דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

רמלה לוד אטרקציות חינמיות

 
 
רמלה גן הנשיא גן המאה
רמלה גן הנשיא 
הגן ממוקם בחזית מבני המשרדים בחלק הדרומי של העיר משמאל למוזיאון ובית יד לבנים של העיר,כניסה לכוון המסגד הגדול וכניסה נוספת לשוק רמלה .
 
הגן ראה ימים טובים ממצבו היום,אך הוא משמש בזכות ספסליו בינות לעצים המספקים צל כמקום מנוחה ונגיסה באוכל ואפילו בסנדוויץ התוניסאי ממול או מחנות הפלאפל הזולה בכניסה לשוק .
 
למי שרוצה לעשות תחנת מנוחה יש פטרון סביר או להיכנס לקניון ממול ,בחלקו האחורי של הגן לקראת הכניסה ממוקמים שירותיים ציבוריים.
רמלה גן הנשיא גן המאה
 
רמלה המסגד הגדול
רמלה המסגד הגדול
בשמו הערבי אל גמעה אל כביר
כניסה בתשלום
איך מגיעים נוסעים ברחוב הרצל מכוון צפון ,פונים ימינה ומיד שוב ימינה לכוון שדרות שלמה, במגרש החנייה הגדול של שוק רמלה.
טלפון לתאום ביקור טלפון לתאום ביקורים 08-9225081
המסגד פתוח לביקורים בימים א-ה בשעות 10:00-13:00 ובשעות 14:30-16:00
מידע
תחילת ספור המסגד, נעוץ בכנסייה שנבנתה בתחילת המאה ה 12, שלאחר כיבוש הארץ בידי הממלוכים סלאח א דין בשנת 1266 הוסבה למסגד , הכנסייה הוקמה לכבודו של הקדוש יוחנן, מבנה הכנסייה הצלבנית נותר כמעט ללא פגיעה ,בזמן הכיבוש הממלוכי של העיר לוד בשנת 1266.
 
גגו של האולם הראשי נתמך בידי שתי דרות עמודים כאשר בין העמודים שש קשתות בשורה, העמודים מעוצבי בצורות גליליות בראש העמודים עיטורים קישותיים,זכוכיות הויטראזי מהחלונות הוחלפו לחלונות אלומיניות וזכוכית רגילה , על רצפת המסגד שטיח עם אורנומנטים חוזרים בצהע ירוק, בחצר המבנה נבנה מתקן לשטיפת רגלי המתפללים ,בחצר ממוקם מבנה שירותים בשיטת קליעה בול.
 
מימדיו של המסגד אורכו של המבנה 60 מטר ורוחבו 60 מטר,לאחר כיבוש לוד נערכו בכנסיה שינויים בידי הממלוכים להתאמת המקום כמסגד, למבנה הוסף צריח מואזין, וגומחת המיחרב המורה את כוון התפילה למכה. כמו כן הוסף דוכן תפילה הנקרא מייבר, במקום עמודים ועיטורים, אפסיסים - גומחות תפילה בקצוות האולם, המבנה נראה משומר וגילו למעלה משמונה מאות שנים.
 
במאי 2011 עובר המסגד שיפוץ כנגד פגעי הטבע של סדקים וקילופי טיח שונים.
רמלה המסגד הגדול
 
לוד מסגד אל עומרי או המסגד הגדול
לוד מסגד אל עומרי או המסגד הגדול
המסגד ממוקם כיום ברחוב גולומב, המסגד נבנה בשנת 1268 בפקודת הסולטן הממלוכי בייברס ונקרא על שמו של החליף השני מהממלוכים  עומר אבן אל חטאב, מעל למסגד צריח גבוה הנצפה למרחוק,  מתחת לאולם המרכזי של המסגד מספר  אולמות שהיוו בעבר מאגרי מים ששימשו את  הכנסייה הסמוכה ותושבי האזור.
 
לצורך הבנייה השתמשו המוסלמים באבנים ,עמודים ובכותרות של כנסיית סנט גורג הצלבנית והביזנטית הסמוכה לאחר שהרסו אותה, כאשר כיום נכנסים מבעד לפתח הממוקם בחומת המסגד בחלק הצפוני , בעת הבנייה ובתקופה העותומאנית נכסו בשער שהיה בחומה מצד מערב בחלק הפנימי של החומה המערבית ,פתחיהם מופנים לכוון האכסדרה המקורה והמתחברת לחצר המסגד וביחד מהווים ,מקום תפילה נוסף למתפללים כאשר החלל באולם התפילה הראשי צפוף ממתפללים .
 
במסגרת ביזת של אבני ועמודי כנסיית גורג הקדוש , ניתן לראות מיד לאחר שנכנסים לחצר המסגד בצידו השמאלי, עמוד תמיכה בתקרת האולם הראשי של הכנסייה בעל עיטורים , גובהו מספר את סיפור הגובה של אולם התפילה בכנסייה, ניתן גם להבחין מעל לשער הכניסה בעיטורים שנלקחו גם הם מהכנסייה שנהרסה.
 
אולם התפילה המרכזי של המסגד נחצה לשלושה מתחמים בעזרת שני טורי עמודים , בחלקו הדרומי של האולם ממוקמת גומחת  המחרב , המסמנת את כיוון התפילה לכוון מכה, מימינו של המחרב ממוקמת בימת הדרשה הנקראת מינבר .
 
למסגד צריך מואזין במתנשא למרחוק ,למבנה הראשי במתחם נוספו מבני משנה המשמשים ככיתות לימוד , מסגד לנשים וגן ילדים.
לוד מסגד אל עומרי או המסגד הגדול
 
רמלה ענן בן דוד בית הכנסת הקראי
רמלה ענן בן דוד בית הכנסת הקראי
איך להגיע רחוב קלאוזנר 16 רמלה
טלפון לתאום  9249104 - 08
בית הכנסת פתוח 
מידע
יסודות הדת
כל המצוות, בין אם הן מצוות עשה ובין אם הן מצוות לא־תעשה, שאותן קיבל משה רבנו בהר סיני, והן כתובות בתורה.
ההיקש - ההיקש הוא הדרך שבאמצעותה פוסקים הלכה למקרים שאינם כתובים במפורש בתורה,קביעת הלכה זאת נעשית באמצעות היקשים לשוניים ממקומות שונים בתנך או על פי ההיגיון.
 
סבל הירושה - נקרא גם העתקה משתלשלת - הנו כלל המנהגים שנהגו בהם בעבר,ובמקרים מסוימים אפילו לפני מתן תורה, והם הועברו מדור לדור ,כמו אופן ביצוע השחיטה, או אופן ביצוע ברית המילה,כל זאת בתנאי שאינם סותרים את התורה שבכתב, ובנוסף הם קשורים לאופן ביצועה המדויק של מצווה ,מסוימת שנכתבה בתורה, במקרה של השחיטה - מצוות איסור אכילת הדם. הקראים אינם טוענים, שמנהגים אלה ניתנו על ידי אלוהים.
 
לעדה הקראית בארץ יש מוסדות רבניים ובכלל זה בית דין רבני, אך אלה אינם מוכרים על ידי רשויות השלטון ואין להם כל מעמד חוקי או משפטי במדינת ישראל ולכן מוסדות אלה נתמכים אך ורק על ידי בני הקהילה ואינם זכאים לכל תמיכה ממשלתית. עד לשנת 1969 חל מבחינה הלכתית איסור חמור על נישואים שבין בני העדה הקראית לשאר היהודים ובשנה זו הגיעו הרבנים הקראים יחד עם הרבנים האורתודוקסים לכלל פתרון הלכתי וכיום יש קשרי חיתון רבים יהודים קראים ליהודים לא קראים המקובלים ומוכרים על ידי הממסד הדתי במדינת ישראל.
חשוב להדגיש כי מאז ומעולם הוכרו בני כת הקראים כיהודים על פי ההלכה וגם כיום הם מוכרים על ידי המוסדות הרבניים כיהודים שאין להבדיל בניהם לבין שאר בני העם היהודי ומלבד מנהגיהם השונים אין הבדל.
רמלה ענן בן דוד בית הכנסת הקראי
 
לוד מסבנת חסונה בית הבד המזרחי
לוד מסבנת חסונה בית הבד המזרחי
בשכנות לכנסייה, המסגד ובית הכנסת שער השמיים,ממוקמים בתי בד ששימשו לייצור שמן זית, שמן שומשום וטחינה. מוצרי הלוואי היו הסבונים שיוצרו לאחר שהסתיימה העונה החקלאית  בית הבד קרוב גם לחאן אל חילו ,בנקודה ממוקמים מספר מבנים אשר שימשו כבתי בד להפקת שמן,טחינת וקליית שומשום והכנת טחינה גולמית, בית הבד המזרחי נשאר כמעט שלם לחלוטין על מתקניו, אותם ניתן לבקר.
 
בעת הביקור נראה בחלק השמאלי ,מפרכת ואגן פריכה לאיסוף ,גלגל ריסוק גרעיני הזיתים, שפעל בעזרת מוט ייצול ,שהיה רתום לבעל חיים ובהליכתו בסיבוב הפעיל את המנגנון וגלגל המעיכה, כמו כן מוצבים שני מתקני סחיטה בשיטת הבורג והבנויים מברזל, לאחר שהתקדם בית הבד הוכנס למתקן הריסוק מנגנון מופעל במנוע קיטור.
 
בחלק המרכזי של המבנה ממוקמים מתקני עיבוד גרגרי השומשום ליצירת שמן שומשום באבני ריחיים שעוצבו מאבני בזלת, מעליהם משפך שהזרים את גרגרי השומשום לבין אבני הריחיים, כמו כן ניתן היה לטחון תבואה וחיטה , ליד מתקן הריחיים ממוקמת בריכת השרייה מחציבה באבן.
 
לתהליך יצור שמן השומשום והטחינה נדרש גם תנור קלייה שנבנה מאבני גזית ,תנור זה שימש גם להכנת לחם ופיתות, לסיום נתבונן במערכת בריכות ההשרייה והמחסנים הגדולים לאכסון התוצרת שהופקה.
לוד
לוד מסבנת חסונה בית הבד המזרחי
 
רמלה חמאם רדואן
רמלה חמאם רדואן
החמאם ממוקם דרומית למנזר האורתודוכסי , וליד בנין אגד החדש.
מידע
בשמו הערבי חמאם אל ואזירי, החמאם היה מפואר ושימש כבית מרחץ ציבורי ,שמו נובע משמו של שומר גן עדן על פי האמונה המוסלמית.שרידי בית המרחץ הדו קומתי הם מהתקופה העותמנית, כיום ניתן להציץ למבנה כאשר מקיפים אותו ומביטים מבעד לפתחיו, ניתן לראות את האמבט המרכזי ,בשנים האחרונות הופסקו החפירות במקום ,עקב החשש שהם יפגעו ביסודות המבנה הסמוך.
רמלה חמאם רדואן
 
רמלה הכנסייה הפרנציסקנית טרה סנטה

מנזר הפרנסיסקנים משמר ארץ ישראל (קוסטודיה טרה סנטה)

איך להגיע  הכנסייה ממוקמת  רחוב ביאליק פינת רחוב עדס שפיק, הכניסה הראשית מכיוון צפון.הכנסייה פתוחה בכל יום 09:00 - 11:00, בימי שבת וראשון סגור, טלפון לתאום08-9221217 .שמה של הכנסייה ניתן לה על שם שני היהודים תלמידי ישו , שעל פי המסורת קברו את ישו לאחר הצליבה יוסף ונקדימון, כיוון שהצלבנים החליטו שרמלה היא הישוב היהודי רמתיים שהייתה מקום הולדתו של יוסף, שאף תרם את חלקת הקבר ביישובו לקבורת ישו.

בשנת 1396 הוקם במקום מנזר ואכסניה לצליינים ,בידי נזירים פרנציסקאנים מספרד, בשם קוזה נובה לאחר שרכשו את האדמות מסביב ,כאשר הכנסייה תוחזקה בידי הכנסייה בספרד, בנוסף נבנתה  במקום בשנת 1902 תוספות והכנסייה הניצבת עד היום, גובהו של מגדל הכנסייה 40 מטר,אין אפשרות לטפס עליו ,במתחם הכנסייה : מנזר,אכסניה,בית ספר,כנסייה, בשנת 1902 נפתח בית ספר ופנימייה אשר למדו בה ילדים נוצריים ,מוסלמים ואפילו כמה מהילדים יהודים בשנות החמישים.
רמלה הכנסייה הפרנציסקנית טרה סנטה
 
חוות שפון או חוות אלנבי
חוות שפון או חוות אלנבי
איך להגיע בנסיעה על כביש 431 יורדים במחלף הכביש לכביש 4313 לכוון באר יעקב , ברמזור השלישי לאחר המחלף פונים ימינה לכוון הקבוץ נצר סירני , בכיכר השנייה פונים ונוסעים לכוון הקבוץ,בכניסה לקבוץ פונים שמאלה בהכוונת שלט וחץ לכוון חוות אלנבי.
 
לנוסעים בכביש 6 מכוון צפון , במחלף נשרים יוצאים ימינה לכביש 431 לכיוון ראשון לציון, ואז יורדים מכביש 431 לכביש 4313 במחלף שבו מופיע השלט ראשון לציון מזרח ונס ציונה. יורדים במחלף לכיוון באר יעקב.
 
חוות שפון ממוקמת בכניסה לקבוץ נצר סירני בתוך שמורת טבע ,מעט היסטוריה למקום , תחילתה של החווה בשנת 1889 כאשר הכומר הלותרני יוהאן לודוויג שנלר , שייסד את בית היתומים שנלר בירושלים,כן המבנה המרכזי של מחנה שנלר הצבאי שהלך לעולמו כמו כול מיזם נדלני שדוף.
 
בחזונו ראה שנלר שהיה חבר במיסיון פרוטסטנטי נוצרי גרמני, להכשיר את חברי המיסיון לעבודת מיסיון בארץ ישראל, כך בשנת 1854 הגיע לירושלים על מנת להכשיר צוות למיסיון הפרוטסטנטי בירושלים  .
 
כיוון שהמוסד הירושלמי צר היה מלהכיל את כמות היתומים הגדולה,  יצא שנלר מירושלים בשנת 1878 , על מנת לאתר מקום נוסף לבית יתומים חדש,הוא איתר חלקה שוממה ממערב לעיר רמלה ובהתערבות קיסר גרמניה בשנת 1882 הצליח לחכור את החלקה לארבעים שנה .
 
מטרת החכירה הייתה הקמת בית יתומים הסורי ליתומים ערביים , נושא החכירה רק לארבעים שנה , הטריד את מנוחתו של שנלר לאורך זמן  ולכן המשיך הוא ובנו את  מאמציו לרכישת הקרקע ובשנת 1906 הצליחו לרכוש ולרשום כקניין את חלק מהשטח ולהסדיר את מעמדו של מוסד היתומים .
 
כממשיך חזון החווה מונה מתאוס שפון מגרמניה שהיה איכר מגרמניה ,בתקופתו החלה ההתפתחות החקלאית המוגברת,למעשה בתחום החווה היו בתחילה מעל לעשרה חקלאים שנעזרו בפלאחים ערביים לעבד את החלקות , הוא נטע אלפי עצי פרי הדר ולימונים,נטע כרמי זיתים וגפנים ,עצי חרוב ואפילו עצי פרי נשירים כמו האפרסק והשזיף,מסביב לחווה נשתלו שיחים מטפסים שיחי צבר ועצי שיטה,אך כיוון שהאזור היה מבודד בתחילה קשה היה לשכנע צעירים לבוא וללמוד את מלאכת החקלאות או שירצו להתיישב בחווה ולעבד את אדמותיה.
 
בעת הקמת המוסד בשנת 1895 קדחו בתחומו באר מים לעומק 54 מטר שניתן לה השם באר השלום והשפע, הערבים כינו אותה באר השלום – ביר סלאם,לצורך שאיבת המים הותקנה משאבה והמים הוזרמו בצינורת במושבה, הגדילו לעשות ובנו בריכת אגירה ובשנת 1895 הוזרמו ממנה מים להשקיית הפרדסים שניטעו באזור בהמשך נחצבה עוד באר שהגבירה את כמויות המים באזור .
חוות שפון או חוות אלנבי
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור