דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

עמק יזרעאל אטרקציות

 
 
עמק המעיינות עין הטחנה

עין התחנה או בשמו הערבי עין גוסק או מעיין הארמון הקטן, לידה בריכה עגולה שבעונה גשומה עומקה מעל למטר ,המקבלת את מימייה מנחל עין שוקק לתוך מעיין עין גוסק ,בריכה זאת מוקפת בצמחיה, בשיחים וחורשת עצי אקליפטוסים , עודפי מימי הבריכה ממשיכים לזרום לנחל הקיבוצים ליד תל שוכה.

בעבר שימשו מימיה להפעלת שתי תחנות קמח ,סימנים להובלת המים ניתן לראות בקיר אבן שנבנה בצדה של התעלה ,מים שעברו מבריכת האגירה דרך סכר ,שנפתח בעת העבודה ונפתח לזרימת המים במדרון, לתחנת הקמח העליונה שנקראה טחונת אל גוסק ,מתחנה זאת לא נותרו שרידים ,לעומתה תחנת הקמח התחתונה שנקראה טחונה אל אשרף, ששרידיה ממוקמים קרוב לארבע מאות מטר מבריכת עין שוקק, זרם המים היה חזק יחסית וניתן לראות שרידי מחלקים שהעבירו מים לשלושה זוגות אבני ריחיים ,הממצאים מרמזים כי בריכת עין שוקק נבנתה בימי הרומאים .

עמק המעיינות עין הטחנה
 
עמק יזרעאל קבוץ גבעת עוז (אור יזרעאל)

קבוץ גבעת עוז כביש 66 התמקם בתחילה ברכס גבעת הראווי ,המתנשאת לגובה 500 מטר מעל לגובה פני הים, תחילת הקבוץ בהתיישבות באפריל שנת 1945, במצודה הבריטית לשעבר בת שלוש קומות כדוגמת מצודת ביריה , ומשק בעלי חיים קטן שכלל גם שתי פרדות לחריש במרכז החצר הייתה ברכת מים לאיסוף ממימי הגשמים .

הממשל המנדטורי ,לא אהבו את הרעיון שקומץ צעירים ,התיישבו במקום על מנת להפכה להתנחלות קבע ,בהשתמשם בתירוץ כי במקום ממצאים ארכאולוגיים העלולים להיפגע , לכן לא אפשרו הקמת רפת או לולנים ליד המצודה לביסוס ענף בעלי החיים.

קומץ צעירים אלו היו חברי פלוגה ד של ההכשרה המגויסת בני גרעין פלד ,שיועדו לאחר ההכשרה ,להקמת מושב שיתופי חקלאי מטעם תנועת המושבים , תחילת היווצרות הגרעין הייתה בבית הספר החקלאי מקווה ישראל, לאחר מכן עברו שנתיים של הכשרה במושב בית יהושוע

תקוות צעירים אלו שרצו בתחילה להתגייס לצבא הבריטי ,אך ההנהגה החליטה כי הם דרושים יותר למפעל הקמת ישובים בארץ ישראל, ולכן לא גויסו אלא הוכשרו בענפי החקלאות לקראת משימתם הבאה.

עמק יזרעאל קבוץ גבעת עוז (אור יזרעאל)
 
עמק יזרעאל אגדת קבר שיך אבריק

בחלקו הדרומי של שרידי הכפר בשביל המוליך לישוב שדה יעקוב ,נמצא מעין שמימיו הזורמים אינם מחלחלים ויוצרים מעין ביצה קוטנה המכונה בידי הערבים "אל מטבעת" (מקום הטביעה) מקום שיצא לו שם באמונה הדתית המוסלמית ,כבעל תכונות מרפא כדוגמת מעיינות הספא ברחבי העולם.

האגדות טוענות כי המקום התקדש כמקום מרפא בזכות הקדוש שיך אבריק, שנהג בעת שהגיע לאזור לעבוד כאריס בכפר הפלאחים ונהג לשאת בידו כד (אבריק בערבית) שבעזרתו מילה מים לצרכי טיהור גופו וידיו בטרם התפלל .

מנהלו של האריס שיך אבריק ,החליט לשבור את כד המים, על מנת שאריסו יעבוד יותר ופחות יהיה שקוע בתפילות , כאשר הגיע שיך אבריק כדרכו למעין לתפילת הצהרים ולשאוב מים לכדו ,ראה כי הוא שבור ,אך על פי האגדות המעיין החל לנבוע ואפשר לקדוש לנקות ולטהר את גופו טרם התפילה וכך נוצרה אגדת הביצה בעלת התכונות הרפואיות.

קמו היהודים וכדרכם ביהוד מקומות והפכתם למקומות הקדושים ליהודים ,חקרו ומצאו לכאורה ,כי השם אבריק הוא חלק משמו של ברק בן אבינועם שלחם עם דבורה כנגד הכנענים וסיסרא ,למרות הדעה המקובלת (שאין עליה סימוכין) כי קברו נמצא בקדש נפתלי הגלילית.

ברור כיום שהכפר הערבי אבריק היה על שרידי ישוב קדום.

עמק יזרעאל אגדת קבר שיך אבריק
 
עמק יזרעאל כפר יהושוע (כפר טבעון)

מושב בית יהושוע המשתייך לתנועת המושבים הארצית, ממוקם על כביש 75 בעמק יזרעאל כשהכביש המוליך למושב יוצא מצומת ישי , כיום המושב מנוהל בידי שתי אגודות האחת האגודה חקלאית שבו שותפים כתשעים משקים חקלאיים , האגודה השנייה (הוועד הציבורי) מטפלת בצרכיו המוניציפליים של הכפר, החינוך והגשת עזרה לרווחת התושבים, מספר תושבי הכפר כתשע מאות חברים  

מבנה המושב מעגלי שבמרכז ממוקמים המוסדות הציבוריים והנחלות מפוזרות סביבו כצורת קרני שמש והחצרות ומבני המגורים משני צדדי השבילים (הקרניים) בצורה סימטרית וחלוקה שוויונית של השטח הפרטי בגודל אחיד למשקים המשפחתיים.

לאחר רכישת האדמה בידי יהושוע חנקין ובכספו של הקק"ל , נתקבלה החלטה שעיבודו של השטח והכשרתו לחקלאות כולל ייבושו מביצות וסיקולו תימסר לחברי גדוד העבודה ,אלא שחברי גדוד העבודה החליטו כי ברצונם להתיישב על האדמות שיוכשרו בידיהם .

לאחר לחצים של גדוד העבודה ,הופרש לטובתם שטח של כששת אלפים דונם ,מתוך השטח שנרכש ,בעבור ישוב שיתופי שעליו עלו בשנת 1927 מתוך פלוגת עבודה שמנתה שישים איש נשלחו כעשרים וחמישה להקים את כפר טבעון שהחליף את שמו לכפר יהושוע על שמו של יהושוע חנקין.

החלוצים שהקימו את הכפר בשנת 1927 ,דגלו בתהליך השוויון האחיד לכול משק ומשק, על מנת לנסות ולמנוע סכסוכים עתידיים על שטחים, גודלם של הנחלות תוכננו על מנת שיוכלו לספק תנאי כלכלה והכנסה שווה לכולם.

עמק יזרעאל כפר יהושוע (כפר טבעון)
 

ענף פרנסה נוסף למספר צעירים מהיישוב, כאשר החלו החפירות במערות הקבורה היהודית ובממצאים של בית שערים העתיקה, את עונות החפירה הראשונות 1936-7 החלה האגודה העברית לחקר ארץ ישראל ועתיקותיה, בפיקוחו של הארכיאולוג וייזלר ובר אדון ,לצוות החופרים התווספו גם מהנדסי בנין לפיקוח על החפירות.

הרצון לחפור בגבעות שיך אבריק ,התגבש לאחר זיהוי המקום ,כעיר שישבה כתחנת מעבר ממצרים לצפון לדמשק ודרכם ולעכו בדרך הים, על פי ההשערות שימשה העיר כמקום שוק לגידולים החקלאיים שגודלו ביישובי הסביבה בעולם העתיק, ולסחורה שהועברה בשיירות דרכה כעיר מסחר.

ממצאים ראשונים החלו להצטבר, ומה שהקל על הפיענוח היו כתובות בכתב יווני והארמי שהחוקרים החלו לפענח, שנתגלו במערכת הקבורה הראשונה בחלק הדרום מערבי של אחת הגבעות, מיד לאחר הגילוי הראשון , נתגלו עוד שתי מערות קבורה גדולות שהורכבו ממספר חדרים וכוכי קבורה ,גל הקירות נתגלו תחריטים ותבליטים ואלמנטים קישוטיים בסגנון יהודי מהעבר.

במתחם שמהם היו חלק גדול ממערות הקבורה שבחלקם הם קטקומבות נתגלו בתחילה כעשר מערכות קבורה ,ארבע מהם חצובות זאת לצד זאת במדרון המערבי של גבעת בית שערים, שש מערות קבורות חצובות   נתגלו בגבעה הצפון מערבית ממול לבית שערים ,בסך הכול משערים שמספר הקברים במקום נע בין 20.000-30.000 .

עמק יזרעאל בית שערים החפירות הארכאולוגיות במערות קברי היהודים
 

אל מאגר תל ברוך החדש מגיעים בנסיעה על 73, המחבר בין צומת נהלל לצומת עדשים, בצומת פונים דרומה לכביש 7255 המוליך לכיוון כפר ברוך, הכניסה אל המאגר נמצאת כמאתיים מטרים לפני שער הכניסה למושב, יש לרדת מהכביש שמאלה לדרך עפר המובילה למאגר.

נוסעים מעל לשני קילומטר בדרך העפר, אז ממשיכים בדרך העפר הפונה לכוון דרום , בדרך זאת ממשיכים בנסיעה כשמונה מאות מטר, בנקודה שהדרך נפגשת בקבוצת עצי אשל גדולה ,פונים ימינה וממשיכים לנסוע שם פונים ימינה לאורך גדת המאגר (אגם) ומחנים את הרכבים בפינה הצפון - מזרחית של אגם תל ברוך, מחנים את הרכב ועולים ברגל לאגם .

להדרכה במקום יש לפנות למרכז הצפרות הישראלי ,העונה טובה לביקור וצפרות , כל השנה אך במיוחד בחודשים ספטמבר-אפריל ,טלפון לקישור חברת מקורות המאגר סגור במרבית השנה 04-6520100, אגם תל ברוך צפרות טל 04-6520100 , טלפון צפרות 04-9099800, טלפון למועצה 04-6520734

הקדמה

בשנות החמישים ,בעת שהוקמו ישובים חדשים בגלי העלייה וההסתמכות על החקלאות כמקור פרנסה בעמק יזרעאל והגידול של יישובי וקיבוצי העמק נוצרה בעיית אספקת מים לגידולים אלו .

עמק יזרעאל תל ברוך המאגר האגם והפארק
 
כפר יחזקאל חוות צאן ברקנית
חוות צאן ברקנית
כניסה ללא תשלום, סיור לקבוצות בתאום ובתשלום.
החווה באזור עמק יזרעאל והגליל כתובת כפר יחזקאל
איך מגיעים  בנסיעה בכביש עפולה בית שאן פונים לכביש הכניסה לכפר יחזקאל  ,המחלבה ממוקמת  בין צומת נבות לקבוץ עין חרוד, עולים בכביש עד סופו, ושם פונים שמאלה ומיד ימינה. עולים עם הכביש עוד כמה מאות מטרים, ורואים את המקום משמאל לדרך.
טלפון לתאום 
שעות פתיחה: שישי 10:00-14:00, 20:00-24:00. שבת,  10:00-16:00. קבוצות באמצע השבוע בתיאום. מחלבה כשרה לא אורגנית.
מידע
חווה משפחתית ,נפתחה בשנת 1978, בחוות הצאן מגדלים עדר לחלב, לאחר החליבה  נוטלים חלב זה ומכינים ממנו גבינות מסוגים שונים הכוללים גבינות קשות ורכות,או יוגורטים ומוצרי חלב שונים, העדר בכל יום יוצא לרעות במרעה טבעי, ניתן להזמין ארוחות בסגנון של פעם הכוללות לחמים ,ירקות וגבינות, ניתן לרכוש את תוצרת החווה ולרכוש יינות ומוצרים יצור עצמאי של חוות סמוכות.
 
ניתן לקבל הדרכה וסיור בדיר ,במכון החליבה ללוות את תהליך יצור הגבינות ואף לצפות במרתף האחסנה של ככרות הגבינות, לסיום ניתן לשבת לטעום וללגום משקאות אל מול הנוף. 
כפר יחזקאל חוות צאן ברקנית
 
כפר רופין מוצב כלב על תל מלוח
מוצב כלב על תל מלוח כפר רופין
הכניסה בתאום עם מרכז הצפרות מקור החסידה ובתאום סיור הכולל הדרכה בבריכות הדגים ובתל מלוח  
בנסיעה בכביש 90 מצפון הפנייה לקבוץ מעוז חיים לקבוץ כפר רופין לפני בית שאן , לבאים מדרום לעבור את בית שאן עד לצומת הטי לכוון טבריה שמאלה ולימינה לקיבוצים מעוז חיים ורופין, הכניסה למוצב דרך כפר רופין ומשם דרך קבוץ מעוז חיים.
פתוח בכל שעות היום
מידע
מוצב צהלי ששימש את הצבא בתקופת שלפני מלחמת ששת הימים ובימי מלחמת ההתשה  וננטש לאחר חתימת הסכמי השלום עם ממלכת ירדן, כיוון שנוצרה תשתית תיירותית בקבוץ רופין בנושאי צפרות הציפורים הנודדות מעל לקיבוץ ובבריכות הדגים של הקבוץ ,החליטו חברי הקבוץ בעצה אחת עם שלטונות הצבא ומרכז הצפרות מקור החסידה ,לשמר את המוצב על תעלותיו המדופנות , הבונקר המרכזי ומגורי החיילים בחלקו האחורי ,שני מבנים כפתיים כמו איגלו המחסנים והשירותיים  כיום משמר המוצב כאתר מורשת קרב .
 
הכניסה למוצב חופשית , חונים  ועולים בתעלה מדופנת בקירות בטון על למרומי הכיפה והעמדות המוכנות , בכיפה ממוקמת מרפסת תצפית וספסלי גזעי דקל ,לאניני הישבן בתחילת התעלה כריות ספוג להיטיב את הישיבה , מיד מתחת למוצב על דרך הפטרולים הישנה ממוקמות שתי בריכות דגים פעילות וציפורים שחתמו קבע ונודדות,  מחפשים את מזונם במים ומחוצה להם, מעניין לראות את הלהקות מתארגנות ללינת לילה כאשר הן עומדות במים הרדודים מפחד חיות טורפות שאינן חודרות למימי הבריכות  והצווחות והקולות הנשמעים ההמולה והירארכיה במיקום כמו אנשים המנסים לשפר עמדות בכינוס.
 

כפר רופין מוצב כלב על תל מלוח
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור