דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים והסביבה אטרקציות חינם

 
 
ירושלים שוק מחנה יהודה

כאשר מפשפשים בתולדות הקמת שוק מחנה יהודה אנו מתבוננים בחלקה אחת מני רבות שרכשה משפחת וולירו לאורך דרך יפו בירושלים, חלק מבני המשפחה התנגדו לרכישת האדמות הללו שהוגדרו בפיהם כישימון,אדמות אלו שנתגלו בהמשך כמכונה ליצירת כסף.

אחד מהמגרשים הריקים הללו ,של משפחת אהרון חיים וולירו היה ליד שכונת מחנה יהודה , כיוון ששכונות יהודיות החלו לצוץ מחוץ לחומות העיר העתיקה לכוון צפון מערב העיר בדרך המוליכה לנמל יפו מירושלים, נוצר צורך טבעי למזון במיוחד לירקות ולפירות על מנת לספק צרכיהם של התושבים בשכונות היהודיות החדשות שנבנו , עד מהרה הבינו זאת תושבי הכפרים הערביים של ליפתא,שייח באדר,דיר יסין , קלנדיה  בצורך זה והחלו להביא את תוצרתם החקלאית למגרש השומם הקרוב לשכונות היהודיות בשנים 1870 בערך ואילך .

כאשר הזמני הופך אט אט לקבע תוך תקופת זמן קצרה ,הקימו הפלאחים הערביים סככות ודוכנים מעץ לממכר תוצרתם על השטח הריק,דוכני עץ אלו התחלפו במבני מחופים פח וצריפים ששימשו כחנויות,כיוון שהמגרש היה שייך למשפחת וולירו נקרא השוק בתחילה שוק וולירו.

 

ירושלים שוק מחנה יהודה
 
ירושלים שער שכם באב אל עמוד .

שמו הנוסף היה שער דמשק, שמו של השער באב אל עמוד ניתן לו בזכות העמוד ניצחון רומאי שגובהו היה 22 מטר ,שאבד ברבות הימים ,עמוד זה הוצב ברחבת הכניסה לשער , השימוש בעמוד היה ,למדידת מרחקים לערים ומקומות שונים בממלכה הרומאית.

 

גלגולי השער לאורך התקופות

על פי הידוע ממצאי החפירות הארכיאולוגיות ,את השער הראשון הקים הורדוס במאה הראשונה לספירה על בסיס חפירות שערכו הבריטים בתקופת המנדט , לאחר מכן נבנה השער שוב על השרידים השער בימי בית שני.

 

לאחר הכיבוש הארץ בתקופה הרומאית במאה השנייה לספירה בשנת 133 ,נבנה השער מחדש על השרידים הקדומים, כשער ניצחון שהורכב משלושה קמרונים קשתיים בפקודתו של הקיסר אדריאנוס,מתוכם רק הקמרון המזרחי – שמאלי נותר.

ירושלים שער שכם באב אל עמוד .
 
ירושלים אגדת מערת שמעון הצדיק

תודה לצלם מיכאל יעקובסון, בעבור השימוש בתמונותיהם במאמר .

הקדמה

מיקומה של מערת הקבורה שמעון הצדיק ,בחלקה הצפוני של ירושלים במה שנקרא דרך הר הזיתים שהוא הכביש העולה משכונת שייח גרא'ח לכוון הר הצופים ,בחלקה הצפוני של מה שאנו קוראים המושבה האמריקאנית.

במסורת היהודית העוברת מתקופה לתקופה מספרים זקני העיר כיח במערה קבורים שמעון הצדיק וחלק מתלמידיו,לעומתם אנשי הארכיאולוגיה טוענים כי על פי הממצאים שייכת המערה לתקופה הנוצרית או הביזנטית,עדויות למערה אנו מוצאים בכתב ידו של רבי יעקב השליח שסייר בארץ ישראל במחצית המאה השלוש עשר  וסיפר על מערה שנקראה בידי היהודים כמערת קבורתם של שמעון הצדיק ותלמידיו.

במחצית המאה השבע עשר כתב גם התייר הקראי שמואל בן דוד כי היהודים בירושלים מספרים על מערה שבה בור מים שבה נהגו שמעון הצדיק ורעייתו לטבול, האמונה סיפרה כי במערה זאת נטמנו במותם שמעון הצדיק ורעייתו, כיוון שעל פי המסורת כינו הערבים את המערה "ביר אל יהודייה " כלומר בור הטבילה של היהודייה.

ירושלים אגדת מערת שמעון הצדיק
 
העיר העתיקה גן הקבר או הגלגותא קַלְוָורְיָה הגולגולת .

פתוח בימי שני-שבת בשעות  12:00-9:00, 17:30-14:00 ,טלפון לתאום 02-6272745

כניסה חופשית.

 

גן הקבר נחשב בעבור המאמינים הפרוטסטנטים כמקום קדוש מהמעלה הראשונה,כשם שכנסיית הקבר משמשת את הזרם הקתולי אורתודוכסי כמקום קדוש, על פי האמונה הצרופה בנצרות,גן הקבר משמש חלופה ראויה לכנסיית הקבר בזכות האמונה כי שמש לצליבת ישו ומקום קבורתו .

את הסיור מתחילים באזור שער שכם ונכנסים לרחוב שכם הניצב ממול ,חולפים מימין על פני אכסניית פטרוס, ובסמטה הצרה מאחורי חומת האכסניה הנקראת רחוב  קונרד שיק ושלט הכוונה לגן הקבר, הביקור חופשי לבודדים ,אך באם רוצים הדרכה יש תשלום קטן להדרכה של מדריכים ממוצא אנגלי וגם ,בשפה העברית בשטח הגן המעוצב כיום כגן אנגלי.

העיר העתיקה גן הקבר או הגלגותא קַלְוָורְיָה הגולגולת .
 
קתדראלת סנט גורג האנגליקנית

דרך שכם 20 מול שער שכם

שעות הביקור שני-שבת בשעות 09:00-16:00 , טלפון לתאום 02-6283261 .

 

בעת שנחתם הסכם מלכותי בין המעצמה הפרוסית למעצמה הבריטית בשנת 1841 בשלוב נשואי כדאיות בין חצרות המלך והקיסר , נסללה הדרך בהקמת שותפות בישופית של מסדרים לותרניים ואנגליקאניים בישראל, באמצעות שליחת בישוף לכול אחד משני הזרמים, יש לזכור את הקשרים של הממלכה העותומאנית לממלכה הקיסרית הפרוסית.

הבישופות המשותפת החלה בשיפוץ,שדרוג ובניית כנסיות ,בתי חולים ומרכזים בעלי אופי נוצרי מיסיונרי בישראל, אנו יודעים כי הכנסייה האנגליקנית פעלה ביתר שאת להמרת דתם של תושבי הארץ המוסלמים והיהודים , אך דרכם לא צלחה במיוחד אי לכך שינתה כיוון מעט ופנתה לזרמים הנוצריים בארץ במטרה למשוך מאמינים לזרם האנגליקני כקהילה מקומית ישראלית.

קתדראלת סנט גורג האנגליקנית
 

לבריכה מספר שמות וכינויים ,הצלבנים הנוצרים נהגו לכנותה בריכת הפטריארך או בריכת הקבר הקדוש , משום קרבתה לרובע הנוצרי השכן , המוסלמים בעיר העתיקה קראו לה ברכת אל חמאם ,כיוון שבמימיה נהגו להשתמש בבית המרחץ הסמוך , המים לבריכה הגיעו ממימי הגשמים ומבריכת ממילא .

בתקופת המצור הרומאי על העיר נקראה בריכת חזקיהו ,בריכת אמיגדליון, או בריכת השקדים כפי שתוארה בכתבי יוספוס פלביוס ,  מקור המים של בריכת חזקיהו הן מבריכת ממילא או כפי שאנו קוראים בריכת ממילא בריכה זאת ממוקמת בחלק הדרומי של גן העצמאות , יש הטוענים כי במקור בעבר יצא צינור ההולכה למים לכוון בריכת הפטריארך שמיקומה ברובע הנוצרי, אך ברור כיום על פי הממצאים שנתגלו בתקופה האחרונה על חלקי מעברי מים בחפירות מתחת לגשר בכניסה לשער יפו ובחלק שמתחת לרחבת הכניסה בשער יפו .

סוד מכסה המים מהבטון ברחבה הפנימית של  שער יפו לאחר שנים רבות שוקמה הרחבה והמעבר שמאחורי שער יפו , בתהליך השיפוץ נתגלו ממצאים ארכיאולוגיים ,נפתרו תעלומות למערכת המים הקדומה לירושלים והושתתו סברות והשערות היסטוריות ארכיאולוגיות.

העיר העתיקה ברכת חזקיהו ברובע הנוצרי
 
ירושלים ספור התעלות הנסתרות בתקופת מלחמת השחרור

ספור התעלה שבין ימין משה להר ציון

תחילתה של מנהרת ימין משה לכוון הר ציון מתחילה בתקופה שלפני מלחמת השחרור והמשכה בעת ששודרגה קמעה לאחר המלחמה בעת ששימשה להעברת אנשים ותחמושת להר ציון שהיה בחלקו בידי הירדנים, כול זאת על מנת להסתתר כנגד צליפות הירדנים לכוון אנשי ימין משה והעוברים ושבים.

נקודת התחלת המנהרה בימין משה היא , בנקודה שמתחת לשער מונטפיורי – טורא ,שניצב מתחת למבני טורא , התעלה החלה במדרון מתחת לשער , אל המנהרה המחופה שמתחת לאדמה ,היו צריכים לרדת בשורת מדרגות מהפתח התת קרקעי היא הוליכה לחלק השמאלי של בריכת השולטאן ,מתחת לסביל של המים כיום על הגשר של בריכת השולטאן ,חצתה מתחת לכביש היורד מתחת לחומות, והחלה לעלות לכוון הר ציון .

בחלקו הימני של בית הסמינר לארכיאולוגיה וכמרים בית גובוט ומשם לחלק שלנו בהר ציון, מנהרה זאת שימשה בהתחלה להובלת תחמושת ומזון לכוון הר ציון ומשם לרובע ובחזרה הועמסו פצועים על אלונקות ופונו דרך התעלה, אלא שהתעלה הייתה מאוד צרה וקשת מעבר וחלקם של הפצועים מטלטולי הדרך על האלונקות לא שרדו , המעבר גם נחסם מהקטע של הר ציון בואכה לשער ציון ולרובע בעת הלחימה ברובע .

 

ירושלים ספור התעלות הנסתרות בתקופת מלחמת השחרור
 
מנזר רטיסבון מגדל האיתות התורכי חדל לאותת

מגדל האיתות ממוקם מצידו הימי של מנזר רטיסבון ברחוב שמואל הנגיד בירושלים

 

בתקופת אל תורכ הוקמו עשרות מגדלי איתות עשן בין ירושלים בואך לנמל יפו,סימני האיתות כדוגמת האינדיאנים באמריקה סימני עשן  ומאוחר יותר תאורת עששיות –לפידים , מגדל זה הוקם בתחילת המאה ה 19 בצילומים מסוף המאה ה 18 לא נראה המגדל בצילומים של המנזר שישב חשוף על הגבעה.

 

המנזר עצמו נבנה בשנים 1876- 1897 בידי המסדר הקתולי הצרפתי , שמו של האדריכל הצרפתי היה דומא , בעברו מנזר ובית יתומים מקצועי לילדים וכיום בית מדרש לנזירים המגיעים לתקופה של ארבעה שנים ללימוד בחסות הוותיקן וצליינים מאירופה בעיקר מאיטליה אין אני מספר את כל גלגולי המקום ועברו עד מלחמת ששת הימים מתקופת השלטון התורכי והאנגלי ואפילו תקופה של גדוד העבודה העברי ששכן במקום .

 

     

 
מנזר רטיסבון מגדל האיתות התורכי חדל לאותת
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור