דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

מטולה אטרקציות

 
 
 
מוזיאון הרעות במצודת כ"ח בנבי יושע

מוזיאון הרעות ממוקם ליד הקיר הצפוני של מצודת כ"ח נבי יושע ,כיוון שקיר זה תוכנן לפיצוץ בעת ההתקפה השנייה ,שבה נגרמו מרבית האבדות בנפש בהתקפות,על הקיר מסופר הקרב וסיפורם הרעות במותם של הנופלים הנוספים בעת ניסיונם לפנות את חבריהם הפצועים.

חלפו כשישים ושש שנים, עד אשר הוקם המוזיאון לזכרם של 28 חללים יהודים ,שנפלו בעת שלושת ניסיונות הכיבוש ,של מצודת נבי יושע בידי לוחמי הפלמ"ח, ששלטה מעל לכביש היחידי שהוביל מראש פינה לצפון ארץ ישראל .

מוזיאון זה נפתח בזכות פועלו של יהודה דקל שחיי בשנים 1929-2008 ,ובעזרת תרומתו סטף ורטהיימר לרעייתו שלחמה בגדוד השלישי של הפלמ"ח, יהודה דקל היה ראש המועצה לשימור של אתרי מורשת בארץ ישראל ,יהודה פעל להגשמת הרעיון להנציח את חבריו שנפלו בקרב ,לצערנו המוזיאון נפתח שש שנים לאחר פטירתו.


מוזיאון הרעות במצודת כ"ח בנבי יושע
 
מטולה סיפורה של המושבה
סיפורה של מושבת מטולה
בימי שלטון התורכים בישראל ,בשנת 1896  ביקר הברון רוטשילד באזור מטולה בדרכו לביקור בלבנון ודמשק , כשהבין את האפשרויות להקמת מושבה יהודית בצפון המדינה במסגרת תוכניותיו , לישב בארץ ישראל עוד מושבות במתכונתו הוא , של ממשל פקידותי ומוסדות שלטון,  כפי שהנהיג במושבותיו האחרות כמו זיכרון יעקב,ראש פינה ואחרות.

כיוון שהחליט להקים את המושבה מטולה ,רכש כשנים עשר אלף דונם מידי גבור בק גומבלט אחד מעשירי העיר צידון בלבנון ,חלק גדול מאדמה זאת לא הייתה ראויה לעיבוד חקלאי,ולכן נרכשה אדמה נוספת בצפון הגליל בשטח של 13.000 דונם, במקום שנקרא עין טלאה ,שטח זה חולק לחקלאי מטולה וביתרת השטח הוקמה נקודת תל חי.

כאשר נרכשו אדמות מטולה מידי גומבלט , ישבו באדמותיה חקלאים דרוזים, נוצרים ובדואים כאריסיםעל שטחיו של גומבלט, הדרוזים הבדואים אלו נלחמו אחד בשני עד שנמאס לגומבלט  והוא מצא את ההזדמנות למכור לברון את האדמות , לאחר המכירה נאלצו אריסים אלו לעזוב את בתי החושות מהחמר שהתגוררו בהם ואת חלקותיהם שעיבדו.

אריסים דרוזים אלו לא השלימו עם המצב החדש,כיוון שלא קבלו פיצוי על כרמיהם והמטעים אשר נטעו בעיקר עצי תאנים ,הגבול בין השלטון העותמאני לבין חייל צרפת בסוריה היה על יד ראש פינה. תל חי כפר גלעדי ועל יד מטולה שטחים אלו היו שייכים לשטח בשיפוטם של הממשל הצרפתי.

חיל הספר התורכי במטולה מנה חמישה חיילים וסמל , לא היה יכול למנוע מהאריסים הדרוזים להתנפל על החקלאים היהודים בשעת עבודתם בשדות ,או למנוע מהם לשדוד את הבהמות ואת הירי על בתי התושבים בלילות , בגלל היריות נמנע מן התושבים מלצאת בלילות מבתיהם ומתחילת ההתיישבות החלו הדרוזים והבדואים, להציק למתיישבים החדשים בביזת היבולים ,גניבת רכוש והעלאת עדרי הצאן על הגידולים החקלאיים.

שהמושבה הותקפה לעיתים קרובות ,בידי הכנופיות הדרוזיות בירי בעיקר בשעות הערב, יצאו האנשים , הנשים והילדים שלא לחמו על הגנת המושבה ורצו לתפוס מחסה בבית משפחת בקמן שניבנה מקירות כפולים עבים להגנה, שם התחבאו עד אשר שככו היריות .

בין איכרי המושבה היו נפגעים, והיו גם כאלה שהתייאשו ועזבו.אך מרבית האיכרים נשארו במקום עם משפחותיהם,ובתמיכתו של הברון רוטשילד ואהרון אהרונסון ,הקימו כוח הגנה מקומי כדי להדוף את ההתקפות ולצמצם את ההתנכלויות

בשנת 1897 הוקם מבנה האבן הראשון מבלוקי גיר שנחצבו במחצבה שנפתחה במקום, מבנה  ציבורי זה יועד למגורים והמשרד של פקידי הברון רוטשילד,מבנים לפקידי הברון  הוקמו בכול מושבותיו , על מנת לספק תשלום תמיכה חודשי לעזרה ,לחלק כלי עבודה ובעלי חיים למשפחות של המתיישבים החדשים במושבותיו.

למעשה בבית פקידי הברון השתמשו אנשי הברון בעת שביקרו במושבה מטולה תושבי מטולה כינו אותו בית קלבריסקי על שם הפקיד האחראי , גם האגרונום אהרון אהרונסון שנשלח למושבה ללמד את המתיישבים החדשים את עבודת החקלאות המודרנית , טיפוח זנים חדשים המותאמים לאזור ולקרקע, טיפוח בעלי חיים .

חלק מרצונו לראות את איכרי המושבה בבתים מרווחים וטובים יותר נתנו את הדחף לפנות אל האיכרים על מנת שיהרסו את החושות וימהרו לבנות את מבני האבן הקבועים שלהם,הוא הזמין מהנדס צרפתי יהודי לעזור לו בתכנון הרחוב הראשי ובתי האיכרים החדשים.

חל עיכוב בבניה כיוון שהברון רצה בנייה בסגנון אירופאי פשוט מבנה וגג כיפה,  והאיכרים התעקשו על סגנון שכולל גם קשתות כמו בבתי הערבים ועמודים וגג רעפים ,נבנו חמישה בתים , והבניה נעצרה עקב הויכוח , מהלך זה , עיכב את בניית הבתים בשנתיים במושבה , עד אשר הסכימו פקידי  הברון לבקשתם.
מטולה סיפורה של המושבה
 
מוזיאון בית האיכר
מוזיאון בית האיכר
הכניסה בתשלום סימלי
כתובת המוזיאון רחוב הראשונים 8 מטולה
טלפון לתאום 0469403237
המוזיאון פתוח בימים , א – ה  ,18:00–16:00 שבת.19:00–17:00. בחודשי הקיץ עד השעה 20:00
מידע
מטולה בית האיכר - מוזיאון מקומי נוסטלגי
רחוב ראשונים 8 בתיאום מראש. טלפון: 04-6941364, הכניסה בתשלום
הבית נבנה בעבור רב המושבה , כיוון שמראהו נשתמר גם לאחר השיפוץ והשיקום בשנת 1987,הוחלט לפתוח במבנה את מוזיאון מושבת מטולה.

בחדרי המוזיאון ניתן לראות רהוט מקורי מימי תחילת המושבה, חפצי בית וכלי בית, צילומים מאותם ימים, מסמכים ומפות שנשתמרו מאותם ימים, אוסף זה רוכז על מנת לנסות ולהמחיש למבקר כיצד נראו החיים באותה תקופה.

לאחר ביקור בחדרי התצוגה יוצאים לחצר המבנה שבו ניתן לראות כלי עבודה וכלים לעבודת החקלאות כפי שנשתמרו מאותם ימים, התצוגות בחדרי המוזיאון ובחצר המוזיאון משחזרות ולו רק במעט את אופי החיים ואורח החיים בימי תחילת המושבה .

בחלקו החדש של המוזיאון ניתן לבקר ולהתבונן בתצוגה לתולדות מטולה ובנושא גבולנו הצפוני שהתהווה לאורך השנים.
מוזיאון בית האיכר
 
מטולה בית המועצה
בית המועצה במטולה
בית פיקא ובית פקידי הברון אשר שוחזר והפך לבית מועצת מטולה.
כאשר עלתה מושבת מטולה להתיישבות בשנת 1896 גרו מתיישביה הראשונים בחושות חרבות למחצה ,שנותרו מידי האריסים הדרוזים והבדואים אשר עבדו את אדמותיה של משפחת גומבלט מצידון.
 
בשנת 1897 הוקם מבנה האבן הראשון מבלוקי גיר שנחצבו במחצבה שנפתחה במקום, מבנה  ציבורי זה יועד למגורים והמשרד של פקידי הברון רוטשילד,מבנים לפקידי הברון  הוקמו בכול מושבותיו , על מנת לספק תשלום תמיכה חודשי לעזרה ,לחלק כלי עבודה ובעלי חיים למשפחות של המתיישבים החדשים במושבותיו.
 
למעשה בבית פקידי הברון השתמשו אנשי הברון בעת שביקרו במושבה מטולה תושבי מטולה כינו אותו בית קלבריסקי על שם הפקיד האחראי , במבנה נערכו גם חתונות וחגיגות בעת ההיא, גם האגרונום אהרון אהרונסון שנשלח למושבה ללמד את המתיישבים החדשים את עבודת החקלאות המודרנית , טיפוח זנים חדשים המותאמים לאזור ולקרקע, טיפוח בעלי חיים .
 
חלק מרצונו לראות את איכרי המושבה בבתים מרווחים וטובים יותר נתנו את הדחף לפנות אל האיכרים על מנת שיהרסו את החושות וימהרו לבנות את מבני האבן הקבועים שלהם,הוא הזמין מהנדס צרפתי יהודי לעזור לו בתכנון הרחוב הראשי ובתי האיכרים החדשים.
 
חל עיכוב בבניה כיוון שהברון רצה בנייה בסגנון אירופאי והאיכרים התעקשו על סגנון שכולל גם קשתות ועמודים כמנהג הערבים בישראל, ויכוח זה עיכב את בניית הבתים בשנתיים עד אשר הסכים הברון לבקשתם.
 
ברחוב הראשונים המתוכנן נבנו ,בתים לאיכרי המושבה וכן מבני ציבור,בית ספר,בית כנסת,בית לרוקח של המושבה,בית למיילדת כיוון שהיה קשה להעביר את היולדות ללידה במושבה אחרת בעיקר בחורפים הגשומים.
 
 למזלם של במתיישבים אהרונסון נימנה גם על אנשי אגודת השומר וסיפק להם נשק ולימד אותם את תורת ההתגוננות מפני הפורעים הדרוזים והבדואים שהציקו להם ביום ובליל.
 
כיום הפך המבנה בן שתי הקומות שהורחב מאז הקמתו למבנה המשמש את מועצת המושבה מטולה.
מטולה בית המועצה
 
מטולה בית משפחת אסתר לויט ז"ל
בית משפחת אסתר לויט ז"ל
האמא של החיילים , או הדודה אסתר
רחוב ראשונים 21 מטולה
על פועלה,  למען חיילי צהל , אשר שירתו בלבנון בעת מלחמת לבנון , קיבלה אסתר לויט את פרס ישראל, לצערנו כלת ישראל נפטרה , בתחילת שנת  1986 כבת 85 שנה , אני זוכר את דמותה העומדת מאחורי הדוכן בגדר הטובה ,מקשיבה ,עוזרת ומגישה כתף אכן דודה אמיתית , זוכר אני גם את עוגות יום השישי אשר חולקו מידיה למוצבים הצהליים הסמוכים לגבול  .

אסתר בת הדור השני למייסדים נולדה במושבה שבנת 1904 כביתם של ברוריה לבקוביץ  וזלמן ויינר,  ,סיפורן של משפחת לבקוביץ ומשפחת ווינר , אשר הגיעה מרוסיה , משולב בסיפורן , שתי המשפחות,  נשלחו מטעם פקידי הברון לאכלס בסוריה כקבוצה שמנתה שלושים משפחות ,את מושבת  סבאם גולן , מושבה של בתי חמר ,המוקפת בערביים עוינים  שמיררו את חייהם של המתיישבים היהודים החדשים, הקבוצה החזיקה על אף הקשיים כשנתיים ואז נטשו את המקום.

משפחת ווינר הגיעה למושבת מטולה והתיישבה במקום,משפחת לבקוביץ ירדה עד לאזור שמעל לכנרת והקימו את יבנאל ואת בית גן, לאחר זמן מה נישאה ברוריה לבקוביץ לזלמן ווינר ועברו להתגורר במטולה.

בעלה של ברוריה אמה של אסתר  נפטר לאחר מכן בהותירו את אמה של אסתר כאלמנה והתינוקת בת השנה אסתר  ,באותה תקופה במושבה יסוד המעלה התגורר אריה לייב לובוסקי שהגיע מבוסטון.

כאשר אשתו השנייה מרים  נפטרה נעשה שידוך בין ברוריה לאריה לייב לובוסקי  והיא נישאה לו, לזוג נולדו עוד שבעה ילדים משותפים, בני הזוג  התגוררו באותה תקופה במשמר הירדן עד אשר בשנת 1939 נפטר לייב אריה לובוסקי  ונקבר במשמר הירדן,אשתו ברוריה שעברה במלחמת העצמאות להתגורר ביסוד המעלה .נפטרה בשנת 1963 ונקברה ביסוד המעלה.

אסתר בתה של ברוריה עזבה את אמה לאחר מות אביה זלמן , ועברה להתגורר בבית הורי אביה הביולוגי ברחוב הראשונים במטולה,  כבת מאומצת של הורי אביה ,אסתר עסקה בחקלאות ושמה התפרסם בשל כישוריה, כשנפטרו הורי אביה ירשה את הבית והמשיכה להתגורר בו עד מותה , לעבד את האדמה ובעיסוקה החדש הלב של החיילים .  

כאשר עומדים מול חזית המבנה ופונים מעט לצד המבנה ברחוב הנגיד,  מיד מבחינים כי  מאחורי המבנה,   קיימת חצר סגורה המוקפת בחומה כמנהג בתי התושבים מימי הקמת המושבה.

אסתר הנהיגה מדיניות של בית פתוח ומועדון לחיילי צהל בצפון , היא אירחה ברצון והגישה סיוע לכול נזקק ובמיוחד נודעה חיבתה לחייל צהל,נכדיה של אסתר לויט החליטו לשפץ את בייתה הישן בניסיון לשמר את האווירה ובעת הביקור ניתן להבחין בשני חדרים בשטיח המרצפות האדום והוסיפו נכדיה והתלו על קירות המבנה חפצי בית מאותה תקופה ותמונות מעברה ומעבר המושבה.

כיום משמש המבנה כמסעדה ששמה לואיזה המתמחה באוכל גלילי משובח.
מטולה בית משפחת אסתר לויט ז"ל
 
מוזיאון תיבת הנגינה של זמי במטולה
מוזיאון לכלי נגינה

כניסה בתשלום  , נגישות לנכים לכניסה לנכים: יש 4 מדרגות בכניסה .

כתובת המוזיאון :  רחוב מצפה עמק החולה 5, מטולה

טלפון לתאום : 6997073 - 04

המוזיאון פתוח בתאום טלפוני.  

מידע

באוספיו של זמי קרוב למאתיים כלי נגינה אשר נאספו מעשרות מדינות בעולם. באוסף כלי נשיפה, כלי הקשה, כלי מיתרים וכלי מקלדת. הביקור הוא צירוף של הדגמה והסברים על הכלים והתפתחותם, ונגינה (בפסנתר, צ'מבלו, עוגב, ועוד). הביקור בתיאום טלפוני מראש,

 

מוזיאון תיבת הנגינה של זמי במטולה
 
בית המורים במטולה
בית המורים במטולה
רחוב ראשונים 25
החינוך העברי בגליל החל במאה ה 19 ,המורים שהובילו את החינוך במושבות הגליל מטולה, משמר הירדן ויסוד המעלה הדוקטור יצחק אפשטיין ושמחה חיים וילקומיץ,הם הקנו ערכי ציוניות,פעילות פעלתנית מחוץ לכיתות בלימוד מדעי הטבע, ולימודי חקלאות , בשילוב החומר הישן של החדר וחומר הלימודים האירופאי.
 
המורה יצחק אפשטיין היה המורה הראשון בבית הספר של המושבה מטולה,הוא נולד ברוסיה בשנת 1963, ועלה לארץ כאחד משישה צעירים שנשלחו בידי אגודת חובבי ציון ללמוד במושבות להיות מדריכים חקלאיים .
 
בשנת 1895 התחילה ההכשרה במושבות זכרון יעקב, ומשם למושבות הצפוניות יסוד המעלה וראש פינה, לאחר חמש שנים נבחר לנהל את בית הספר לבנות בצפת ומשם בשנת 1896 נשלח ביחד עם המייסדים של מטולה לפתוח את בית הספר במושבה ועבד בה עד שנת 1899 שאז עבר לנהל את בית הספר בראש פינה ,אפשטיין לימד תנך , היסטוריה של עם ישראל , שימוש בעברית כפה עיקרית , דקדוק, קריאה וכתיבה, חשבון וידיעת הטבע.
 
החליף את המנהל אפשטיין המנהל שמחה חיים וילקומוביץ שעבר מסלול הכשרה דומה והגיע אף הוא מרוסיה,הוא התמחה והעמיק את הלימוד הלשונאי העברי תוך הקניית שיטת לימוד טבעית כמו שפת אם,תוך קישור התלמידים אל הטבע ,עיולים שורשיים, השירה והקניית הזהות הציונית הלאומית,אך דרכו לא הייתה קלה עקב התנגדות השמרנית של הורי התלמידים לשיטותיו.
 
על מנת להבהיר את הדרך למטולה,  למורה אפשטיין אספר ,כי הוא התחיל את מסעו ביפו,המשיך ברכבת העמק לצמח, בצמח עלה על סירה לחלק הצפוני של הכנרת , שם  ירד ועלה על פרידה בדרכו למושבה ראש פינה ומשם על חמור למושבה מטולה.
 
חשיבות גדולה בבתי הספר של המושבות ניתנה ללימוד השפה העברית , תלבושת אחידה הונהגה כמו בתרבות האירופאית ,ודגש הושם על שוויון בים המעמדות בעיקר בין ותיקים לחדשים, והחל הטיפוח הגופני של התלמידים.
 
בבית זה התגוררו ראשוני המורים של בית הספר המטולאי. תושבי המושבה הבינו את חשיבותו של החינוך, והקדישו לכך בית מיוחד, כאן החלו ללמוד לראשונה את שפת העברית בעברית (ולא כתרגום משפה אחרת), הונהגו שיעורי התעמלות, והוחלה חובת לבישת תלבושת אחידה, שהחילה שוויון בין בני המעמדות השונים, כיום משמש הבית למשרד הרבנות של המושבה
בית המורים במטולה
 
בית המכס והעמילות
בית המכס והעמילות
רחוב ראשונים מטולה
כאשר נקבע קו הגבול הסופי בין הצרפתים לבריטים כשלושים מטר מבתיה הקיצוניים של המושבה מטולה, ניתנה תעודת מעבר צרפתית לאיכרי מטולה,  שארבעת אלפי הדונמים מחלקתם , נשארה בחלק הצרפתי של הגבול , איכרים אלו יצאו בכול יום על מנת לעבד את שדותיהם.
 
מיד כאשר נקבע קן הגבול הקימו הצרפתים והבריטים נקודת מעבר ומכס לעוברים במרכז רחוב ראשונים במושבה, לעוברים  לכוון לבנון והשטח הצרפתי , מצב אבסורדי זה גרם סבל רב לחקלאי מטולה שעיבדו את חלקותיהם במעבר היום יומי ובבדיקות שנעשו להם בבוקר ובערב בעת שובם מעמל יום בשדותיהם.
 
גם ההחלטה לגבות מס על המוצרים והתוצרת החקלאית שהוטלו בעת שובם של החקלאים עם יבולם משדותיהם ועצם החיפוש היום יומי בעגלותיהם יצר עיכוב וסבל לחקלאים.

כיום מבנה בית המכס העומד בשיממונו ומוזנח,  ממוקם מימין  למשק של משפחת לישינסקי בעבר ולבית הארחה והמסעדה של המשפחה.
בית המכס והעמילות
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור