דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ים המלח והמדבר אטרקציות חינם

 
 

על פי ממצאים ארכיאולוגיים מחקר האזור הצפוני של ים המלח ליד השפך ,על מנת להנציח ולפאר את נקודת הטבילה של ישו בנהר הירדן, נבנו החל מהתקופה הביזנטית במאות 4-7 לספירה בסמוך לנקודת הטבילה משני עברי נהר הירדן כנסיות ומנזרים שבהמשך שימשו גם מקום לינה לצליינים נוצריים ,אתרים אלו בוצרו והוקפו חומות להגנה על צליינים אלו מפני כנופיות השודדים הערביים שפעלו באזור ולאורך הכביש לירושלים .

תנועת הנזירות בהתיישבותם באזור צפון ים המלח ,נחקרה רבות בידי ארכאולוגים ואנשי מדע ,על מנת להבין את התופעה, המחקר החשוב והמיפוי בעיקר שייך לחוקר פדרלין שחקר בתחילת המאה העשרים את תופעת הנזירות המדברית והשרידים של המבנים שנותרו באזור, מחקרים אלו נמשכו גם במאות העשרים והעשרים ואחת בידי חוקרים וארכאולוגיים ישראלים על מנת להשלים את התמונה העכשווית.

כיום התברר שהסיבות שהביאו את הנזירים להגיע לאזור כללו מספר סיבות : האמונה בתפילה ובסיגוף על מנת להגיע למושלמות באמונה הפילוסופית האישית, חלקם של הנזירים נשלחו למרבית האירוניה ממנזריהם באירופה ובארץ ישראל כצעד ענישה ולהגברת אמונתו של הנזיר שנסדקה .

הבקעה מנזרי ים המלח הצפוני (ארץ המנזרים)
 
מנזר יוחנן המטביל (המכונה קאסר אל יהוד )

המנזר הממוקם בכביש הכניסה לאתר הטבילה ,שזכה גם לכינויים קצר אל יהוד או ארמון היהודים משום היותו מפואר וגדול , מכיוון שעל פי המסורת היהודית בנקודה זאת עבר ארון הברית בדרכו לבית אל בכיבוש הארץ, המנזר נבנה כך משערים במאה החמישית לספירה בתקופה הביזנטית בידי הקיסר אנסטאסיוס הראשון,בתקופת ימיו של הנזיר סבאס ,אך לא בידיו כמנזר הראשון שנבנה ליד אתר הטבילה ,ששימש למגורים גם את הצליינים שהגיעו לאזור.

יש הטוענים כי שמו של המנזר, כמנזר יוחנן המטביל ניתן לו ,גם בזכות ההטבלה לטוהרה והחזרה בתשובה בנהר הירדן, של מאמיניו בישו ובתורה הנוצרית ,על פי המסורת הטבלה כזאת, עבר ישו עצמו בידיו של יוחנן , ולכן קבל יוחנן את השם המטביל.

תוך הידוק אמונתו של יוחנן בתורתו של ישו, קבל יוחנן החלטה, כי המקבל את התורה הנוצרית, צריך להיטבל בטקס הטהרות וחזרה בתשובה במימי נהר הירדן , ובכך החל טקס ההטבלה במסורת הנוצרית כהגשמת קבלתה של הדת החדשה , נקודת ההטבלה שבה החל מנהג הטבילה בצפון ים המלח ,הפכה לנקודת הקדושה השלישית החשובה לנוצרים ברחבי העולם.

מנזר יוחנן המטביל עבר מספר תקופות של הרס בחייו, כולל רעידות האדמה במחצית המאה השלוש עשר ובמחצית המאה העשרים, הותירו ממצאים ארכיאולוגים, שנתגלו בחפירות במאה הקודמת המתארים שרידי מנזר מפואר מוקף חומה, שרידי קשתות לאולם תפילה ואבסיס בחלקו המזרחי, כמו כן נתגלתה שרידיה של באר מים.

מנזר יוחנן המטביל (המכונה קאסר אל יהוד )
 

בנסיעה קצרה לכוון אתר הטבילה (מזרחה ) לאחר מנזר יוחנן המטביל מצד ימין ,נבחין בשתי תלוליות שאינן גבוהות ,הארכאולוגיים טוענים כי מתחתם ממוקמות שתי כנסיות  כנסיית הפעמונים וכנסיית קלמון ,שנבנו במחצית המאה החמישית והשנייה בתחילת המאה   השישית ,כנסיות שהוחרבו בכיבוש הפרסי .

על פי האמונה הנוצרית אלו הנקודות שמהם עלה אליהו לשמים בסערת אש ,אך על פי האמונה היהודית שמגובה בכתוב בתנך, שנקודת העלייה לשמים של אליהו הייתה ממזרח הירדן בתל אליהו .

הבקעה אל קצאיר – הארמונות
 

דרך עפר היוצאת ימינה ,ממש לפני החניה של אתר הטבילה לכוון דרום ,מוליכה למנזרים הסמוכים למנזר יוחנן המטביל בקאסר אל יהוד , לאחר נסיעה קצרה דרומה נגיע למקבץ של ארבעה מנזרים .

הקפלה הפרנציסקנית

ממשיכים בנסיעה דרומה המבנה הראשון (המבנה המתומן )מצד שמאל היא הקפלה הפרנציסקנית הנטושה ,שנבנתה בשנות החמישים במאה ועשרים .

המנזר הסורי-אורתודוקסי

בהמשך הנסיעה דרומה בצידה הימני של הדרך ממוקם המנזר הסורי-אורתודוקסי על שם יוחנן המטביל שנחרב בחלקו כתוצאה מרעידת האדמה בשנות החמישים

המנזר האשורי שנקרא גם על שמו של יוחנן המטביל ,ממוקם כשש מאות מטר מזרחית ממנזר הגדול   יוחנן המטביל ששייך לכנסייה היוונית.

קאסר אל יהוד המשך הביקור במנזרי ארץ המנזרים
 

כיכר סדום השם השגור בפינו ,איננו בדיוק השם המופיע בתנך והמתאר את המקום, על פי הכתוב בתנ"ך ,השם שניתן למקום היה בקעת הירדן , חלק מחוקרי ים המלח שהגיעו מאירופה ואמרקה, החדורים אמונה ואהבה לסיפורי התנ"ך בספר בראשית ,שחקרו את המקום במאות השנים האחרונות, ניסו לקבוע את מיקומו של האירוע שמסופר בו סיפור סדום ועמורה ,לוט ובנותיו וסיפור ההימלטות מעיר הרשע.

העיר סדום מופיעה בסיפורי התנ"ך כארבעים פעם, והחוקרים כיום נוטים לשער על פי התיאורים בספר התנ"ך, כי סדום ישבה בצפון ים המלח ולא בדרומו , לאחר שהשתרשה הסברה העממית כי סדום שכנה בדרום ים המלח ,תוסיפו לכך את ניצב המלח הנקרא אשת לוט ומערת הקמח שקרסה בחלקה והרי לכם סיפור מקראי בנופח עלילה תנכית שהותאמה לזמננו.

כיכר סדום היא מלחה מדרום לים המלח ,תנאי האקלים הקיצוני של חום ביום וקור בלילה יוצרים תנאי מחייה שאינם קלים לתושבי האזור ,על האזור בעונת החורף יורדים ממטרים שבין 35-50 מילימטר ,המהווים כמות קטנה מאוד לאזור.

בית גידול זה לטבע ולאוכלוסיית החיות ,בשילוב של גבעות חוור הלשון הלבנים ושטחים שטוחים בינם ,הצליח לשמר את עצמו עד תחילת המאה העשרים , למרגלות גבעות ומצוקי החוור הלשון ,נובעים מעיינות השכבה : עין תמר בשמו הערבי עין ערוס, עין הכיכר בשמו הערבי בידה , עין פלוטית (מעיין האהבה).

ים המלח כיכר סדום והמלחה
 

דיר אל חבש או המנזר האתיופי נחשב למנזר הדרומי ביותר בשרשרת המנזרים שמסביב קאסר אל יהוד, המנזר ממוקם בחלק הדרום מזרחי מנקודת הטבילה קאסר אל יהוד, מנזר  

שנבנה במאה התשע עשר, על ידי בית המלוכה האתיופי, בעת שגדלה המעורבות והצליינות של הכנסייה האתיופית בירושלים וים המלח, גם מנזר זה נטוש והרוס בחלקו כיתר המנזרים באזור

חג הטימקאט, משמש לבני העדה האתיופית כמקבלה לחג ההתגלות הנוצרי, חג הנחגג מדי שנה ב-19 בינואר ברחבי המדינה.

הכנסייה החבשית הינה שונה במנהגיה מכנסיות אחרות ,במבנה שלהם ובמנהגיה המסורתיים ,ממנהגים הנהוגים בכנסיות נוצריות אחרות בעולם,  הסיבות ה עיקריות לשוני בין הדת הנוצרית החבשית לזרם הנוצרי האורתודוכסי המסורתי , נובעות משורשי המסורת היהודית העמוקה שהונחלה בעם החבשי מימי מלכת שבא והמלך שלמה ,באמצעות התושבים היהודים שהתיישבו בחבש, מסורות אלו ,לא אפשרו לקבל את הדת הנוצרית כלשונה ובעת הכנסת הנצרות לחבש ,התערבבו בה המסורות המושרשות הדתיות המסורתיות .    

לאמונות ומסורת זאת ,יש להוסיף את שנאת הנוצרים ליהדות והחיבור בין מסורות חבשיות והצידוד במנהגים יהודים ששולבו ביסודות הנצרות החבשית ומילים עבריות ששובשו לתוארי המנהיגים הדתיים ,גרמה לנצרות המסורתית להסתייג מהנצרות החבשית השונה.

הבקעה מנזר החבשים דיר אל חבש
 
תחנת המשטרה קלייה המנדטורית בצומת הלידו

סמוך למפעל ממש בצומת לידו כיום ממול לתחנת הדלק, הוקמה תחנת משטרה בריטית מאבן ,צמודה לשער הכניסה למתחם המפעל הצפוני בקלייה, אנשי המשמר בדקו את הכניסה למפעל למורשים בעלי תעודות עובד .

בדקה את הנכנסים לכביש העפר שהוליך עד למלון קליה ומעיינות עין פשחה ,אך תפקידם העיקרי של השוטרים ללוות עם משוריינים ,את שיירות המשאיות שהובילו את האשלגן ויתר התוצרת, לתחנת הרכבת בירושלים ,ולהגן עליהם מפני כנופיות שודדים ערביים, נוכחות משטרה זאת לא מנעה את אימוני המחתרות באזור ,שאף שימש כנקודת ההתארגנות לפיצוץ גשר אלנבי בליל הגשרים בשנת 1946 .

רק בשנים האחרונות נגאל מבנה המשטרה הבריטית בצומת, בעת שהפך לשמש כתחנת מידע לטיולים של מטיילים באזור.

תחנת המשטרה קלייה המנדטורית בצומת הלידו
 
ים המלח יריחו קאסר אל יהוד אקסטאזה במיטבה
קאסר אל יהוד אקסטאזה במיטבה
איך מגיעים כאשר יורדים בכביש ירושלים לים המלח ,חולפים על פני הכניסה ליריחו ,ממשיכים וחולפים מצד ימין על פני תחנת הגלק אלמוג,  ממשיכים עוד שלושה קילומטר ופונים צפונה - שמאלה,  לכביש עוקף יריחו נוסעים כארבעה קילומטר , כאשר בדרך חולפים על פני הישוב בית הערבה ,מנזר דיר חגלה , לאחר מכן רואים מצד ימין מטע תמרים ומגיעים לשלט הכוונה חום , המסמן את הכניסה ,נוסעים בכביש סלול לכוון הירדן וגדר המערכת,  לאחר מספר מאות מטר , מגיעים לשער המערכת והכניסה,  בקיצור פניה שלישית ימינה .
 
בכדי לעבור בשער הכניסה,  יש לטלפן לתחנת הרטג מראש במהלך הנסיעה לשם ,  לציין שעת ההגעה בטלפון 02-6504844 ולחכות בשער שיבואו לפתוח אותו בעבורכם . המקום פועל עדיין בצורה ארעית, מבחינת התפעול , כך שהתאום הטלפוני חשוב.
 
אתר הטבילה קאסר אל יהוד , מזוהה על פי המסורת הנוצרית,  כמקום הטבלתו הרוחנית של ישו בידי יוחנן המטביל,  בניגוד לבית לחם , המקום שבו נולד על פי המסורת, סיפורת על מקום הטבילה אנו מוצאים בברית החדשה ,קדושת המקום למאמינים הנוצריים היא רבה ונופלת אך במעט , מחשיבותה של כנסיית המולד וכנסיית הקבר .
 
המסורת היהודית לאתר ,מציינת את מקומו  , כמקום המעבר לבני ישראל בעת כיבוש הארץ , בספרי התנך נקרא האתר חרבה ושם זה מופיע בספרי התנך במדבר וספר יהושוע , על נקודת המעבר,  מסופר בסיפור כניסת ארון הקודש בידי הכוהנים בעת שעברו בחרבה, עוד הקשר בתנך למקום אנו מוצאים , במפגש והפרידה של אליהו מאלישע , בעת עלייתו לשמים בספר מלכים.
 
על מנת לציין את  מקום טבילתו של ישו באתר קאסר אל יהוד ,הוקם  בתקופה הביזנטית נקודת הטבלה  ובנוסף הוקמו מסביב לאתר , הן בגדה מערבית והן בגדה המזרחית , מנזרים שנועדו להנציח את נקודת ההטבלה.
 
בתקופה השלטון המוסלמית , הוגבלו דרכי ההגעה למאמינים והוצרו דרכיהם , כאשר רצו לקיים את טקס ההטבלה באתר, לכן שימשו המנזרים שהוקמו מסביב לאתר כמקלט לצליינים , בתקופה העותומאנית,  עודדו התורכים את ההגעה למתחם,  דווקא מהצד המזרחי של הירדן.
 
     
ים המלח יריחו קאסר אל יהוד אקסטאזה במיטבה
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור