דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

כנרת ספור חלוצי המושבה

 
 

בתחילה ברצוני להודות למולי יזרעאלי ,על העזרה בהכנת המאמר , ולבני הדור השני והשלישי במושבה ובקבוצת כנרת, תודתי לצבי שילוני על העזרה בכתיבת מאמר זה .

הקדמה

אחרי עלייתו של יופ יוסף טריידל לארץ ישראל בשנת 1898 ,ורכישת האדמה ובניית הבית במושבה כנרת מכסף ששלח לאחיו יופ בעת שלמד אגרונומיה בגרמניה, לאחר הרכישה של הקרקע שמחוץ לחומות המושבה ,עלו לישראל אמו פאולינה ואחיו הצעיר אלפרד של יופ אלפרד שנישא לאשתו אן בגרמניה בעת שלמד אגרונומיה ,קיבל נדוניה גדולה בחתונתו .

את חלק מהכסף שקיבל אלפרד, הוא שלח לאחיו יוופ על מנת לרכוש את האדמה והבית היפה במושבה , הבית בן השלוש הקומות של משפחת טריידל במושבת כנרת ,המבנה ששימש בהמשך גם כמלון,לבית זה הביאה האם כלים ורהיטים בסגנון אירופאי מגרמניה.

הכול זאת התנהל על מי מנוחות ,עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה ,שבה גויס אלפרד ואחיו אוסקר לצבא ,מעצם היותם נתינים גרמניים,בתקופה ששרתו אלפרד ואחיו אוסקר בצבא ניהל את המשק מנהל העבודה שרמן,עד שמת כתוצאה מתאונת עבודה ,בעת שטיפל במשאבת המים בבאר של החווה,לאחר תקופה קצרה ששב מהמלחמה , איבד אלפרד את חייו במחלה קשה .

מושבה כנרת ביתם של משפחת טריידל רחוב ראשונים
 
מושבה כנרת בית אליהו מזרחי המחליפה משפחת יצחק כהן

סיפורו של אליהו מזרחי

אליהו מזרחי היה בעל משפחה וילדים בעת שהתאכר במושבה כנרת, עזרה מסוימת בקבלתו כאיכר במושבה ניתן לראות בקשריו המשפחתיים לגיסו אפרים קארוזה שהיה מנהל חוות סג'רה , עד אז היה איכר במושבה כפר תבור (מסחה ) בשנים 1907-8 , כיוון שנפצע בריב עם שכניו הערביים בסביבה מהשבט  ערב א-צביח ,נאלץ לעזוב ולאחר שהחלים מפציעתו פנה ליק"א ובזכות קשריו זכה לקבל חצר במושבה כנרת.

 

כאשר קבל את האיכרות במושבה העביר את בני משפחתו לדירה בעיר טבריה ,בכדי להיות קרוב לחלקתו התגורר בצריף בית הקרשים שבו התגוררו המתיישבים שיועדו להיות בין מייסדי המושבה כנרת בטרם קבלו את בתיהם שנבנו באמצעות יק"א החברה המיישבת.

 

האגדות מספרות כי בניגוד לבתים עם גגות הרעפים שיק"א בנתה למתיישבים הראשונים,סרב אליהו מזרחי לצורת הבניה ודרש כי ביתו יכוסה בגג שטוח מבטון בסגנון הפלאחי המצוי .

מושבה כנרת בית אליהו מזרחי המחליפה משפחת יצחק כהן
 
מושבה כנרת איכר מייסד עזריה שאולוב המחליפה משפחת יוסף אברמזון

עזריה שאולוב נכנס כאיכר לביתו כמייסד במושבת כנרת בשנת 1908 , לאחר שלוש שנים בשנת 1911 החליפה אותו יק"א במשפחת יוסף אברמזון .

מושבה כנרת איכר מייסד עזריה שאולוב המחליפה משפחת יוסף אברמזון
 
מושבה כנרת בית משפחת דוד רובין - יזרעאלי רחוב הראשונים דוד רובין - יזרעאלי נכנס כאיכר לביתו כמייסד במושבת כנרת בשנת 1909 הוא לא הוחלף בידי יק"א .
מושבה כנרת בית משפחת דוד רובין - יזרעאלי רחוב הראשונים
 
מושבה כנרת איכר מייסד אלישיב ליבוביץ המחליפה משפחת אביגדור שניידמן.

אלישיב ליבוביץ נכנס כאיכר לביתו כמייסד במושבת כנרת בשנת 1908 , לאחר שלוש שנים בשנת 1911 החליפה אותו יק"א במשפחת אביגדור שניידמן .

מושבה כנרת איכר מייסד אלישיב ליבוביץ המחליפה משפחת אביגדור שניידמן.
 

רפאל ברז'ינסקי  נכנס כאיכר לביתו כמייסד במושבת כנרת בשנת 1909 , לאחר שלוש שנים בשנת 1912 החליפה אותו יק"א במשפחת  יצחק כבשנה .

האיכר   רפאל ברז'ינסקי בעת שהחלה הנהירה של יהודי אירופה בתחילת המאה התשע עשר החליטו חלקם להגר לאמריקה ולא לארץ ישראל ,כזאת הייתה דרכם של משפחת  ברז'ינסקי  כאשר היגרו לארץ שהזהב התגולל על הקרקע ורק נדרשה הייתה התכופפות קטנה על מנת להרימו מהמדרכה,אלא שקרוב לוודאי שלא כול הנוצץ זהב הוא ,או שהיו כאן ניצוצות ציוניות ובכך מצאה המשפחה את דרכה לחופי ארץ ישראל לאחר שהות קצרה בממלכתו של הדוד סאם.     
מושבה כנרת איכר מייסד רפאל ברז'ינסקי המחליפה משפחת יצחק כבשנה .
 

יופ יוסף טריידל האח הבכור למשפחת טריידל ,נולד בגרמניה בשנת 1876 ושם קץ לחיו בשנת 1927 עקב תעוקת חובות שנגרמו לו בחוותו במושבה כנרת , יופ יוסף עלה לארץ ישראל בשנת 1898 בעלייה השנייה ,לאחר שסיים את לימודי הנדסת החקלאות בגרמניה יופ  סיים בהצטיינות עם תעודת סיום ממשלתית  את לימודי המודד שטחים וסימונם, ואת תעודת ההסמכה למפעלי מים והשקיה ומכיוון שנמשך למזרח למד גם ערבית ומנהגים של אנשי המזרח .

כאשר סיים את לימודיו בגרמניה ,משכה את תשומת ליבו מודעה שפורסמה בשמו של רוטשילד למשרת מהנדס ופקידות ציבורית בחברת יק"א בארץ ישראל , הוא השיב להוגעה והוזמן לראיון עבודה אצל רוטשילד בפריז, לאחר הראיון שבו נתקבל לעבודה נשלח יופ יוסף לעבודה במשרדי יק"א בארץ ישראל בשנת 1998 .

בשנת 1999 תקופה קצרה אחרי הגעתו ,היה שותף ליק"א ברכישת הקרקע למושבה סג'רה מדידת השטח וסימונה במפת הקרקעות העותומאנית, לאחר מכן מדד את האדמה שנרכשה בעבור המושבה חדרה והגיש בנוסף תוכנית לתיעול וייבוש ביצות חדרה באמצעות רשת תעלות מנקזות, בין היתר עלה לביקור והתרשמות ממצב היהודים בירושלים,לירושלים הגיע  בדרך העגלות דרך הרטוב ומוצא .

סיפורו של יופ (יוסף) טריידל האח הבכור
 

הקדמה

חוזה האיכרות (האריסות ) עם חברת יק"א להתיישבות במושבה כנרת נחתם עם יוסף צייטלין ,לאחר עלייתו לארץ ישראל מצא את פרנסתו במשקו של איש העלייה הראשונה האיכר קרניאל במנחמיה ולאחר מכן עבר לעבוד בחוות כנרת , שם הכיר את אשתו חסיה שהגיעה מבית הוריה בזיכרון יעקב, שם גם נולד להם בנם הראשון משה  .

 

יוסף צייטלין נכנס כאיכר לביתו כמייסד במושבת כנרת בשנת 1908 , האגדות במושבה כנרת מספרות שבעת שנקבע שטחי החצרות מסביב לבתים ,קם באישון לילה יוסף והזיז את יתדות השטח ובכך הגדיל את שטח חצרו ( החכורה)  לאחר שלוש שנים כאיכר במושבה כנרת בשנת 1912 ,החליפה אותו יק"א במשפחת נחום לווין הלוי ,לאחר שהוחלף בידי חברת יק"א יוסף הלוי לוין היגר לאוסטרליה שם נולד לו בנו בנו ליאון .

לאחר הגירתו לאוסטרליה קבל מידי השלטונות חלקת אדמה גדול והיה לחוואי אוסטרלי , אך גם שם באזור של חוותו מוכה הבצורת וחוסר במי גשמים היו החיים לא קלים כפי שהכיר מימיו במושבה כנרת.

מושבה כנרת איכר מייסד יוסף צייטלין המחליפה משפחת נחום לווין הלוי
 

תודתי לצבי שילוני על העזרה בכתיבת מאמר זה

בתקופת פרוץ מלחמת העולם הראשונה  ,גויס יופ יוסף טריידל כנתין גרמני למפקדת הצבא הגרמני כמהנדס צבאי ,אשר לחם לצד הצבא התורכי בארץ ישראל, יופ שרת ביחידת המהנדסים של חזית הדרום וארץ ישראל ,לצורך עבודתו מונה יופ יוסף טריידל לדרגת סמל ראשון ותחום אחריותו הייתה בניית מאגרי המים , חיפוש מאגרי מים במדבר סיני וסלילת הכבישים לצרכי המלחמה של הכוחות התורכיים ,שקבלו ייעוץ מאנשי הצבא הגרמני שגויסו בארץ ישראל .

כאשר התקרבו הכוחות הבריטיים לכיתור ירושלים שבה שכנה מפקדתו של יופ,הוא ישב וכתב את זיכרונות הפינוי והכיתור במכתב לאשתו לידיה  ,ממש בתחילת דצמבר 1917 תאר את מהלך הנסיגה התורכית על גב ההר לכוון צפון והערכות בקו ההגנה החדש באזור אל בירה ומשם דרומית לעין סיניה קו זה החזיק כתשעה חודשים עד שנפרץ  ,המכתב שנכתב כולל תיאורים מפורטים למעשיו במהלך הנסיגה והערכות המחודשת והוא מעט מפתיע לטבעו הקפדני שבו תמצת את דבריו או את כתיבתו.

סיפורו של יופ יוסף טריידל כמהנדס צבאי במלחמת העולם הראשונה
 

בכדי לעזור לאיכרים בקליטת במושבה ,שילמה יק"א לכול איכר סכום כסף שמעל לאלפים פראנקים צרפתיים לרכישת זרעים ,מזון לבעלי החיים ,כסף לרכישת מזון וציוד לבית , סכום כסף נוסף נמסר לאיכרים על מנת שירכשו פרדות תרנגולות אווזים ובעלי חיים לחלב ובשר .

לכול משק חקלאי נמסרה חלקה בצמידות לחצר הבית, שבה היה אמור האיכר לגדל ירקות ולנטוע עצי פרי מניבים ועצים לצורך הבערת האש לבישול,בנוסף חולקה יחידת שטח לעיבוד חקלאי בת למעלה ממאה חמישים דונם ,בעיקר נטיעה על מדרונות בשיטת הטרסות המקומית , בתחילת המדרון במחציתו ובראש ההר .

תחילת ההתיישבות במושבה כנרת
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור