דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ארץ ישראל ארגוני השמירה בתקופת החלוצים

 

 
 
 

שלוש כנופיות עיקריות של שודדים התרכזו באזור בקעת הירדן , בני השבטים קאנג'י ,פאיז והינדי , כיוון שלאדמות שנרכשו התיישבו במספרים מועטים בתחילה בני העלייה הראשונה ולאחריהם בני העלייה השנייה ,החליט השייח עיסא ,שאולי עדיף לו ,עקב הנחיתות המספרית של המתיישבים ,לנסות לעקרם מאדמתם שנקנתה ממנו באמצעות מעשי שוד וגזל של הרכוש והתוצרת החקלאית וכמובן בעלי החיים .

למעשי השוד והגזל ,ההתנכלות וירי מהמארב כלפי המתיישבים,הן בשעות של עיבוד הקרקע ובדרכים בעת הבאת המים או שווק התוצרת ,הצטרפו גם אנשי כנופיות השודדים,כנופיות אלו גם נהגו להעלות את עדרי הצאן שלהם על יבולי השדות ובשעות הלילה בעיקר לקצור את החיטה מהיבול של אנשי חוות כינרת והישובים הסמוכים אליה.

על אלו הצטרפו הצרות גם מהעונות השחונות והבצורת,שאז היו מצטרפים לעושי הצרות כנופיות של בדואים מהשבטים הרואלה ומשבט הסוחור שהרעב גרם להם לפשוט על השדות ועל המתבן בחווה במטרת גזל תבואה ,רכוש וציוד,אנשי הכנופיות הללו היו מצוידים בנשק ולא היססו להשתמש בו לצרכיהם ולהרג מתיישבים ובעיקר את המתנגדים למעשי השוד והגזל.

מסע ההתנכלויות למתיישבים בחוות כנרת ולישובי האזור
 
תל חי אנדרטת האריה השואג

אנדרטת האריה השואג תל חי

כניסה חופשית

ניתן לבקר בכל שעות היום באנדרטת הארי השואג הממוקם ליד בית הקברות של תל חי.

 

איך מגיעים   בנסיעה לכוון מטולה בכביש מספר 90 , לעבר כפר גלעדי, משגב עם, מנרה ומרגליות. מיד לאחר הפניה שמאלה ישנה פניה נוספת שמאלה, המובילה אל המכללה ואל חצר תל חי. הפניה הראשונה מהכביש שמאלה מובילה אל כפר גלעדי. פניה ראשונה ימינה מובילה אל אנדרטת הארי השואג ואל בית הקברות של תל-חי  וכפר גלעדי.

 

תל חי אנדרטת האריה השואג
 
שכונת נחלת שבעה אגדת אגודת הבילויים בית יעקב לכו ונלכה

ראש אגודת הבילויים בארץ ובירושלים היה מיכל פינס,הארגון שנוסד בשנת 1882 ,בזכותם הוקמה המושבה גדרה ,מקווה ישראל,ראשון לציון ועוד, בנוסף הקימו מיכאל פינס וחבריו אליעזר בן יהודה ,ד"ר הרצברג,הרב עזריאל הילדסהיימר בברלין,  את הארגון החשאי " תחיית ישראל" .

שבעה חברים בארגון החשאי " "תחיית ישראל" התקבצו בירושלים ,לאחר הקמת הארגון שמטרותיו בארץ ישראל היו: עבודה עברית בחיי המסחר, החייאת מלאכת הכפים בקרב היהודים ,עבודת האדמה,הקמת בתי חרושת והשלטת השפה העברית בקרב יהודי ארץ ישראל .

חברי הקבוצה עבדו וחיו לאחר עלייתם במקווה ישראל כארבעה חודשים ולנו בפרדסו של אנטון איוב,כאשר נפטר קרל נטר מנהל מקווה ישראל, חוסלה עבודת הבילויים כעבודה עברית במקווה ישראל,

 

שכונת נחלת שבעה אגדת אגודת הבילויים בית יעקב לכו ונלכה
 

עלה לישראל בעליה השנייה, התנדב לאגודת השומר, עבד בתחילה כפועל בפתח תקווה,היה אחד ממקימי תנועת פועלי ציון,חתום על מגילת היסוד של ההסתדרות הכללית, ביחד עם אחיו משה כרמון ממקימי הגימנסיה העברית ברחביה,ובסמינר המורים בבית הכרם בנה את ביתו בשכונה.

אלכסנדר ותמרה כרמון
 

בשנת 1925 בעת פעילות של אנשי גדוד העבודה מפלוגת ירושלים, שהגיעו מסלילת הכבישים באזור טבריה חלקם מהפלוגה שישבה במנזר  רטיסבון , אשר שעבדו בחציבה עברית במחצבת בית הכרם שסיפקה אבני בניו לבניית בתי תושבי השכונה , החליטו מספר חברים בגדוד שחלק היו חברים גם באגודת השומר על רכישת מספר חלקות והקמת ביתם בשכונה הדרומית של בית הכרם , כחלק נפרד מהשכונה ,שתקרא לימים שכונת הפועלים בין רחוב החלוץ לבין רחוב הבנאי .

איש השומר מרדכי יגאל , בשנת 1925 ,היה האדם שעמד בראש הרכישה ורכש כשלושים חלקות מאדמת בית הכרם לצורך בניית החלק הדרומי של השכונה, כול חלקה שנקנתה כללה שטח של דונם עד דונם וחצי למתיישב.

בין בוני השכונה היו קבוצת ביאליסטוק מגדוד העבודה העברית,שהיו שייכים לתנועת החלוץ, שעלו לירושלים לאחר סלילת הכבישים באזור טבריה ,חברי הקבוצה הקימו צריפים במה שנקרא כיום כיכר דניה .

 

בית הכרם ספור הקמת שכונת הפועלים
 
החלוץ יוסף (יוסקה) זלצמן ז"ל

יוסף שנולד בשנת 1890ונרצח בשנת 1913, בדרכו בין המושבה כנרת  לביתניה,נמנה על מפלגת פועלי ציון שהוקמה ברוסיה טרם עלייתו לארץ ישראל,בשנת 1907 בגיל 17 ,הגשים יוסף את חלומו ועלה לארץ ישראל ,מנמל חיפה הגיע יוסף למושבה פתח תקווה לעבודת החקלאות בפרדסים.

דרכו החקלאית עברה במושבה חדרה שם הצטרף לקומונה והקולקטיב ,שעסקה בביעור עצים בטחי הביצות,האגדות מספרות על כוחו ודבקותו במשימה ,בעת שעבד בייבוש הביצות שהייתה עבודה נוראית וקשה,בעקבות חבריו מחדרה הגיע יוסף לחוות כנרת ,ועבד בהכנת שטחי האדמה שנרכשו ועיבודם לשטחי חקלאות .

כמו רבים מקומונת חדרה ,נמשך כפרפר לנוגה אורה של רחל המשוררת ,אתה נהג לשוט בסירת החווה ששימשה להובלת התוצרת החקלאית  לטבריה, שקיבלה את השם המפוצץ "צי הים השחור",שיוט זה בשעות הערביים הניב ערבי שירה על פני הגלים .


החלוץ יוסף (יוסקה) זלצמן ז"ל
 

כאשר התגברו מעשי הגזל ,השוד והרציחות של החלוצים ,התקיימה אספה בכנרת בשנת 1914, לישיבה נתכנסו כול ישובי האזור והגליל ,במטרת הקמת תוכניות והתארגנות אזורי לשמירה והגנה יהודית תוך מתן עזרה הדדית ועיבוי הכוחות בנקודות התנפלות על יישוביים יהודיים , לאחר הישיבה אורגן הוועד להגנה הגלילי שהורכב גם מארגון השומר וארגון פועלי הגליל החורש.

באספה נידונו הדרכים לפעולה, נלמדו לקחי האירועים שקרו והדרכים להירתם להגנת הישוב העברי בגליל , בראש ובראשונה הוחלט לסלק את השומרים שאינם יהודיים מהמושבות והיישובים, להקים יחידות הגנה יהודיות בתוך הישובים ,בשכר מידי וועדי הישובים לשומרים שזאת עבודתם, תוך תשלום בחוזים אישיים ,יחידות אלו יהיו מגובות בידי שומרים רכובים בשכר ,חלק מהמושבות החליטו להקים יחידות משותפות על מנת לצמצם את ההוצאות , החלטה נוספת הייתה  : להקים יחידות מודיעין שתחפש את הרכוש הגנוב ,איזה שבטים בדואיים השתתפו בהתקפות ולנסות לנקום או להביאם למשפט,

הקמת השמירה היהודית בישובי הגליל בשנת 1914
 

חיים שטורמן נולד בשנת 1893 ,עלה בשנת 1906,בגיל 12 ביחד עם הוריו וארבעה הבנות ושלושה אחיו כשבט למשפחה חקלאית מיקטרינוסלב שברוסיה ,שהתיישבו בשכונת נווה שלום שביפו ,לאחר עלייתו למד חיים שנתיים במחזור הראשון שבגימנסיה הרצליה ,אך לא סיים את לימודיו כיוון שנאלץ לצאת לעבודה על מנת לעזור להתפרנס, לכן בגיל צעיר עזב את לימודיו ויצא לעבוד כחקלאי ושומר .

אחותו שפרה הבכירה , לקחה עמה את אחיותיה אסתר ושרה לעבוד במושבה ראשון לציון בבציר ענבים, בקלוף שקדים ובקטיף, בכול סוף שבוע היו עושות את דרכם לביתם שבשכונת נווה שלום בעיר יפו, שם גרה המשפחה בבית קטן עם חצר ובאר מים מעופשת בחצר הבית בנווה שלום ,יחסית לרווחה שבה גרו ברוסיה ,היה קשה יום למגורים ומחייה.

בעת שהחלה הנהירה של עולי העלייה השנייה לגליל ,אספה האחות שפרה הבכורה את אחיותיה אסתר ושרה ובייחד עלו לגליל והצטרפו לקולקטיב המושבה סג'רה , והשתלבו באגודת השומר, בעבודות חריש ,סיקול ועבודות קרקע ושדה הקשות גם לגברים.

אחיהם הצעיר חיים לא סיים את לימודיו בבית הספר הגימנסיה הרצליה ,משום שאביו נפטר והצטרף לאחיותיו בשומר ובמושבה סג'רה ,שם עבד בשעות היום בחריש ובלילה עבד כשומר באגודת השומרים בסג'רה .

המשפחה עזבה את סג'רה לאחר שבמושבה קמה התנגדות להעסקת עובדים בשכר ולא כעבודה יהודית בקומונה ,לכן עברה המשפחה למושבה יבניאל ,שם לפרנסתה פתחה האם מנוחה בית אוכל לפועלים

עין חרוד סיפור חיו של חיים שטורמן
 

אשתו של חיים שטורמן , עלתה לארץ ישראל בשנת 1908 בגיל 15 והתיישבה במרחביה כחברת אגודת השומר, שם עבדה במטבח והתיידדה עם אחיותיו של חיים שטורמן , כאשר הוקמה חוות העלמות בכנרת בידי חנה מייזל ,הצטרפה למחזור הראשון .

לאחר חוות העלמות ,המשיכה עטרה עם חברותיה לעבודה בגן הירק של בן שמן , לאחר נישואיה לחיים שטורמן עלתה יחד עמו להקמת קבוץ עין חרוד ,שם נולדו להם בנם משה ושתי הבנות תמה ודבורה ,בשנת 1934 נבחרה כנציגת הקבוץ להנהלת קופת החולים הכלכלית בעמק יזרעאל.

ביום שקבוץ עין חרוד חגג 30 שנה להקמתו ב 1951 ,הונחה אבן הפינה להרחבת מוזיאון עין חרוד שעל שם בעלה חיים שטורמן, לאחר הנחת אבן הפינה הסירה עטרה את הלוט מלוח האבן המספר את פועלו של חיים למען המשק ולזכרו של חיים שנרצח .

עטרה חייה בקבוץ עד שנת 1973 ונפטרה בגיל 80 ,היא הובאה לקבורה בשורת מצבות אבני הבזלת של משפחת שטורמן ,בבית הקברות העתיק של הקבוץ לצד קברו של בעלה חיים ,בנה משה ,הנכד חיים איש הקומנדו הימי באי גרין ,והנכד אמיר בן ה 19 ,מבתו תמה של חיים ובעלה שלמה גרין ,שנפל על גדות תעלת סואץ כאיש צוות טנקים בטנק שנפגע.

הרעייה עטרה (קיינדלה קרול) שטורמן
 

אסתר שטורמן (בקר –ריינין ) אחותו של חיים שטורמן ,נפטרה בשנת 1973 ,ונטמנה בקיבוצה כפר גלעדי בחלקת השומר , לאחר פרק הנדודים עם המשפחה מרוסיה לארץ ישראל ,האחיות אסתר, שפרה וחיה עזבו את בית המשפחה בשכונת נווה שלום שביפו ,ויצאו לעבוד כחלוצות לעבוד במושבה ראשון לציון בבציר ענבים, בקלוף שקדים ובקטיף.

בכול סוף שבוע היו האחיות עושות את דרכם לביתם שבשכונת נווה שלום בעיר יפו,אסתר עבדה כחלוצה גם במושבות יהודה , בעת שהחלה הנהירה של עולי העלייה השנייה לגליל ,אספה האחות שפרה הבכורה את אחיותיה אסתר ושרה ובייחד עלו לגליל והצטרפו לקולקטיב המושבה סג'רה , שם הצטרפו לארגון בר גיורא שקדם לארגון השומר ובהמשך הצטרפו לשומר, בסג'רה ביחד עם אחיותיה השתלבה בעבודות חריש ,סיקול ועבודות קרקע ושדה הקשות גם לגברים.

תפקיד נוסף מלאה אסתר בעת שהתגוררה בס'גרה ,ברכישת נשק והברחתו בעת שנסעה לדמשק ברכבת ,שם רכשה את כלי הנשק והבריחה אותו עמה, בימי השבת היו יוצאים החברים והחברות מארגון השומר לשדות עם כלי הנשק במסווה של טיולי פיקני ושם בשדות התאמנו בהפעלתו ובירי.





הבת אסתר שטורמן (בקר –ריינין )
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור