דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

כנרת ספור חלוצי המושבה

 
 

האיכרים הראשונים במושבה כנרת נכנסו לבתיהם בשנת 1908-9 , יש לזכור שני דברים הקבוצה הראשונה שנכנסה למגורים במושבה כנרת ,לא הייתה הומוגנית ובעלת קשרים או אידיאליים ,כמו קבוצות אחרות שהוקמו באותה תקופה ברחבי ארץ ישראל ,כדוגמת קבוצות שהוקמו על רקע אידיאולוגי ,או עיר המוצא והכשרה שחלקם קבל בגולה ,או שרכשו מיומנויות חקלאיות בעת עלייתם לארץ המושבות או אצל חקלאי העלייה הראשונה והתאחדו בארץ ישראל לקבוצה על רקע אידיאל מסוים  ,כזה או אחר.

הסיבה השנייה לחילופין , היה חוזה האריסות שנחתם בין האיכרים ,לבין חברת יק"א ,קבע שהאיכרות מותנת בפרק זמן קצוב למגורים בבתיה שנבנו על נחלתה.

התחלופה באיכרי המושבה כנרת
 

זמן קצר לאחר עלייתו לארץ ישראל בשנת 1908 חבר יופ ( יוסף ) טריידל לאפרים קארוזה שניהל את חוות סג'רה ואחיו של אליהו קארוזה ,יחד הקימו חברה למדידות קרקע והתאמתם לגידולים חקלאיים בארץ ישראל , משרד חברתם היה אחראי למדידות ולצורת הכשרת השטח של האדמות שרכשה פיק" – יק"א בארץ ישראל ושל חברת הכשרת הישוב, משרדם הראשי ישב בעיר חיפה .

החברה שהקימו טריידל וקארוזה ,יעצה ופיקחה על הקמת מושבות בישראל,מדדה את גבולות החלקות,מיפתה אותם על גבי מפות המדידה של ארץ ישראל והטבו העותומאני והמנדטורי ,החברה נשכרה בידי החברות יקא והכשרת היישוב לעבודות המדידה והפיקוח בהכשרת השטח להתיישבות.

בעת שחברת ההנדסה "טיידל וקארוזה" ערכו מדידות באזור חוות כנרת ,הם החליטו לרכוש שטח בן 450 דונם ,בחלק השטוח לאורך חוף הכנרת ,החלק שנרכש היה בצמוד לחווה של טריידל בחלקה הצפוני ,חלק מהקרקע היה בחלק השטוח לאורך גדות אגם כנרת וחלק לשיפולי ההר ממול .

חברת המהנדסים טריידל וקארוזה
 

באגדות הקמת המושבה ובחירת המתיישבים הראשונים אנו מוצאים כי בתחילה נחתמו החוזים לאריסות בשנת  1908 בין יק"א עם משפחת שאולוב והרווקים , יוסף ציטלין, אליישיב ליבוביץ ואהרון ברבר (ברעבר).

בשנת 1909 נחתמו החוזים לאריסות בין יק"א ומשפחת ברוך ציזיק והרווקים : דוד רובין יזרעאלי,אליהו מזרחי ורפאל ברז'נסקי ,היחידי שלא מימש את חוזה האריסות היה אהרון ברבר(ברעבר).

הקבוצה כללה ששה רווקים : אליישיב ליבוביץ,אהרון ברבר(ברעבר) ,דוד רובין יזרעאלי,אליהו מזרחי וורפאל ברז'נסקי ,יוסף ציטלין ושתי משפחות של ציזיק ושל שאולוב בחלק המרכזי שחיבר את שני האגפים הצדדיים הוקמה האורווה ותנור הבישול של החווה.

התניה אחת ,הציבה יק"א בבחירת האיכרים החלוצים ,שיועדו ליישב את מושבת כנרת שבהכשרתם יש ניסיון חקלאי וידע בעבודת האדמה.

חתימת חוזי האיכרות ליישוב מושבת כנרת ( האריסות)
 

אחת מעבודותיו בשנת 1908,של  יופ טרידל באותה העת,הייתה במדידת השטחים של חוות ומושבת כנרת העתידות לקום, כאשר שמע זאת אחיו אלפרד, שלמד אגרונומיה בגרמניה, הוא שלח ליופ כספים שקיבל לאחר חתונתו,על מנת שירכוש בעבורו שטח אדמה ויבנה עליה את ביתו , על השטח שנרכש נבנה הבית התשיעי במושבה כנרת, הוא נבנה כאחוזה פרטית במושבה כנרת מחוץ לחומת המושבה, חלק מהמבנה שימש בהמשך כבית מלון .

בית טריידל שנבנה היה בן שלוש הקומות, הפך בחלקו לבית מלון בזכות האם שהביאה עמה כלים ורהיטים בעת שעלתה לארץ עם בנה הצעיר אוסקר,לאחר הפיכתו למלון של חלק המבנה שימש גם לאירוח נכבדים, אשר הגיעו לביקור באזור חוות כנרת כולל מנהיגי הישוב היהודי, בשנת 1914 גרו בבית טריידל , הרב קוק בסיורו במושבות בארץ ולאחריו הברון רוטשילד בעת סיורו במושבותיו ,יש הטוענים כי יעקב פיכמן הסופר משורר כתב את השיר על שפת ים כינרת ארמון רב תפארת בהשראת הבית.

 

המושבה כינרת ומשפחת טריידל
 

השטח שיועד מלכתחילה לחלוקה בין שמונת המייסדים של המושבה כנרת לעיבוד חקלאי, ובנוסף נרכש שטח במדרון למרגלות ההר , לאחר שנמדד השטח וחלקו סופח לחוות טריידל בנקודה הצמודה לחווה, נמדד שוב השטח וחולק בידי יק"א ליחידות שהוגרלו בין שמונת המייסדים של המושבה.

המייסד השמיני שאיתו חתמה יק"א חוזה היתאכרות אהרון ברבר במושבת כינרת לא בנה את ביתו , וכאשר החליט לבסוף אהרון ברבר בשנת 1909-10 לאחר שבנה את ביתו ,כי הוא מסתלק מחוזה האריסות שלו ,על המציאה קפץ אלפרד טריידל ופנה לאחראי ביק"א בבקשה לרכוש את החלקה השמינית ,בתוך חומת המגן של המושבה בפנייתו ליק"א ,הציע אלפרד טריידל לרכוש את חוזה האיכרות ואת השטח והמבנה בסכום כסף במזומן.

לאחר שחברת יק"א הסכימה לבקשה זאת,שיכן אלפרד טייטל את פועליו במבנה ואת מחסני האסם ובעלי החיים הפך למחסניו ,כשהוא מוסיף ומקים מבנים על חלקת האדמה לצרכיו,למעשה החווה של משפחת טריידל שהשתרעה על שטח שמעל לשש מאות דונם ,יש לזכור כי חלק מהשטח שנרכש בכסף מאוחר יותר בידי משפחת טריידל ,היה חלק מתוכנית הרחבת המושבה .

רכישת בית המייסדים השמיני של אהרון ברבר
 

למרות שאלפרד טרייטל לא היה חלק אינטגראלי ראשוני של המייסדים ,הוא שמר על יחסי שכנות טובה עם שכניו ועזר ככול יכולתו לבקשתם,מיד לאחר שהגיע לחוותו החל לעבד את האדמות שמסביב לביתו ואת החלקה הנוספת של אחיו שנרכשה, לעומתו אחיו הבכור יופ נהג ללבוש בגדים עניבה ומגבעת והתנהג כמו יקה טיפוסי .

אלפרד טיידל עיבד את שטחי חלקתו ואת השטחים שנרכשו בידי השותפות ההנדסית של אחיו יופ וקארוזה ,משום גודלם של השטחים שעיבד הוא נהג בתחילה להעסיק עובדים יהודים לצד עובדים ערביים בחלקותיו,גם הוא עצמו נרתם לעבודת כפים בגינתו ובשדותיו,לצורך גידוליו הקים מכון שאיבת מים עם מנוע ,שיספק את כמויות המים הרבות שנדרשו לצורך הגידולים החקלאיים.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה נעצרו הכנסות החווה הן מאי הפעלת המלון והן ממחסור בידיים עובדות לגידולים בשדות החווה כתוצאה מכך נוצרו חובות לחוות משפחת טריידל , את החווה ניהל מנהל העבודה שרמן עד אשר נהרג בשנת 1919 בניסיונו לתקן את מנוע משאבת המים הפרטית של החווה

תקופת הניהול של אלפרד טרייטל במושבת כנרת
 
ביקור הברון אדמונד רוטשילד במושבה כנרת

בשנת 1914 ערך הברון אדמונד רוטשילד ורעייתו ביקור במושבותיו בגליל בארץ ישראל על אונייתו לנמל חיפה,כיוון שהגיע בשבת לא יצא מיד לדרכו בכרכרת המסע אלא חזר ללון באוניה,בבוקר יצא הברון ורעייתו ברכבת למרחביה ומשם בעגלה למסחה וליבנאל  .

יומו השלישי היה בביקור וסעודה במושבה פורייה שם עמד איש ועד המושבה כנרת וברכו ואיחל לו ביקור והתרשמות טובה ממושבת כנרת,רעייתו שכבר פרשה מחלק מהסיור העדיפה לחכות לו בבית משפחת טרידל במושבה כנרת.

מהמושבה פורייה נסע הברון רוטשילד לבקר בעיר טבריה ראשי העדות הספרדים והאשכנזים וראש העיר התורכי סעיד אפנדי ביחד עם כשש מאות מתושביה של טבריה עמדו וקיבלו אותו בכניסה לעיר שבו הקימו שער מקושט לעיר.

מיד לאחר הביקור בטבריה נסע הברון למושבה מגדל בלוית ליווי של שומרי אגודת השומר הרכובים על סוסים וחרבות שלופות בידיהם ,שם המתינה לו רעייתו שיצאה מהמושבה כנרת ביחד עם גליקין מנהל מושבת מגדל, במושבה נערך טקס שבו ברכו בקריאות הידד את הברון ורעייתו וכמובן את השלטון העותומאני .

ביקור הברון אדמונד רוטשילד במושבה כנרת
 
מושבת כנרת המחלוקות בין אגודת האיכר ואגודת המושבות

בשנת 1920 החלו האיכרים בנטיעות של עצי איקליפטוס במורדות ההר מהמושבה פורייה לכוון מושבת כנרת,נתברר כי ברחבי הגליל התאחדו אנשי המושבות בשתי אגודות :אגודת המושבות ואגודת האיכר ,בין שתי האגודות התקיימו מחלוקות וסכסוכים ,כיוון שהסכסוך עבר לטונים גבוהים זימן רזניק נציגו של הברון ביק"א ואת פקידו של הברון שפירא, לכנס ברור במושבה יבנאל.

לכנס זומנו כול נציגי המושבות בגליל בלא להתייחס לאיזה אגודה הם שייכים,כול צד העלה את טענותיו , טענותיהם של אנשי אגודת המושבות כלפי פקידי הברון ויק"א שסירסו את מכתביהם לפקידות הבכירה בצרפת  בהעדפתם את אנשי אגודת האיכר, נתקבלו בידי נציגי יק"א ,הסתבר כי נציגי הברון כתבו את המכתבים והדוחות השנתיים בשפה הצרפתית בלבד שפה שלא הייתה שגורה בפיהם של התושבים במושבה , לכן הרשו לעצמם אנשי הפקידות לכתוב ולתאר את כול מה שנראה בעיניהם.

מכתבים אלו כיוון שסורסו גרמו לפקידות הבכירה בצרפת תרעומת כלפי המושבות ובמיוחד כנגד המושבה כנרת ,שאיכריה חיפשו דרכים משוכללות יותר לטיפול בגידולים חקלאיים המותאמים לאזור עמק הירדן (סיפור גידול המלונים לדוגמא) ולא להיכנע לתכתיבי האגרונומים מטעם.

מושבת כנרת המחלוקות בין אגודת האיכר ואגודת המושבות
 

לאחר מותו של אלפרד ,יופ יוסף  טריידל נאלץ האח הנותר לקחת לידיו את מושכות הניהול למרות שלא היחה לו ניסיון בעבודות חקלאות, במקביל עבודתו בחברת ההנדסה והמדידות שהקים בחיפה, ובשנת 1924 נפטר שותפו למשרד המדידות וההנדסה אפרים קראוזה .

 

שטח האדמה הנוסף בחלקה הצפוני של החווה ולמורדות ההר, שנרכשו בידי השותפות טיידל וקארוזה , הועמד למכירה ומשא ומתן עם חברת יק"א ,בתחילה חלקה בן המאתיים דונם חלקו של שותפו קארוזה שבידי אלמנת קארוזה ,ולאחר מכן את יתרת השטח שמעל למאתים הדונם שכלל את ירושתה של יאן אשתו ובנו מטיאס של אלפרד טיידל שנפטר, בידי אלמנתו של אן נותרו המבנה בן השלוש קומות, חמישים דונם גן מסביב לבית ורצועת חוף קטנה מחצי דונם על גדות אגם הכנרת.

 

בשנת 1926 נאלץ יופ לקחת הלוואה גדולה מאדם בשם נגלר ,לכיסוי חובותיו של המשק השני שנרכש בידי המשפחה (המשק של אהרון ברבר)  לכיסוי ההלוואה העמיד יופ למלווים כערבות את חלקתו בת המאתיים דונם שנותרה ברשותו מהחלקה שרכשה השותפות טיידל וקארוזה , מועד החזרת החוב נקבע לשנת 1927 .

ניהולו של האח הבכור יופ יוסף טריידל לאחר מות אחיו אלפרד
 

אוסקר טריידל אחיו של יופ יוסף ואלפרד טריידל שנפטר בשנת 1952 בתאונת דרכים בגיל 70 ,עלה לארץ ישראל בשנת 1927-8 עם רעייתו גטרוד וילדיו , במטרה להמשיך את ניהול חוות טריידל שהייתה בבעלות אן אשתו של אלפרד טרייטל, ולאחר עזיבת לידיה רעייתו של יופ האח הבכור ,תקופה קצרה לאחר עלייתם ,עזבה גטרוד את המושבה כנרת עם שני ילדיו גבריאל וסטפן (דוד) בחזרה למשפחתה בגרמניה ,בחווה נותר האח אוסקר שהיה איש מלומד ומשכיל אך לא איש אדמה.

תקופת מה לאחר עזיבתה חלתה גטרוד וילדיה אומצו בידי המשפחה בגרמניה,אך בגיל 16 החליט הבן הצעיר סטפן לעלות לארץ ישראל ונכנס ללמוד בבית הספר החקלאי כדורי,לאחר לימודיו גוייס לצבא הבריטי ושרת בתקופת מלחמת העולם השנייה בשטח ירדן , לאחר המלחמה עבר סטפן להתגורר בחיפה .

סיפורו של אוסקר טריידל האח הצעיר
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור