דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

כנרת ספור חלוצי המושבה

 
 

בעת שהתקיימה האספה במושבה יבנאל שכונסה בידי פקידי הברון ונציג יק"א רזניק על מנת לאחד את שתי ועדי האגודות של המושבות בגליל אגודת האיכר ואגודת המושבות , עלתה גם בעייתו של טריידל מהמושבה כנרת .

כך מספרים זקני מושבת כנרת על החלוץ שרמן שעבד כחקלאי בחצרו של טריידל, שרמן עבד לאורך שנים בחריצותו במשקו של טריידל והביא את משקו של טריידל להישגים רבים למרות מחלוקות רבות עם חבריו העובדים במשקו של טריידל ,על חריצות היתר הזאת, למזלו הרע של החלוץ שרמן בשנת 1919 בעת שטיפל במוטור משאבת המים נפגע ונהרג, בני המשפחה תבעו את טריידל בתביעת פיצויים, טרידל סרב להגיע למשפט שנערך בפני שופטים ודיינים עבריים והעדיף להישפט בפני בית משפט מנדטורי  שבו היה יכול לשלוט באמצעות קשריו.

משפחת טריידל המשיכה להתנגד לתמוך במשפחת ההרוג ובתגובה הגבירה את שכירת הפועלים הערביים שיעבדו את אדמותיה, באזור החלה החרמה של משפחת טריידל בידי המתיישבים היהודיים והסוחרים עמו, באספה  החליטו אנשי יק"א לתמוך בהחרמה באם טריידל ימשיך בסירובו להישפט תוך פרק זמן של שבועיים מיום סיום האספה בידי משפטנים יהודיים .

משפחת טריידל והתביעה כנגדם בשנת 1919
 
 כאשר שבו העובדים שהלכו רגלית לבקר את מאיר והחסירו את קבורתו ובראשם משה אחיו, הם הטיחו האשמות בפניו של ברמן מנהל העבודה בגין המקרה  ואף האשימו אותו כי תנאי התברואה והעדר ומחסור של איש רפואה גרם גם למותה של רבקה ציזיק כשבוע לפני כן שמתה מזיהום שנגרם בידה.

דרישתם העיקרית של העובדים בראשותו של ברל כצלנסון ,הפועל הילמי וממשי חברו של משה, כי ברמן מנהל העבודה יסתלק ממשרתו כיוון שהם אינם מוכנים יותר לעבוד תחת ניהולו ,כיוון שנטש את הרוחניות למול הרווחיות ( מוכר גם כיום), הם החרימו את ברמן ודרשו שד"ר רופין הממונה יגיע מיפו למשא ומתן אתם.

הם ניסחו נוסח חדש לתנאי העסקתם שכלל בניית חדרי מגורים נוספים,להשתתף בשכרו של חובש בחווה ,לשלם שכר מסוים לחולים שאינם מסוגלים לעבוד החל מהימים הראשונים, ( ממש דרישה לתנאים סוציאליים של רווחה ראשונים) .

השביתה הגדולה בשנת 1910 בחוות כנרת והסכסוך
 
מושבת כנרת בשנת 1945

מחוץ לחברים הראשונים שייסדו את מושבת כנרת ,התפתחות המושבות מסביבה ,הקיבוצים והישובים כאילו פסחו על המושבה , ולמעשה כיוון שהאיכרים המייסדים לא הצליחו לעבד בעצמם את משקיהם המעורבים של חקלאות ובעלי חיים, הצטרפו למושבה כעשרים וארבע משפחות של עובדים שבאו להתפרנס ולעזור בנטל למשפחות האיכרים , חלק מהפועלים עבדו לתקופות שבין חמש שנים וחמש עשר שנים,מכיוון שבני האיכרים בגרו והחלו לעבוד במשקי ההורים ,נטשו חלק מהעובדים את המקום ועברו למקומות אחרים.

חלקם של משפחות הפועלים נאחזו בבתיהם ומצאו עצמם עובדים בעבודות שונות שמחוץ למושבה ובסוף היום היו חוזרים ללון בבתי המשפחה,פועלים אלו עבדו במחלבת של קבוץ דגניה,חלקם עבדו במפעל החשמל של רוטנברג בנהריים ,חלקם בעבודות בעיר טבריה ,בהתגוררם במושבה תרמו גם לצרכי הביטחון,החברה והתרבות של המושבה.

בגן הילדים ובבית הספר העממי עד הכיתה ג' למדו כעשרים וחמישה ילדים,הילדים הגדולים יותר עברו לאחר כיתה ג' לבית הספר המרכזי בקבוץ דגניה,בשנת 1945 התכנסו איכרי המושבה והעובדים לכנס מיוחד בכנס זה נבחר וועד פעולה שהורכב משני משפחות האיכרים המייסדים משני נציגי המשפחות הפועלים שגרים במושבה ומנתיג המתיישבים החדשים

מושבת כנרת בשנת 1945
 
מסיפורי מושבת כנרת

כפי שנראו בעיניו של החלוץ משה אינגברמן מחוות כנרת

פקידי חברת יקא של הברון רוטשילד ,רכשה בשנת 1908,חלקה צמודה לשטח חוות כנרת זאת לאחר שסירבה לרכוש את שטח חוות כנרת ,בשנת 1904 בידי שליחה , האגרונום חיים קלווארסקי ,שמצא ורכש את אדמות דלייאקה, בחלק הדרום מערבי של הכנרת, על השטח החדש שרכשה, החליטה יקא של הברון רוטשילד להקים מושבה.

חברת יקא חלקה את השטח בתחילה ,בין שמונת איכרים שהיו הראשונים שקבלו חלקות במושבה כנרת ,באיכרים היה חברו דוד רובין – יזרעאלי מתקופת השמירה בסגרה בתקופת הקמת השומר של אלכסנדר זייד,כמנהל העבודה של המושבה, מונה דוד רובין מהקומונה במושבה סגרה , דוד רובין נבחר לתפקידו בידי מניה שוחט.

בשנתו השנייה של משה בחוות כנרת ,הצטרף לאיכרי מושבת כנרת חברו מתקופת לימודי הסתתות בבצלאל,נחום לוין הלוי, התיישבותם של חבריו הדליקה אצל משה את הרצון להתחתן ולהתאכר – להיות איכר בכנרת.

מסיפורי מושבת כנרת
 
הרהורים בנושא הפועל היהודי ועבודת החקלאות היהודית

בהיסטוריה היהודית קיימת מחלוקת להיווצרות תופעת הפועל היהודי העובד בשדה החקלאי לאחר שנטש את בית המדרש והתפילה,יש הטוענים כי רוחות המהפכה הרוסית ,שהחלה בשנת 1905 ברוסיה והווצרות תנועת הקדמה ברחבי אירופה ,הביאו את צעירי העולם היהודי להצטרף לזרם החדש ,בעת שהרימו את ראשם מעל דפי הגמרא.

הדבקות של היהודים אחד ברעהו ,לאור הרדיפות והשוני בצורת האמונה , הביאו את צורת המחשבה ליצור את הקבוצה ואת התנועה,שנוצרו בדרך כלל על פי עיר המוצא והשפה המשותפת,צורת מחשבה זאת עוררה את הכמיהה לעזוב את ארצם ולהגשים את החלום לחזור לארץ ישראל וליישובה ביהודים.

גם השלטון הקיסרי ברוסיה שאף להוציא את היהודים מבתי המדרש ולהפכם ליצרנים חקלאיים בחלקות חקלאות פרטיות משלהם,ואולי במחשבה חדשה יש לראות את תרומתם של הברון הירש וחברו הברון רוטשילד, יוזמי ומגשימי הישוב החדש בארץ ישראל , כמחשבתם ליצור מעמד חדש של בורגנות זעירה של איכרים יהודיים, המתפרנסים מפרי עמלם,אלא שהצעירים שזרמו לארץ חפצו בצורת התיישבות חדשה, של הקבוצה והביחד שהתאימו לתנאי המחיה בארץ.


הרהורים בנושא הפועל היהודי ועבודת החקלאות היהודית
 

אהרון הלוי נולד באוקראינה בשנת 1888,כבן למשפחת שוחטים,למרות שלמד בחדר ובבית ספר תיכוני,ששם התגלה בו כשרונו לציור ואומנות,אהרון הלוי עלה לארץ כחלוץ בזרם העלייה השנייה בשנת 1906 ,בתחילה עבד אצל בני העלייה הראשונה ברחובות בענף הפרדסנות ובפרדס של סמילנסקי ,עלה לירושלים לאחר מכן ולמד כחצי שנה בבית הספר בצלאל,משם עבר עם חבריו מבית הספר לאומנות בצלאל : גיורא זייד, משה אינגברמן וגד אביגדורוב ,שהקימו את ארגון בר גיורא ובהמשך ארגון השומר בחוות סג'רה .

אהרון הלוי עבד כשומר בארגון בר גיורא בחוות סג'רה,והמשיך למושבות מלחמיה וביבנאל עד שנת 1912 שאז נישא לרעייתו בת שבע,לאחר נישואיו עלה לירושלים ושכר אטליה בבית הספר בצלאל בשנים 1912-14,שם עבד כאמן וצייר עצמאי .

בתחילת מלחמת העולם הראשונה בשנת 1915 ,עזב אהרון את ירושלים וחזר למנחמיה שם השתלב בעבודת הדייג בכנרת,ועזר לחברו ברוך ציזיק בחוות הניסיונות שהקים ליד ביתו במלחמיה, שם שהה עד שגויס ביחד עם ברוך לצבא התורכי ושימש כעוזרו של ברוך ציזיק בתפקידו כגנן הראשי של דמשק שמושלה החליט להקים שדרות כמו שזכר מפריז.


סיפורו של צייר הצמחים והנוף אהרון הלוי
 
על חשבון הברון תחשיב הקמת משק

לאחר קריאת שורות אלו יבין הקורא מה פרוש המשפט " על חשבון הברון " ומדוע ברח הברון רוטשילד,לאחר שנים ספורות, מאימוץ המושבות והעבירם לידי הברון הירש וארגון יק"א .

לצורך רכישת משק חקלאי במושבות נדרשו   כעשרים אלף פרנק במזומן,האיכר חישב  את הוצאותיו כך   : על מנת להקים כרם שיספק פרנסה למשפחה בת חמש נפשות נדרש לו שטח של 55 דונם (חמישה הקטר) מחיר הדונם כ 240 פרנק   ,הקמת בית בן שני חדרי שנה ומטבח יעלה כשלושת אלפים פרנק, בניית רפת ומתבן יעלו כאלף חמש מאות פרנק ,סוס עגלתו והרתמות מחירו כשלוש מאות פרנק,פרה מחירה כשמונים פרנק,מחרשה מחירה כארבעים פרנק,כחמש מאות פרנק מחירם של הדישון והולכת הענבים ליקב   .
 
להוצאות הללו יש להשקיע עוד כעשרים אלף פרנק לנטיעת הכרם ,ולתקופה של ארבע שנים עבודה ,השקיה והמתנה עד שיניבו אשכולות הענבים,מחיר שיקבל האיכר בעבור יבול הענבים, תלוי בבחירת סוג הגפנים וטיב הקרקע ,הערכה הייתה שרווחו של האיכר יהיה בין אלפים לשלושת אלפים פראנק בעבור היבול. 

                

על חשבון הברון תחשיב הקמת משק
 
החלוץ יוסף (יוסקה) זלצמן ז"ל

יוסף שנולד בשנת 1890ונרצח בשנת 1913, בדרכו בין המושבה כנרת  לביתניה,נמנה על מפלגת פועלי ציון שהוקמה ברוסיה טרם עלייתו לארץ ישראל,בשנת 1907 בגיל 17 ,הגשים יוסף את חלומו ועלה לארץ ישראל ,מנמל חיפה הגיע יוסף למושבה פתח תקווה לעבודת החקלאות בפרדסים.

דרכו החקלאית עברה במושבה חדרה שם הצטרף לקומונה והקולקטיב ,שעסקה בביעור עצים בטחי הביצות,האגדות מספרות על כוחו ודבקותו במשימה ,בעת שעבד בייבוש הביצות שהייתה עבודה נוראית וקשה,בעקבות חבריו מחדרה הגיע יוסף לחוות כנרת ,ועבד בהכנת שטחי האדמה שנרכשו ועיבודם לשטחי חקלאות .

כמו רבים מקומונת חדרה ,נמשך כפרפר לנוגה אורה של רחל המשוררת ,אתה נהג לשוט בסירת החווה ששימשה להובלת התוצרת החקלאית  לטבריה, שקיבלה את השם המפוצץ "צי הים השחור",שיוט זה בשעות הערביים הניב ערבי שירה על פני הגלים .


החלוץ יוסף (יוסקה) זלצמן ז"ל
 

משפחת שמואל ורעייתו ברנייה צ'יזיק (זנוויל)האב שמואל צ'יזיק נולד וחי בן השנים 1861-1934, האם בריינה צ'יזיק לבית בורנשטיין, רעייתו של שמואל נולדה וחייה בן השנים 1868-1930 , ברוך ציזיק היה בין מייסדי מושבה כנרת בשלב השני ועלה לקרקע בשנת 1909 לביתו הביא את משפחתו הענפה מהמושבה סג'רה והושיבם בדירת החדר שקיבל.

חצרם של משפחת ציזיק ברוך ובהמשך אביו שמואל במושבת כנרת עברה לידי חיים דב בלקינד שומר המושבה שנישא לביתם חיה,בשנת 1925 נמכרה החצר למשפחת משפחת וויסנברג .
 
משפחת שמואל ציזיק מנתה הורים ושמונה ילדים ,המשפחה התגוררה באזור חקלאי באוקראינה ברוסיה, ברוך ציזיק שהיה הבכור במשפחה ,החליט בעקבות גל הציונות ,ששטף את יהודי אירופה לעלות לארץ ישראל , לצורך זאת יצא להכשרה חקלאית בחוות החקלאיות שהקימה התנועה הציונית ויק"א ברוסיה ,על מנת להכשיר את הצעירים בעבודת כפים וחקלאות ,כדי שיוכלו להתאקלם ולעבוד כחקלאים בארץ ישראל.
מושבה כנרת בית משפחת צ'יזיק ברוך ברחוב ראשונים
 
מושבה כנרת בית משפחת חפץ רחוב ראשונים

יעקב חפץ שנולד באוקרינה בשנת 1887 רכש את השכלתו כרוקח ,לארץ ישראל עלה חפץ בשנת 1908 בשנת הקמת המושבה כנרת, את ביתו הקים בשנת 1912 במושבה , בתחילה עבד כחקלאי בפרדסים של פתח תקווה, כיוון שלמד רוקחות , נתבקש להחליף בשנת 1911 את חובשת המושבה נעמי שפירא בת זיכרון יעקב שלמדה את מלאכת החובשות אצל דוקטור הלל יפה, שהגיעה למרפאה החדשה ובית המרקחת שנפתח במושבה כנרת ( עד אז השתמשו במרפאת מלחמיה( מנחמיה כיום) כאשר הגיע יעקב חפץ למושבה , התאהב בחלוצה פועה ששהתה באותה העת בחוות העלמות של חצר כנרת .

לאחר נישואיו נולדו לזוג ילדיהם נחמה, זיוה, רותי, ניצה ויצחק. יעקב נפטר בשנת 1978 בגיל 91, ופועה ב-1981 בגיל 88

יעקב חפץ למרות שבהשכלתו והכשרתו היה רק חובש ,הוא שימש כרופא המושבה והחצר ואף בישובי הסביבה, עיקר מלחמתו בשטח הרפואה באותה העת ,הייתה במחלות המקומיות הרווחות : קדחת, חולירע וטיפוס.

מושבה כנרת בית משפחת חפץ רחוב ראשונים
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור