דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים מעיינות מחוץ לעיר ובעיר

 
 
המומר יוחנן משולם ממלטה

יוחנן משולם המומר, נחשב לאחד היהודים המומרים הראשונים ,מוצאו להורים שהתיישבו בבריטניה מיוון ,יוחנן נדד במדינות העולם וכאשר שהה בתוניס והתיידד עם מסיונרים, לאחר ביקורו בתוניס עבר לתור את מלטה, בעת ביקורו התיידד עם הכומר סמואל גובט שלימים עבר להתגורר בירושלים וקבל את התואר של הבישוף הפרוטסטנטי הראשון בירושלים.

בעת השהות באי מלטה ובעקבות השפעתו של סמואל גובט ,המיר את דתו היהודית והתנצר והמשיך את מסעותיו עד שנת 1840 שאז עלה לישראל ומעשהו הראשון היה הקמת בית מלון בשנת 1841 באזור שער שכם,בהמשך באזור הרובע הארמני .

המומר יוחנן משולם ממלטה
 
מאגר סכר בית זית
מאגר סכר בית זית
הכניסה חופשית
איך מגיעים יורדים מכיבש תל אביב ירושלים ימינה לפני מחלף מוצא,נוסעים לכוון המושב בית זית,במחציצ הדרך ישנה ירידה ימינה ושילוט לסכר,ממשיכים לנסוע מצידו הימני של הכפר בדרך עפר המוליכה לסכר,ניתן להגיע גם מכוון הירידה מעין כרם עד לכיכר בסוף הירידה  ,לפנות ימינה לדרך עפר מימין לכביש הכניסה לבית הספר החקלאי עין כרם.
מידע
סכר בית זית הינו סכר עונתי האוסף אליו מי גשמים באמצאות נחל שורק, מימי הסכר נשאבים במשאבה הנמצאת מאחוריו ,משום שהקרקע אינה עומדת בפני חילחול, ממשיכים המים לזרום בנתיבים תת קרקעים ומגיעים מזרחה עד נחל הפרת במדבר יהודה,ולא כפי שסברו כי יזרום מערבה לכוון הים.
 
כאשר נודע כי הרעיון לאגור מים נכשל,הוא הושאר כאטרקציה תיירותית לחורף,כיוון שאז מימי המאגר נראים כאגם מלאכותי,אך כיוון שהוא עוצר במעט את זרימת המים לנחל שורק ,מבקשים המתנגדים להסירו.
 
מסביב לסכר צמחיה וחורשת עצי זית וצמחיה אשר ננטעה במקום לצרכי בילוי והנאה.
עקבות הדינזאורים בבית זית
במרכז הכפר ישנו מגדל התערובת הישן המשמש כנקודה הקרובה למקום העקבות,הוא ממוקם בסמטת הדינזאורים,ממש בתחילת הרחוב,כיוון שהאזור לפני מאה מיליון שנה היה ביצתי ,נטבעו בבוץ עקבות רגליו של דינזאור,אשר התייבשו בעבור השנים ונשארו חקוקים בסלע,אין לצפות ליותר מדי,רואים עקבות כמו של ציפור ענקית, אך האתר נחשב לאטרקציה עולמית.
מאגר סכר בית זית
 
שמורת מעין עין חמד
שמורת מעין עין חמד
בשמו הנוסף אקווה בלה.
כניסה בתשלום
טלפון 02-5342741
איך להגיע בנסיעה על כביש תל אביב ירושלים שבעה קילומטר אחרי העיר,יש לפנות אחרי הירידה ולפני העלייה לכוון גשר עין חמד,מכוון ירושלים לחצות את הגשר בכיכר שמאלה ומיד להיכנס על פי שלטי ההכוונה ,מתל אביב לפנות ימינה לפני הגשר עין חמד ,יש שילוט, לאחר הירידה לכניסה לפארק .
השמורה פעילה בחודשים אפריל-ספטמבר: 08:00-17:00, אוקטובר-מרץ: 08:00-16:00
מידע 
המעין שימש את הרומאים בדרכם מאזור לטרון בדרך אמאוס העתיקה לירושלים,מחוסר מחקר ונתונים ההתייחסות למקום היא מהתקופה הצלבנית,במקום אף הוקמה מצודה על הגדה הצפונית של אפיק הנחל,לשמירת מקור המים והאזור החקלאי בדרך לירושלים.שטחה של המצדית הוא 40 מטר על 30 מטר,ולה קירות בגובה 12 מטר,למצודה מספר פתחים והיא כללה שני אולמות.
 
הממצאים במקום מראים כי המקום היה חווה חקלאית מבוצרת לשמירת מקורות המים,ולאישוש סברה זאת רואים בשרידי בית הבד במקום,
כיום בשמורה מבחינים בחורשת עץ אלון,גודלם של העצים מרשים וגובהם מגיע ל 20 מטר, תחום החורשה בית קברות מוסלמי המשמש את יושביה הערבים של האזור.
 
אתר נופש מוסדר, כולל מי שתייה, שירותים, מתקני פיקניק ומדשאות,בתחום הגן נובעים מספר מעיינות שכבה קטנים המתנקזים בתעלה לאפיק נחל כסלון.
 
בפארק נובעים ארבע מעיינות שכבה ,שתי נביעות בחלק העליון של הפארק המתנקזות לזרם אחד שאורכו כארבע מאות מטר,הנביעה השלישית מתחת לכביש תל אביב ירושלים,והמים זורמים גם כן בתעלה,הנביעה הגדולה נקראת עין חמד ולכן נקרא הפארק על שמה,על פי האמונה מנביעה זאת הזורמת בכל השנה, קיימת סגולה לפוריות והולדת בנים זכרים.
 
המים מנקזים לבריכת אגירה ולצורך זה נבנו סכרים קטנים להכוונת המים לבריכה,קיים גם מאגר תת קרקעי אשר בו נאספים מים לטיפול בצמחיה בגן ועודפיו מוזרמים לכפר עין רפא הסמוך.
שמורת מעין עין חמד
 
מוצא בית דוד ילין טביא
בית דוד ילין – טביא  במוצא תחתית
או בשמו הרומאי של האזור קולוניה אמאוס או בפי הערבים קולוניה
אין כמו תושב המקום אמיר כהן שגר בנקודה מימי תרח דור שלישי במוצא ,שסבו היה בין ארבעת המשפחות המייסדות ושאביו יצחק כהן שהספיק לשרת בצבא התורכי כמגויס חובה ואחיו סיים קורס קצינים בצבא התורכי ,ושאביו שימש לבנו כאינציקלופדיה מהלכת לתאר ולספר על הפנינה בדרך לירושלים .

סיפורי מתחיל במפגש עם חבר ילדות אמיר כהן מימי במוצא העליזה ובל נשכח את מנהלת המקום רותי ארבל פסח ואת המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל וכמובן בני משפחת ילין לדורותיה שתרמה את השטח לשימור וסיפורה של מושבת מוצא.

שנת 1860 הינה שנת המפנה להתיישבות היהודית מחוץ לחומות ירושלים העתיקה במושבה מוצא, של יהודים דתיים שרצו להגשים את עבודת האדמה והאיכרות בטרשי ארץ ישראל .

האדמה וזכויות שאיבת המים, ממעיינות עמק מוצא , הם שקסמו לקונים ושאפשרו את תחילת המושבה , כפי שאנו קראנו לה בילדותנו מוצא תחתית , חלקת האדמה נרכשה מידי תושביה הערביים של קולוניה,  בידי שני תושבי ירושלים מהעלייה הראשונה, שלמה יחזקאל יהודה שהיה יליד עירק וחברו דוד ילין הראשון, ששמו היה יעלין שפרושו מפולנית צבי,  יליד פולין שעלה עם אשה וילדתו חוה והתיישב בצפת, לאחר שהחליט כי צפת קטנה עליו עבר לגור בעיר העתיקה,  שותפות וחברות זאת הניבה בשנת 1860 את רכישת 200 דונם מאדמות מוצא,דוד ילין נהג לומר עבודת האדמה תיישר נפשנוו תזקוף את גוונו , חלקתו שכללה בתחילה כרם זיתים בן שני דונם וזכויות בשאיבת מים, וכול זאת בעת שהחלו היהודים לצאת מבין החומות.

אך הרוח החיה בתחילה הדרך מטעם הרוכשים , היה בנו שאול של שלמה יחזקאל יהודה שמחוסר ידיעתו בחקלאות ומאחר שלא הבין כי האבנים המוצאות מתוך הקרקע בעת הסיקול הם אבני הבנייה לטרסות החקלאיות ולמבנים, יצא למחצבה והוציא סכום כסף נוסף לרכישת אבני הבניה, זאת בכדי להקים מסביב לחלקתו הראשונה שהייתה כרם הזיתים גדר מקיפה מאבן .ובל נשכח את הסכום הנוסף ששילם להעברתם בתובלת חמורים וגמלים את האבנים מהמחצבות, חוסר הידיעה הזאת דיללה את ארנקי השותפים .

דוד ילין שהיהה איש מסחר החליט כי ברצונו להקים באדמתו נקודת מנוחה אשר קרה לה בית הקאווה כתחנה קבועה למנוחה לעולים לירושלים,שיירות בעלי החיים עצרו לפני העליה הגדולה לירושלים , בית הקפה היה סוכת מחצלות ,שאורחיה קבלו כוס קפה ושילמו בעבורו גם אם לא שתו מעין מס מנוחה מעבר.

זמן קצר לאחר רכישת הקרקע נפטרו השותפים דוד ילין ושלמה יחזקאל יהודה , מלאכת היישוב הוטלה על כתפי היורשים הצעירים שאול יהודה ודוד ילין , בתחילה התגוררו בירושלים והאדמה עובדה בעזרת תושביה הפלחים של הכפר קולוניה , בכול יום ירד שאול לחלקה וחזר לעת ערב לביתו בירושלים עד אשר חלה וגם הוא נפטר,

בעת ששני השותפים לרכישת האדמה שלמה ודוד התקרבו אחד לשני ,הוחלט במשפחות לשדך את בנו של דוד שנקרא יהושוע  לביתו של שלמה שרה , יהושוע היה באותה עת בן שלוש עשר שנה ונחשב לנער פיקח וחד לשון וגדל גוף.

נישואים בין עדות שונות היה מוקצה שבמוקצים , אך שלמה יהודה הסכים לנישואים בשנת 1857 בשני תנאים ,  התנאי הראשון שלא יגזזו את מחלפות שערותיה של ביתו כמנהג האשכנזי לאחר נישואי בת, תנאי נוסף שהציג היה , שחתנו המיועד יעבור לגור בביתו לשנתיים ויספוג את ערכי המזרח , לאחר שנתיים יחליט הזוג לאן פניהם, קרא המקרה ולאחר שנתיים נפטר אבי הכלה וכמו כן אביו של יהושוע  בשנת 1863  ,  בשלב הזה , המשפחות הטילו על יהודה ילין בנו של דוד ,להצטרף לדודו שאול ולטפל ולבנות על השטח שקנו במוצא ,יהודה ילין נחלץ למשימה והייתי מוסיף שהנושא קסם לו על אף הקשיים.
מוצא בית דוד ילין טביא
 
ירושלים נחל רפאים עין לבן
מעיין עין לבן
כניסה חופשית
איך מגיעים בחלק התחתון של מגרש החניה של גן החיות התנכי במלחה, מקביל לפסי הרכבת ,קיימת דרך עפר לרכבים עד המעיינות,או כרבע שעה הליכה ברגל מגן החיות, יש היורדים  מקריית-מנחם ומעיר גנים.
מידע
המקום נשמר בידי חבריו ובני משפחתו של החלל נדב אלעד,קקל, רשות הטבע והגנים.
 
המעין נובע בטרסת אבן קטנה המרוחקת כחמישים מטר משתי בריכות האגירה,המשמשות לרחצה בימי הקיץ.
המים מגיעים משתי תעלות הולכה מהנביעה עד לבריכות האגירה, עומקם של הבריכות כמטר וחצי.

הנביעה ממוקמת ברכס שמעל לנחל רפאים, שטח המעין והבריכות מוקף בחורש טבעי ועצי פרי, שבחלקם היו שייכים לישוב אל וולגה הערבי אשר נינטש בזמן מלחמת השחרור.
 
בביקור במקום נבחין בשרידי ישוב יהודי קדום,בורות מים,מערות קבורה ,כוכים אשר שימשו לגידול יונים לאוכל.
 
בשנת 2017 כהמשך פיתוח ושיקום פארק עמק רפאים שיקמה הרשות לפתוח ירושלים  , שנבע מקושי בהגעה אליו ומהשחתתו בידי משחיתים,מקרב המבקרים הרבים שפקדו אותו.
 
בתהליך השיקום שופצו הטרסות שוחזרו תעלות המים שיצאו מהנקבה שגם היא עברה תהליך של ניקוי יסודי ,הדרך למעין הונגשה לנכים ונשתלו בסביבתו עצים ועצי פרי שישמשו להצללה בהמשך, שופץ מפל המים שעבר על הסלע בדרכו לחלקו התחתון של האתר שבו הוצבו ספסלי מנוחה.
ירושלים נחל רפאים עין לבן
 
עין לימון כפר רפא
עין לימון
ידוע גם בשמות ,כעין לימור או עין אל-עומור
כניסה חופשית
איך להגיע נמצא בפאתי הכפר עין רפא בערוץ נחל כסלון,כאשר נוסעים בכפר עין רפא שהכניסה לכפר מצומת עין חמד בכביש מימין לעין חמד,צריך לנסוע בכביש העובר משמאל למסגד. המעיין נמצא אחרי מגרש שיש ראפה, ממזרח לדרך, בכל הפניות פנו ימינה עד שפוגשים דרכי עפר ,  המעיין 10 מטרים מעל המפגש.
מידע 
אין שילוט או הכוונה למקום ,הוא אינו מפותח ,במקום ניקבת מים שאורכה כחמש עשר מטר,ותעלת מים חצובה להולכת המים לבריכת האיסוף,התעלה מסתיימת בבריכה בטון, חצובה בגודל של שני מטר על שני מטר,בשטח חשוף,ליד עצי תאנה וחורש ים תיכוני, מעריכים כי הבריכה נחצבה בתקופה הרומאית.
 
כשבע מאות מטר מעל למעין שנקרא עין עמור,כיום עין לימון, שכן כפר ערבי שתושביו השתמשו במימיו.
עין לימון כפר רפא
 
עיינות תלם
עיינות תלם
כניסה ללא תשלום
איך להגיע המעיינות ממוקמים בעמק הארזים, לעינות תלם ניתן להגיע בדרך עפר טובה היוצאת מרחוב שורק המוביל למבשרת.
או  מכביש תל-אביב  ירושלים פונים לכיוון בית זית ומוצא וממשיכים ,כמאתיים מטרים, על פי השילוט ,בכביש שעולה למבשרת ציון. מימין רואים מתקן של חברת חשמל  ופונים בכביש שעולה בחדות לידו. ממשיכים על דרך עפר, חוצים את נחל שורק על פני גשר אירי, וממשיכים בעזרת השילוט עד לצומת טי . פונים שמאלה ומיד שוב שמאלה אל הגן הלאומי.
מידע
בעיינות תלם אשר שימשו להשקיה של שטחי גידול חקלאיים, שלוש מעיינות,שנים ממוקמים בתחום שרידי החווה החקלאית, ומעיין אחד הדרומי בפרדס הסמוך מכוסה על ידי באר מעשה ידי אדם,המעיין הצפוני נמצא סמוך למשאבה של חברת מקורות,והגישה אליו ליד עמוד החשמל הניצב,הנביעה מכוסה בצמחיה  והיא מזרימה את מימיה לבריכת אגירה,המעיין העיקרי במקום מוקף קירות ובוסתן של פירות משבעת המינים.

תעלה תת קרקעית חצובה מובילה את המים מתחת למבנה עד לבריכת אגירה שעומקה כמטר וחצי,ובריכה נוספת גדולה ועמוקה יותר אשר בפינתה הצפונית מזרחית ממוקם בן שתי קומות קטן, ומעל למעיין הראשי בית דו קומתי גדול שלא הושלם.
 
האזור טופח ונוקה.כיום במקום : נקבה,בית משאבה מתקופת המנדט,שרידי מבנה ערבי חרבה,מספר בוסתנים , במקום נפתח אזור פיקניקים כפארק לאומי.
 
בתחילת המאה ה 19  הוקם במקום ישוב יהודי בשם בית טלמא, הוא ננטש בשנת 1922, נעשה ניסיון שוב להתיישב בידי חמש משפחות במקום אשר נקרא עמק הארזים,אך הוא ננטש בימי המאורעות של 1929,מאז עמד המקום בשיממונו.
 
כאשר מטפסים במעלה נחל לוז ניתן לראות ,בסך הכל  שבעה מעיינות.
 
המעיינות הנוספים בנחל לוז והם מעיין עין לוז או עין לוזה ממערב לשביל,100 מטר מדרום לחורבת לוזה על מצוק הגדה המערבית ,מעיין שכבתי שמימיו נאספים  לבריכה ששטחה שני מטר על שני מטר ועומקו חצי מטר,ברצפת הבריכה חצובים שלושה אגנים עגולים אחד מהם בעומק 40 סנטימטר והשניים האחרים רדודים, מי המעיין ממלאים את האגן העמוק ונשפכים לכוון טרסה סמוכה,ומעיין המערה,אשר מימנו במהלך 200 מטר נוספים לכוון צפון מערב,ניתן להגיע לשרידי החווה הרומאית ,מעיין עין פטלים,או בשמו הערבי עין עוליק הקרוב לכפר הערבי בית סוריק.

מעיין קטן שאיננו מסומן במפה הטופוגרפית. מי הנביעה נובעים אל תוך חדר חצוב בסלע שצורתו מרובע 3 על 3 מטר וגובהו מטר וחצי. בערוץ, מתחת למעיין נמצאים שרידי בריכת אגירה עתיקה מרובעת 10 מטר על 10 מטר בעומק של 2 מטר בנקודה הנמוכה ביותר.
עיינות תלם
 
שילה עין הגבורה או עין עריק
עין הגבורה - עין עריק
כניסה חופשית
איך להגיע בנסיעה מהישוב עלי לכוון הישוב שילה,אחרי שעוברים את הכניסה לעלי כארבע מאות מטר,פונים לדרך עפר שמאלה ולה שלט הכוונה לבית העלמין,  בנקודה הזאת פונים שמאלה  ונוסעים בדרך עפר כחמש דקות, עד למעיין
ניתן לחנות את הרכב ליד בית העלמין וללכת רגלית כרבע שעה עד המעיין.
מידע 
בתוך עמק נובע מעיין בתוך מטע עצי זית,העמק מוקף ורק בצד הדרומי שלו ישנו מרווח של שלושים מטר המהווה את הכניסה למעיין.
 
כיוון שהמעיין היה די נסתר ,התרגלו בעלי חיים בטבע להשתמש במעיין לשתייה,המעיין שוקם לזכרם של אבי ואביטל וולנסקי תושבי עלי שנרצחו בדרכם לביתם, כאשר שוקם המקום נבנו שתי בריכות המהוות את הספרה שמונה ,כבריכה לגדולים ובריכה לפעוטות,מתוך בריכת הפעוטות זורמים יתרת המים להשקיית הצמחיה במקום,ליד המקום מערה ותנור לבנים המשמש את המבקרים להכנת שתיה חמה בשימוש צמחי הבר מהסביבה.
שילה עין הגבורה או עין עריק
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור