דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

כנרת ספור חלוצי החווה

 

 
 
 
סיפור הגופים הראשונים שגאלו את אדמות דלייקה הלוא היא כנרת

הקרן הקיימת

קדמה לחברת הכשרת הישוב ,הקרן הקיימת שהוקמה שמונה שנים לפניה,בשנת 1901

הקרן הקיימת חרטה על דיגלה כי האדמות שתגאל ברכישה בעזרת תרומות של העם היהודי ובעבור העם היהודי בישראל ,אדמות אלו שנגאלו ,לא ימכרו לעולם ויישארו לצמיתות בידי הקקל.

 

חברת הכשרת היישוב .

חברת הכשרת הישוב קמה בעיר לונדון בעשרים לינואר 1909 ,ההון שעמד לרשות החברה היו 50.000 לירות שטרלינג , שחולק לארבעים אלף מניות של לירה אחת ומאתים מניות יסוד בנות 50 לירות שטרלינג.

סיפור הגופים הראשונים שגאלו את אדמות דלייקה הלוא היא כנרת
 
כנרת עובדות להקמת חוות (חצר)כנרת והמושבה

על פי אגדות משנת  1904 מסופר כי בנק אפ"ק רכש ששת אלפים וחמש מאות דונם מאדמות דלייאקה בעבור ישראל בלקינד להקמת התיישבות קריית ספר, במקום להקים את ההתיישבות חוות ספר הוחלט בבנק אפ " ק  והקונה בלקינד להקים חווה לאומית ציונית להכשרת אנשי העלייה השנייה.

במקביל ,רכשה יק"א עוד שנים עשר אלף דונם במקום , האדמה להקמת חוות ומושבת כנרת נרכשה בשנת  1903-4 בידי האגרונום חיים מרגליות קלווריסקי , בהיותו הממונה מטעם חברת יקא לרכישת האדמות והקמת המושבות בגליל, בתחילה רכש את אדמות יבנאל ועליה הוקמה מושבת יבנאל.

כאשר ניתנה לו ההזדמנות בשנים 1904-5 לרכוש את אדמות דלייאקה הערבית שעלייה ניצב מבנה חאן הדרכים של דלייאקה , ממש במקום שהוקמה בהמשך חוות כנרת, כיוון שניכרה לו ההזדמנות לרכוש שטח שגודלו מעל לשנים עשר דונם הזדרז ורכש את החלקה בשלמו מכיסו את התשלום הראשון .

 

כנרת עובדות להקמת חוות (חצר)כנרת והמושבה
 
הרעיון שהסתתר מאחורי הקמת חוות כנרת

בחווה עבדו והוכשרו בתחילה אנשי העלייה השנייה שהגיע לכאן בחוסר כול כולל משלח יד, במשך הזמן נולד בחוות כנרת הרעיון להקמת קיבוצים, מושבים , רעיון הקמת ארגונים משותפים כמו : המשביר המרכזי, תנובה, סולל בונה ולבסוף ארגון ההגנה העברי ההגנה רעיון הקבוץ צץ על פי רעיון הקולחוזים ברוסייה .

בהמשך תוכנן כי בחוות כנרת יוכשרו גם נשים לעבודה חקלאית על מנת למלא את החיסרון בפועלות חקלאיות כשוות לאיכרים וכעזר בעת הנישואים בעבודה במשקי החקלאות של המשפחה, האישה הראשונה שהצטרפה לאנשי החווה לאחר שלושה ימים ,הייתה שרה מלכין ,על תקן המבשלת .

 

הרעיון שהסתתר מאחורי הקמת חוות כנרת
 
תעלומת קבר החלוץ הנעלם, שנמצאה לאחר מאה שנה

אגדה לא פתורה שנחבאה בשושלת משפחת אינברגמן לאורך שנים רבות ,תחילת התעלומה באחים הבוגרים של משפחת אינגברמן , את השושלת החלו לייצג משה אינגברמן שעלה לישראל מחבל פודל ברוסיה ביחד עם אחיו אהרון בשנת 1903 כאיש העלייה השנייה, שבה מרבית העולים הצעירים הגיעו מרוסיה.

משה אינגברמן היה עלם צעיר בן 22 שנה וברשותו  כינור ואהבה לנגינה,מניעיו לעלייה היו הרעיון הציוני ליישב את הארץ ,ברעיון הנביט לאחר פרעות שעברו היהודים ברוסיה הלבנה בעת שגר שם.

משה איש העלייה השנייה ,חקק לעצמו מוטו שעמו עבר בתחנותיו בקליטתו בארץ , המוטו שלפיו משה עבד היה :  מה שהיה בעבר לא חשוב ואף לו נחשב, מה שחשוב הוא מה שיקרה.

 

תעלומת קבר החלוץ הנעלם, שנמצאה לאחר מאה שנה
 
סיפור החיים בחוות (חצר)כנרת ומנהל העבודה ברמן

אפילו את הדיש של היבול הראשון בשנת 1908 לא הצליחו לגמור פועלי החווה ,ברמן ועוזרו צ . אהרונסון ,החליטו מפחד של הרטבת היבול והתקלקלותו בגשמים הקרבים ,הזמין פועלים ערביים לגמירת מלאכת הדיש, והביא עובדים מהכפר הערבי מעבודיה 1908 לאיסוף התבואה, לפני עונת הגשמים , מן הסיבה שחלק מאנשי החווה היו חולים בקדחת הצהובה, הכנסת עובדים אלו  גרמה להתמרמרות ולעזיבת חלק מהמתיישבים הראשונים לאחר שהכריזו פועלי החווה על שביתה ראשונה .

ברמן כמנהל העבודה של החווה לא הצליח למלא את התוכניות הפתוח, ולקראת הזריעה של חורף  1909 לא הצליחו להכשיר את כול השטח הנדרש לזריעה, התווספו להם גניבות השכנים הערבים של חלק מהיבול,גירעונות כספיים מחוסר הכנסות,מצב זה הגביר את המתחים בין חברי הקבוצה , התווספו המחלות שחלו חלק מהפועלים והכבדת הוראותיו של ברמן המנהל, יצרו מירמור רב בין עובדי החווה.

 

סיפור החיים בחוות (חצר)כנרת ומנהל העבודה ברמן
 
עובדות נוספות להקמת חוות כנרת והאדמות מסביב

מודעה שפורסמה בשנת 1889 בשם חובבי ציון ,מודיעה כי השלטון העותומאני בארץ ישראל מאפשר לרכוש את אדמת אדמות דלייאקה, בחלק הדרום מערבי של הכנרת, כך תואר המקום אדמתו אדמת מישור שמנה ודשנה ונחלים מסביב האדמה והאוויר מסביב צח ונקי, הידיעה מספרת כי עוד בשנת 1885 ניסתה קבוצה שעלו מסלובקיה לרכוש את האדמה ורק האגרונום חיים קלווארסקי הצליח במשימתו .

עוד משבח בעל הידיעה מטעמו של דוקטור אבילה שהיה קניין אדמות ,כי אנשים רבים רכשו במקום אדמות במחיר של 10 פראנק ליחידת שטח,על פי הצהרתם השטח טוב לגידול חיטה וחלקו לכרמי ענבים, עוד הוסיפו כי על השטח נבנו בתים שהאנשים יתיישבו בהם בשנותיהם הראשונות ,עד שידם תהיה משגת לבניית בית משלהם על האדמה הדשנה שליד אגם הכנרת עוד מוסיף המהלל כי מים ישנם במעיינות נובעים שליד האדמה.

חלק מהאנשים שביקשו להגיע נרתעו מפאת סיפורי אנשי האזור על החום הכבד באזור ים הכנרת ,עוד מפרסמים סרסורי הקרקעות כי במקום תהיה קולוניה של מאתים משפחות דבר שימנע בעיות עם הפלאחים שבאזור.

עובדות נוספות להקמת חוות כנרת והאדמות מסביב
 
חוות כנרת משה אינגברמן איש העלייה השנייה

שלוב סיפורו האישי של איש העלייה השנייה משה אינגבר – אינגברמן בהקמת חוות כנרת.

משה איש איש העלייה השנייה חקק לעצמו מוטו שעמו עבר בתחנותיו בקליטתו בארץ , המוטו שלפיו עבד היה – מה שהיה בעבר לא חשוב ואף לו נחשב, מה שחשוב הוא מה שיקרה.

משה אינגברמן עלה לישראל מחבל פודל ברוסיה ביחד עם אחיו אהרון בשנת 1903 כאיש העלייה השנייה, שבה מרבית העולים הצעירים הגיעו מרוסיה,הוא היה עלם צעיר בן 22 שנה בעל כינור ואהבה לנגינה,מניעיו לעלייה היו הרעיון הציוני ליישב את הארץ ,לאחר פרעות שעברו היהודים ברוסיה הלבנה בעת שגר שם.

חוות כנרת משה אינגברמן איש העלייה השנייה
 

באגדות הקמת המושבה ובחירת המתיישבים הראשונים אנו מוצאים כי בתחילה נחתמו החוזים לאריסות בשנת  1908 בין יק"א עם משפחת שאולוב והרווקים , יוסף ציטלין, אליישיב ליבוביץ ואהרון ברבר (ברעבר).

בשנת 1909 נחתמו החוזים לאריסות בין יק"א ומשפחת ברוך ציזיק והרווקים : דוד רובין יזרעאלי,אליהו מזרחי ורפאל ברז'נסקי ,היחידי שלא מימש את חוזה האריסות היה אהרון ברבר(ברעבר).

הקבוצה כללה ששה רווקים : אליישיב ליבוביץ,אהרון ברבר(ברעבר) ,דוד רובין יזרעאלי,אליהו מזרחי וורפאל ברז'נסקי ,יוסף ציטלין ושתי משפחות של ציזיק ושל שאולוב בחלק המרכזי שחיבר את שני האגפים הצדדיים הוקמה האורווה ותנור הבישול של החווה.

התניה אחת ,הציבה יק"א בבחירת האיכרים החלוצים ,שיועדו ליישב את מושבת כנרת שבהכשרתם יש ניסיון חקלאי וידע בעבודת האדמה.

חתימת חוזי האיכרות ליישוב מושבת כנרת ( האריסות)
 

על פי האומדנים לרווחים מהגידולים על שטחיהם של האיכרים במושבה ,היה אמור שטח האדמה המעובדת ,להכניס  כאלף מאתיים פראנקים לשנה, מתוך הרווח על האיכר היה להפריש את דמי ההלוואה, שהאיכר קיבל מהפקידים ביק"א , הכסף שיועד לרכישת זרעים לעונת החריש והזריעה החדשים, לכלכלת הבית ,אוכל לחיות העבודה והבית ולבסוף האיכר הינו עני ורש יותר משיצא לדרכו ,ההכנסה הדלה והחלפתם של האיכרים ,לא אפשרה להם אפילו לכסות את חובם שלא לדבר על הכנסות לעבודתם הקשה,בתקופה ששהו במושבה .

חובה לזכור כי קשיי הפרנסה והעבודה הקשה ,מצאת החמה עד צאת הנשמה, יצרו ויכוחים ומריבות בין האיכרים במושבה ,וזאת למרות למרות שבמושבה נבחר וועד בתחילת ההתיישבות שהיה אמור לעסות סדר ולקבוע חוקים ונוהלים לחיי התושבים ,כיוון מיד לאחר בחירת הוועד, הוקמה כנגדו אופוזיציה.

השנים הראשונות בהקמת מושבת כנרת
 
רחל בלובשטיין (המשוררת) חלק 1

סיפורה של רחל בארץ ישראל בעת שמלאו לה 19 שנה,בעת שעלתה לארץ ישראל ביחד עם אחותה שושנה בשנת 1909,לאחר תקופה קצרה הצטרפה אחותם בת שבע ועלו לארץ ישראל בערוב ימיה והתגוררו אחיותיה ואביה שעלה עמה בתל אביב.

 
לאחר עלייתם לארץ ישראל בשנת 1909 ,התיישבו בשכירות שלושת האחיות בבית יעקב ברוידא ששימש כראש אגודת "מנוחה ונחלה ," הבית קיבל מאז את הכינוי בית שלושת האחיות במושבה רחובות ,שם החלו את דרכן כחלוצות שרצו לעבוד בחקלאות ובעבודת האדמה כחבריה החלוצים,ברחובות החל הרומן עם נקדימון אלטשולר שהיה צעיר ממנה רומן שהתנהל עם הפסקות .
 
בעת שרחל גרה ברחובות ,החלה ההתיידדות עם אהרון דוד גורדון וחלוצים נוספים,כמו : נח נפתולסקי, הרצפלד וקושניר , כיוון שנושא עבודת האדמה זרם בעורקיה ,הצטרפה רחל ואחותה לחוות העלמות שהקימה חנה מייזל בשטח אדמה ששכרה ליד חוות כנרת ,בעקבות אספה שארגנה חנה מייזל בקרב חלוצות ברחובות,כמו שנוהגים לומר הגיעה לביקור והתאהבה בחצר כנרת והסביבה.

רחל בלובשטיין (המשוררת) חלק 1
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור