דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

רמת הגולן אטרקציות בחינם

 
 
אלי כהן סיור בתחנות רמת הגולן בחייו של המרגל הישראלי אלי כהן

תודה למורי הדרך הצפוניים ומדריך הטיולים גיל ברנר על עזרה בהכנת מאמר זה. 

חמישים שנה לאחר מותו של אלי כהן המרגל הישראלי בסוריה ,לאחר שנתיים של עבודה ומחקר ,הוקם מסלול סיור ברמה הסורית ,הנושק למקומות שבהם ביקר אלי כהן בדרכו לצרכי עבודתו. 

מעט על האדם :אלי כהן נולד במצרים בשנת 1924 ובגיל 33 עלה לישראל , בשנות השישים גויס למוסד וקיבל זהות חדשה של איש עסקים ששמו כאמל אמין תאבת ,כפליט סורי שהשתקע בארגנטינה התבסס בה וחזר למולדתו סוריה , לאחר שובו "למולדת", רקם מערכת יחסים חברתית וכלכלית עם צמרת השלטון הפוליטית והצבאית בסוריה כאיש עסקים נדיב תורם ופטריוט לאומני סורי. 

פירות קשריו תורגמו למעל ממאה שדרים של מידע סודי ,שנשלחו למשרדי המוסד בישראל עד שנתפס בשידורו האחרון ,דבר שהביא בסופו של דבר לגזר דין מוות בתליה שבוצע בכיכר אל-מרג'ה בדמשק. 

יוזם הרעיון לפתח מסלול של מקומות שבהם ביקר אלי כהן ברמת הגולן לצורך איסוף המידע בעבור המודיעין הישראלי, נולד במוחו הקודח מדריך הטיולים גיל ברנר ,שחקר את הנושא והחליט להציב שלטים ופסלים ,בחלק מהמקומות במסלול שעיצב לאורך כביש 98 ,המהווה ציר מרכזי העובר בחלק המזרחי של הגבול עם סוריה ,בחלק מהמקומות במסלול ,מוצבים פסלים פרי יצירתו של הפסל יובל לופן. 

אלי כהן סיור בתחנות רמת הגולן בחייו של המרגל הישראלי אלי כהן
 
רמת הגולן קו תילי הגעש

כאשר מרחפים ומתבוננים מעל   לרמה מבחינים שהרמה מחולקת לשמונה שרשראות וולקניות כאשר שלושת הגדולות נמצאות בצפון ובמרכז ואחרות בשאר הרמה, שלושת השרשראות הגדולות פרצו מתוך שני סדקים גדולים שאורכם כשלושים וחמישה קילומטר והמקבילים זו לזאת.

שלושת הבקיעות יצרו בתלים שנוצרו חרוטי לבה ואפר שכוונם מדרום מזרח ופונים לצפון מערב, בשורה המזרחית הקרובה לגבול הסורי נמצאים התילים פראס ,בשנית (חזקה) חרמונית כרמים ותל רם והבריכה, בשורה השנייה נמצאים יוסיפון, שיפון, אביטל, בנטל, בראון ואדום

בחלק הצפוני של רמת הגולן נמצא רצף של תילים (הרים) שנוצרו בפעילות געשית שנוצרו במה שאנו מכנים השבר הסורי אפריקאי ,היווצרות בליטת מזדקרות של לבה כבויה מעל החלק השטוח של רמת הגולן הצפוני ,תילים ( הרים ) המזדקרים כלפי מעלה מכונה אצלנו קו התילים הגעשיים.

גובהם של התילים נע בסביבות 600 מטר מעל לגובה הים כמו תל סאקי לבין הגבוה בתילים הר ורדה שגובהו מעל לאלף מאתים מטר מעל לגובה הים, כאשר אנו מונים את התילים הגבוהים מהצפון לדרום : תל רם, תל כרמים, תל ורדה , תל חרמונית, תל אביטל ותל בנטל במקביל לשרשרת התילים שבשטח הישראלי ,ניצבת שרשרת תילים מקבילה בשטח הרמה שבשטח הסורי של הגבול.

הן הסורים והן הישראלים מבינים את חשיבותם האסטרטגית כמחסום טבעי למעבר מלחמתי וכנקודות הגנה השולטים על שטחה של הרמה השטוחה שבינם, לחוקרי הגאולוגיה מהווים תילים אלו מקור מחקר בניסיון להבין את התופעה הוולקנית געשית שעברה על האזור , ואולי לנסות לבנות תבנית גרפית להתכוננות לפעילות געשית בעתיד באזור.

רמת הגולן קו תילי הגעש
 
רמת הגולן תל כרמים המכונה סידר אל־ערוס (שפרושו חזה הכלה)

אל תל כרמים הנחשב לצפוני בשרשרת התילים המזרחית ,מגיעים בנסיעה על כביש 98 לכוון הקיבוץ תל רום והכפר הדרוזי מסעדה, כאשר חולפים על פני הפנייה ליישוב בוקעתא בערך כקילומטר וחצי מהכניסה ליישוב ,ליד שלט המפנה לעמדת האו"ם, קיים שביל בין המטעים שאינו משולט ,נוסעים בכביש הזה כקילומטר ופונים ימינה לכוון תל וורדה, ובפרק דרך קצר פנייה שמאלה לדרך המוליכה למוצב תל כרמים הנטוש שבפסגת תל כרמים.

ממרומי המוצב הנטוש על שני פסגותיו ,נשקפת תמונת נוף הכוללת את ברכת רם, בקעת עמק יעפורי, הישוב הבדואי מסעדה מצפון לתל ומורדות החרמון , את כינוי כחזה הכלה קיבל התל משתי הכיפות הממוקמות בפסגתו של התל והמזכירות לנו איבר בגוף הנשים, גם תל זה הוא תל געש שאינו פעיל, התל מתנשא לגובה הקרוב לאלפים מטר, מיקומו בין תל הר רם לבין תל ורדה.

רמת הגולן תל כרמים המכונה סידר אל־ערוס (שפרושו חזה הכלה)
 
רמת הגולן תל ורדה –תל ורד

אל התל מגיעים בנסיעה על כביש 98 עד לתחנת הדלק שבכניסה לכפר הדרוזי בוקעתא תחנת הדלק משמאלנו והכפר ממול, מנקודה זאת מתקדמים עוד כשני קילומטר, ופונים ימינה ממשיכים לפנייה השנייה ימינה ליד שלט אדום, ומשם מתחילים לטפס מעלה לכוון הפינה השמאלית לכוון המוצב הישראלי הנטוש.

תל (הר)   ורדה הוא הר געש שגובהו 1,226 מטר מעל פני הים ,התל נחשב כגבוה ביותר ברמת הגולן, התל ממוקם בשרשרת התלים הישראלי, התל ממוקם בין הר כרמים להר חרמונית, צפונית מזרחית לישוב הדרוזי בוקעתא, ניתן לראות במורדותיו המזרחיים של ההר מחצבת טוף שננטשה .

רמת הגולן תל ורדה –תל ורד
 
רמת הגולן תל חרמונית המכונה תל א-שייח'ה

הדרך לתל חרמונית בנסיעה בין צומת אל רום וצומת הישוב הדרוזי בוקעתא ,על כביש 98 כקילומטר וחצי בחלק הדרום מזרחי של הישוב הדרוזי ,יורדים לכביש המוביל למוצבים שבראש התל, כיוון שהאזור ממוקש להגנה ,יש להימנע מירידה לשטח בדרך לפסגה .

פסגת תל חרמונית (ההר) מעל לאלף ומאתים מטר מעל גובה פני הים, בראשו שתי כיפות ואוכף המפריד בינם, בכיפות אלו ממוקמים משלטים צבאיים , תל חרמונית נחשב השני בגובהו בהר ,מתל חרמונית ניתן להתבונן ,בתל הסמוך תל ורדה הגבוה ממנו ,במדרונות התל המזרחיים קיים מעיין הנובע בעונת הגשמים והשלג, בעבר נהגו לחצוב סקוריה (מה שאנו מכנים בטעות טוף במחצבה לשעבר במדרון הדרומי של התל.

תל חרמונית מכונה בידי הדרוזים תל א-שייח'ה ,על שמה של אשת השייח ,הדרוזים קראו להר חרמון הר השייח ולתל החרמונית בשמה הנקבי תל א-שייח'ה , המהדרין מוסיפים כי ברכת רם הממוקמת בין שני ההרים, שצבע מימיה כחול, כמו העין הכחולה המשמשת למזל בקרב הדרוזים ,אלא שהאגדה מספרת שהאישה בוחנת את צבעה של הבריכה ,ועל פי הצבע יודעת אשת השיח ,האם שמר לה אמונים או בגד בה.

רמת הגולן תל חרמונית המכונה תל א-שייח'ה
 
רמת הגולן תל בנטל - תל אל-ע’ראם ( אל ברם)

לתל בנטל שגובהו מעל לאלף מאה ושישים מטר ,ניתן להגיע בנסיעה על הכביש עד צומת אביטל, שם פונים שמאלה ונוסעים כשלושה קילומטר עד לשילוט ולעליה המפותלת לתל בנטל , מפסגתו ניתן לתצפת לכוון מורדות החרמון השטח הסורי, ולכוון רמת הגולן הישראלית.

שמו של התל שצורתו כפרסה ,ניתן לו מפרוש השם הערבי – התל שיש להקיפו או הפרוש השני תל האהבה, גם תל בנטל וגם תל אביטל נוצרו בתקופה משותפת ונפרדו בהתפרצות לשניים, כאשר התפרצות נוספת יצאה בפסגה ויצרה את התל השני ,כאשר פסגת לוע תל אביטל ,גבוה יותר וגובהו מעל לאלף מאתים מטר, בין שני התילים מפריד אוכף מישורי שבו נטועים מטעים,

בפסגת תל בנטל הוקמה מרכז מבקרים ,חנות ובית קפה נקרא קופי ענן, לידו ניתן לבקר בעזרת פנס בנבכי מוצב ישראלי בבונקר הלחימה והלינה שננטש ,אך שוחזר לטובת המבקרים ,המוצב הישראלי הנטוש נבנה על שרידי מוצב סורי שניצב בו בטרם נכבש התל בידי כוחותינו, על הפסגה מוצבים פסלי מתכת ופלדה שנוצרו בידי אמן הפיסול שבקיבוץ מרום הגולן יופ דה יונג.

רמת הגולן תל בנטל - תל אל-ע’ראם ( אל ברם)
 
רמת הגולן תל (הר) אביטל המכונה תל אבו נידא

תל אביטל שגובהו 1204 מטר, לכן הוא נחשב כשלישי בגובהו ברמת הגולן, נקרא בערבית אבו נידא שפרושו אבי הטל ,על פי האמונה המוסלמית בפסגת התל נמצא קברו של הקדוש אבו נידא ,שמייחסים לו את הכוח להוריד גשמים, התל שצורתו מזכיר פרסה ,נמצא ברמת הגולן הצפוני בצמידות לתל בנטל בזכות העמק הרחב שבין שניהם.

פסגתו של התל מוכרזת כשטח צבאי סגור, שני התלים נוצרו באותה ההתפרצות הוולקנית במדרונות תל אביטל שקבל את שמו על פי האגדות ,מכמות הטל הגדולה המצטברת על הקרקע ,על מורדות התל מבחינים באזורי טוף בחלקו המערבי ,ואזורי סקוריה (אבק טוף) בחלקו המזרחי והמרכזי, פסגתו של תל אביטל משמשת כיום כשטח צבאי סגור .

החוקרים הגיאולוגיים משערים כי היווצרותו של תל אביטל ,מורכבת משרשרת התפרצויות וולקניות געשיות, צורתו כחרוט שהתפרץ ,בהמשך צמח התל בהצטברות קילוחי הלבה ,עד שהגיע שלב סתימת לוע הזרימה בפיצוץ אדיר שגרם לפיצוץ נוסף שהעיף את הכיפה הנוספת שצנחה למדרונות ובמרכז כתוצאה מכובד מסת הלבה ,נוצר לוע כבוי של לבה המכונה קלדרה בכתף התל ,התפרצות נוספת זאת ועבודת הטבע והבלייה יצרו את צורתו הנוכחית.

רצפת הלוע שנוצר בתל משמש את שטחי החקלאות והמטעים של קבוץ מרום הגולן הממוקם בתוך הלוע שקוטרו כאלף שלוש מאות מטר ,אף קיימים שני תלים קטנים הבולטים מעל ללוע , שנוצרו אף הם בהתפרצות האחרונה שמכונים תלי התאומים בידי התושבים.

שמורת אביטל מקיפה את התלים אביטל ובנטל, בשטח שבין בין הקיבוצים מרום-גולן ועין זיוון, החוקרים מבחינים בתופעות טבע ייחודיות במבנה הגאולוגי שבו ריכוז גדול של תופעות וולקניות שונות ,תופעות של זרימת לבה והעברת הלוע המרכזי למיקום אחר בתל, מבחינה בוטנית והצמחייה בריבויי צמחיה עשבונית ועצים במדרונות כמו עצי אלון מצוי ואלון תולע, אלון התבור, עוג בורסקאי ,אגסים ,שקד ועוד.

רמת הגולן תל (הר) אביטל המכונה תל אבו נידא
 
רמת הגולן תל פארס (שטח צבאי סגור)

תל פארס ממוקם בקצה הדרומי של השרשרת המזרחית ברמה הגולן הישראלית, גובהו 929 מטר, החוקרים משערים שנוצר בכמה שלבים, על פי הזרימות של נחלי הבזלת לכוונים שונים ,בשלב השני להיווצרותו נוצר חרוט לבה שקוטרו כקילומטר ,שבראשו שני לועות סמוכים ומחוברים.

החוקרים טוענים כי בשלב השלישי במה שנקרא תל פארס כיום, נפער חרוט יחיד גדול בולט מעל לחרוטים השניים ,שקוטרו מעל לשלוש מאות מטר ועומקו כשלושים מטר ,השולט מעל הרי השרשרת הסמוכים בקרוב למאתיים מטר גובה, בחלקו המזרחי של החרוט נוצר חרוט קטן בדופן החרוט הגדול.

כיום לא ניתן לטפס על התל הנשקף למרחקים והשולט על האזור ,מהיותו שטח צבאי סגור , שעליו ממוקמים יחידות מודיעין ,תצפית ובקרי ירי ואיכון של חיל האוויר ותותחנים, התל גם שולט על צומת דרכים שנקראה צומת רפיד החשובה והדרך המוליכה לדרום רמת הגולן.

בשנות השבעים החלו הסורים להפגיז את מוצבי צה"ל שעל התילים וגם את תל פארס, ואף ערכו מספר פשיטות על מנת לנסות ולהשתלט על חלק מתילים אלו, במלחמת ההתשה הזאת נהרגו חיילים בהגנה על התילים, כתגובה החלו סוללות תותחים וטנקים להשיב אש כנגד הסוללות הסוריות שממול.

גם עבודת הטרקטורים בשנות השבעים כולל לאחר מלחמת יום כיפור ,בעת שבנו את מיגון התל וכנגד אנשי הנטיעות של מטעי הפרי של קבוץ מרום הגולן, שנטעו למרגלו התל ובסביבתו , ספגו אש בעת שעבדו במיגון ובנטיעות , בעת ההפגזות שהו תושבי הסביבה במקלטים.

רמת הגולן תל פארס (שטח צבאי סגור)
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור