצבת אביטל,לאתר הוולקני שהכניסה אליו בחינם ,ניתן להיכנס בין השעות 10:00-16:00,טלפון לתאום הדרכה   046962885 - 050-4242227 , באתר נערכים סיורים ליליים בהדרכה קבוצתית.

איך מגיעים : בנסיעה בכביש 91 בצפון רמת הגולן חולפים על פני קבוץ עין זיוון ,ופונים לכביש 98 עד שנתקלים לאחר כקילומטר ,בשלט הכוונה מצדו הימני של הכביש לכוון פארק הר אביטל, פונים ימינה לכביש צדדי ,שבו נוסעים כחצי קילומטר וחונים בחניית הפארק.

המחצבה הישנה שופצה והפכה לאטרקציה תיירותית ,בזכות שיקום המחצבה בידי משרד התיירות והקרן לשיקום מחצבות בארץ ישראל, כיום זהו אתר מוסדר שנסללו בו שבילי הליכה ,ונקודות עצירה למידע ,הפארק כולל גם שירותים והנגשה לנכים, ונשתלו בו צמחים שחלקם אינם צמחי הגולן .

רמת הגולן הפארק הוולקני הר אביטל
 
רמת הגולן הכפרים הצ'רקסים שהוקמו ושנינטשו

בסך הכול יושבו כשלוש עשר ישובים של צ'רקסיים בעיקר מסביב לעיר קוניטרה ,כאשר במרכזם או לידם מעיינות ובארות מים , כבירת המחוז שימשה העיר קונטרה, שבה רוב תושביה היו בני העדה הצ'רקסית ,עד מלחמת ששת הימים ישבו ברמת הגולן בין 20-30 אלף צ'רקסיים.

הכפרים הצ'רקסיים בחלק הישראלי שנכבש, ננטשו עוד בתחילת הקרבות ויושביהם עברו להתגורר בכפרים הצ'רקסיים שמעבר לגבול ,חלקם חזרו להרי הקווקז שהייתה מולדתם ,עוד התגוררו בגולן הטורקמניים ,בני השבטים נוודים שהתיישבו ברמת הגולן וקבלו את עול הדת האסלאמית ומנהגיה .  

כפרים חקלאיים צ'רקסיים אלו שננטשו בידי יושביהם בזכות פחדם לנקמה של הסורים במידה והשטח יחזור לשליטה סורית ,רוב הבתים בכפרים הנטושים נהרסו בשנות השבעים , חלקם שימשו כשטחי אימון באש לתרגילים צבאיים ,בכפר חושנייה נותר המסגד על תילו וניתן לראות שרידי בתים בכפרים הנטושים.

לידם ברמה שכנו עוד ארבע עשר כפרים תורכומנים, מעט נוצרים, ארמנים, חורנים  וכורדים ,סך הכול ברמה כמאה שלושים אלף תושבים.
רמת הגולן הכפרים הצ'רקסים שהוקמו ושנינטשו
 
רמת הגולן התיישבות אגודת בית יהודה בכפר הצ'רקסי רמתניה

הכפר הצ'רקסי רמת'ניה שפרוש שמו מרעה הגמלים , מיקומו כ-2 קילומטר מצפון לכפר הנטוש ח'ושניה ברמת הגולן, בגובה של 831 מטר מעל גובה פני הים, בסביבות הכפר כאחד עשר מקורות שסיפקו מים לכפר ,אך אנו מציינים בדרך כלל את שני המעיינות ובריכות האגירה ברכת א רמתניה בחלקו המזרחי וברכת עין רמתניה בחלקו הצפוני.

הארכיאולוגים טוענים שהכפר הצ'רקסי הוקם על שרידי מבנים שהוקמו במאות הרביעית והחמישית לספירה בתקופה הרומית ביזנטית ואכן במקום נותרו שרידים שכוללים גם שרידי כנסייה וכתובות רומיות וביזנטיות .

את האדמות שמנו כחמש עשר אלף דונם משטח הכפר רמת'ניה שבמרכז הגולן, רכשו בשנת 1885 ,חברי אגודת בית יהודה מידי אנשי הכפר הצ'רקסי, בעזרת הנוצרי האנגלי שאהב יהודים סיר לורנס אוליפנט , אגודת בית יהודה, הוקמה בצפת בשם בית יהודה בשנים 1884-5, כשלושים וחמש משפחות התיישבו באדמות הכפר אלא שלאחר שנתיים של הקמת המושבה   בשנת 1887,כאשר נכשלה ההתיישבות במושבה אנשיה חזרו לצפת ,צרפו חברים חדשים החליפו את שם האגודה לבני יהודה .

רמת הגולן התיישבות אגודת בית יהודה בכפר הצ'רקסי רמתניה
 
רמת הגולן ההתיישבות הצ'רקסית ברמת הגולן

תודה לחברי זקני ההתיישבות ברמת הגולן ,על המידע והעזרה בכתיבת המאמר.

הכפרים החקלאיים של בני העדה הצ'רקסית המוסלמית ,הוקמו בהיתר מיוחד ובעידוד של השלטון העותומאני בארץ ישראל במאה התשע עשר ,על מנת לשמש כחומת מגן כנגד מרידות שבטי הבדואים באזור .

כאשר מבררים את זהותם האמתית של בני העדה המתקראים צ'רקסיים מתברר שיש חלוקי דעות למקום מוצאם למרות שמקובל לחשוב כי מוצאה מצפון קווקז ,שם על פי המסורת נחלקו לשנים עשר שבטים.

בני העדה מכנים את עצמם אד'גה שפרושו (האדם המושלם) , בתחילה דתם הייתה בעבודת האלילים ולכן חושבים שמוצאם מהתרבות ההלניסטית שהגיעו לקווקז, במאות החמישית שישית בעת שהגיעו לקווקז מטיפים נוצרים המירו הקווקזים את דתם והפכו לנוצרים.

כאשר בחלקים גדולים של אירופה שלטו העותומאניים , קבלו בני העדה את הדת האסלאמית סונית ששלטה בתורכיה , למרות שאינם ערבים בלאומיותם , בני העדה ידועים באומץ ליבם וכלוחמים ללא חת, בזכות מלחמות שניהלו בהגנה על חרותם ועצמאותם וברצונם לשמר את דתם.

רמת הגולן ההתיישבות הצ'רקסית ברמת הגולן
 
רמת הגולן עין אל תינא גבעת הצעקות

שמו של המעין קשור לבוסתן הפרי שליד המעיין שבו גדלים עצי תאנה רבים,המעין והגבעה ממוקמים בוואדי שבגבולה הצפוני מערבי של קו המערכת והגבול,של המועצה הדרוזית מג'דל שאמס שהוכרזה בשהת 1982 ,ממול לנקודה הישראלית ממוקמת עמדה של הצבא הסורי מעבר לגבול.

בשנת 1976 בסיום מלחמת ההתשה ,הסכימו הסורים בעצימת עין ,למפגשים פיזיים בין קרובי העדה הדרוזית ,שמשני עברי הגבול ביישוב מג'דל שאמס ,הכוונה הייתה להקים מבנה למפגש משפחות באזור גבעת הצעקות בעין תינה ,הסכמה זאת לא התפרשה בפתיחת פשפשים למעבר ,או מעבר פתוח בין הגבולות.

מפגשים אלו נערכו במשך שבועות אחדים עד שנתגלה כי הסורים מחדירים למפגשים אלו דרוזים ביחידות המודיעין הסורי שמגיעים ללמוד על מערכי הגבול ,העמדות ,הביצורים ויחידות הצבא הישראלי בגולן ,לאחר שנתפס רב סמל סורי בן משפחת כאמל קאנג' באחד המפגשים ,אסרה ישראל על קיומם, סגרה את הגבול והוסיפה מחסומים ומוקשים בגבול שבין מג'דל שאמס לעמדות הסוריות.

שינוי זה גרם ליצירת גבעת הצעקות העכשווית במקום שבו נפגשו בעבר בני המשפחות פנים אל פנים.

בעבר שימשו נקודות הצעקות הקרובות זו לזו בקו אווירי של כשלוש מאות מטר, עד שהקדמה הגיעה בדמות מכשירי הפלאפון,האינטרנט ודומיו ,שימש המקום לצפייה הדדית של קובי משפחה שמלחמת ששת הימים הפרידה בינם במיקום הגבול החדש ביננו לבין הסורים. בעומדם על שתי גדות הוואדי המפריד ,נהגו בני המשפחה לצפות זאת על זאת והשלים את המפגשים הראשונים קולות הצעקות של המשוחחים משני עברי הגבול, בהמשך הצטרפו המגפונים והרעש חגג .

בהמשך כאשר אנשי הקהילה הדרוזית החלו לצאת ולהיפגש עם קרוביהם בירדן או בארצות אחרות בתוספת לשימוש האלקטרוני של האינטרנט לסוגיו ,ירדה קרנה של גבעת הצעקות, כיום מתקיימים מפגשים אלו יותר בחגים שבהם חוגגים בני המשפחות ביחד משני צדדי הגבול.
רמת הגולן עין אל תינא גבעת הצעקות
 
רמת הגולן אתר ארכאולוגי סוסיתא

אל שרידי העיר סוסיתא מוטב לערוך בשני כלי רכב, לשרידי העיר מגיעים בנסיעה לאורך הכביש המקיף את אגם הכנרת מצדו המזרחי ,כארבע מאות מטר מהכניסה לקבוץ עין גב, פונים לכביש משובש ימינה (מזרחה) ,וממשיכים כשנים וחצי קילומטר על הדרך המשובשת עד העיקול והחניה הקטנה שליד שער הברזל, כאן מחנים רכב אחד וממשיכים עוד כקילומטר וחצי בעליה ,עד לחניון נוסף שממנו מתחיל שביל המסומן בשחור.

האתר הארכאולוגי שבסוסיתא ,ממוקם בחלקה הדרום מערבי של רמת הגולן, בגובה שמעל למאה וארבעים מטר מעל גובה פני הים ,כשני קילומטר ממזרח לאגם הכנרת , במה שאנו קוראים רכס הר סוסיתא ,המוקף מסביבו ממצוקים , רכס סוסיתא מחובר להרי רמת הגולן באוכף .

לעיר המחוז סוסיתא היו מספר שמות שהקדום ביותר היה פוליס ,או אנטיוכה היפוס מהתקופה השלטון היווני והרומאי ,שם המתאר את צורתו של הרכס כצוואר הסוס וראשו הערבים שכבשו את האזור לאחר מכן קראו לרכס ההר ולמצודה שהקימו בחורבות העיר בשם קלעת אל חוצן שפרושה מצודת הסוס.

מתחילים בעלייה לכוון השלוחה, לאחר מרחק קצר נתקלים משמאל לדרך ,בקיר משרידי תעלת הולכת המים וארונות קבורה הנקראים סרקופגים ,ממשיכים משם לחלק הגבוה של הרכס ,חולפים על פני השער המזרחי ונכנסים לשרידי העיר, בהליכה על פני הרחוב הראשי כאשר משני צדדיו מונחים עמודי שיש שהתמוטטו ברעידת האדמה בעבר בעת ששימשו כתמיכה לגג הכנסייה שגם התמוטטה .

רמת הגולן אתר ארכאולוגי סוסיתא
 
רמת הגולן מפל עיט
מפל עיט
כניסה ללא תשלום וחניה,אין גישה לנכים.
כיצד מגיעים כיצד מגיעים בנסיעה בכביש דרום מספר 98 , לחניון בכניסה למושב אליעד ,ממשיכים לחניון נוסף חניון המפלים במושב אבני איתן. החניון ממוקם בקצה הצפוני של המושב. בשבת ובחג אין להיכנס ליישוב ולחניון ברכב אך ניתן לעקפו .
 
ממשיכים על הציר  המפלים כביש 808 ולאחר ארבע קילומטר מהמפגש עם כביש 87 , כקילומטר לאחר מושב אניעם,עוצרים בחניון מפל העיט.
האתר פתוח בכל השבוע בשעות היום
מידע
לאחר העצירה בחניון המפל מתחילים במסלול מסודר, המוביל מהחניה לנקודת התצפית על המפל,זהו מסלול מעגלי פשוט וחמוד,כאשר רוצים להתקרב מהתצפית למפל ,יש לרדת מהצד השמאלי מתחת לגשרון ומתקרבים לתחתית המפל.
 
כאשר רוצים לבקר בנחל עיט ,עולים על כביש 87 המתחיל בצומת קצרין לכוון אלוני הבשן , עוברים כשנים וחצי קילומטרים ,פונים ימינה לצומת המפלים,לאחר נסיעה של כשלושה קילומטר  ומאתים מטר ,עוצרים בחניון מצד ימין, והולכים מעט על כביש לכוון התצפית מעל לנחל.
רמת הגולן מפל עיט
 
רמת הגולן מפל סער
מפל סער
כניסה ללא תשלום וחניה, גישה לנכים לנקודת התצפית
כיצד מגיעים מפל סער צמוד ממערב לגשר סער בכביש העולה לנווה אטיב, המפל נמצא על כביש המוביל למבצר נמרוד, ליד גשר סער בכביש,בכביש מקריית שמונה מספר 99 עוברים כארבע עשר וחצי קילומטר מחנים את הרכב באזור המסעדה וחוצים בזהירות את הכביש.
האתר פתוח בכל השבוע בכול שעות היום
מידע
גובהו של מפל סער 23 מטר, מפל סער נמצא מזרחית לבניאס ,שביל קצר מוליך מהחניה למצפור, המפל פועל בחורף כתוצאה מזרימת מים מנחל חרמון  והמגיעים גם לנחל סער וממנו זורמים מימי הגשמים למפל רסיסים ואחר למפל סער, בקיץ מפל זה יבש.
במצפה קיימת טיילת העוברת במספר תצפיות על המפל ומפלונים נוספים.
 
אין רוחצים במפל סער,התבוננות מהגשר שנמתח מעליו מספקת הצצה מעולה בימי החורף למפל מרשים בעוצמתו,  שני מסלולים יוצאים מהמפל מלווים בשילוט,  המצפור מהווה נקודת תצפית על שני מפלים המתנקזים לשתי בריכות וממשיכים בדרכם,מנקודת התצפית יורדים ועולים בשביל עם מדרגות המסומן בירוק מעל למפלים חולפים על פני גשרון העץ,עולים לנקודת התצפית השנייה המשקיפה על חלקו התחתון של נחל סער.
 
מכאן ניתן להמשיך במסלול שאורכו כארבעה קילומטר לכוון גשר הידידות ,או ניתן לחזור לרכבים להמשיך עוד כקילומטר על הכביש לכוון עין קיניה עד לחניון גשר הידידות , לרדת ולהתבוננן .
רמת הגולן מפל סער
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור