דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

זכרון יעקב ספור המושבה

 

 
 
 
זכרון יעקב חצר ברקוביץ

החצר ממוקמת ברחוב המייסדים 46 בזיכרון יעקב טלפון לתאום 6399308 – 04 החצר פתוחה לביקור בימי שישי ושבת בשעות 11:00-14:00.

החקורה ביתם של משפחת ברקוביץ הוקמה בשנת 1883, בחצר הבית תצוגת כלים חקלאיים השייכים לתקופה, הבוסתן ומבני המשק.

 

בתאום עם בעלי הנכס ניתן לקבל הדרכה וסיפורת המשפחה מאותם ימים, בחצר נמצאים כלי עבודה, כמה תרנגולות עדיין מנקרות שם ורותי ובן ציון - הוא דור שלישי בזכרון - מספרים על העבר ,ניתן גם לרכוש מתוצרת חקלאית מתנובת המקום, מגבינות עיזים,דבש ושמן זית.

 

זכרון יעקב חצר ברקוביץ
 
זכרון יעקב סיפורה של מושבה 1

תודה לצאצאי משפחות מייסדי המושבה,למספרי הסיפורים,לזקני המושבה ובמיוחד לחיליק לייטנר שממנו למדתי הרבה.

סיפור הקמת המושבה מתחיל בשנת 1882,בעקבות התחלת ההתעוררות של יהודי אירופה עקב עליית זרם הפוגרומים ,שנעשו מספר שנים קודם לכן ,חלקם של המהגרים היהודים היגר לאמריקה,אך חלקם החליטו כי הם עולים לארץ ישראל, על מנת להתיישב בה ולהתפרנס מעבודת האדמה ,למטרה זאת ,יש להוסיף את ההתעוררות הדתית והכמיהה לחזור לארץ אבות.

שנה לפני עלייתם לארץ של יהודים מרומניה,ברוח מפלגת חובבי ציון במדינה,החלו להיערך אסיפות ,שבהם נאמו אישים מפורסמים לעליה לארץ ישראל,באספות ניתנו תיאורים דמיוניים של ארץ זבת חלב,שכאשר עומדים מתחת לעץ הפרי ,הפרי נושר לידיו של העומד,במטרה לשלוח את נציגי ומרגלי העדה, לתור את הארץ המובטחת, נאספו כספים מקהל המאזינים באספות, על מנת לשלחם ובעתיד לעזור לעולים החדשים (קולניליסטים) בקליטתם בארץ המובטחת.

נוצרו קבוצת תומכים בערי רומניה ,שהבטיחו לשגר כספים ככול שיידרש ,על מנת לתמוך בחבלי הקליטה, של העולים שכונו " אמיגרנטים",בתחילה נשלחו שלושה נציגים ,לתור את הארץ ארץ,כאשר חזרו מרגלים אלו לקהילות ברומניה,הם הפליגו בסיפורי מעשיות על הדבש הנמצא על האדמה ,כאשר הפעולה הנדרשת היא, להתכופף ולאספו.

זכרון יעקב סיפורה של מושבה 1
 
זכרון יעקב סיפורה של מושבה 2

הקדמה

חברת יק"א שפרוש שמה הוא, החברה היהודית להתיישבות,הוקמה בידי הברון מוריס הירש בשנת 1891,כאשר מטרתה העיקרית ליישב את פליטי הפרעות היהודים מרוסיה ,תוך הכשרתם לעבודה חקלאית,ביבשות שאליהם נשלחו אמריקה וארגנטינה 

למרות שאגודת חובבי ציון ,ניסתה לשנות את דעתו ולאפשר הגירה של יהודים אלו לארץ ישראל,אך הקשיים והשלמונים שנדרשו להגשמת מטרה זאת ,בידי השלטון העותומאני היו רבים ומסובכים,הם שגרמו לו להעדיף את הרעיון ההתיישבותי באמריקה וארגנטינה.

מהפך משמעותי חל לטובת התמיכה בהתיישבות של יהודים בארץ ישראל ,התרחש בשנת 1896, כאשר הברון מוריס הירש ,הלך לעולמו וכספו עבר לידי רעייתו,שהחליטה בהשפעת יועציה היהודים ,לתמוך בתחילה במושבות חדרה,משמר הירדן ונס ציונה.

כאשר החליט הברון רוטשילד ,לעזוב את רעיונו בהקמת המושבות בארץ ישראל ,בשנים 1899-1900,הוא פנה לאלמנתו של הברון מוריס הירש,בבקשה שיק"א תקבל עליה, את מפעל התמיכה וההתיישבות במושבות אשר הקים בארץ ישראל ,בשנים 1893-1890,לאחר משא ומתן ,מסר הברון רוטשילד את רכושו וניהול מפעליו בארץ ישראל , ביטל את שלטון פקידיו במושבות,ההסכם שנחתם עם הברון ,כלל גם הקמת גוף ניהול חדש שלבסיסו העביר הברון רוטשילד, כחמש עשר מיליון פראנקים מוזהבים.

זכרון יעקב סיפורה של מושבה 2
 
ספור פקידי הברון רוטשילד במושבות

הקדמה

הדעה המקובלת לתקופת שלטון הברון רוטשילד במושבות,גורסת כי הברון לא צידד באגודות הציוניות שקמו במטרה ליישב את ארץ ישראל ,יש הטוענים כי משום מעמדו כעשיר משכיל בעל תרבות מערבית (צרפתית) ,ראה ביהודי מזרח אירופה כנחותים וחסרי כישרונות כיהודים במערב אירופה.

לכן מחוסר אמונתו של הברון בכושרם הניהולי של המתיישבים,בתקופה שהחליט לאמץ מושבה , הוא הביא פקידים מטעמו שינהלו המושבות,העביר את רישום אדמתם כרוכשו, וקבע את חוקיו לאורך ניהול המושבות,פקידיו של הברון טרחו ,להדגיש לתושבי המושבות כי הכספים שהם מקבלים הם בבחינת הלוואות שיש להחזירם.

בדחני המושבות ספרו בלעג כי מספרם של פקידי הברון עלה על מספר האיכרים במושבות,פקידים אלו כפו שלטון כלכלי ורוחני על האיכרים,לשיטה היה יתרון בהעברת סכומי כסף כחמצן לאנשי המושבה,בנוסף לאספקת שרותי רפואה,דת ותרבות חיוניים למושבה, הבעיה שחלק מהפקידים שנהנו ממשכורות גדולים על חשבון הברון,חשבו שהכסף נועד גם לבניית בתיהם המפוארים ועוד.

ספור פקידי הברון רוטשילד במושבות
 
זכרון יעקב סיפורה של מושבה 3

החיים במושבה ערב מלחמת העולם הראשונה

עד שהחלו ההכנות למלחמת העולם הראשונה ,התקיימו יחסי שלטון ,שלוו בשימון כספי נרחב מרצון ומחוסר רצון של תושבי המושבה שכלכלתם הייתה בקו עלייה ושיפור,למרות שבתחילה התגייסו שחלק מצעירי המושבה מרצונם לעזרת הצבא העותומאני ,הגיוס בכפיה של צעירים יהודיים בארץ ישראל החל ממש בתחילת המלחמה,יחסם של העותומאני אל מגויסים אלו בתחילה עבר על מי מנוחות ,אך בהמשך התחלף היחס לחשדנות טוטלית של העותומאניים המוסלמים אל הכופרים ,ומכאן הגיע ההתייחסות וההכבדה על מגויסים אלו שהביאה גם לשינויים וחשדנות בכללי ההתנהגות ,כלפי אנשי המושבה ויתר המושבות היהודיות בארץ ישראל.

קשיי המלחמה והאספקה,המצור הימי הבריטי על חופי ארץ ישראל,הביאו את השלטון העותומאני בארץ ,להשתמש בכוח רב כנגד הישוב,מעשי החרמות,שוד וגזל הפכו ללחם חוקו של השלטון העותומאני,לחוסר האונים הזה הצטרפו פגעי הטבע שהכו ביבולים החקלאיים של איכרי המושבה ,במו מכת הברד של שנת 2014 שהשמידה יבולים רבים ומכת הארבה הנוראית בשנת 1915 שלא הותירה כמעט תוצרת חקלאית ,הביאו את האיכרים במושבה אל פת לחם.

אנשי השלטון העותומאני שהתרגלו לקבל את חלקם בבקשיש וההוצאות הרבות שנגרמו להם עקב המלחמה ,לא רקחו את לבבם ,בדרישתם הבלתי הגיונית ,לקבל את המיסים והשלמונים שהתרגלו אליהם,מצבם של איכרי המושבה הדרדר לאחור, כעגלה ללא בלמים בעת החלקתה, למרות זאת הצליחו תושבי המושבה ,לפדות חלק ממגויסי המושבה (הסוכרה) .

זכרון יעקב סיפורה של מושבה 3
 
אליהו שייד מנהל מושבותיו של הברון רוטשילד בארץ ישראל

תודה לזקני זכרון יעקב ויתר המושבות לעזרה בכתיבת המאמר

הקדמה

אליהו שייד יהודי שנולד בחבל אלז בצרפת,פיקח שאף משך ידו בכתיבת ספרים היסטוריים,שימש בתחילה כממונה על מוסדות הצדקה של הברון רוטשילד בפריז, שם צבר ניסיון בניהול,לאחר שהברון החליט לקחת את המושבות בארץ ישראל תחת חסותו,מונה אליהו שייד כמנהל מושבותיו של הברון רוטשילד בארץ ישראל, מקום מושבו היה בלבנון.

חלק מעבודתו הייתה מינוי פקידים לניהול המושבות ואנשי מקצוע,היה מפשר בסכסוכים בין האיכרים לפקידיו במושבות,נקט בפעולות גרוש איכרים שסירבו ללכת בתלם שהתווה (האריסות),קבע את מדיניות חלקות הכסף לאיכרים ורכישת הציוד לצרכי החקלאות,הבתים אך בעיקר שימש כמוציא דברו של הברון כמוסר המידע למתרחש במושבות הברון.

אליהו שייד מנהל מושבותיו של הברון רוטשילד בארץ ישראל
 
הפקיד אגרונום ז'יסטן דיגור הצרפתי

ביתו של הגנן דיגור היה ממול לבית הכנסת אוהל יעקב,הבית נהרס לאורך השנים ונותרה ממנו חנות נעלים שנבנתה על חורבות המבנה.

שימש כ מדריך החקלאות הראשון שנשלח בשנת 1882 ,למושבה ראשון לציון ,לאחר שהוציא דיבתם של חלק מחברי הוועד במושבה,הועבר באפריל 1886 למושבה זכרון יעקב בתחילה כמורה לצרפתית בשכר חודשי נמוך,לאחר מכן החזיר אליהו שייד את מעמדו והפכו בחזרה ליועץ חקלאי והממונה על הגינון במושבה זכרון יעקב.

בין יתר הפעולות שעשה דיגור במושבה זכרון ,הוא הקים את גן הברון (גן טיול במושבה זכרון יעקב) בין השנים 1886-1888,דיגור היה גנן ממוצא נוצרי שסיים את בית הספר לגננות בצרפת,לאחר סיום לימודיו עבד דיגור, בעירית פריס, באלג'יר ובמצרים ,שם הסתכסך עם מושל העיר שבה עבד וסולק לארץ ישראל.

הפקיד אגרונום ז'יסטן דיגור הצרפתי
 
זכרון יעקב ספור המגורים בקצרה

לאחר העלייה על הקרקע, השאירו האיכרים את המשפחות לגור בדירות ששכרו בחיפה,הגברים עצמם התגוררו בחושות של הערבים ובמבנה האבן ששימש את פרנסיס ג'רמן הקונסול הצרפתי , האיש שמכר את האדמה לאיכרי המושבה,

לאחר בקשת האיכרים העובדים במושבה,לאליהו שייד בשנת 1884,החליט שייד לנסוע  לביקור ב קונסטנטינופול בירת השלטון העותומאני,על מנת לקבל אישור מהשלטונות לבניית בתי אבן לאיכרי זכרון יעקב ,כאשר השלטונות העותומאניים סרבו לבקשה,המשיך אליהו שייד לרומניה .

ברומניה רכש אליהו שייד, כשישים צריפים שנרכשו ועל שטרי המשלוח נכתב כי ,אלו הם גזרי עץ המיועדים לרפתות בעבור האיכרים, לאחר שהובאו בשנת 1884, כשישים צריפים לנמל טנטורה ,משם הועברו גזרי העץ ,בעזרת עגלות ופרדות למושבה שם נבנו הרפתות שנהפכו ביד נעלמה לבתים.

זכרון יעקב ספור המגורים בקצרה
 
זיכרון יעקב אחוזת לנגה - כרמל        

הסיור באחוזת לנגה – כרמל

כיום הבניין סגור, לא משוחזר ומדהים בשנת 2012 הוא היה בן מאה שנה .

איך מגיעים עולים לזיכרון בשדרות נילי מכיוון מערב, פונים שמאלה לרחוב האורנים, וחונים בפינת רחוב הנשיא. משם אפשר להמשיך ברגל. אפשרות שנייה: עולים לזיכרון במעלה מנחם, ממשיכים ישר כל הזמן ,הופך לדרך פינלס ולמייסדים , ימינה להרצל ושמאלה לשדרת הברושים, חונים במגרש החנייה של שדרת הברושים, מימין לאחוזה בית דניאל, מהמגרש עולים בשורת מדרגות  עוברים על פני ספסל אבן המשמש כפינת זיכרון קטנה והטירה מימין לחניון.

 

לאחר העלייה במדרגות לספסל הזיכרון,  שבמרכזו טבלת זיכרון שעליו נחרט : לזכר הנאהבים והנעימים מיכאל לנגה ורעייתו ניטה לבית בנטוויץ, שנטעו את הגן ואת היער הזה מסביב לביתם בשנים 1912-1914 ,  כדאי לשבת על הספסל לצפות בנוף וליהנות מאויר נקי .

זיכרון יעקב אחוזת לנגה - כרמל
 

בשנת 1883 החליט אליהו שייד הפקיד הראשי של הברון רוטשילד שמקום מושבו בלבנון למנות את הפקיד יעקב יהודה לייב וורמסר,כמפקח על המושבה זכרון יעקב,שהיה יהודי צרפתי מחבל אלזס כמותו, יעקב יהודה לייב וורמסר, היה איש קשה שהחליט להתייחס לתושבי המושבה בהתנשאות ,כאל איכרים בורים ,מיד בהגיעו הוא הנהיג שלטון של עריצות הכוללת חוקים נוקשים.

 

תקופת שלטונו שהחלה בשנת 1883 הסתיימה בשנת 1888,סיום שלטון העריצים שלו במושבה הסתיים בשמחה אדירה של איכרי המושבה ,שנחגגה בבית הכנסת בחג הסוכות,ולאחר מרד ארבעים האיכרים ,החתומים על מסמך הבקשה לסילוקו מתפקידו.

 

מתחילת ממשלו כפקיד הראשי של המושבה ,ממשל שהחל ברגל שמאל,וורמסר מירר את חיי האיכרים בחיי היום יום,התערב בכול דבר ,גם בענייני הדת וסדרי התפילה,בהחלטות שרירותיות שאינם על דעת האיכרים,איש קשה עורף שידו קלה בהענשת איכרי המושבה בכול עברה קלה או קשה על פי הבנתו הקלוקלת.

זכרון יעקב פקיד הברון יהודה לייב וורמסר
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור