דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

נס ציונה סיפורם של החלוצים

 
 

לאחר התיישבות לרר במושבה נס ציונה הגיעו אליה ורכשו אדמות במקום גולדה מילוסלובסקי ובעלה,אהרון אייזנברג ורעייתו,אברהם ילובסקי,יוסף פלדמן,מ. הוכברג ורעייתו,זאב טיומקין מהעיר יפו, לאחר רכישת רוב הקרקעות במקום נותרו חלוצים אלו ללא פרוטה בכיסם להמשך הפיתוח לעזרתם נזעקו אנשים משכונת יפו כמו מיכאל הלפרין אביו של ירמיהו הלפרין ( הנפת הדגל).

מעט על מיכאל הלפרין יליד העיר וילנה שאביו ייעד אותו ללימודי תורה,אך הן מיכאל נתפס לרוח המהפכה האומרת שיש לחלק את אדמות בני האצולה לתושבים עניים הרוצים לעבד אדמה ( חלוקת הרכוש בסגנון המוקדם של המהפכה הסוציאליסטית) בד בבד נחשף לרעיון הציוני של עליה לארץ ישראל ולעבד את האדמה , חיזוק לרעיון הציוני קיבל לאחר פרעות בשנת 1881 , מיכאל הגשים את רעיונו ובשנת 1885 עלה לארץ ישראל.

נס ציונה תקציר סיפור המושבה
 
ספור פקידי הברון רוטשילד במושבות

הקדמה

הדעה המקובלת לתקופת שלטון הברון רוטשילד במושבות,גורסת כי הברון לא צידד באגודות הציוניות שקמו במטרה ליישב את ארץ ישראל ,יש הטוענים כי משום מעמדו כעשיר משכיל בעל תרבות מערבית (צרפתית) ,ראה ביהודי מזרח אירופה כנחותים וחסרי כישרונות כיהודים במערב אירופה.

לכן מחוסר אמונתו של הברון בכושרם הניהולי של המתיישבים,בתקופה שהחליט לאמץ מושבה , הוא הביא פקידים מטעמו שינהלו המושבות,העביר את רישום אדמתם כרוכשו, וקבע את חוקיו לאורך ניהול המושבות,פקידיו של הברון טרחו ,להדגיש לתושבי המושבות כי הכספים שהם מקבלים הם בבחינת הלוואות שיש להחזירם.

בדחני המושבות ספרו בלעג כי מספרם של פקידי הברון עלה על מספר האיכרים במושבות,פקידים אלו כפו שלטון כלכלי ורוחני על האיכרים,לשיטה היה יתרון בהעברת סכומי כסף כחמצן לאנשי המושבה,בנוסף לאספקת שרותי רפואה,דת ותרבות חיוניים למושבה, הבעיה שחלק מהפקידים שנהנו ממשכורות גדולים על חשבון הברון,חשבו שהכסף נועד גם לבניית בתיהם המפוארים ועוד.

ספור פקידי הברון רוטשילד במושבות
 
על חשבון הברון תחשיב הקמת משק

לאחר קריאת שורות אלו יבין הקורא מה פרוש המשפט " על חשבון הברון " ומדוע ברח הברון רוטשילד,לאחר שנים ספורות, מאימוץ המושבות והעבירם לידי הברון הירש וארגון יק"א .

לצורך רכישת משק חקלאי במושבות נדרשו   כעשרים אלף פרנק במזומן,האיכר חישב  את הוצאותיו כך   : על מנת להקים כרם שיספק פרנסה למשפחה בת חמש נפשות נדרש לו שטח של 55 דונם (חמישה הקטר) מחיר הדונם כ 240 פרנק   ,הקמת בית בן שני חדרי שנה ומטבח יעלה כשלושת אלפים פרנק, בניית רפת ומתבן יעלו כאלף חמש מאות פרנק ,סוס עגלתו והרתמות מחירו כשלוש מאות פרנק,פרה מחירה כשמונים פרנק,מחרשה מחירה כארבעים פרנק,כחמש מאות פרנק מחירם של הדישון והולכת הענבים ליקב   .
 
להוצאות הללו יש להשקיע עוד כעשרים אלף פרנק לנטיעת הכרם ,ולתקופה של ארבע שנים עבודה ,השקיה והמתנה עד שיניבו אשכולות הענבים,מחיר שיקבל האיכר בעבור יבול הענבים, תלוי בבחירת סוג הגפנים וטיב הקרקע ,הערכה הייתה שרווחו של האיכר יהיה בין אלפים לשלושת אלפים פראנק בעבור היבול. 

                

על חשבון הברון תחשיב הקמת משק
 
נס ציונה סיפור המושבה
סיפורה של המושבה נס ציונה ואצבעות כף ידי הימנית 
מבט על כף ידי וחמשת האצבעות שבה ,כאשר חלק מאצבעותיי מיותרות לספירה , כך אתאר את מספר הביקורים האישי שלי ושל ישראלים בעיר נס ציונה ,פרט למעבר חולף בכביש בין המושבות ראשון לציון ומושבת רחובות לא זכיתי לראות ולהכיר את ההיסטוריה של המקום מתחילת ההתיישבות, עד הלום ימינו אנו וכמוני קהל ישראל וזהו הזמן לגשר על הפער בהיסטוריה של העיר ולנסות לגשר על החור השחור הזה  
סיפורו של איש העלייה הראשונה יהושוע זנגוויל הידוע בשמו ראובן לרר
הקדמה
סיפורה של הקמת המושבה נס ציונה משולב בקורות חיו של ראובן לרר ,מיהו האיש ראובן לרר , תחילת חיו באחוזה ב עיירה קריסטו יבנוקו ליד העיר אודסה , למשפחת סוחרים יהודיים , ציוני ודתי שעסקה באספקת תבואה ומזון לצבא הרוסי והרומני , באותה תקופה היה נהוג לגייס נערים לצבא הרוסי ובגיל 12 נחטף הילד יהושוע לשירות בצבא, גרסאות מספר מספרות את בריחתו ממחנה הגיוס ,שהבולטת בהם היא סיפורה של הדודה שעטתה על גופה שכבות של בגדים,הצטיידה במשקה חריף ,הגיעה לבסיס הגיוס שיכרה את השומרים חדרה לבסיס ,הכניסה את הילד בן ה 12 מתחת לשכבות הבגדים ונעלמה עימו מבעד לשערי המחנה.
 
כיוון שנותר הפחד לגיוסו מחדש ,החלה המשפחה בתוכניות לחלצו מגיוס כפוי זה, באחד ממסעות הרכישה של אביו לסחורות בגרמניה ניתקל בסוחר עמית בשם לרר ותינה בפניו את חששו מלקיחת בנו שוב לצבא הצאר, לרר שהיה חשוך ילדים הציע את עזרתו באימוץ הילד כילדו ובא גואל לציון , הילד יהושוע עבר לדור בגרמניה ונקרא ראובן לרר.
 
אצל משפחתו המאמצת היה במשך שש שנים עד שמלאו לו שמונה עשר ,ואז גמלה בו ההחלטה לחזור למשפחתו באודסה, הוא השתלב בעסקי המשפחה , עד אשר הגיע לידיו מכתב מאמו המאמצת שבה הודיעה לו כי אביו המאמץ נפטר ואת רכושו הוא הוריש לו, ראובן חזר לגרמניה , עשה חיל בעסקיו החדשים בגרמניה, אימץ את שם אביו המאמץ וקרא לעצמו ראובן לרר , למרות עסקיו המצליחים  ,לאחר זמן מה חזר לאודסה והמשיך את עסקי המסחר במזון ,משאת נפשו עדיין הייתה ירושלים וארץ ישראל כדתי לאומי בנפשו וכאיש תנועת חובבי ציון.
 
נס ציונה סיפור המושבה
 
נס ציונה מוזיאון נחלת ראובן לרר החדש
מוזיאון נחלת ראובן לרר החדש
איך להגיע כאשר מגיעים מהמרכז כביש 431 או רשלצ רחובות נסיעה ברחובה הראשי של נס ציונה רחוב וייצמן על לרמזור ופנייה לדרך יצחק רבין , פנייה שמאלה לרחוב תרמג ומגרש החנייה לנחלת ראובן ,שילוט קיים ,הדרך הישנה דרך נחל חנין חסומה בכניסה לכביש בית הקברות.
 
מוזיאון נחלת ראובן הוא סניף חדש של מוזיאון בית הראשונים של מושבת נס ציונה הממוקם ברחוב תל אביב.
 
צאצאי משפחת לרר ועיריית נס ציונה החליטו לשקם את נחלת ראובן לרר , שהוותה את המתווה להקמת העיר נס ציונה המונה כארבעים אלף תושבים,שביל עפר משובץ במימי הגשמים בשלוליות שנותרו לאחר הגשם  עקב בעיית הניקוז הקשות של האזור מימים ימיה מוליך לשער הנחלה שבשלט מעליו כתוב נחלת ראובן.
 
מיד משמאל לשביל הצמוד לוואדי חנין משמאל לשער הכניסה , ממוקמים ספסלי ישיבה שעל אחד מהם יושבים פסליהם של הזוג פייגה וראובן לרר ולידם מכשיר אודיו המספר את סיפורם .
 
בחלק הימני של החצר הטבולה בתוך פרדס עצי הדר ועץ תאנה אחד ,ממוקמת באר האנטילה המשוקמת שכאשר מסובבים את גלגל השינים נכנסת מערכת העלאת המים בסלי המים ומזרימים את המים לתוך בריכת אגירה , לידה דגם הבאר להבהרת הפעולה תוך שפיכת מים מבקבוק ליד הבאר שרידי החאן ששימש למגורים.
 
מבנה המרכזי בלב הפרדס הוא שיחזור של בית אריזת תפוזים טיפוסי של אותם הימים המשמש להדרכה לקבוצות מבקרות,כאשר חפרו לשקם את יסודות המבנה נתגלו שרידי ביתו של רובן לרר ,על קירות המבנה תמונות וחומר מידע על ראשית ההתנחלות בימי העלייה הראשונה ,קורות משפחת לרר,הפרדסנות ותחילת ענף הדברנות בישראל שירותים ומים גם כן במבנה .
 
לאחר ההדרכה ,עוברים במיצגים של מפות השטח וקורות הנחלה,דגם באר אנטילה,דגם כלים ועבודתם של העוסקים במלאת הדבש,ציוד וכלים לקטיף פרי ההדר וסיור בין עצי הפרדס, כאשר שהיינו במקום עצי ההדר היו מלאים בפרי, ממש קרסו מכובדם וניתן לנו ליינות מטעימה עסיסית מגירת עסיס .
 
משם המשך לאנדרטת הדגל והבית המשותף ומשם לבית ראשונים ובית הכנסת של המושבה מרשים ושווה ביקור.
נס ציונה מוזיאון נחלת ראובן לרר החדש
 
נס ציונה רחוב תל אביב וגבעת האהבה

לרחוב תל אביב מגיעים בנסיעה מכוון ראשון לציון לכוון רחובות ברחובה הראשי של נס ציונה רחוב וייצמן, בפנייה ימינה ברחוב רוטשילד ופנייה ברחוב השני שמאלה לרחוב תל אביב.

הרחוב ששמו ניתן לו כשש שנים לפני שקמה העיר תל אביב,עולה מרחוב ראובן לרר או יורד מרחוב רוטשילד , הוא כולל בבתים מספר 17-19 את גן עולי הגרדום מדמשק, את בית הכנסת הגדול,את בית הראשונים ומאחור את גבעת האהבה.

 

בעת שיצרו את רחוב תל אביב למרגלות גבעת האהבה , נבנו בו בתחילה נחלות וחמישה בתים , וכיוון שבעת הבנייה לא היו תוכנית מתאר לרחובות המושבה למיקום מעבר שהם יעברו, נבנו בתים אלו כאשר להם שתי כניסות מאחור ומקדימה לכוון הרחוב שיוקם בעתיד.

נס ציונה רחוב תל אביב וגבעת האהבה
 
נס ציונה ספור הבית המשותף
נס ציונה ספור הבית המשותף
הבית המשותף ואנדרטת הנפת הדגל 
האנדרטה בחלקה הקדמי ברחוב יצחק רבין בנס ציונה המקביל לרחוב ראובן לרר שממנו עולה רחוב תל אביב.

כיום בנקודה קיימת אנדרטת הנפת הדגל מצד ימין לידה , ממוקמים שני מבנים מבנה הבית המשותף המשמש כיום כחלק ממוזיאון בית ראשוניםובו מוצגים אוספים של כלי בית ,כלי עבודה על פי מקצועות,מנורות,כלים ומחרשות לחקלאות,אוספי מנעולים ומפתחות ,ארון קרח ועוד .
 
מימינו של המבנה ביתו השני של ראובן לרר שהוקם בשנת 1911 ,שבו חיי בשנותיו האחרונות לאחר שפשט רגל וחיי עד 1914 ביפו אצל הרב קוק  לאחר שחובותיו הכריעו אותו בנחלת ראובן ועבר ליפו ,ראובן חזר למושבת נס ציונה לאחר שהיהודים גורשו מעיר יפו בתקופת מלחמת העולם הראשונה, ובנו משה בנה לו את ביתו הקטן מימין לבית המשותף בבית זה האריך ימים ,אך לאחר מותו המשיכה לגור בבית אשתו פייגה עד גיל 115 שנה.
  
על האזור השתלטו כרישי ממון ובנו עליו מבנים רבי קומות למגורים במחקם במחי יד את ההיסטורי של העלייה הראשונה בישראל ויסוד מושבת נס ציונה, כל זאת אני מספר על מנת לתאר את האיוולת שנעשתה במתחם הבית המשותף ובית ראובן לרנר ברחוב יצחק רבין, מאחורי המבנה בשטח שעדיין לא ננגס נטועים ארבעה עצי פיקוס רמי קומה ,ממש גדולים שבעבר צמחו בו עצי תות ועוד.
 
ומה הקשר לעץ התות בחצר מאחורי הבית המשותף ,בכיתת הלימוד  בבית המשותף שבו גר המורה צבי הוכברג , אילוצי המקום וחומרים  אילץ אותו להכין מערכי ציוד וחומר לימוד יש מאין, כיוון שרצה ללמד גיאוגרפיה ולא היה לו גלובוס שעליו משורטטות מדינות החליט המורה צבי כי לטובת הנושא, יסכין הדמיון לכדור הארץ הגלובוס בצמרת העץ וענפיו של עץ התות שהיה בחצר הבית המשותף.
 
כל ענף היווה מדינה, צורת עלוות העץ דומיינה ככדור וכל ילד בשיעור הגיאוגרפיה , ידע איזה ענף מסמל איזו מדינה ואף נערכו מלחמות עמים בהשתתפות הילדים בינות לענפי המדינות להדגמת השיעור בהיסטוריה המשולב בגיאוגרפיה שימושית .
נס ציונה ספור הבית המשותף
 
נס ציונה ביקור הרצל
נס ציונה ביקור הרצל
בעת ביקורו של הרצל בישראל בשנת 1898  ובעת שביקר במושבות בישראל של העלייה הראשונה עבר הרצל  בדרכו ממושבת ראשון לציון לכוון מושבת רחובות ועצר לביקור במושבת ראובן לימים נס  ציונה, ,הוא עוכב לבקר בכל בית ובית במושבה ולטעום בכל נחלה ממטעמי הנחלה ,על מצוקתו זאת ומחוויותיו כתב בספרו , איזה חיים קשים להרצל ממש סבל.
נס ציונה ביקור הרצל
 
נס ציונה העלייה הראשונה לישראל
נס ציונה העלייה הראשונה לישראל
העלייה הראשונה לישראל שהייתה בשנים 1882-1904 למיטב זכרוני, אינה קשורה לחזון הרצל, העלייה הורכבה מיהודים בעיקר משפחות של ציונים דתיים,צעירים בסביבות שנות השלושים עם מטען של ילדים,בעליה הזאת הגיעו עשרות יהודים רווקים חדורי מוטיבציה לשמור על הארץ ולעבדה שלא היו דתיים אלא נקרא להם ציונים במלו מובן המילה, למרות שבחלק מהמקרים מכנים את העלייה עליית הבילויים נראה לי שזאת איננה עליית הבילויים עקב היותם ציוניים דתיים , לדעתי אנשי העלייה השנייה הם שצריכים להיקרא הבילויים ,בחורים צעירים אשר הקימו את המושבות גדרה וחדרה .
 
בעלייה זאת נבנו כעשרים וחמישה מושבות ,ברובם נבנה בית כנסת לציבור הדתי ,המקום שימש בדרך כלל גם כסליק הנשק וכמקום לאסיפות התושבים,  עולי העלייה הראשונה הגיעו לארץ דרך נמל יפו, האוניה עגנה מספר מאות מטרים מהחוף עד כמה שיכלה ומשם בסירות לחוף וכמערכון של אורי זהר ואריק אנשטיין לסיפור העלייה , כרעו על בירכיהם ונישקו לאדמה ולחשו תפילה ובל נשכח את העלייה מתימן שזרמה בטיפין ותחילה התיישבו בירושלים, לארץ הגיעו כעשרים וחמש אלף יהודים ,חמשת אלפים נשארו ליישב את יפו ,יהודים עם של סוחרים ביסודם , וכעשרים אלף יצאו להקים מושבות ולעבד את ארץ זבת הדבש והחלב.
 
חלק גדול מאנשי העלייה הראשונה העסיקו עובדים ערביים בעבודות הבנייה והחקלאות ואף בנושאי השמירה העדיפו חלקם את השמירה הערבית על פני ארגוני השמירה היהודית ,צריך לציין כי רצף המושבות הם שקבעו לאום את מפת החלוקה הראשונה בארץ ישראל.
 
בין ההתיישבויות היו היציאה מצפת והקמת ראש פינה או היציאה מירושלים והקמת מוצא תחתית והר טוב .
נס ציונה העלייה הראשונה לישראל
 
נס ציונה סיפורו של גן העולים לגרדום בדמשק

גן הילדים הנקרא על שם העולים לגרדום ,ניצב ברחוב תל אביב בנס ציונה שקיבל את שמו ארבע שנים בטרם נערכה ההגרלה לחלקות בשכונת אחוזת בית הלא היא תל אביב.


המבנה של גן הילדים ניצב ברחוב תל אביב מספר 17 העולה מרחוב ראובן לרר, המבנה המשמש כיום כגן ילדים, מקבל נופך  בסיפורו המצמרר , המהווה אחת מאבני היסוד של המושבה נס ציונה.

 

כמנהג  התורכים ,לחטוף חיילים לצרכי צבאם,  פשטו התורכים באחד מימי ימי יום השישי על המושבה במטרה ללכוד  גברים לצבאם, חלק גדול מגברי המושבה נסו על נפשם אך שמונה נעצרו ונלקחו לכלא  ברמלה.

 

התאספו תושבי נס ציונה על מנת  לאסוף כסף, לתשלום בקשיש לידי התורכים כמקובל על מנת להוציאם לחופשי, כאשר הגיע השליח לרמלה ,הכסף שנאסף הספיק לפדיית אדם אחד בלבד מהשמונה.

נס ציונה סיפורו של גן העולים לגרדום בדמשק
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור