דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ים המלח והמדבר אטרקציות חינם

 
 

בנסיעה בכביש 1 לכוון ים המלח ,פונים שמאלה לכביש הכניסה המוליך לעיר יריחו ,לכוון הישוב ורד יריחו , מגיעים לכיכר ומשם פונים בפניה שמאלה לכביש אספלט חד מסלולי העולה לכוון מוצב צהלי נטוש ,ממשיכים בנסיעה ועולים בעלייה התלולה ,עד שמגיעים למרכז ההעמדה הצבאית שננטשה .

הדרך הסלולה העולה למוצב צרה ומשמשת מעבר חד עורקי ,דבר המצריך זהירות בעת העלייה או הירידה מכיוון שאין מעקה בטיחות למדרון שבצד הכביש , נקודת תצפית זאת שאיננה ידועה מספיק הניצבת במרומי המוצב הנטוש, מהווה נקודת נוף מעולה ,מעל לגגות העיר יריחו ,ים המלח בחלקו הצפוני, לישובים ורד יריחו ומצפה יריחו ,המצוקים המשתפלים לכוון נהר הירדן ,לכוון שרידי הקבוץ בית הערבה ועוד.

ים המלח נקודת תצפית ורד יריחו במוצב הצבאי הנטוש
 

כאשר מגיעים לצומת קליה (ליד תחנת הדלק והמסעדה ) בירידה מכביש ירושלים ים המלח בסוף כביש מספר 1 פונים ימינה לכוון עין פשחה ,נכנסים בפניה השנייה שמאלה בשילוט לחוף הרחצה קליה ,שם בצדו הימני של הכביש ,ניצבים מבנים שעל קירותיהם החיצונים ובתוך החדרים, שלל צורות ואנשים המצוירים בצבעים עזים בסגנון אומנות מודרנית בגוונים של אדום ,צהוב, כחול ,שחור ועוד .

אלו הם מבנים ששימשו את חטיבת השריון השש עשר הירדנית שהוצבה במקום לאחר פינוי מפעלי ים המלח הצפוני במלחמת השחרור , בעת מלחמת ששת הימים ,הזרימו הירדנים כוחות שריון שנעו לעזרה לצבא הירדני בירושלים , אלא שטנקים אלו הושמדו בידי חיל האוויר הישראלי ,בתוספת לגשר עבדאללה הסמוך.

לאחר מלחמת ששת הימים והסתלקות שארית הצבא הירדני מהמקום , שימשו המבנים הנטושים להתמקמות יחידה צבאית ישראלים , לאחר שאלו נטשו התיישבו במקום חברי גרעין הנחל שיועד להקים את הקבוץ קליה שמעבר לכביש בצדו המערבי.

כאשר חברי הגרעין נטשו את המקום ,ניסתה החברה להגנת הטבע לשמר את המקום לצרכיה ולמטיילים באזור כמקום לינה, לאחר שאלו נטשו גם הם , נותרו המבנים ועד היום נטושים .

מבני החטיבה הירדנית, הניצבים לאורך כביש הגישה לחוף הרחצה החדש של קלייה ,כוסו בציורי קיר (גרפיטי) במיזם צעקת הצילו ,במסגרת פרויקט של אמנים מכול העולם, שנקרא Gallery minus 430 , על מנת להסב את תשומת הלב ,למותו של ים המלח הייחודי מעל דפי ההיסטוריה ,בשלבי התייבשותו עקב ניצול מסחרי ואי קבלת מים עקב בצורת גשמים .

מעל לשלושים אמני רחוב (גרפיטי) מכול רחבי העולם ,התכנסו בהתנדבות בחוף קליה, על מנת להביע את השקפת עולמם כנגד מותו בהדרגה של הים, הציירים השתמשו בצבעים מדבריים אל מול צבע המים הכחול, יש המכנים את המיקום כגלריה הנמוכה בעולם .

מעבר לציור המחאה ,ניצב רעיון משני אולי ליצור דו קיום באזור, בין הדתות השונות והמתיישבים , בסגנון ציור שונה ובמריחת צבעים בולטים וצעקניים על הקירות החיצוניים חלק מהאומנים התרשמו מהתושבים בסביבה וציירו דמויות הקשורות לאזור , חלקם של האמנים שיתפו פעולה בציורים משותפים וחלקם היו עצמאים בשטח.

חלקם של הציורים מביעים התרסה כלפי בעלי ההון תוך יצרת סימני הדולר בעיניים חלק מהגרפיטי מסמנים את נסיגת הים והתייבשותו ,בהמחשה של פצעים בטבע , גם צבעם של הציורים באים להמחיש צעקה לסכנה כמו הצבע האדום , או התפרקות גוף אדם כאלגוריה לנעשה בשטח .או אנשים המנסים להיאחז ולתמוך בבתים ובטבע המתפרק לנגד עינינו , או דמות הגמל בעל העיניים הגדולות הבא לסמן את הרצון לראות את השיקום .

אמן אחר צייר פלסטרים על הקירות ,על מנת להעניק כמיהה לטיפול רפואי ושיקום ההרס, מספר ציורים עם רקע שחור על הקירות הפנימיים ,הבאים לתאר מקום מחבוא של חיות כנגד הרעה שבחוץ , או קרבות של איילים המדמה קרב בין הקפיטליזם לבין שוחרי הטבע , עוד חיות מסמלות את הרצון לתקווה לפני שהיא אובדת .

ים המלח גלריית האומנות העכשווית בכביש חוף קליה
 

הכניסה חינם  

איך להגיע בירידה מירושלים עד המפגש בצומת הלידו עם כביש 90 ממשיכים שלושה קילומטר לאחר הכניסה לשמורת הטבע עינות צוקים או בשמה הקודם עין פשחה , ממול למיקומה בחוף הים המערבי ברכס ההרים, יורדים שני נחלים נחל הקדרון (ואדי א-נר) הדרומי יותר ונחל מזין והמפל שנובע בעונת הגשמים ,בין הנחלים לפני הכביש ממוקם היישוב אובנת שעיקרו מוסדות דתיים .  

בנקודת החניה יש לחנות בזהירות ולנקוט זהירות גם בחציית הכביש לכוון הים , בחלק המזרחי של הכביש לכוון הרי מואב, ממוקמים שרידים ארכיאולוגיים של מעגן ששימש כאחד מששת המעגנים שהיו בים המלח , מעגן לסירות למסחר עם עבר הירדן ולהובלת חומרים שנכרו מים המלח, בדרכי המסחר למעבר לעבר הירדן המזרחי והפוך, יש הטוענים כי המצדית מעידה על האפשרות ששימשה גם הגנה על מקורות המים בעין פשחה.

המיקום של המעגן במוצא נחל קדרון או כפי שכונה נחל א נור, משערים כי שמה של א מזין נובע משמה של התיישבות יהודית בשם מדין ,באזור חרבת מזין נמצאו מטבעות מתקופת בית ינאי (ההלניסטית) המעידים גם הם על ההתיישבות היהודית באזור , עוד הוכחה לישוב הם סיפורי התיירים שנכתבו וסימוני המפות מהעבר הקדום .

תגלית משמעותית המעידה על שימוש במקום כמעגן ומקום תעבורה ימית ,היא מציאת העוגן במשלחת של פסח בר און ,על פי הידע ההיסטורי ידוע כי גם החשמונאים הבינו את ערכו של האזור, והגדיל לעשות המלך הורדוס שכבש את האזור והכניע את העיירות שהוקמו לחופו המערבי של ים המלח, ובנו אף המשיך בכיבוש והנהיג תעבורה ימית בים המלח.

ים המלח חרבת מזין או בשמה הנוסף קצר אל-יהוד (חירבת אל-יהוד)
 
מעלה אדומים מנזר לאותימיוס
מעלה אדומים מנזר לאותימיוס
בשמו השני חאן אל אחמר – החאן האדום
הכניסה בתשלום
איך מגיעים פונים מכביש 1 לכוון ים המלח ברמזור של מישור אדומים לכוון אזור התעשייה של מעלה אדומים , בכיכר פונים שמאלה, לפי השילוט למנזר אותימיוס.
טלפון לתאום 1800-546666
המנזר פתוח בימי השבוע בקיץ בשעות 08:00-17:00 , בחורף עד השעה 16:00 , ימי שישי עד 15:00 .
מידע
שרידי המנזר שנוסד בתחילת המאה הרביעית לספירה ונמשכה עד המאה השביעית בפלישה הפרסית לישראל , נפתח לביקורים במחצית שנת 2010, המנזר הוקם בידי נזיר ארמני בשם אותימיוס שנחשב לנזיר חשוב אך מנזירי השלב השני של ההתיישבות של הנזירים במדבר יהודה, ידו של אותימיוס נקשר למספר מנזרים אשר הקים באזור ים המלח ובדרך לשם ,כיוון ששמו של המנזר נקרא על שם מיסדו נקרא המנזר על שמו, במנזר לאותימיוס הקים אף קפלה וקברו הוצב שם.
 
המנזר היה בסגנון לאורה ושימש את הצליינים ושיירות המסחר ,כמקום מנוחה והתרגעות לקראת העלייה או הירידה מירושלים ומשפלת החוף, תחילתה של הקפלה במערה שניתן לראותה במדרון ההר הדרומי.
 
במסגרת תפקודו כמורה דרך ומורה בתורת הנצרות עסק גם בהמרת דתם של יהודים לדת הנצרות, הוא קבע תקנות להתנהגות במנזרי מדבר יהודה ,חוקים אלו נכתבו בשלב מאוחר יותר ושימשו להתנהלות הדת הנוצרית באזור כולל תקופות תענית ותפילה במקומות מבודדים מחוץ למתחמי המנזרים.
 
המנזר היה פעיל בתקופת הצלבנים במאה ה 12 ובמאה ה 13 שימש כחאן דרכים בדרך בין ירושלים והשפלה בדרך לים המלח,בימי השלטון העותמני ננטש החאן .
 
שרידי המנזר והחאן מפוזרים על שטח גדול, בעת הביקור נכנסים בשער הכניסה המובילה לחצר מרכזית ,שרידי הקפלה כוללים קריפטה ,שרידי תאי הנזירים ,שרידי הכנסייה,את שרידי אכסניית הדרכים ,עוד במתחם תעלות ששימשו להעברות מים לחלקות ולבור האגירה  , חלק מעניין של האתר היא רצפת הפסיפס שמעליה גג והמשמשת גם כנקודת תצפית נוף להרי יהודה.
 
מחוץ לשטח שרידי המבנים מגיעים לבור המים  ששימש כמאגר מים, כיום ניתן לרדת לבור הגדול במדרגות שמובילות לקרקעיתו חוויה מעניינת.
מעלה אדומים מנזר לאותימיוס
 

לאחר שיפוץ של כביש הגישה מהישוב מצפה יריחו לכוון מנזר סנט גורג' , הממוקם על צלע ההר מהישוב מוליך כביש סלול שאורכו כשלושה קילומטר והמגיע למגרש חניה,שם עוצרים מתצפתים לכוון המנזר והוואדי או יורדים בשביל למנזר,הבעיה העיקרית היא התאום הביטחוני לנסיעה במסלול הזה .

כניסה ללא תשלום, שעות הביקור במנזר סנט גורג' בימים שני – שישי בשעות  07:00 עד 18:00, ביום שבת בשעות  07:00 עד 17:00,ביום ראשון שעות הפתיחה 09:00 עד 17:00.


מנזר סנט ג'ורג - או מנזר חוזיבה או דיר מר ג'אריס
 
ים המלח מצפה יריחו בכביש לים המלח

במחלף מעלה אדומים ניסע מזרחה. לאחר כ- 12 ק"מ נגיע לצומת הכניסה לישוב מצפה יריחו. הכניסה חופשית לרכב פרט לימי שבת ,כיוון שהישוב דתי ושייך לזרם הדתי .

שתי התצפיות ממוקמות על המתחם שתחילתו התנחלות של שני גרעיני נחל שאיישו את הנקודה במשותף כגרעין דתי וגרעין חילוני.
 
אל שתי התצפיות המוצבות בישוב מגיעים עם רכב ,נכנסים בנסיעה מבעד שער הכניסה עד למפגש עם של תחנת האוטובוס של הישוב ,ספסלים ועץ שעליו קבוע ארון ספרי קודש לעיון בהמתנה , אז פונים שמאלה וממשיכים על פי השילוט , הנקודה הראשונה בחלק המזרחי במרכז הישוב והנקודה השנייה בנסיעה לשלוחה השנייה בישוב עד הקצה למרפסת התצפית השנייה .       

ים המלח מצפה יריחו בכביש לים המלח
 
ים המלח מנחת סדום במצור

תודה לבני גשור על עזרתו בכתיבת מאמר זה ולעודד כהנא לתמונת המנחת. 

ספור מנחת המטוסים שהוקם בשנת 1934 ,במפעל הדרומי של מפעלי ים המלח ביחד עם הקמת המפעל הדרומי ,הוקם בזכות הצעת העבודה לניהול המפעל הדרומי בסדום ,שהוגשה לאברהם שכטמן (שסיים גם קורס טיס כאיש האצל) במסווה של בית ספר אזרחי לטיסה בשדה התעופה לוד.

הצעת העבודה שהוגשה לשכטמן בידי המהנדס משה נובומייסקי מנהל מפעל ים המלח , נתקלה בהתניה לקבלת העבודה מצדו של שכטמן , בהבאת מטוס האצל לסדום, לשכירת טייס עבורו ולבניית מנחת וסככה למטוס.

התירוץ שנמסר למשה נובומייסקי היה בצורך להטסה אווירית של מזון וציוד בעת שיטפונות ולהבאת ציוד ומזון ולפינוי מהיר של פצועים לאחר פציעתם לטיפול בבתי חולים במרכז הארץ

חברו הטייס כהנא ,הטיס את המטוס למנחת שהכין במפעל בסדום ולסככה שהקים כהנא ביחד עם עובדי המקום , המטוס נרכש בידי האצ"ל במצרים, ועמד ללא שימוש בשדה התעופה בלוד עקב התנגדות ההגנה ,לפתיחת בית ספר לטיס של ארגון האצ"ל .

ים המלח מנחת סדום במצור
 

נייר עבודה ממשלתי שנכתב במחצית יולי 1948 ,בעבור ממשלת ישראל ,מציין כי במדינות רבות באירופה נמצאת תעשיית יצור האשלג בידי גורמים ממשלתיים ובפיקוחם ובצרפת כול התעשייה נמצאת בבעלות ממשלתית, כול זאת כיוון שהמוצרים המופקים מהאשלג גם לאחר מלחמת העולם השנייה עדיין בביקוש רב, במפעלי הכרייה של האשלג מוחלפות מכונות הכרייה ושיטות הכרייה למודרניות יותר דבר שיביא ליצור מוגבר ורב יותר של המחצבים המופקים ,כולל לתעשיית האלומיניום .

מטרת נייר העבודה לזרז את ממשלת ישראל החדשה להלאים את חברת ים המלח מיידים פרטיות לידי השלטון המקומי, הנייר מציין כי שטחו של המפעל הצפוני, עבר לשלטון הממלכה הירדני ,שהחזיקו גם במפעל המזרחי הדרומי ,שהווה מקור תחרות למפעל הישראלי שדמם מחוסר מעבר יבשתי ,למעבר החומרים המופקים בשלב הזה במידה פחותה והרצון של השותפים האנגלים של המהנדס משה נובומייסקי להעביר את זכויות הקרקע וההפקה לידי חבריהם בעבר הירדן במפעל שגם בו היו הם שותפים ,והצרה הנוספת של מיקומם של מעיינות המים המתוקים בעין צ'אפי שבשטח הירדני ,מים הנדרשים הן לתהליך ההפקה וההמסה של המלחים ולהרוויית העובדים.

בעיה רצינית שמעלה נייר העבודה לגבי התיישנותם של המכונות ושיטות העבודה לכריית האשלג במפעל בסדום, התווספה לפחד הישראלי מפני אובדן השטח ,למרות שסומן כשטח ישראלי במפות גבולות המדינה שנעשתה בידי פקחי האו"ם, עוד מוזכר בנייר את האיום הבריטי לבטול הזיכיון לכרייה שניתן בשנת 1930 לשבעים וחמש שנים ולהעבירו לידיים זרות.

מפעל המלח בסדום בסיום מלחמת השחרור
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור