דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

הר כנרת ספור חלוצי המושבה

 

 

קבוצת הצריפים הנטושים בהתיישבות הר כנרת , משכה אליה כמה תימהונים לאחר עזיבת אחרון אנשי קבוצת שפוטבקה בשנת 1925 , אגדות זקני כנרת מספרים כי הראשון שבהם היה  יעקב ליב מושקוביץ ,כפי שתואר איש מתבודד ,עצמאי שתקן וטבעוני , את הרשות להתיישב באחד הצריפים הנטושים ,נתן לו פנחס שקולניק (לימים ספיר) מקבוץ דגניה ב' , על פתק ההרשאה הוסיף ספיר כי יוכל לעבד 10 דונם מהשטח למחייתו ,בנוסף הבטיח לו משכורת לצורך עבודתו בשמירה על יער האיקליפטוסים .

לאחר עלייתו של התימהוני יעקב ליב מושקוביץ לארץ ישראל הוא החל לעבוד במחצבות שסיפקו את האבנים לסלילת הכביש בין טבריה לצמח במסגרת גדוד העבודה ,יעקב נהג היה ללכת לחמי טבריה ולשבת חצי ערום במימי המעיינות המהבילים וליהנות מקרני השמש.

התימהוני יעקב לייב מושקוביץ
 

תודה לעודד ישראל ,למולי יזרעאלי ,א, מונק לעזרתם בכתיבת המאמר

הקדמה

בחלטה שנפלה במשרדי הקק"ל בשנת 1920 ובשיתוף עם המיישבים חברת הכשרת הישוב החליטה להשתמש באדמה ציבורית במדרונות הר הכנרת ,השייכת לקק"ל ושהוחכרה להכשרת הישוב ,למסור למחלקה להתיישבות וחקלאות של הפועל הצעיר את השטח שגודלו כאלפים שלוש מאות דונם.

במסגרת רכישת הקרקעות בידי הקק"ל והכשרת הישוב ,באזור עמק הירדן נרכש גם השטח מתחת לביתניה העילית וכלל את מדרון הר הכנרת (פורייה) מעל למושבה כנרת ,השטח בן כאלפים שלוש מאות דונם ,כלל גם את מעין קדיש (קדש נפתלי) שנקרא כך על פי סיפורי המקרא. 

התיישבות הר כנרת
 

סיפור ההתיישבות של בני העלייה השלישית ,במדרון הר פורייה שנקרא בעבר הר הכנרת החלה בשנת 1920 ,בקרבה למעין קדיש המקראית ,הסיפור החל בעת שהחלה הכשרת השטח בידי הקק"ל, לצורך ההכנה והעבודה הם החליטו למסור את העבודה , למחלקה להתיישבות וחקלאות של הפועל הצעיר בשטח שגודלו כאלפים שלוש מאות דונם ,להכינו ולהכשירו לייעור.

בתחילה נשלחו שתי קבוצות שמנו כשלושים וחמש חלוצים מטעם הפועל הצעיר להתחיל בעבודה בינם קבוצת שפטובקה שמנתה שלוש עשר בחורים ושבע בחורות ,עד מהרה הצטרפה עוד קבוצה ובנקודה היו בתחילת העבודה הראשונה כשמונים חלוצים שגרו באוהלים וצריף מנהלתי, סידור הלינה באוהלים היה על פי מפתח המקומות שמהם הגיעו החלוצים .

לחלוצים אלו צורפו שני מדריכים מחלוצי העלייה השנייה (השייכים לפועלי ציון ) שרכשו ניסיון בהכשרת שטחי אדמה לחקלאות ונטיעות עצים, שמות שלושת הקבוצות נקבעו בעת שהתארגנו החלוצים ,משמות ארצות מוצאם מרוסיה, מאוקראינה וליטא , קבוצות העולים שנקראו : שפטובקה וילנה וקבוצת קרקוב .

סיפורם של מתיישבי המושבה הר כנרת
 

סיפורו של ישראל שרייבר משול לספור אלף לילה ולילה ,הרבה מאוד אגדות נכרכו על ראשו כחוט העובר בתפר חייו ,תכונות העקשנות הבלתי מתפשרת ורדיפתו אחר צדק בעת שהגן על חבריו ושימש להם לפה, מהווים את ספור חייו.

מעט על ילדותו של ישראל שרייבר

ישראל שרייבר נולד בשנת 1897 ,בתקופת תחילת מלחמת העולם הראשונה נמלטה משפחתו לוינה שם השלים את לימודיו בתיכון נרשם ללמוד רפואה והפסיק עקב גיוסו לצבא האוסטרי ,בסיום המלחמה חזרה משפחתו לאוקראינה וגם הוא חזר לשם ,בתקופה זאת הצטרף למפלגת פועלי ציון,ריכז סביבו פעילים שרצו לעלות כחלוצים לארץ ישראל, בכדי להגשים את חלומם החלו לעבוד ולאסוף כספים לנסיעתם.

לאחר שאספו מספיק כסף התארגנה הקבוצה והחלה במסעם לארץ ישראל, דרכם עברה במעבר בין גבולות ומדינות ,חלקם נתפס וחלקם המשיכו והגיעו לוינה והצליחו לקבל מסמכים כבעלי נתינות אנגלית שחוזרים למולדתם , מנמל טריאסט הפליגו לארץ ישראל והגיעו לכאן במחצית שנת 1920 .

ישראל שרייבר הר כנרת התימהוני והחלוץ
 

בשנת 1927 חברו שלושת החלוצים  יהושוע כהן (שייקה אוליצקי ) שלמה זפרנץ ופריץ גוטמן להקמת משק חקלאי בהר הכנרת ,לצורך הקמת המשק החקלאי חתמו השלושה חוזה חכירה לשנתיים עם מחלקת ההתיישבות הציונית לקבלת חמש מאות דונמים מאדמות ההתיישבות הר כנרת הנטושה ,על אדמות אלו תכננו השלושה לגדל בעלי חיים וכרמי ענבים וזיתים .

אלא שהשלושה לא תכננו לעבור ולגור בהר כנרת ,אלא רק לעבד את החלקות החקלאיות שעליהם חתמו חוזה חכירה ושבעבורם קבלו הלוואה לשנתיים לרכישת ציוד,צמחים ובעלי חיים,אריס משני לעבוד החקלאי משלהם מצאו השלושה בשמותם של ישראל שרייבר ורעייתו בעת שחזר והתיישב בהר כנרת שוב.

בחוזה האריסות שנחתם בינם ,הובטח למשפחת שרייבר חלק מהיבול תמורת עבודתו,כרגיל ההבטחות לקבלת רווחים לעבודתו בכרמי השלושה לא קיבלה משפחת שרייבר והוא נאלץ להגיע לביתם ולהוציא מהם רכוש במקום שכר,כיוון ששלושת השותפים ,ניהלו את משקם החקלאי שחכרו בשלט רחוק ,גרם הדבר להתנגדות גוברת והולכת של משפחת שרייבר והמתיישב מושקוביץ.

הר כנרת יהושע כהן והשותפים שלמה זפרנץ ופריץ גוטמן
 

בפועל בשנים 1928-30 ממש לפני הפרוק הסופי ,הן של הצריפים והן חלוקת השטחים מחדש ,בעת שהמוסדות המיישבים החלו בתהליכי  את התיישבות בהר כנרת , החלו תושבי קבוצת כנרת לטעון כי איכרי המושבה כנרת החלו לספח לעצמם בשינוי סימון גבולות שטחיהם ודרשו שישלחו מודדים לבדיקת הנושא .

בתקופה זאת על ההר נותרו התושבים שדרך חייהם הייתה הטבעונות והצמחונות, ישראל שרייבר ורעייתו ,שלמה ברקוביץ איש העלייה השלישית ורעייתו שהגיע בשנת 1927 לנקודה, והתימהונים  משה ליכטנפלד שהתפרנס מצייד תנים ,פשיטת עורם ומכירתו, הלבקן נפתלי קניגסברג הטבעוני שהיה בא ונעלם וחוזר חלילה להר הכנרת,האמריקאני המוזר פריד שהיה עובד אצל האיכרים או בקיבוצים בתמורה לקבלת מזון .

ברקוביץ ושרייבר התאחדו נטעו גפנים על שטח של חמישה דונם וגן ירק בהר כנרת ,אך זה לא הספיק לפרנסתם כיוון שגם המים המליחים במעיין קדיש (פורייה) לא היו טובים להשקיית חלקת הגן ירק, לכן יצא לעבוד גם אצל שכניו בישובים הסמוכים,קיצו של שלמה ברקוביץ הגיע כאשר חלה וסרב לקבל תרופות שאינן מהטבע ,רעייתו עליזה חולה כמוהו נגררה ברגליה למושבה כנרת ומשם ניסתה להשיג עזרה לפנותו לבית חולים מחוסר הכרה ושם לאחר שפונה מצא את מותו בשנת  1929 ונקבר בבית הקברות של כנרת.

פרוק סופי של התיישבות הר כנרת
 

מאבקם היום יומי בעבודה קשה במלחמה במחלות בהבאת המים על גבי בעלי חיים ובעיקר מאבקם היה בפלאחים הערבים שהרסו ושברו את הציוד ופגעו בגידולים בבסיס יום יומי גרמו לאנשי הקבוצה סבל רב,כתוצאה מכך ומאי נתינת סיוע מהסוכנות וצמצום היקף העבודה שניתנה להם מידי הקק"ל, נאלצו בני קבוצת שפטובקה בתחילה להצטמצם במספרם  ולאחר מכן להחליט כי תמו ימיהם בהתיישבות הר הכנרת ולחפש את עתידם במקומות אחרים .

למרות פיזור הקבוצה בהתיישבות בהר כנרת החליט יואל ולבה מקבוצת שפטובקה כי הוא רוצה להמשיך להיות חקלאי במושבה חדרה ,שם רכש חלקת אדמה ,רכש פרדות לחריש האדמה ושתי פרות לחלב והחל להיתאכר ,אלא שמזלו לא שפר עליו בסופו של דבר מכר את חלקתו ורכושו ועבר לעסוק במה שידע כטוב ביות הנגינה בעיר תל אביב.

תחילת סיום ההתיישבות בהר הכנרת
 
 
 
בניית אתרים - שרקור