דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

גליל עליון תחתון אטרקציות בחינם

 
 
גליל טיילת נחל שניר (חצבאני) חוף גן עדן

בנסיעה על כביש  9779, פונים בכניסה למושב בית הלל, ממשיכים המושב לכוון צפון לכל אורכו ממשיכים בדרך כשנים וחצי קילומטר ,בדרכנו אנו עוברים ליד מגדל המים הישן של היישוב, עד השער הצהוב אם הוא פתוח ,(אפ הוא סגור ,מחנים לידו ומתקדמים רגלית) נוסעים עוד מעט פונים מעט שמאלה כארבע מאות מטר בצד הימני לחנייה ברחבת עפר שממנה מתחילה הטיילת שלאורך נחל השניר.

בנסיעה בכביש מושב בית הלל ,על פי השילוט ,ניתן להגיע גם לחוף הקיאקים של כפר הלל וכפר בלום ,יש לפנות על פי השילוט לשביל היוצא לכוון השער הדרומי של היישוב, אחרי כחצי קילומטר מחנים ויורדים לחוף הקיאקים .

נחל שניר נחשב כארוך והרחב בנחלים הנשפכים אל נהר הירדן, אורכה של טיילת נחל שניר כעשרה קילומטר עד נקודת השפך לירדן בסמוך לקיבוץ שדה נחמיה, חלק ממסלולו עובר בצמידות ליישוב בית הלל .

בטיילת הצמודה למושב בית הילל זורם נחל שניר, על גדות הנחל נמצאת טיילת העוברת בין פרדסים וסבך קנים ,בקטע שבה מתעקל הנחל וזרימתו נחלשת , משובצות פינות טבע חמודות , המושכות מטיילים לישיבה לרביצה או לטבילה במימי הנחל הקרירים ,או שייטים העומלים בחתירה על קיאקים, ויש היושבים וטובלים רגליהם .

באם השער פתוח מגיעים עם הרכב ממש עד לשפת הבריכה , אם השער נעול מסלול ההליכה לנקודת הרחצה כחצי קילומטר .

מבין פינות טבע מקסימות וחינמיות אלו ,בולטות הנקודות הקרויות חוף גן עדן בעלת החוף החולי ,הממוקמת בחלקו הצפוני של היישוב בית הלל , נקודה שנייה היא חוף החלוקים הסמוכה לחוף גן עדן , לשתי נקודות אלו ניתן להגיע בכול ימות השנה וברור שכדאי בתקופת הקיץ .

גליל טיילת נחל שניר (חצבאני) חוף גן עדן
 

גליל סיור בערוץ נחל הירדן ההררי

בנסיעה על כביש 90 לכוון חצור הגלילית ,נוסעים לכוון המפגש עם כביש 91 , הפונה מזרחה לכוון רמת הגולן, אז פונים לכוון גשר בנות יעקב בסיבוב שלפניו בערך כקילומטר לפניו פונים לשביל עפר הנקרא, דרך הירדן ההררית היורד דרומה.

מצדו השמאלי של השביל ,ממוקם מבנה אבן שראה ימים טובים בעבר, המבנה מסמן שרידי מבצר צלבני מהמאה השתיים עשר ,כיום בשמו מצד עטרת, שנבנה על מנת לשמור על המעבר שבירדן מעמק הירדן לכוון רמת הגולן, או על הדרך בין טבריה לדמשק, בעת שחפרו בשרידי המצד ,גילו הארכיאולוגיים בקירות, סדקים תואמים קווי מאר בשני צדדי הסדק ,דבר המלמד כי האזור עבר רעידות אדמה ובנקודת הפיצול של הסדק הקווים חופפים.

מצר עטרת נקרא גם קצר אל עטרה , או בשמותיו הנוספים שסטלה (המבצר הקטן) ,או מעבורות יעקב ,המצדית נבנתה בצורת ריבוע שמסביבה חומה, במרכז המתחם ניתן לראות את שרידי מגדל השמירה והתצפית, בחלקו המזרחי מבחינים בשרידי תחנת קמח , כתוסף להגנת המקום ניתן לראות שרידי חפיר ההגנה בחלקה המערבי של המצד.

כיבושו של המבצר הראשון בימי סלח א דין נכשל, למרות המצור שהטיל על המצד, כוח של כשמונים אבירים וכוח עזר שהגנו על המצד ,הדפו את ההתקפה והמצור, סלח א דין חזר שוב בסוף המאה ה 12 להתקפה נוספת.

בטקטיקת קרב חדשה ,כאשר אנשיו חפרו מתחת לחומת המצודה ,הבעירו את יסודות העץ של החומות ומגדל השמירה , אש זאת גרמה להתמוטטותם, ובמהומה שנוצרה הצליחו אנשיו של סלח א דין לכבוש ולגרש את האבירים, האגדות מספרות כי מפקד המקום הצלבני התאבד מתחת להריסות המגדל, אנשיו של סלח אדין טבחו במגניי המקום ושיחררו אסירים מוסלמים שהיו כלואים במצד .

המשך הסיור בערוץ נחל ירדן ההררי

ממשיכים לכוון שדרת האיקליפטוסים פונים ימינה בפתאומיות – להיזהר , מסלול נהר הירדן ההררי בעל מדרון היורד בסופו ,לאחר כעשרה קילומטר, לגובה של 400 מטר בסופו ,כיוון שקטע הנהר סוער הוא נחשב לאחד הטובים לשייט רפטינג.

יורדים לאט במדרון המתפתל מעל ערוץ נהר הירדן ,פונים בסיבוב החד שמאלה ,כאשר מתבוננים מטה רואים את גשר בנות יעקב וחניון קטן לידו, חולפים מאגר מים כפר הנשיא הנחבא המשתמש בזרימת המים שנאגרו בו בדרכם בחזרה לערוץ הנהר , פעולת צניחת המים במדרון לנהר מתועל ליצור חשמל לקבוץ.

המשך דרך העפר מוליכה דרומה, מנקודה זאת אורכו של השביל שהכינה הקק"ל כתשעה קילומטר לאורך הדרך קיימות נקודות תצפית לנהר השוצף מתחתיו סופו של שביל העפר ביישוב כרכום .

משביל העפר יורדות דרכי עפר אל גדות הנהר, רובם של ההתפצלויות נגישות רק להולכי רגל, בתחילת שביל העפר הירידה הראשונה היא כשלוש מאות מטר מתחילתו , בקטע הזה שהירדן מבצע עיקול נאספות הסירות לאחר הרפטינג ,בתוך מעין אגם קטן הנבלם בידי סכר

הירידה בשביל עפר הבאה לקו המים רגלית היא כארבעה קילומטר דרומית לנקודת ההתחלה, שביל העפר שאנו נוסעים עליו, זאת נקודת פיצול משולשת , העליונה המסומנת בסימון דרכים כחול מוליכה לכפר הנשיא , המסלול בשביל היורד לגדות הנהר מסומנת בסימון דרכים שחור, אך אנחנו ממשיכים בנתיב האמצעי המסומן בסימון דרכים בצבע אדום

בחלק הימני של מסלולנו האדום ,נבחין בשרידי תעלת חפורה ישנה מתחילת שנות החמישים, המדופנת בחלקה בבטון ,תעלה זאת היא שריד לתעלת ההטיה שישראל תכננה על מנת ,כיוון שהיא נחפרה בגובה של עשרות מטרים מעל לגובה פני הים ובדרך תעלה זאת התכוונה ישראל לשלח מים להרי הגליל ,בהטיה תכננו לחסוך את האנרגיה הדרושה להעברת המים בשאיבה מים הכנרת הנמוך יותר .

מפעל ההטיה הזה נגנז, כיוון שהייתה התנגדות רבה להטיה במיוחד משלטונות סוריה, אי לכך נאלצה ישראל להתקפל ולחדול ממפעל זה כיוון שהוא נשק לשטח המפורז, כיוון שהצורך בהזרמת מים לגליל ולשטחי מדינת ישראל גבר, הוקם בשנת 1964 המוביל הארצי.

בנקודה זאת ניצב בעבר גשר ביילי מעל נהר הירדן ההררי ,שהתמוטט וכתוצאה מהחסימה של הגשר שהתמוטט יצר הזרם נתיבים ומעברים חליפיים , שנחרצו בסלע הבזלתי השחור .

דרך העפר המסומנת בסימון דרכים אדום , מסתיימת במושב כרכום, בנקודת ההשקה חוזרים לכביש הסלול בפניה שמאלה, עד שמגיעים לצומת בצורת האות טי, בצומת פונים ימינה לכביש 8277 , ממשיכים לכוון צומת כורזים בעוברנו על פני ורד הגליל , בצומת כורזים פונים דרומה בכביש 90 .

גליל מצד עטרת
 

הגבעה ששמה הערבי הוא תל חנזיר ,מתרוממת לגובה של כמאתים מטר מעל גובה פני הים, הגבעה ממוקמת כקילומטר וחצי מדרום לישוב כפר סולד ,שקיבל את שמו משמה של הנרייטה סולד שהקימה את ארגון עליית הנוער, בנסיעה בכביש 918 נראה שלט חום בצדו המערבי של הכביש ,הממוקם כחצי קילומטר צפונית לכניסה לקבוץ סולד , הנסיעה על שביל עפר למרחק של כמה מאות מטרים מביאים אותנו לגבעה .

את התל כבשו הסורים במלחמת השחרור , אך במסגרת סדרת הקרבות של עשרת הימים במלחמת השחרור, כוחות צהל כבשו אותו מחדש בחודש יולי 1948 ,משום היותו גבוה הוא השתווה לשליטה על השטח כמו המוצבים הסוריים שמסביב.

בשנות החמישים נמסר התל לכוח ומוצב של האו"ם על מנת שייטיב לפקח על שביתת הנשק בין ישראל לסוריה , האו"ם החזיק במוצב עד לימים ספורים בטרם פרצה מלחמת ששת הימים שאז נטשו .

למוצב הנטוש הועלתה פלוגה של צהל ,על מנת לא לאפשר לסורים לעלות עליו, בתכנון מהלכי הקרב של כוחות צהל לכיבוש רמת הגולן ומוצבי הצבא הסורי תוכן מעבר דרך התל תוך שימוש כעמדה תצפית וניהול הרב ושימוש במדרון האחורי שלו להסתיר את הכוחות בטרם יכנסו לקרב.

בתשיעי ליולי 67 ניתנה פקודה הקרב וחטיבת שמונה החלה לעשות את דרכה מנקודת הכינוס שמאחורי הגבעה , לדרך הפטרולים הסורית ומשם לכיבוש העמדות הסוריות בקווי ההגנה הסוריים הראשון והשני , על הגבעה הונחתה ארטילריה סורית שגרמה למספר נפגעים ישראליים.

חטיבת גולני יצאה לקרב שעות ספורות לאחר מכן ועברה אף היא במסלול שמאחורי הגבעה בדרכה לכיבוש תילי ההגנה הסוריים, תל פאחר, תל עזזיאת ומוצבים סורים נוספים , על הדרך שהותוותה נעו עוד כוחות צהליים ,הדרך שימשה להעלאת שיירות אספקה ופינוי פצועים משדה הקרב.

כיום למרגלות הגבעה מונח זחל"ם שנפגע בדרכו לכיבוש תל פאחר , ליד בונקר המבוטן של עמדת האו"ם הוקמה נקודת תצפית ושלטי הסבר על נקודות התצפית והסבר למהלכי הקרב כיבוש התילים הסוריים והרמה, קיימת גם אנדרטת זיכרון לחיילי ההנדסה שפתחו את הדרך במלחמת ששת הימים.

גליל עליון גבעת האם
 

מבין פרחי האיריסים מפורסם הוא איריס נצרת , הפורח מאמצע מרץ-אפריל ,ניתן למצוא מרבצי פריחה בגבעת המורה בשיפולי הר התבור ליד בית הקברות של נצרת עילית ובהר יונה המשקיף על נצרת ,אל הר יונה מגיעים בנסיעה בנצרת עלית בשדרות מעלה יצחק עד שפונים שמאלה בשכונת הר יונה לרחוב יקינתון מרחק של כשלוש מאות מטר שם פונים ימינה לרחוב עטרה ושוב ימינה למגרש החניה שם חונים.

המסלול בהר יונה

משם מתחילים מסלול סיבובי אנו מתקדמים לעבר המחסום ונעבור אותו ונמשיך בשביל שלצדו בית ספר ואולם ספורט נמשיך לכוון חורשת האורנים , שם נמצאות שתי חגורות פריחה של האיריסים בחלק התחתון ובמעלה ההר ,בהמשך הטיפוס לאורך קצת יותר ממאה מטר ,נתקרב לבריכת המים העירונית, שם נתחיל לחזור לאחר שצפינו בפריחה ונחזור למגרש החניה .

דרך גישה נוספת מתחילה בכניסה לבית הקברות החדש של נצרת עילית , חונים במגרש החניה של בית הקברות ומתחילים ללכת בתוך בית הקברות לכוון דרום כמאתיים מטר לכוון חורשת האורנים .

בשנה האחרונה, נסלל שביל בטון להליכה הנמשך לאורך 750 מטר ,המיועד גם למוגבלים ולעגלות ילדים המוליך לחורשת האורנים ולחגורת צמיחת האירוס ,והמגיע עד לשביל העלייה בחורשה ,שאינו קל למוגבלים, שסיומו גרם המדרגות העליון של בית הקברות מול הכיכר שבשדרות מעלה יצחק (מרכז המזון) ומשם חוזרים לחנייה.

איריס נצרת בולט בצבעו הלבן-תכלת שעליו נקודות שחורות סגולות. האיריס הנצרתי קיבל את שמו משמה של האלה איריס (אלת הקשת בענן היוונית),שמו של האיריס מופיע גם בתלמוד.

גליל תחתון פריחת איריס נצרת
 

מסעות הצלב של הצלבנים בארץ ישראל החלו בסוף המאה האחד עשר בעת שכבשו את ארץ ישראל מידי המוסלמים, בהקימם את ממלכת ירושלים הנוצרית, מצב זה של שנאה בין המוסלמים לנוצרים יצר אין ספור מפגשים של לחימה ושיטות של כנופיות מוסלמים בכול רחבי העולם הערבי הקדות על מנת להציק ולנסות לסלק את הנוצרים מארץ ישראל.

לצורך הגנת גבולות ארץ ישראל בצפון ממלכתם הקימו הצלבנים שרשרת של מצודות שבהם גרו כוחות גדולים של לוחמים צלבנים ומצדים שבהם חסו כוחות קטנים יותר של הצלבנים להגנת הגבול הצפוני, מצודות ומצדים אלו בעיקר להגן על צמתים ודרכי מעבר ,להגן על הכפרים הסמוכים להם , המצודות שימשו גם כמרכזי שלטון ונקודות איסוף לדמי מעבר .

בנוסף למצודות שבצפון כמו מצודת תבנין ,מונפורט קלעת ארנון (שקיף) קסטלום נוטבוס (המצודה החדשה) הונין ,מצודת הבניאס, קלעת נמרוד , מצודת דן קרן חיטין, מבצר מוטויו , מצד עטרת ועוד ,

גם בתחומי הארץ, הקימו הצלבנים מבצרים בנקודות שליטה בצמתים ומעברים חשובים בארץ ישראל, כמו מצודת ראש העין ועוד מצודות בדרך לירושלים והדרכים שהוליכו גם לעריהם החשובות ,כמו כן הוקמו מצודות בדרום הממלכה להגן מהתקפות מהדרום ,רוב המצודות הוקמו על ראשי הרים או מצוקים ומוגנו על מנת למנוע את כיבושם ולספק ללוחמיהם הגנה מירבית .

מצודות אלו הוקפו בחומות ,בחפיריי הגנה ובחומות נקבעו מגדלי תצפית והגנה גם מקורות מים ומערכת איסוף מי גשמים ,הוכנו לחיי היום יום ולימי מצור למצודות אלו יכלו גם לנוס אנשי הכפרים הסמוכים בעת צרה.

גם ערי הצלבנים מוגנו בחומות מגדלים ובעיקר ערי הנמל כמו עכו ,עתלית ששימשו צינור אספקה לכוחות ומעבר לוחמים מאירופה לארץ ישראל .

סופם של כול מצודות ההגנה הצלבניות קרסו לאחר מאתים שנות שלטון צלבני בארץ ישראל בעת הכיבוש של ארץ ישראל בידי המצביא המוסלמי סלאח א דין ,ושרידי הצלבנים נסו מארץ ישראל ,כולל הכניעה של הצלבנים בירושלים .

גליל צפוני שרשרת מצודות ההגנה שהקימו הצלבנים
 

שתי תחנות קמח הוקמו בכפר הערי חלסה (קריית שמונה) בשנות העשרים של המאה הקודמת , טחנות שהוקמו בידי משפחת חסין שהתגוררו באזור בכפר הונין , תחנות אלו שימשו את הפלאחים שעיבדו את האדמות רובם כאריסים לטחון את תוצרתם בסיום עונת הקציר.

אחת הטחנות ממוקמת בחלקו הדרומי של פארק הזהב המשוקם בקרבה למתנ"ס אשכול בעיר, שרידי התחנה מצפים לשיפוץ כבר שנים רבות ,גם כיום מוקפים שרידי הטחנה בעשביה וצמחים ובזכות מיקומה בפארק הזהב ניצלה מהרס.

הטחנה השנייה הוקמה בנחל שושן המתחבר לנחל הזהב , אך נהרסה בעת שהוקמה העיר קריית שמונה בכדי לפנות מקום לבניית שכונה חדשה בעיר בפועל התחנות פעלו עד סוף במלחמת השחרור וננטשו עקב בריחת התושבים הערביים , למעשה ,מעדויות זקני העיר התחנות עדיין היו ניתנות לשימוש בשנות החמישים ,בעת שהוקמה מעברת חלסה.

בשרידי התחנה שנותרה שמיועדת לשיפוץ ניתן לראות שרידי תעלות המים, המחלק, וגלגל ההנעה בתוך מבנה האבן של התחנה.

קריית שמונה שרידי טחנת הקמח
 

הפארק שהוקם בידי הקק"ל נעזר בתרומות שהגיעו מתומכים מאמריקה ומקנדה , חורשת קק"ל כוללת חניון ,שולחנות לפיקניק ומגרש שעשועים לילדים, הפארק נגיש לנכים ,בחורשה עצי אקליפטוס המצלילים מפני קרני השמש, במרחק כשלוש מאות מטר מהחניון והחורשה ,ממוקם אגם שניזון ממימיי פלג של נחל הזהב .

על פני האגם והפלג פורחים צמחי הנופר הצהוב,מסביב לאגם צומחים עצי דולב מזרחי ,קני סוף וקנה מצוי ולידם צמחי הגומא (פפירוס ), האגם משמש כתחנת ניסיונות של הקק"ל לגידול צמחי מים נדירים.

עוד נטעו לגדות האגם ופלג המים ,צמחי שבטבט ,שיח המצמיח ענפים המזדקרים לגובה של כחצי מטר .

קריית שמונה חורשת קק"ל
 

הפארק העירוני הניצב במרכזה של העיר קריית שמונה שנקראה בעבר קריית יוסף (טרומפלדור) השם שונה על מנת להזכיר את כול שמונת נופלי תל חי בקרבות להגנתה, הפארק ,מושך אליו מטיילים בני היישוב ותיירים , בדרך כלל אנו הטיילים, חולפים על פני העיר ואיננו סרים להתבונן בפינת טבע זאת ,מחוסר ידיעה על מיקומו ויופיו הטבעי פראי.

אל הפארק מגיעים בנסיעה על כביש 90 בתוך העיר כשני קילומטר ומאתים מטר אז פונים ימינה לרחוב ירדן ממשיכים כחצי קילומטר שם בחלק הצפוני של הפארק מול מגרש הכדור רגל המקומי נחנה, הפארק הממוקם לצד הרחובות הירקון ורחוב קרן היסוד, עבר שיקום בשנת 2018 ,לאחר שעבר שריפה , הפרק שוקם בעזרת אנשי שמורות הטבע ואומץ בידי ילדי בית הספר הסמוך .

הכניסה חינם ליד ובמגרש החניה של בית העם שבו חונים ,נתחיל בסיורנו

ליד מגרש החניה ,נבחין במסגד שנבנה בתחילת המאה העשרים בתקופת השלטון העותומאני , מסגד בעבר בעת שהקימו את מחנה הפליטים חלסה והחלו לבנות את שהוסב למוזיאון המתאר את עברה של העיר ותחילת יישוב העולים בעיר שגרו בתחילה.

עוד משמש המוזיאון כיד זכרון לשמונת חללי תל חי ,המוזיאון נפתח בתשלום רק בתאום בימיםם א-ה בין השעות 08:00-12:00 סגור בשבת, לידו מתחם פחונים שנותרו ממחנה העולים חלסה, על שם הישוב הערבי שממנו ברחו תושביו .

על שטחיו של הכפר קמה העיר קריית שמונה , במיצג קיימים שלושה צריפי המגודרים בגדר שנותרו ממחנה העולים חלסה.

הפארק כולל את נחל זהב ואת נביעת מעיין זהב ,המספקים לנחל את מימיו מים אלו ,תוכננו ונאגרו על ידי אנשי מקורות לספק את מימי השתייה לעיר, אלא שמספר תושבי העיר גדלו ולמשתמשים במים הצטרף מפעל המים המינראליים נביעות בשנת 1989.

שימוש מופרז שעבר את כושר נביעת המים גרם לנחל להתייבש ,אי לכך תושבי העיר החלו בשנת 2008 במאבק אדיר על מנת להפסיק להשתמש במים ולהחזיר את הטבע למקורו הטבעי , ולבטל את התוכנית העירונית לבנות בתי מגורים על חלק משטחו .

המאבק נשא פרי ובתחילה רשות המים, החליטה להחזיר חלק מהזרימה בחזרה מהנביעה לנחל היבש , לצמצם את שאיבת המים ולספק מים לעיר קריית שמונה מקידוחים שביצעה באזור עמק החולה .

חברת המים המינראליים נביעות החלה לקבל אף היא את המים מחברת מקורות כתחליף וחדלה לשאוב מהנביעה ,כיום מקבל הנחל את רוב מימיה של הנביעה במעיין הזהב ומקידוחי המים .

ערוץ נחל הזהב העובר במרכז העיר עבר תהליך שיקום ושיפוץ ,דפנות הערוץ דופנו באבני בזלת, הערוץ עצמו נוקה מסחף ולכלוך, אלא שהערוץ עבר בשנת 2012 שריפה שכילתה חורש וצמחיה טבעית ופגעה בבעלי חיים וכנף שחיו בפארק.

מספר גופים ציבוריים וגופי שימור טבע כמו טבע ונוף,רשות הנחלים ועוד ,קמו לשיקום נוסף ובמיוחד יש להעלות לשבח את בית הספר הסמוך דרכא דנצינגר, השיקום כלל פריצת מסלול לאורך גדות הנחל בין הצמחייה , הטבע עזר לשקם את עצמו בצמיחה חדשה ובעלי הכנף וחיות חזרו להתגורר בו.

תהליך שיקום הפארק כלל שיפוץ בריכות מים טבעיות ,ומפלוני המים הצונחים אליהם כולל הגבוה שבהם שגובהו כשני מטר, הטבע חזר להצמיח צמחיית פרא המכונה ג'ונגל ,,הכולל חורשת עצי מילה סוריים ,שלידם ועליהם משתרגים זרועות של שיחי חלבליב יווני ,בחלקו הנמוך של הפארק צומחים צמחי עב קנה שכיח.

אל הפארק ובינות לצמחים חזרו לקנן בעלי כנף וחיות פרא כמו לוטרות ,לטובת המטיילים הקימו בפארק פינות לפיקניקים ,מדשאות ומתקני מנוחה ,בשיקום הגיעו המשקמים לקטע של המפגש בין נחל הזהב ונחל שושן שבו נ יתן לראות שרידי תחנת רוח ישנות.

הסיור הרגלי בביקור בפארק הזהב

אורכו של המסלול המעגלי כשני קילומטר ,תחילתו מול האצטדיון העירוני בקרבה למסגד (המוזיאון) הישן, רוב המסלול עובר לאורך הגדה המערבית של הנחל, לאחר הכניסה לשביל ליד המסגד מגיעים לגשר שאותו חוצים שם חולפים על פני מגרש מתקני ספורט, שלצדו שלושת צריפי הפח שמסביבם גדר המספרים את סיפור מעברת חלסה .

בחלק השמאלי של המסלול באפיק הנחל ממוקמת בריכה טבעית האסורה ברחצה, ליד הברכה שורת עצים המכונים ברוש הביצה, ולידה גן פסלים קטן בהמשך ההליכה השביל מתרחק מעט מגדת הנחל , ממשיכים וחוצים שער קטן בחורש ,ממשיכים ועוברים על מספר גשרים קטנים מעל לפלגים ובין הגדות ממשיכים לאורך השביל המשולט בשלטי הסבר על הצמחייה האופיינית לאזור.

ליד השלט האחרון בשורה יורדים שמאלה לערוץ נחל שושן חוצים אותו ומגיעים למבנה שעליו שלט ,מרכז משאבים לאגסי והרטינג ,עוקפים אותו ורואים מאחוריו שער הצבוע בצבעי צהוב כחול ,עוברים דרכו למגיעים לרחוב קרן היסוד פונים שמאלה לחזרה לאצטדיון המקומי.

קריית שמונה ביקור בפארק הזהב ובמעיין
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור