דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

מטולה סיפור חלוצי המושבה

 
מתוך חמישים ותשע החלוצים שנבחרו לישב את מטולה, היו ארבע מפועלי מושבת זכרון בתיה, שהצטרפו למייסדי המושבה מטולה בהמלצת מנהלי הברון רוטשילד, שהקים את המושבה החדשה, אנשי מושבת מזכרת בתיה ערכו לכבודם מסיבה גדולה , המתיישבים החדשים מזכרון בתיה הם : יוסף צוקרמן, מאיר רבינוביץ ,אברהם יצחק מרגובסקי ואליעזר רזניק.
 
 
 
בית המכס והעמילות
בית המכס והעמילות
רחוב ראשונים מטולה
כאשר נקבע קו הגבול הסופי בין הצרפתים לבריטים כשלושים מטר מבתיה הקיצוניים של המושבה מטולה, ניתנה תעודת מעבר צרפתית לאיכרי מטולה,  שארבעת אלפי הדונמים מחלקתם , נשארה בחלק הצרפתי של הגבול , איכרים אלו יצאו בכול יום על מנת לעבד את שדותיהם.
 
מיד כאשר נקבע קן הגבול הקימו הצרפתים והבריטים נקודת מעבר ומכס לעוברים במרכז רחוב ראשונים במושבה, לעוברים  לכוון לבנון והשטח הצרפתי , מצב אבסורדי זה גרם סבל רב לחקלאי מטולה שעיבדו את חלקותיהם במעבר היום יומי ובבדיקות שנעשו להם בבוקר ובערב בעת שובם מעמל יום בשדותיהם.
 
גם ההחלטה לגבות מס על המוצרים והתוצרת החקלאית שהוטלו בעת שובם של החקלאים עם יבולם משדותיהם ועצם החיפוש היום יומי בעגלותיהם יצר עיכוב וסבל לחקלאים.

כיום מבנה בית המכס העומד בשיממונו ומוזנח,  ממוקם מימין  למשק של משפחת לישינסקי בעבר ולבית הארחה והמסעדה של המשפחה.
בית המכס והעמילות
 
מטולה בית המועצה
בית המועצה במטולה
בית פיקא ובית פקידי הברון אשר שוחזר והפך לבית מועצת מטולה.
כאשר עלתה מושבת מטולה להתיישבות בשנת 1896 גרו מתיישביה הראשונים בחושות חרבות למחצה ,שנותרו מידי האריסים הדרוזים והבדואים אשר עבדו את אדמותיה של משפחת גומבלט מצידון.
 
בשנת 1897 הוקם מבנה האבן הראשון מבלוקי גיר שנחצבו במחצבה שנפתחה במקום, מבנה  ציבורי זה יועד למגורים והמשרד של פקידי הברון רוטשילד,מבנים לפקידי הברון  הוקמו בכול מושבותיו , על מנת לספק תשלום תמיכה חודשי לעזרה ,לחלק כלי עבודה ובעלי חיים למשפחות של המתיישבים החדשים במושבותיו.
 
למעשה בבית פקידי הברון השתמשו אנשי הברון בעת שביקרו במושבה מטולה תושבי מטולה כינו אותו בית קלבריסקי על שם הפקיד האחראי , במבנה נערכו גם חתונות וחגיגות בעת ההיא, גם האגרונום אהרון אהרונסון שנשלח למושבה ללמד את המתיישבים החדשים את עבודת החקלאות המודרנית , טיפוח זנים חדשים המותאמים לאזור ולקרקע, טיפוח בעלי חיים .
 
חלק מרצונו לראות את איכרי המושבה בבתים מרווחים וטובים יותר נתנו את הדחף לפנות אל האיכרים על מנת שיהרסו את החושות וימהרו לבנות את מבני האבן הקבועים שלהם,הוא הזמין מהנדס צרפתי יהודי לעזור לו בתכנון הרחוב הראשי ובתי האיכרים החדשים.
 
חל עיכוב בבניה כיוון שהברון רצה בנייה בסגנון אירופאי והאיכרים התעקשו על סגנון שכולל גם קשתות ועמודים כמנהג הערבים בישראל, ויכוח זה עיכב את בניית הבתים בשנתיים עד אשר הסכים הברון לבקשתם.
 
ברחוב הראשונים המתוכנן נבנו ,בתים לאיכרי המושבה וכן מבני ציבור,בית ספר,בית כנסת,בית לרוקח של המושבה,בית למיילדת כיוון שהיה קשה להעביר את היולדות ללידה במושבה אחרת בעיקר בחורפים הגשומים.
 
 למזלם של במתיישבים אהרונסון נימנה גם על אנשי אגודת השומר וסיפק להם נשק ולימד אותם את תורת ההתגוננות מפני הפורעים הדרוזים והבדואים שהציקו להם ביום ובליל.
 
כיום הפך המבנה בן שתי הקומות שהורחב מאז הקמתו למבנה המשמש את מועצת המושבה מטולה.
מטולה בית המועצה
 
האגדה האורבנית על יוסף לשינסקי
האגדה האורבנית על יוסף לשינסקי
קשורה לבית משפחת לישינסקי ברחוב ראשונים מטולה
 
יוסף לישינסקי הגיע כילד למושבת מטולה בתקופה שבה בנו את מבנה בית הספר ,הוא הובא למטולה בידי האדון אברמזון בעגלתו והוכנס למגורים בבית לישינסקי אצל אחייניתו מרים ,כאחד הבנים וגודל כאחד הבנים .

לאחר מספר שנים כילד במושבה עבר ללמוד בירושלים,כאשר חזר למושבה הוא כבר היה חבר בארגון השומר וכיוון שהימים היו ערב מלחמת העולם הראשונה , הוא הצטרף גם לרשת הריגול של נילי בראשותו של אהרונסון, מטעמה יצא לשליחות בבירות ,הדבר נודע לשלטונות התורכיים והם החלו לחפשו, במהלך החיפושים בבתי האיכרים הגיעו גם לביתם של משפחת לישנסקי התורכים בראשות הקצין חסן בק וניסו לברר איכן מסתתר יוסף, הם קשרו את אב המשפחה והכו בפלקות את כפות רגליו על מנת שידבר, תהליך כזה עברו מספר תושבים מן המושבה .

כאשר לא עלה בידם לקבל תשובה ברורה היכן נמצא יוסף לישינסקי , החליטו להעביר לדמשק את אנשי הועד במושבה ונכבדי המושבה ,האב לישינסקי ניצל מההגליה והמאסר בזכות קשריו עם אנשי שלטון תורכיים בכירים.

התורכים המשיכו לחפש את יוסף לישינסקי במטולה, לאחר שובו משליחותו בבירות של יוסף , הוחלט לעשות מעשה תרמית כלפי השלטונות התורכיים באזור , באחד הימים נשמעו יריות במושבה ואחד מאנשי השומר טען כי הוא ירה ביוסף לישינסקי באזור מפל התנור במקום הייתה שלולית דם אך לא גופה.

למעשה הוא נחבא בבית משפחת לישינסקי באותה העת ,שני חברים מארגון השומר אבטחו אותו ,בלילות היה יישן על ספא בחדר הכניסה , כשנודע לתורכים על הימצאותו בביתם של לישינסקי הם הגיעו לכדו אותו, והביאו אותו לכלא בדמשק,למזלו הרע האב לישינסקי העביר את בנו הבכור ללימודים גבוהים בדמשק, ולה היה בעת המעצר ושהייתו של יוסף בביתו,כי אחר היה מסתירו ,או מבריח אותו לאזור אחר בארץ.
האגדה האורבנית על יוסף לשינסקי
 
האגדה לבית שלום - חיים משה פיין
האגדה לבית שלום  - חיים משה פיין
בשנת 1892 הגיע מרוסיה חיים משה פיין בעקבות הפוגרומים עברו היהודים ברוסיה, את עבודת החקלאות למד חיים במושבות ארץ ישראל כמו יסוד המעלה, ובעיקר בבית דוברובין ליד החולה,  לימים הכיר את העלמה יוכבד ביתו של החקלאי השורשי המיוחס אייזנברג שהתגורר בישוב יסוד המעלה באזור , הבקשה להינשא לביתו של אייזנברג מהעולה שזה רק הגיע לישראל, הווה נושא לשיחה במושבה צמאת הרכילות.
 
בעיה אחת פעוטה ,הייתה לחיים ברצונו להגשים את הנישואים , עמק החולה וביצותיה הציפו את המעברים ולכן נאלצו בני הזוג להמתין שנה מחוץ למושבה עד אשר המים נסוגו וניתן היה לעבור ולבנות את ביתם במושבה מטולה בעידוד פקידי הברון.
 
מעשה החתונה של הזוג  שהגיע לישב את המושבה היה אירוע מרנין במושבה,ומיד זינקו בני הזוג  לחיים הקשים שבתחילת הדרך במושבה  מטולה ,לאחר שנתיים של מגורים במקום בשנת 1898 החלו לבנות את ביתם מאבן הגיר, כמו שאר המשפחות מתיישבים אשר פקידי הברון קבצו אותם משאר המושבות שבתמיכתם בארץ.
 
למרות בעיות הבריאות של יוכבד ,ילדה היא תשע בנים ושתי ילדות ,כמו שנאמר הפרו את הארץ , לצערם ילדיהם התפזרו ברחבי הארץ ובנם העשירי שלום פיין שעל שמו קרוי הבית במטולה ,נשאר להמשיך לעבד את האדמה , הוא נישא לעלמה שורה ונולדו לו חמישה ילדים.
 
ילדיהם של חיים ויוכבד החליטו גם כן לישב את הארץ ,הבכור צבי פיין היה ממקימי הישוב נהלל, הבן יהודה פיין היה ממייסדי ראשון לציון שאז נקראה נחלת יהודה, הבן יהודה היה ממייסדי שוני הלא היא בנימינה וגבעת עדה , הבן יוסף היה ממקימי הקבוץ דגניה א ,הבן הילל היה ממקימי הקבוץ גבעת השלושה .
 
כאשר הלך חיים משה פיין לעולמו, השאיר מעט מילים לבנו שהמשיך את דרכו בבית שלום , שעליו לשמר ולטפח את המשק והבית ושידע כי החיים קשים וישנם קשיים כלכליים אך עליו להתגבר.
 
כיום השתמרה החצר המקורית למבנה ששופץ והנקרא בית שלום, המקום משמש כבית הארחה , בית קפה ומסעדה המנסה לשמר את ארוחות הבוקר הגליליות המפורסמות עד היום, , שרידים לחומה שהקיפה את החצר להגנת הדיירים נמצאת מאחורי המבנה וכוללת את דלת העץ המקורית שבני הבית יצאו לעבודה בחלקתם, עוד בחצר גינה מטופחת ומזרקות מים שנבנו ומדשאות בינות לעצי ערבה  .
האגדה לבית שלום - חיים משה פיין
 
סיפורה של משפחת מקלף בהיסטוריה של מטולה
סיפורה של משפחת מקלף בהיסטוריה של מטולה
 
אריה לייב מקלף נולד בגבול רוסיה פולין בשנת 1876 , ביחד עם הוריו ואחיו חובבי ציון עלה לישראל בשנת 1891 , הוא חונך על ערכי המסורת והדת וגם בהשכלה כללית, בגיל 18 בשנת 1894 עבר להתמחות בחקלאות במשקים של אחיו במושבה פתח תקווה – מלבס של פעם, הוא התמחה בציוד וכלים חקלאיים ובטיפוח ואקלום זני עצי פרי המתאימים לאקלים הישראלי.
 
בשנת 1896 שבה הוקמה מושבת מטולה באצבע הגליל ,נישא אריה לייב מקלף לבתיה בתו של אחד ממייסדי השכונה הירושלמית מחנה יהודה הרב יחיאל צמרניסקי , בין עיסוקיו נטע כרם לענבים בחלקה שרכש מחברת עזרה שרכשה את הקרקע מדוד ילין במושבת מוצא .
 
לאחר שנישא הומלץ בידי פקידי הברון לקבל חלקה במושבה מטולה , על פי הנחיית הברון רק זוגות נשואים יעלו על הקרקע , החיים במושבה היו קשים הן מהסיבה של התנאים הטופוגרפיים לעבודה חקלאית ביום והן מן הסיבה להתגונן מפני האריסים הדרוזים והבדואים שישבו ופונו מאדמות שנרכשו מידי משפחת גומבלט מצידון בידי הברון, הוא האמין בטיפוח יחסי שכנות טובים,אך אמונתו זאת לא עמדה במבחן,  בעת ששמר על הבתים במושבה ביחד עם חברו במושבה בכור מושון ,חתנו של רבה של העיר בירות שבתאי בחבוט , חברו נרצח והוא הצליח להרוג את אחד התוקפים.
 
לאחר שהרג את אחד התוקפים בעת ההתקפה , נאלץ לעזוב בשנת 1901 בלילה , ביחד עם אשתו בתיה ושני ילדיו שנולדו לו במטולה , סיבת העזיבה של המושבה מחשש חבריו לנקמת דם בידי משפחת ההרוג.
 
הוא חזר להתגורר במושבה פתח תקווה בשנים 1901-1904 ואז הגיע למושבה מוצא ,היכן שחתנו רכש את חלקת משפחת ופסי , שהיה אחד מארבעת האיכרים הראשונים במושבת מוצא  אחת מארבעת המשפחות הראשונות במוצא , לאחר שבנה את בייתו כמשק חקלאי מעורב.
סיפורה של משפחת מקלף בהיסטוריה של מטולה
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור