דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ארץ ישראל גדוד העבודה ספור החלוצים

 
 
הליכה בעקבות גדוד העבודה הירושלמי ברחביה - גנגריה עילית
רעיון הקמת הגדודים העבריים לעבודה עברית בארץ ישראל
מנהיג טוב מסוגל לסחוף אחריו אנשים חולמים כחלילן מהמלין, כזה היה טרומפלדור , כזה היה זאב זבוטינסקי , מפגש כחיילים של שני מוליכי הדרך, בעיר אלכסנדריה בעת מלחמת העולם הראשונה ,יצרו את הקמת הגדודים העבריים להקמת עבודה עברית בקבוצות עבודה במפגשם זה העלו את הרעיון ליצור את הגדודים במטרה להגביר את התנופה לשיבה לישראל .
 
מעבר לחזון של ההתעוררות הלאומית, בתחילת המאה ה 19 באירופה,החלו לנשב רוחות לאומניות , של לאומים שונים , בני משה הבינו כי הגיע הרגע להגשים את חזונם,צורך זה הוא אשר הביא אותם לרעיון הקמת המדינה והגשמת הרעיון הציני והעבודה היהודית למען הרעיון בישוב הארץ , חלקם הגדול של אנשי העלייה הראשונה והשנייה לאר עלו לישראל מטעמים דתיים , מה שמשך אותם הוא רעיון השיבה לישראל .
הליכה בעקבות גדוד העבודה הירושלמי ברחביה
 
סיפורו של גדוד העבודה העברי

ההכרזה על הקמת ומיסוד הגדוד העברי על שם יוסף טרומפלדור ,נערכה על גבעה ממול לחמי טבריה בשנת 1920,בעת שהתכנסו חלוצים בתקופת סלילת הכביש בין טבריה לצמח,קדמה להכרזה התארגנות שנמשכה כחודש לפני ההכרזה,ביום הזיכרון למלאות ששה חודשים לקרב תל חי ,בכינוס שנערך לאור מדורה בערב הזיכרון ,נתקבצו פועלי הכביש,חברי אגודת השומר,חלוצים ופועלי מושבות הגליל.

בעת הכינוס הכריזו 44 חלוצים וחלוצות על הצטרפותם לגדוד,על מנת ליצר מקום לעבודה עברית,בשיתוף קולקטיבי של חיי הגדוד,בסיום עבודת סלילת הכביש בין טבריה מגדל לטבחה, סוללת העפר למסילת הרכבת בין ראש העין ופתח תקווה, עברו חברי הגדוד למושבה מגדל ,בנקודה זאת הצטרפו עוד חברים והקבוצה מנתה כשלוש מאות חברים בגדוד, בסוף השנה מנה הגדוד כשש מאות חברים.

תקנון מסודר של גדוד העבודה העברי, נחקק באסיפת הגדוד שנערכה במושבה מגדל בשנת 1921 שבו שותפו נציגי שלושת גדודי העבודה בגדוד,בהמשך לאחר תשעה חודשים מייסוד הגדוד בסלילת הכביש בין טבריה לצמח,הוכרזו אבני היסוד ומטרות הגדוד העברי לדרכו,שעיקרם הקמת קומונה של פועלים עבריים לכיבוש העבודה העברית בעיר,במושבות ובכפרים של חלוצים בארץ ישראל ,שתאחד את המצטרפים לעבודה שיתופית וחיי שוויון.

סיפורו של גדוד העבודה העברי
 

 תוספת לספרו קריית ענבים הינה סיפורם של אנשי העלייה בשנת 1920 שהועסקו בידי ועד הצירים ביעור וחקלאות וסלילת כבישים בין טבריה לסמך ותיקון הכביש בין חיפה לנצרת חלקם של אנשי העבודה כמאה שבעים עולים מגליצייה ופולין מתוכם כשלושים נערות, מגדוד העבודה גר במחנה אוהלים ליד גבעת יערים ,שעבדו בסיקול,בניית טרסות ,סלילת דרכים ועקירת עשבי בר ,על מנת להכשיר חלקות לחקלאות בקבוץ קריית ענבים ,ובישובי הסביבה .

שמות חלק מחברי הקבוצה חקוקים בתולדות ההתיישבות והעבודה העברית בגלי העלייה השנייה והשלישית ,שמות כמו :

יצחק שדה שנקרא אז יצחק לנדברג או כונה הזקן, יעקב לוין שמוכר יותר בזכות בנו עמוס קינן, שרה ציציק שנפלה על הגנת תל חי ,השם החמישי על המצבה ,אחותו של אפרים ציזיק שנפל בהתיישבות ביער ובית הרצל - חולדה , בטרם הוקם הישוב הקבוע של חולדה,ואחותם של האחרונה רבקה לבית משפחת ציזיק שמתה מעקיצת עקרב ,דבורה בייניש ,בן ציון אשל ועמנואל בר חיים שהקימו את קבוץ רמת רחל כשהתפרקה הקבוצה וחברם פנחס וולמן שנהרג בהגנה על הקבוץ ,מרדכי איש שלום בעברו נקרא פרידמן , אשתו חדווה ,בהמשך מרדכי איש שלום היה ראש העיר ירושלים, אלכסנדר זייד שהקים את אגודת השומר,יוסף ברק שהגיע מחפירת בורות ברחובות ולאחר מכן לקבוצת דגניה,אריה ליפשיץ שהפך לסופר בהמשך דרכו,לזכרו קיימת כיכר אריה ליפשיץ בסוף רחוב הנרקיס ליד בית הסוגרים,קוזנובסקי, אוסטרובסקי ,קצרה ידי מלמנות את כול חברי הפלוגה .

קריית ענבים סיפור אנשי גדוד העבודה
 
הפירוד הבלתי נמנע ומלחמת החברים ,פרק את אחרוני החבריים שנשארו בגדוד ומנו כמאה עשרים איש, כארבעים נותרו וכשלושים מהם התיישבו והקימו את קבוץ רמת רחל, הקבוצה השנייה שהונהגה בידי מנדל אלקינד ואשר הגיעו בעיקר מהגדוד של תל יוסף מנתה כשבעים חברים.

הפילוג בגדוד על רקע אידיאולוגי , בין הורוביץ ומנחם אלקינד והנהייה של חלק מהחברים אחרי שמש העמים סטלין והדעות הבולשביקיות קומוניסטיות , מנהיגם היה מנחם אלקינד שעבר משבר רעיוני והפסיק להאמין ברעיון הסוציאליזם הציוני,הוא ניסה לשכנע את השלטונות הקומוניסטים שיתמכו באגודתו בישראל ,על פי הערכים הקומוניסטיים הטהורים ולא על פי ערכי המפלגה הקומוניסטית הישראלית היהודית.

מהחברים שפרשו בקבוצת מנדל אלקיינד ושדגלו ברעיון הסוציאליסטי הרוסי החליטו לחזור לברית המועצות , לצורך מימון הנסיעה ,יש הטוענים כי חברי הקבוצה מכרו את מאגר הנשק של הגדוד לידי ערבים.אחרוני האנשים בפלוגת רטיסבון מקבוצת השמאל עזבו את המקום בשנת 1929 ,למרות שחלקם לא דגלו ברעיונות הקיצוניים של השמאל ודעותיהם היו לכוון המרכז,ההסתדרות עדיין נלחמה בהם והמיתה את הרעיון באי נתינת עבודה ומניעת נתינת עבודה עברית לחבריה.

פירוק הגדוד העברי ברטיסבון
 
אלקינד שסחף עימו מעל לשבעים חברים שהחליטו לחזור לרוסיה ולהוות גדוד ציוני במפלגה הקומוניסטית , חלקם של החברים נותר בארץ כבודדים ,סופם של החברים שחזרו לרוסיה היה מר, חלקם בעיקר המנהיגים ,הושלך לסיביר בעת הטיהורים הגדולים של סטלין, חלקם נפלו במלחמת העולם השנייה , חלקם נפטר מאחורי מסך הברזל , לאחר נפילת מסך הברזל שארית הפליטה הזקנים חזרו לישראל ,בהבינם כי שגו ומה הייתה האפשרות שלהם להגיע להישגים ולחומריות אילו נשארו.

כאשר הגיעו חברי הקבוצה לרוסיה , קבלו חבריה שטח אדמה מוזנח ,וקראו לו ויו נובה - הדרך החדשה,באספרנטו הם החלו בעבודה חקלאית על פי ערכי הקומונה, אך בשנת 1928 הוצאה אגודת השומר מחוץ לחוק הרוסי.

אז החלו ההתנכלויות לחברי גדוד העבודה, חברי הגדוד סיגלו לעצמם את השפה העברית ודחו את היידיש המסורתית היהודית , השלטון הסובייטי לא היה מוכן לקבל דעות חדשניות אלו ,של שיחזור העבודה וסגנון הרעיון הארץ ישראלי בארצם,ומאידך האמונה של חברי גדוד העבודה בדרכם החדשה .

אלקינד עצמו נעלם ברבות השנים ,יש הטוענים כי הוצא להורג, חלק טוענים שמת ממחלה לאחרי תום מלחמת העולם השנייה.

הספור לחזרה של אנשי הגדוד העברי ולהתנחלות ברוסיה
 

בשנת 1925 בעת פעילות של אנשי גדוד העבודה מפלוגת ירושלים, שהגיעו מסלילת הכבישים באזור טבריה חלקם מהפלוגה שישבה במנזר  רטיסבון , אשר שעבדו בחציבה עברית במחצבת בית הכרם שסיפקה אבני בניו לבניית בתי תושבי השכונה , החליטו מספר חברים בגדוד שחלק היו חברים גם באגודת השומר על רכישת מספר חלקות והקמת ביתם בשכונה הדרומית של בית הכרם , כחלק נפרד מהשכונה ,שתקרא לימים שכונת הפועלים בין רחוב החלוץ לבין רחוב הבנאי .

איש השומר מרדכי יגאל , בשנת 1925 ,היה האדם שעמד בראש הרכישה ורכש כשלושים חלקות מאדמת בית הכרם לצורך בניית החלק הדרומי של השכונה, כול חלקה שנקנתה כללה שטח של דונם עד דונם וחצי למתיישב.

בין בוני השכונה היו קבוצת ביאליסטוק מגדוד העבודה העברית,שהיו שייכים לתנועת החלוץ, שעלו לירושלים לאחר סלילת הכבישים באזור טבריה ,חברי הקבוצה הקימו צריפים במה שנקרא כיום כיכר דניה .

 

בית הכרם ספור הקמת שכונת הפועלים
 
מנזר רטיסבון ספור גדוד העבודה 1

המשך סיפור חייהם בגדוד העבודה והגנה של יוסף טרומפלדור

הפלוגה הגיעה בשנת 1922 התיישבה בגבעת שאול ומיד עברה למחנה אוהלים שהוקם מחוץ לגדר מנזר רטיסבון ,הפלוגה התגוררה בנקודה לאורך ארבע שנים ,עד 1926-7 במתחם מנזר רטיסבון ברחוב הנגיד בירושלים, שמה של הפלוגה היה פלוגת רטיסבון,הם הקימו אוהלים ליד חומת המנזר וסבלו מהקור הירושלמי , מזונם היה פת לחם וחצי תפוז ביום האושר, כדברי השיר שי ואורז יש בסין, שירו של שלונסקי שנכתב בעין חרוד בגיל 21, לאחר שחזר ארצה בשנית .

 

המטבח והבישול באוהלי רטיסבון היה על מדורות בחוץ בשבתות היו מגיעים אנשי שכונת שערי חסד אנשי הישוב הישן על מנת לראות את אנשי הישוב החדש .

 

אוהלים אלו שהתגוררו בהם נהרסו ודלפו בגשמי ירושלים, בצר להם מצאו מקלטים במספר צריפים מוזנחים שנרכשו מעודפי הצבא הבריטי ממלחמת העולם הראשונה,מספר פחונים , בין הצריפים היו צריף חדר האוכל כיום בית הכנסת ישורון, וצריף בתי הילדים שעבר משכונת שער חסד, מה שכיום הוא בית אלברייך ברחוב קינג גורג ממול לישורון.

 

מנזר רטיסבון ספור גדוד העבודה 1
 
מנזר רטיסבון ספור גדוד העבודה 2

המשך העבודות של גדוד העבודה הירושלמי ופירוקו של הגדוד העבודה הראשונה המשמעותית לסתתי הגדוד ,הייתה הזמנת השלטון הבריטי בשנת 1922 למצבות לחללי הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה שנטמנו בבית הקברות בבאר שבע בניית ישיבת פורת יוסף,הכשרת האדמה להקמת קבוץ קריית ענבים ונטיעת יער באזור הכנות תשתית וכביש בשכונת בית הכרם.

בשנת 1923 הכנת תשתית להקמת הגימנסיה העברית,סלילת הכביש בשכונת רחביה  בניית הבתים הראשונים בשכונה,הכנת והקמת בית ההבראה ארזה, סלילת כביש רחוב בן יהודה וכך הלאה והלאה ברשימה ארוכה המונה את העבודות לפי שנות הפעילות מההקמה

פלוגת רטיסבון נחלקה לשני מחנות החלק השמאלי שטען שצריך לבנות את ארץ ישראל וליישבה בידי יהודים בעבודה עברית וחיי קומונה משותפים , החלק השני פנה לרעיונות הסוציאליסטיים הקומוניסטים של מהפכת אוקטובר , בימי הזוהר של הפלוגה היא מנתה כ 250 חברים.

מנזר רטיסבון ספור גדוד העבודה 2
 
 מה שאנו מספרים ,על פלוגת הסתתים בגדוד העבודה העברי,שישבו במנזר רטיסבון ,לאחר שסיימו לסלול את הכביש בין צמח לטבריה והכביש בין טבריה ליבנאל ,ועלו לירושלים לבנות ולחצוב בסלע .

הספור הרשמי מתחיל בשלושה צעירים בכיתת הלימוד בירושלים,משה אינגברמן , אלכסנדר זייד שהשתחרר מבית החולים של המיסיון האנגלי לאחר מחלת הקדחת והנער הצעיר בן החמש עשר גד אביגדורוב שבנו מזכה בעיטור גבור ישראל בהמשך , לצורך לימוד הסתתות הוקמה סככה בחצר הכנסייה החבשית ממול למבנה בית הספר בצלאל הראשון, כמורה נבחר הסתת התימני אברהם מדינה ,שלמד את רזי העבודה מהסתתים הערביים.

לאחר יום לימודים בסתתות ,חבשו שלושת חברי הקבוצה בערב את ספסלי בית הספר ולמדו חומר תיאורטי שעסק באומנות וקומפוזיציה ,לקבוצה הלימוד הצטרפו אנשי עלייה נוספים בינם : בינשטוק גולדשטיין משה,אליהו קמינצקי - אביו של רפול שכונה איתן ,מנחם שמולביץ שכונה ממשי,יוסף ברץ ממקימי קבוץ דגניה,נחום הלוי לוין ממקימי המושבה כנרת, מרדכי רבינוביץ ראש עיריית ירושלים שהחליף את שמו לאיש שלום, הקבוצה גדלה לאורך השנה וחצי של הלימודים לקבוצה של שבעה שלאחר מכן מרביתם הקימו את ארגון השומר בסגרה,כפי שתיאר אותם יצחק בן צבי וגדלה לקבוצה שמנתה כשלושים לומדי סתתות.

ירושלים בצלאל תחילת הסתתות הרשמית העברית
 
הליכה בעקבות גדוד העבודה הירושלמי ברחביה
הליכה בעקבות גדוד העבודה הירושלמי ברחביה - גנגריה עילית
רעיון הקמת הגדודים העבריים לעבודה עברית בארץ ישראל
מנהיג טוב מסוגל לסחוף אחריו אנשים חולמים כחלילן מהמלין, כזה היה טרומפלדור , כזה היה זאב זבוטינסקי , מפגש כחיילים של שני מוליכי הדרך, בעיר אלכסנדריה בעת מלחמת העולם הראשונה ,יצרו את הקמת הגדודים העבריים להקמת עבודה עברית בקבוצות עבודה במפגשם זה העלו את הרעיון ליצור את הגדודים במטרה להגביר את התנופה לשיבה לישראל .
 
מעבר לחזון של ההתעוררות הלאומית, בתחילת המאה ה 19 באירופה,החלו לנשב רוחות לאומניות , של לאומים שונים , בני משה הבינו כי הגיע הרגע להגשים את חזונם,צורך זה הוא אשר הביא אותם לרעיון הקמת המדינה והגשמת הרעיון הציני והעבודה היהודית למען הרעיון בישוב הארץ , חלקם הגדול של אנשי העלייה הראשונה והשנייה לאר עלו לישראל מטעמים דתיים , מה שמשך אותם הוא רעיון השיבה לישראל .
 
נדרשה לעלייה זאת ,אשר הגיעה מתפזורות העולם הגדול ובעיקר מארצות מזרח אירופה, אך מעבר לחזון היה צריך גם לדאוג לכלכלה ,כי לא רק על החזון יחיה האדם, הם נחלקו לדעות שונות ,לזרמי הרעיונות של התקופה החדשים , שנשבו בערב המהפכות הרעיוניות שהתחוללו באירופה באותה עת.
 
סביב הרעיון של הרצל בתקופת הקונגרס הציוני ,לפניו ומאחוריו , נהרו צעירים יהודים רבים
אסור גם לשכוח את משוב האנטישמיות שעלה וצץ כמו פטריות לאחר הגשם ,שהווה גם כן קטליזאטור רציני לרעיון הגשמת המדינה היהודית.
 
למרות ריבוי הקבוצות שהשתייכו לזרמים שונים , נאספו בתחילה עשרות צעירים סביב מנהיגים כריזמטיים ,אשר דחפו להגשים את הרעיון הציוני ,של השיבה הציונית ולחזור למקורות של החקלאות ,כפי שהייתה נהוגה מימים ימימה בארצנו, כאשר אדם יושב על אדמתו ומעבדה לצרכיו , משמע שהוא קיים שם.
 
הגדוד שהוקם בטבריה בידי מנהיגי החלוץ ,שהתווחספו אליו אנשי אגודת השומר,כלל את יצחק שדה,יהודה אלמוג,מנחם אלקייד,מניה וישראל שוחט ,שהיו חברי תנועת החלוץ שהקים טרומפלדור ברוסיה , בטרם נפל על הגנת תל חי, עליית כשמונים מחבריו לארץ ,לאחר נפילת טרומפלדור ובתוספת חברים מהעלייה השנייה שהיו בישראל , יצרו באזור טבריה את הגרעין , שנתווספו אליו כמה מאות והקימו את הגדוד הראשון , שסלל את הכביש בין טבריה לצמח ובהמשך את הכביש בין טבריה למגדל .
 
         
הליכה בעקבות גדוד העבודה הירושלמי ברחביה
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור