דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

רמלה לוד אטרקציות חינמיות

 
 

החאן ברמלה היה כנראה ראשון הח'אנים על דרך הדואר, שהקים המושל הממלוכי ביברס בתקופה הממלוכית בשנים 1220-1515 דרך שעברה לתפעול העותומאניים בשנים 1515-1915בהמשך,דרך הדואר שימשה את דוורי הדואר שמרכז שלטונו היה במצרים וששלט גם בארץ ישראל לבנון וסוריה.

מבנה חאן אל עזאם היה בן שתי קומות על פי עדויות כבר שימש כך סבורים החוקרים בתפקידו לעולי רגל במאה התשיעית, אך המבנה הנוכחי המוכר לנו נבנה בתקופת המושל ביברס במחצית המאה השלוש עשר ,מבנה בן שתי קומות שמידותיו כשמונים מטר על שמונים מטר המוקף   חצר לבהמות וסחורה, חדריו המזרחיים בקומה העליונה היו מרווחים יותר משאר חדרי החאן, בקומה העליונה אף נבנו חרכי ירי להגנה, הכניסה לחאן הייתה דרך שער אבן קשתי שהיו בו דלתות עץ עבות .

מבני החאן שהוקמו על ציר הדרך שימשו כנקודות שליטה ותקשורת ומקום מנוחה לשליחיו ודווריו בדרכם למשימותיהם ,שליחי הדואר שיצאו פעמיים בשבוע לדרכם ,נזקקו למקום להחלפת הסוסים, מקום מנוחה ואוכל ומקום לצידה להמשך הדרך, שליחים אלו לוו במשמר צבאי להגנתם.

בהמשך הפכו החאנים לשימוש אזרחי בנוסף לתפקיד הממלכתי ,לטובת עוברי אורך וסוחרים העותומאניים הוסיפו למקום תפקיד ,לגביית מס דרכים ונקודת ביקורת לעוברים בדרך, ותחנות הסגר לבהמות למניעת הפצת מחלות .

רמלה חאן אל עזאם
 
לוד חאן אל חילו החאן המתוק
לוד חאן אל חילו – החאן המתוק
החאן נבנה מאבנים מקומיות, במאות ה 12-16 בתקופה הממלוכית ובהמשך שימש גם בתקופה העותומאנית, מיקומו נקבע במרכז העיר העתיקה של לוד,כאשר העיר שימשה כצומת מרכזית בדרך ממצריים לסוריה ואפילו לכוון ירושלים ומשם לעבר הירדן, כיוון שהיה צומת דרכים ומקום שוקק שימש גם החאן כמקום מסחרי חשוב לסחורות במעבר או לסחורות שיועדו לתושבי ישראל.
 
בחאן השתכנו בימי השוק סוחרים שהביאו את מרכולתם למכירה בימי השוק ובנוסף אורחי אורך שעלו לירושלים , השוק ליד החאן שימש גם כשוק בהמות ובעלי חיים, בתקופתנו עדיין השוק שליד החאן פעיל וכיום הוא מתנהל בימים שלישי ושישי כשוק פתוח באזור החאן.
 
לחאן הייתה כניסה מרשימה וגדולה מכוון דרום, השער עותר בשתי קשתות , חלקו החיצוני של החאן וחדריו בחלק השמאלי של השער שימשו גם כחנויות כלפי הרחוב,נעשה בו גם שימוש בתקופה העותומאנית ובימי המנדט לצורך לינה של צליינים ,שיש ששהו במקום מספר ימים.
 
כאשר נבנה החאן בתקופה הממלוכית הוא נבנה כמבנה בן קומה אחת, צורת מבנה אופייני לחאנים שניבנו באותה תקופה , בימי השלטון העותומאני בין תחילת המאה החמש עשר עד שגורשו מישראל בתחילת המאה ה 19 , נעשו בחאן שינויים על מנת להתאימו לחשיבות שראו העותומאניים והתייחסותם לנפח המסחר שגדל ולצומת המרכזית בחיבור שלהם בין מצרים לסוריה במה שנקרא אז דרך הדואר והמסחר.
 
למבנה הוספה קומה שיועדה לצרכי לינה והחלק התחתון שימש למסחר ולאחסנת סחורה כולל בעלי חיים ,אז באותה תקופה הוסבו חלק מחדרי הקומה הראשונה שפנו לרחוב והפכו לחנויות קבועות.
 
בסיור מאי 2011 לצערי מקום מוזנח שאינו מקבל את הכבוד המגיע לו,במרכז החצר שלוש חפירות ארכיאולוגיות שנעשו בידי תלמידים מהתיכון במקום,אך הוזנחו ונעזבו וחבל, שרידים לקומה השנייה רק בקיר המערבי , פקשוש וחבל.
 
לוד חאן אל חילו החאן המתוק
 
 מעבר לשימוש בחאן באב אל וואד, כנקודת מנוחה והחלפת הסוסים בכרכרות לקראת העלייה לירושלים, בחזית חצר החאן נחצבה באר מים לשימושם של האנשים ובעלי החיות ,שטח המבנה כלל קומת קרקע ואורווה, חדר אפייה ללחם, חצר לשהיית העגלות והאנשים ומרפסת בעלת קשתות מאחורי החאן ניטע ובוסתן.  

כמו כן שימש החאן גם כאכסניית אורחים ללינה ,במיוחד לאחר שהורחב שטחו של החאן בשנת 1873, בין יתר השירותים שהוענקו במקום הייתה האפשרות למנוחה של העוברים והצליינים ללינה ,לאוכל ותוספת של פרעושים ללנים במקום .

הקומה הראשונה היה בית הקהוה (בית הקפה) בחזית המבנה התערבבו העגלות שעלו לכוון יפו ביחד עם העגלות שירדו מירושלים לכוון יפו,ובינם החמורים,הפרדות והסוסים שעליהם רכבו האנשים,ולכול ההמולה הצטרפו עולי הרגל שידם לא הייתה משגת לתשלום בעבור הנסיעה או שכירת בעל החיים לרכיבה .

  


שער הגיא חאן באב אל וואד (החאן של סלומון)
 

בתקופת המנדט הבריטי ובשימוש בדרך היבשתית ,  חאן באב אל וואד   הופעל כקנטינה צבאית לשימוש החיילים הבריטים שעלו לירושלים,בעת המרד הערבי שהיה בין השנים 1925 ובמרד הגדול בשנת 1936 , אז נפתחה תחנת משמר של נוטרים בחאן שאף לנו במקום .

לאחר החלטת החלוקה באו"ם, בנובמבר 1947 על חלוקת הארץ והקמת מדינת היהודים , החלו חברי כנופיות ערביות מישובים סמוכים לדרך לירושלים ולמעבר צוואר הבקבוק באב אל וואב , לחסום ולפגוע בתחבורה שעברה לכוון ירושלים, כתגובה החלה תקופת השיירות ופריצת המצור מהדרך לירושלים, אזור חאן שער הגיא ,נכבש במלחמת העצמאות על ידי הפלמ"ח, בפיקודו של יצחק רבין.

לאחר מלחמת השחרור ננטשו מבני חאן שער הגיא והמצדית ורק בשנת 1979 הם הוכרזו כאתר לאומי , אז נמצא תקציב לשיפוץ ושיקום המבנים בחאן שופצו על ידי הקק"ל, לאחר השיפוץ הוזנח שוב המקום ולא נפתח בו מוזיאון החאן שבו היו אמורים להציג את תולדותיו את הלחימה כנגד הכנופיות הערביות בניסיונם לגרום למצור על ירושלים,וסיפורם של לוחמי השיירות ולחימתם בגבורה . 

לזכר גבורת הלוחמים כתב המשורר חיים גורי איש הפלמ"ח את השיר "באב אל וואד" בימי מלחמת העצמאות המנציח את זכרם של הנופלים בקרבות על הדרך לירושלים. 

שער הגיא תקופת המנדט הבריטי ומלחמת העצמאות
 
לטרון מנזר השתקנים אגדות ומחקר 1

המנזר ידוע גם בכינויו הצרפתי מנזר של גברתנו שבעת הכאבים.ביקור במנזר כולל ביקור במצודה לטורון דה שוואליה הצלבנית בלטרון,בכנסייה העליונה והתחתונה בחנות היקב ואולי בהגעה לקונצרט או מופע של זמר .הכניסה לחצר המנזר ולכנסיות חופשית , ניתן לקבל סיור מודרך בתאום ואף לבקש לראות את הסרט על המנזר.

 
כיצד להגיע יורדים מהכביש המהיר מירושלים לתל אביב, ליד צומת לטרון ממול למוזיאון השריון.טלפון לתאום  9255180 – 08 08-9220065 שעות פתיחה בימים ב – ה בשעות 08:00-11:00 ובשעות 12:30:17:00 בימי שישי 10:00-14:00, שבת בשעות 10:00-16:00,סגור ביום ראשון.

 


לטרון מנזר השתקנים אגדות ומחקר 1
 
לטרון מנזר השתקנים אגדות ומחקר 2

תהליך הקמת מתחם מנזר השתקנים

בפועל מלאכת הקמת המנזר החלה לפני שהמלון מכבים נרכש, הנזיר לואי וילה וחבריו הנזירים ממסדרו שהגיעו מצרפת, גרו באותה תקופה במלון המכבים, הנזירים קיבלו שטחי חקלאות מסביב למתחם והחלו להכשירם. הם נטעו בה עצי זית, כרמים, שדות דגנים וגינת ירקות, ובשטחים שלא שהוכשרו לחקלאות ניטעו עצי אורן וברוש במשעול הכניסה ובין החלקות .

 

בתחילה נתקלו הנזירים ,בבעיה קשה של מחסור במים ונאלצו בנוסף ,להתמודד עם יחס עוין מצד ערביי הכפרים הסמוכים, היחסים בין כפרי הערבים והמנזר השתפר עם הזמן, בין היתר, בזכות מרפאה שהקימו הנזירים במנזר שבה העניקו טיפול רפואי חינם הנזירים לפלאחים ולילדיהם.

 

בהמשך תרם הפטריארך הלטיני של ירושלים , למנזר את אוסף ספריו, ששימש בסיס לספריית המנזר ,שמונה כיום כשישים וחמש אלף ספרים העוסקים בדת ,בשלושים וארבע שפות ,בינם ספרי תנ"ך מהמאה השש עשר.

לטרון מנזר השתקנים אגדות ומחקר 2
 
לטרון סיור במנזר השתקנים

גן האחווה  

בעליה בכביש הכניסה למנזר בצד ימין, ממוקם גן הנקרא גן האחווה ,שהוקם בשנת 1997 במרכזו עומד עמוד אובליסק ,המוקדש לשלושת הדתות : היהודית הנוצרית והמוסלמית, הדמויות שנבחרו לייצוגם הם : היהודי ופרשן התורה רש"י, הנוצרי בראנד דה קלברו שסיסמתו הייתה כי מי שיפגע ביהודי, הדבר משול כאילו פגע בעינו של ישו, והמנהיג והכובש המוסלמי צאלח א-דין ,נציגי הדתות הללו נתפסו בידי נזירי מנזר לטרון, כדוגמא לסובלנות דתית כלפי דתות אחרות ,על האובליסק מגולפת הכתובת איש באמונתו יחיה , על פי מחשבתו של האב פול , כי האובליסק במשולש הדתות, מדגיש את האמונה באל ולא חשוב מוצאו.

מתחם מנזר לטרון מוקף בגדר אבן ותיל ,ומסביבו כרמי הזיתים והיין ,שטחים חקלאיים מעובדים והמכוורות ,בתוך המתחם המוקף בגדר ,ממוקמים מספר מבנים ומבנה המנזר עצמו ,הכולל את שתי הכנסיות ומגורי הנזירים, הספרייה ,למעשה רק במבנה זה ניתן לסייר בסיור מודרך בשעות מתואמות.

תחילת הסיור במנזר השתקנים 

כאשר חונים בחלקו החיצוני של המנזר, נכנסים מבעד לשער ומנהרת צינור חצי עגולה שבדפנותיה ממוקמות חנות היין ,השמן, הדבש, החומץ וקיוסק הארטיקים והנשנושים משני צדדי השער מבנים .

לטרון סיור במנזר השתקנים
 
לטרון מנזר אמאוס (עמאוס)

העיר הרומאית ניקופוליס (בית השלום) .

תודה לזקני קבוץ נחשון ,יש הטוענים כי סממני ההתיישבות הראשונה במקום היא מהתקופה הכלכותית,על פי המסורת והאמונה הנוצרים ,באמאוס נפגשו שלושה ימים לאחר הצליבה (ההמרה) ישו ושני תלמידיו בביתו של קליאפוס ומכן קדושתה לנצרות.  
לטרון מנזר אמאוס (עמאוס)
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור