דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ראש פינה ספורה של המושבה

ספור פקידי הברון רוטשילד במושבות

הקדמה

הדעה המקובלת לתקופת שלטון הברון רוטשילד במושבות,גורסת כי הברון לא צידד באגודות הציוניות שקמו במטרה ליישב את ארץ ישראל ,יש הטוענים כי משום מעמדו כעשיר משכיל בעל תרבות מערבית (צרפתית) ,ראה ביהודי מזרח אירופה כנחותים וחסרי כישרונות כיהודים במערב אירופה.

לכן מחוסר אמונתו של הברון בכושרם הניהולי של המתיישבים,בתקופה שהחליט לאמץ מושבה , הוא הביא פקידים מטעמו שינהלו המושבות,העביר את רישום אדמתם כרוכשו, וקבע את חוקיו לאורך ניהול המושבות,פקידיו של הברון טרחו ,להדגיש לתושבי המושבות כי הכספים שהם מקבלים הם בבחינת הלוואות שיש להחזירם.

בדחני המושבות ספרו בלעג כי מספרם של פקידי הברון עלה על מספר האיכרים במושבות,פקידים אלו כפו שלטון כלכלי ורוחני על האיכרים,לשיטה היה יתרון בהעברת סכומי כסף כחמצן לאנשי המושבה,בנוסף לאספקת שרותי רפואה,דת ותרבות חיוניים למושבה, הבעיה שחלק מהפקידים שנהנו ממשכורות גדולים על חשבון הברון,חשבו שהכסף נועד גם לבניית בתיהם המפוארים ועוד.

ספור פקידי הברון רוטשילד במושבות
 
ראש פינה המושבה

ראש פינה היא מושבה בגליל העליון למרגלות הר כנען והעיר צפת

מידע

 

ראש פינה שייכת לקבוצת מושבות העלייה הראשונה, אבל הקדימה אותן ולכן זכתה בכינוי אם המושבות ,  ב-1875 רכש אליעזר רוקח מצפת ,יחד עם אחדים מחבריו בני היישוב הישן מחצית מאדמות הכפר הערבי גאעונה .

 

לאחר רכישת האדמות בשנת 1878 התיישבה במקום הקבוצה הראשונה מעוזבי העיר צפת שמנתה  17 משפחות יהודיים ובראשם אליעזר רוקח ,על מנת להקים ישוב חקלאי הקבוצה קראה ליישוב היהודי החדש גיא אוני.

ראש פינה המושבה
 
ראש פינה סיור באטרקציות

כאשר מגיעים למושבה ,יש לקחת את כביש העלייה עד לחנייה ממול לבית הפקידות , נוסעים עד השלט אין כניסה פרט לתושבי המקום וחונים ברחבת החניה של רחוב בולבאר .

הסיור מתחיל בחדרי המעבדה לחקר המלריה של פרופסור גדעון מר, שחוברה אליו בצידו הימנית של המבנה הגלריה לאומנות וציור של בני המקום, במעבדה ניתן לראות את כלי עבודתו של פרופסור מר, את ארגזי המחקר שבהם הוכנסו היתושים,כלי המעבדה ,תמונות רבות וסיפור המעבדה, בנוסף קיים ספר עבות שבו כתוב על פרופסור גדעון מר ,קורות חיו ועבודתו בלוית תמונות .

ראש פינה סיור באטרקציות
 

דוד שוב נולד בשנת 1874 ברומניה, דוד למד את מלאכת השחיטה ,בגיל 20 נחשף לתורתם של הרבנים הציונים הגדולים הרב צבי קלישר והרב אלי גרידיצר , ביחד עם צעירים נוספים בני עירם החליטו להתיישב בארץ ישראל לרכוש אדמות ולעבור לעבדם ולגור שם, לצורך זה הקימו את האגודה ליישוב ארץ ישראל ולפתחה בעזרת עבודת אדמה.

בתחילה יצא דוד שוב ושני חבריו מקבוצת הצעירים בלתור את הארץ ולמצוא חלקת ארץ לרכישה שעליה תכננו להקים מושבה בעבור משפחותיהם בשנת 1882 יצא דוד שוב לקושטא אל אליאס פחה שהיה רופאו של הסולטן ,עם שידבר בעבור קבוצתו השולטן התורכי לתת להם אדמה להתיישבות בארץ ישראל,

שוב טען שמכיוון שרומניה הייתה תחת הממלכה העותומאנית וזכויות היהודים הוראו ברומניה ובעצם כנתינים הם רוצים לשנות את מקום מגוריהם, בעת הפגישה אחז דוד שוב,מכתב החתום בידי 300 משפחות חברי האגודה ,ובה בקשה שיאפשר ולבני רומניה להתיישב בארץ ישראל.

בתגובה הציע הפחה הצעה חליפית, שאיננה ארץ ישראל ואף לחש להם שמוטב כך כי מלחמה בין רוסיה לתורכיה ממשמשת וקרבה, עוד טען אליאס פחה שמוטב שירכשו אדמה ולא יקבלו אדמה ממשלתית בחינם.

אולם כאשר תנועת חיבת ציון פרחה ברוסיה וברומניה , העלה מחדש דוד שוב את רעיונות להתיישב בארץ ישראל ואירגן כשלושים משפחות מרומניה בשם התנועה שהוקמה חברת ארץ ישראל על ידי עבודת אדמה ,לעלות מידית לארץ ישראל, אך חברת כי"ח דחתה את רצונו זה .

דוד שוב התפטר מעבודתו כשוחט ברומניה , נסע לארץ סמוכה וקיבל מידי הקונסול התורכי נתינות עותומאנית ,לאחר מכן הפליג מקושטא לנמל בירות ומשם ברכיבה על סוס הגיע לצפת .

כאשר חבר לדודו הציוני הנלהב ,השתתף ברכישה של אדמת ג'עונה (ראש פינה), מידי אנשי צפת ,והיה אחד ממייסדי המושבה, שעליה עלו חבריו מהתנועה ברומניה ,דוד שוב נבחר לראש ועד ראש פינה , הוא אף השיג כנתין תורכי ,אישור ממושל דמשק לבנות על האדמה בתים .

כיוון שמצב המושבה ,היה קשה יצא לקבץ תרומות באירופה ,כאשר חזר הייתה מושבת ראש פינה תחת חסות הברון ופקידיו, לאחר חזרתו הוא פוטר מתפקידו כראש הועד של ראש פינה ,ומונה כמורה לעברית בבית הספר ,בשיטת עברית לעברית, דוד שוב נתמנה בשנת 1885 למורה הראשון מטעם פקידות הברון ולניהול בית הספר בראש פינה בשפה העברית , לאחר שנים מעטות הגיע למחשבה על ייסוד מושבה נוספת בעזרת פועלים צעירים שעבדו במושבות הנדיב בגליל .

לשם כך נעזר ביצחק אפשטיין ורכש את אדמותיו של מרדכי לובובסקי באזור גשר בנות יעקב במחיר של 16,000אלף פרנק, לידי קבוצת של כעשרה חברים שמקום מגוריהם היה בצפת בראשם היה משה דוד שוב המורה מראש פינה , כאלף דונם מאדמות הרכישה ,חולקו בין עשרת חברי קבוצת המתיישבים ,חלק אחר מהאדמה מכר משה דוד שוב ,למתיישבים אחרים ,ששילמו לו כסף בעבור שאר החלקות שמכר, במחיר של 10 פרנק לכול דונם .

כסף זה שימש להקמת מבני מגורים לפועלים שכירים ,שיעבדו את הקרקע יטעו כרמים ובשכר שיקבלו יפרנסו את משפחותיהם ,אלא שהכסף אזל די מהר התמיכות בוששו להגיע ,המחלות הכו ללא רחם והאיכרים נחלשו מהמעמסה בעיה נוספת היו התרומות הקטנות שנתקבלו מארגון עזרא בגרמניה ומחובבי ציון באודסה , שלא יכלו לפתור את הבעיה

איכרים אלו שהיו בדרכם להתיישב במושבה משמר הירדן ,עבדו להשלמת פרנסתם בגן הנדיב במושבה יסוד המעלה, לאחר שאספו את שכרם כקומונה היה בידם סכום כסף לרכישת האדמה, שבה הם תכננו להקים את היישוב משמר הירדן ,על פי חלומם לרכוש אדמה בארץ ישראל ולהתיישב עליה כאיכרים ולהתנתק ממוסד החלוקה .

מחסור זה גרם לעוני משווע ,עד למחסור במזון בסיסי למשפחות האיכרים, חלקם אף עזב ומכר את חלקותיהם במושבה, כתוצאה מכך יצא ראש הוועד שוב למסע קבוץ תרומות למושבה , שטחה של המושבה היה כאלפים ומאתים דונם וישבו בה כשבעים וחמש נפשות.

דוד שוב הצליח לקבל מאגודת עזרא כשמונת אלפים פרוטות , עוד הובטחה מטעם הנדיב שיתכן שהמושבה תילקח תחת חסותו ותמיכתו הכספית , ואכן בשנת 1897 מטעם הקרן של ייסוד מושבות בארץ ישראל ,שהוקמה בידי הברון הירש (ז"ל) הוכרז על מתן מענק של 90,000 פראנק לשיקום ועזרה למושבה הנמצאת במצב קשה .

יש לזכור כי חוזה רכישת הקרקע שנערך עם מרדכי לובובסקי, על פי הסעיף שבתום שמונה שנים יש לשלם לו את מחיר רכישת הקרקע ומועד זה הגיע, מהכסף שהגיע שולמו חובות האיכרים ואת מחיר האדמה על פי החוזה .

את המושבה החל לנהל מטעם יק"א חיים מרגליות קולקלוריסקי, שצמצם את מספר האיכרים מעשרים וחמש לשלוש עשר (תוך סילוק הסרבנים) הוא נתן כסף לבנות מיד , ארבעה מבני מגורים חדשים ועוד כעשרה מרתפי אחסון לתוצרת החקלאית.

לאחר שובו ממסע ההתרמות למושבת משמר הירדן באירופה, נתמנה דוד שוב כמנהל המושבה עין זיתים הסמוכה לעיר צפת, כעבור זמן קצר היה מנהלה של תערוכת ארץ ישראל בברלין ,שם נחשף לפעילותו של הרצל וחבר אליו ,בעת ביקורו של הרצל בארץ ישראל על מנת להיפגש עם הקיסר ויליאם הגרמני בירושלים ,צורף דוד שוב למשלחת בידי הרצל.

בעבור שתדלנותו למכור את מניות הבנק הציוני שבידי הברון רוטשילד ,לידיו של הנדיב הברון הירש ,שתחתיו פעל ארגון יק"א , נרשם שמו בספר הזהב הציוני ,זמן קצר לאחר מכן ,עזב את ניהול המושבה עין זיתים, לטובת הקמת תחנת קמח שנקרא מחנה אירופאי בראש פינה , עם השותפים וולפסון וקרמינצקי , תחנה שלא הצליחה לעמוד על רגליה ונסגרה .

דוד שוב יצא לאמריקה על מנת לעשות כסף לביתו ,אך הצליח רק ללמד ילדי יהודים ולא לעשות כסף ,אי לכך החליט לחזור לארץ ישראל בשנת 1908 ושם עבד כמזכיר המושבה יעקב ,לא החזיק מעמד ועבד כמורה לעברית בבית הספר כי"ח ,לאחר מכן גזבר בית הספר בצלאל .

בתקופת מלחמת העולם הראשונה ,עבד דוד שוב בארגון לעזרת נערים וילדים ומשם לאחר המלחמה ניהל את בית היתומים בצפת והיה פעיל בלשכת בני ברית ,וכתב ספרי זיכרונות ,עד שנפטר בשנת 1938 ונקבר בירושלים.

גליל משמר הירדן גליל דוד שוב ממייסדי המושבה
 
על חשבון הברון תחשיב הקמת משק

לאחר קריאת שורות אלו יבין הקורא מה פרוש המשפט " על חשבון הברון " ומדוע ברח הברון רוטשילד,לאחר שנים ספורות, מאימוץ המושבות והעבירם לידי הברון הירש וארגון יק"א .

לצורך רכישת משק חקלאי במושבות נדרשו   כעשרים אלף פרנק במזומן,האיכר חישב  את הוצאותיו כך   : על מנת להקים כרם שיספק פרנסה למשפחה בת חמש נפשות נדרש לו שטח של 55 דונם (חמישה הקטר) מחיר הדונם כ 240 פרנק   ,הקמת בית בן שני חדרי שנה ומטבח יעלה כשלושת אלפים פרנק, בניית רפת ומתבן יעלו כאלף חמש מאות פרנק ,סוס עגלתו והרתמות מחירו כשלוש מאות פרנק,פרה מחירה כשמונים פרנק,מחרשה מחירה כארבעים פרנק,כחמש מאות פרנק מחירם של הדישון והולכת הענבים ליקב   .
 
להוצאות הללו יש להשקיע עוד כעשרים אלף פרנק לנטיעת הכרם ,ולתקופה של ארבע שנים עבודה ,השקיה והמתנה עד שיניבו אשכולות הענבים,מחיר שיקבל האיכר בעבור יבול הענבים, תלוי בבחירת סוג הגפנים וטיב הקרקע ,הערכה הייתה שרווחו של האיכר יהיה בין אלפים לשלושת אלפים פראנק בעבור היבול. 

                

על חשבון הברון תחשיב הקמת משק
 
התפוז אגדת תפוח הזהב

האגדות על עליית ההדרים (התפוזים לארץ ישראל, שאינם נמנים על שבעת המינים שגדלו בארץ ישראל,מתחילות במאה השמונה עשר ,בניגוד לבני מינם הלימונים,האתרוגים שהובאו לארץ עוד בימי הביניים ,בידי סוחרים ערביים שסחרו עם עמים במזרח הרחוק,יש הטוענים כי שתילי התפוזים הובאו לארץ מפורטוגל, ונקראו בערבית בורדואן (בורדוגן) על שם ארץ המוצא,כמו שהם נקראים כיום בידי המוסלמים,שאינם מבטאים את האות פיי.

מובן שלתפוזים נוספה המלה שמוטי שמקורה בערבית ,הוא פחית המאור ,בצורתה הסגלגלה ששימשה את תושבי הארץ ,בטרם הגיעו מנורות הלוקס והחשמל לתאורה,בתוך הפחית שנקראה בערבית שמוט טמנו פתיל ומסביבו שמן,ומכיוון שצורתו דמתה לצורת התפוז נדבק הכינוי שמוט לתפוז.

הכנת החלקה לנטיעת פרדסים ,הייתה עבודה מייגעת ,כיוון שלאחר סיקול השטח, נאלצו לחרוש אותו על מנת לעקור את שרשי הצמחים ,על מנת שלא יתחרו על אספקת המים לעצי הפרדס,עקירת שורשים אלו אינה דבר מה בכך,שורשי היבלית או הטיון הדביק מגיעים לעומק רב ,לכן מקובל היה להגיע לעומק של לפחות מטר בעקירת השורשים.

התפוז אגדת תפוח הזהב
 

תחילתו של מחנה (מעברת ראש פינה ) ,שהוקם צפונית לבית המכס של ראש פינה, ליד עצי האיקליפטוסים שניטעו במלחמה כנגד הביצות ,כמפקדת חיילי משטרת הגבולות של הממלכה הירדנית, לאחר כיבוש הארץ בידי הבריטיים,נכנסה למחנה מפקדת חיל הצנחנים השביעית(הכלניות) ,כאשר פינו את המחנה הצבא הבריטי , נכנסו למחנה אנשי הלגיון הערבי טרם מלחמת השחרור.

לאחר שחרור הגליל במלחמת השחרור, נכנסו למחנה יחידות של הצבא הישראלי והמקום הפך למחנה מעבר ומיון צבאי,כשפינו כוחות צה"ל את המחנה בשנת 1948-9 ,שימש המחנה הצבאי כמחנה מעבר לעולים, המתיישבים הראשונים במחנה המעבר היו עולים מתימן ,חלקם של עולים אלו עברו למחנה זנגריה , לאחר זמן מה בעת שזרם העולים גבר הפך מחנה המעבר למעברה.


ראש פינה סיפור מעברת ראש פינה
 
 
 
בניית אתרים - שרקור